גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

מכה נוספת ליזמי הנדל"ן: מדד תשומות הבנייה לא עוצר

הדולר נחלש, האינפלציה הכללית מתקררת, אולם מדד תשומות הבנייה למגורים המשיך לטפס והוסיף 0.6% גם במאי ● הסיבה המרכזית: התייקרות חדה בשכר העבודה, שמקזזת את השפעת היבוא הזול ● העליות לאו דווקא מורגשות בכיס של רוכשי הדירות, אבל הצרות של היזמים יכולות להתגלגל בחזרה אליהם

אתר בנייה למגורים / צילום: Shutterstock
אתר בנייה למגורים / צילום: Shutterstock

מדד מחירי התשומות בבנייה למגורים לא עוצר: במאי 2026 הוא עלה ב־0.6% נוספים, כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מה שמביא אותו לעלייה של 3.5% בתוך 12 חודשים - כמעט כפול מקצב עליית האינפלציה. בתוך חמש שנים, מדובר על זינוק של יותר מ־20%.

הכסף הממשלתי לא מנוצל - ופרויקטי התחדשות עירונית ממשיכים להתעכב; "רק כ־33% מתקציב הסכמי המסגרת נוצלו"
דירה ב-3,800 שקל לחודש: ההצעה של עיריית ת"א, והאותיות הקטנות

מדד התשומות משקף את אחוז השינוי החודשי בהוצאה על חומרים ושירותים המשמשים לבניית מגורים. מדובר במדד חשוב ומרכזי בענף, בין היתר בשל הצמדת חוזים שונים אליו - חוזי ביצוע בשוק הפרטי ובין השוק הפרטי למדינה, אך גם במידה מסוימת בחוזים בין קבלנים ויזמים לבין רוכשי דירות. עבור דירה בעלות בנייה של מיליון שקל, מדובר בהתייקרות של 200 אלף שקל מאז 2021 בשל אותה הצמדה. 35 אלף רק בשנה האחרונה.

בסך הכול, עלה המדד ברציפות מתחילת השנה בשיעור כולל של 2.2%, קצב עלייה שנתי של 5.28%, שבעבר נחשב לגבוה במיוחד אך בשנים האחרונות חזר על עצמו יותר מפעם אחת. אם המדד ימשיך לעלות בקצב הנוכחי הוא יהיה הגבוה ביותר מאז שנת 2021, אז נרשם שיא כאשר הוא זינק ב-5.6%. גם בשנה שעברה עלה מדד התשומות בשיעור דומה, 5.1%, כאשר 2.6% מתוכם בחודש בודד אחד (ינואר 2025).

הפעם האחרונה שבה מדד תשומות הבנייה הציג ירידה חודשית הייתה אי שם באפריל 2024, כלומר הוא עולה ברציפות כבר במשך יותר משנתיים. הפעם האחרונה שבה המדד שיקף בלימה בעליות ואף ירידות קלות הייתה בסוף 2022, אך גם אז ירד במצטבר ב־0.1% בלבד.

הקשר של המלחמה לעלייה במדד

העלייה בתשומות הבנייה קשורה קשר ישיר למלחמה: מאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל" ב־7 באוקטובר 2023 קרו שני תהליכים שהשפיעו על המדד. האחד - עצירת כניסתם של עשרות אלפי פועלים פלסטינים לישראל, בבת אחת, שהביאה למחסור חמור בידיים עובדות בענף הבנייה. נדרש זמן רב עד שה"בור" הזה התמלא, בעובדים זרים בעיקר, שעלות העסקתם גבוהה משמעותית מזו של הפלסטינים (בין השאר בשל הוצאות לינה ועוד), מה גם שבמשך חודשים ארוכים המחסור בידיים עובדות העלה פי כמה את שכרם, בשל הביקוש הרב מצד חברות שנואשו לעובדים.

התהליך השני קשור ביבוא הסחורות לישראל: טורקיה פצחה בחרם סחורות על ישראל בסוף שנת 2024, ומאחר שהייתה אחד המקורות המרכזיים של סחורות לבנייה עבור ישראל - מחירי הסחורות עלו משמעותית, ועודם גבוהים. השילוב בין השניים הוא ש"תדלק" את עליית המדד הממושכת והמשמעותית.

התשומות עולות למרות שהדולר יורד

ובכל זאת, בשוק הייתה צפייה ל"רגיעה" מסוימת, על רקע הירידה המתמשכת בשער הדולר. בתחילת המלחמה באוקטובר 2023 חצה הדולר את רף ארבעת השקלים, ואילו היום המטבע נמצא ברמה של כ־2.91 שקל לדולר - צניחה של כ־28% (שאף הייתה גדולה יותר בשבועות הקודמים). הסחורות, המהוות חלק משמעותי מהמדד, אמורות להיות זולות יותר כאשר הדולר יורד ולהשפיע גם על המדד הכללי.

אלא שבפועל, רכיב שכר העבודה נותר דומיננטי בהרבה והוא מהווה כמעט 43% ממדד תשומות הבנייה למגורים. שכר העבודה בישראל, גם לעובדים זרים, משולם בשקלים - ולכן מושפע הרבה פחות מהשינויים בשער הדולר.

על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2025 עלו מחירי שכר העבודה ב־9.1%, בתוספת לעלייה של 4.8% בשנת 2024. השנה הספיקו לעלות המחירים ב־3% נוספים, מה שמשקף קצב עלייה שנתי של 7.2%. אם הקצב יישאר כמו שהוא, מדד שכר העבודה יעלה ביותר מ־21% בשלוש שנים. יתרה מכך: גורמים שונים בענף - ובהם דניה סיבוס, חברת הביצוע מהגדולות בישראל אשר הגישה עתירה נגד הלמ"ס בטענה שלא עדכנה את המשקולות במדדי התשומות במשך שנים - טוענים כי העליות הללו אינן משקפות את העלייה האמיתית, בשטח, בשכר העבודה.

גם מדד מחירי החומרים והמוצרים הוסיף לעלות, על אף הירידה בדולר. בחודש מאי האחרון עלה מדד זה ב־0.3%, ובאפריל ב־1.3%. מתחילת השנה עלה מדד מחירי החומרים והמוצרים ב־1.7%, וזאת למרות ירידה במדד בינואר השנה. במצב עניינים שכזה, גם הירידה הגדולה בדולר לא יכולה לסייע בעצירת הדהירה של מדד מחירי התשומה בבנייה למגורים.

העלייה מורגשת בכיס של הרוכשים? לא בהכרח

בעבר הלא רחוק, עלייה כזו משמעותית במדד תשומות הבנייה הייתה מורגשת בראש ובראשונה בקרב קבוצה אחת: רוכשי הדירות. באופן מסורתי מוצמדים מחירי הדירות החדשות למדד תשומות הבנייה, כדי להפחית את הסיכון של היזמים עצמם, ומאחר שרכישת דירה חדשה "מתפרסת" על פני שנים - תשלום ראשון במעמד הרכישה, ותשלומים נוספים לאורך התקדמות הבנייה - בתקופה זו נדרשים הרוכשים להוסיף כסף בהתאם לעדכון המדד בכל 15 בחודש.

בשנת 2022 החליטה הממשלה לשנות את הדרך שבה מוצמד מחיר דירה חדשה למדד תשומות הבנייה, וקבעה כי רק 40% מהמחיר יוצמד בפועל למדד זה. הרציונל בין השאר לחוק היה שחלק לא מבוטל ממחיר דירה נובע ממחיר הקרקע, שאינו תלוי בשינויים בתשומות.

מאז אושר החוק, ביולי 2022, עלה מדד תשומות הבנייה בשיעור של 11.5%. כלומר, דירה שנקנתה במועד אישור החוק במחיר של 2 מיליון שקל (פחות ממחיר ממוצע של דירה כיום בישראל, לפי הלמ"ס), התייקרה מאז ב־92 אלף שקל למרות המגבלות החדשות (11.5% מ־800,000 שקל, 40% ממחיר אותה דירה) אומנם המדד לא עלה בשיעור זה בבת אחת, אלא לאורך תקופה, ולכן סכום ההצמדה בפועל נמוך יותר, אך הסכום מצביע על המשקולת הכבדה שנוספה על גבם של לא מעט רוכשים.

במקביל, גם היזמים עצמם מתמודדים עם הגידול החד בהוצאות הבנייה, בתקופה שבה המכירות נמוכות וגם הוצאות המימון כבדות במיוחד. מעבר לכך, כיום המדד אינו מגולגל לחלק ניכר מרוכשי דירות - כחלק מאותם "מבצעי קבלן" השכיחים היום מאוד בשוק. לפי הסקירה האחרונה של אגף הכלכלן הראשי באוצר, לחודש אפריל 2026, 21% מעסקאות הקבלנים בשוק החופשי כללו הטבות מימון, שרבות מהן מציעות פטור מהצמדה למדד - קרי הרוכש לא משלם תוספת למחיר בשל העלייה לאורך התקופה שבה הוא משלם על הדירה.

המשמעות היא שהקבלנים "סופגים" בעצמם את העלייה הזו. וכשמדובר בתקופה מאתגרת כל כך, זה יכול להיות הקש שיכריע אותם.

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ

אחרי שנה: הסתיימה חקירתו הנגדית של נתניהו. מה צפוי עכשיו?

רה"מ ייחקר בחקירה חוזרת בידי ההגנה במשך 3-4 ימים נוספים, ואז תסתיים עדותו ● בשלה הבא ההגנה תעיד את עדיה, ולאחר מכן יוגשו סיכומים בתיק ● במהלך עדותו היום הרים נתניהו את קולו לעבר התובע, האשים את התביעה ברדיפה פוליטית ואמר: "עשיתם מה שלא עשיתם לאף איש ציבור. השתמשתם בתוכנת ריגול, הפרתם את כל החוקים"

מצלמות אכיפה / צילום: Shutterstock

דוח מבקר המדינה: רשויות מקומיות עשו שימוש שלא כדין במצלמות אכיפה

ממצאי דוח מבקר המדינה על הרשויות המקומיות מגלים כשלים בהתנהלות הנוגעת למצלמות אכיפה ● אלה כוללים הפעלת מצלמות שלא לצורך אכיפה ושמירת צילומים לתקופות ממושכות ● ביקורת מופנית גם אל משרד התחבורה, שלא מקדם אכיפת חוקי נת"צ ברשויות המקומיות

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

נשבר שיא היקף הגיוס לחברת ביומד - מה סוד ההצלחה?

וגם: הגישה החדשה של מכון ויצמן למסחור טכנולוגיה ● החברה שמשפרת את השינה באמצעות חוש הריח ● וקופ"ח כללית קיבלה מענק הורייזון למרות המתחים הפוליטיים ● השבוע בביומד

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה בוול סטריט: נאסד"ק ירד בהובלת מניות השבבים, דאו ג'ונס בשיא

נאסד"ק ירד ב-1%, דאו ג'ונס עלה ב-0.6% לשיא חדש ● ספייס איקס רוכשת את Anysphere ב-60 מיליארד דולר ● מובילאיי תפעיל שירות נסיעות אוטונומי בארה"ב ● יאם! ברנדס מוכרת את פיצה האט ב־2.7 מיליארד דולר ● מחירי הנפט ירדו לשפל של כשלושה חודשים, הבנקים הגדולים חותכים את תחזיות הנפט

בית משפט / אילוסטרציה: Shutterstock

חשד: עו"ד קיבל הנחה במס רכישה לנכים על דירה להשקעה, אך הנכס הושכר לאחרים

עו"ד הצהיר כי עבר להתגורר בנכס שרכש וביקש הטבה במס רכישה בגובה של 450 אלף שקל, הניתנת לבעלי נכות ● הבקשה התקבלה, אך בביקורת שנעשתה בנכס עלה כי הוא לא שימש למגורי החשוד אלא הושכר לאחרים

בני לנדא / צילום: Miguel Gutierrez

מיליארדרית גרמנייה בתביעה נגד לנדא: חוב של 16 מיליון אירו לא הוחזר

המיליארדרית הגרמנייה סוזן קלאטן הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד לנדא לאבס, חברת פיתוח הטכנולוגיה של היזם הסדרתי בני לנדא ● מדובר בהלוואה של 16 מיליון אירו שלא נפרעה כבר יותר משנה מאז חלף המועד לכך

רחוב דפנה בתל אביב, המתחם המיועד לפינוי-בינוי / צילום: תמר מצפי

34 קומות ליד איכילוב: הפרויקט היוקרתי בת"א שנתקע במשך שנים מתקדם שלב

הוועדה המקומית אישרה את פרויקט הפינוי־בינוי ברחוב דפנה בתל אביב וצפוי להוסיף כ-1,000 יחידות דיור ● הפרויקט יכלול בתוכו גם דיור בר השגה, כאשר 54 דירות יהיו ייעודיות להשכרה לטווח ארוך, ובמקביל יוקם חניון תת-קרקעי בן 4 קומות המכיל כ-500 מקומות חניה

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

מאגר תמר הגדיל תפוקה ב-45%; יפיק יותר מלוויתן

מאגר תמר צפוי להגיע להפקה של כ-16 BCM בשנה, שהם מעט מעל ההפקה של מאגר לוויתן, שעלה לאחרונה בעקבות הרחבה דומה ל-15.8 BCM בשנה ● בכך, מאגר תמר עולה לראשונה על קצב ההפקה של מאגר לוויתן הגדול ממנו ● בעקבות ההכרזה, מניות תמר פטרוליום וישראמקו עולות היום בבורסה

רפי אלמליח, מנכ''ל מינהל התכנון / צילום: רז רוגובסקי

מינהל התכנון שוקל להטיל אגרות גבייה על רפורמת מורשה להיתר

המינהל בוחן אפשרות לתשלום מורחב של אגרת מידע, בניגוד למצב היום שבו אגרת המידע היא שווה בין היתר של מורשה לבין היתר רגיל ● רפורמת מורשה להיתר מאפשרת גם לאדריכלים, ולא רק לוועדות המקומיות ברשויות, להנפיק היתרי בנייה, במטרה לקצר משמעותית את שלב הרישוי

דונלד טראמפ על רקע הבית הלבן / צילום: ap, Alex Brandon

ה-FBI הודיע: סוכלה מתקפה ענקית על הבית הלבן

המתקפה תוכננה להיערך בשיאם של אירועי יום הולדתו של הנשיא טראמפ • המתקפה יועדה לכלול רחפני נפץ, צלפים וקבוצת תקיפה ב"גל שני" ● ההערכה כי יותר מ-20 חשודים מעורבים באירוע

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב ומוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

הסכם סופי? שעון החול עומד להתהפך - והדרג המדיני הוזהר

בישראל חוששים ממריחת הזמן, המודיעין הועבר: "ח'אמנאי לא מכוון לעסקה סופית" ● איראן מאיימת: "תגובה קשה" אם ישראל לא תפסיק את התקיפות בדרום לבנון ● עיקרי מזכר ההבנות שעליו חתמו ארה"ב ואיראן ● עדכונים שוטפים

צילום: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המשקיע שמזהה סיכוי לקריסה של 35% במדד הפופולרי

מנהל קרנות מוביל סבור כי מדד הנאסד"ק בשל לקריסה דרמטית בשל שילוב של לחצי אינפלציה ומחסור בנזילות ● הסימנים המקדימים לדבריו כבר כאן

דורון אביב ודפנה הרלב / צילום: סיון פרג'

לא קיבלה את השווי שרצתה: אביב נדל"ן דוחה את הנפקת המניות ותסתפק באג"ח

קבוצת הנדל"ן הוותיקה, שבשליטת האחים דורון אביב ודפנה הרלב, החליטה לסגת בשלב זה מהתכנון המקורי להנפיק את מניותיה בבורסה המקומית לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל ● במקום זאת היא צפויה לגייס אג"ח בהיקף של 200 מיליון שקל

אילון מאסק, מייסד spaceX / צילום: Reuters, Mark Schiefelbein

אילון מאסק רוכש את המתחרה הגדולה של קלוד קוד לפי שווי של 60 מיליארד דולר

מדובר באחת העסקאות הגדולות ביותר שנראו עד כה בתחום הבינה המלאכותית, והיא מגיעה ימים ספורים בלבד לאחר הנפקת הענק של SpaceX בנאסד"ק, שהעניקה לה שווי של יותר מ־2 טריליון דולר ● העסקה מסמנת את כניסתו האגרסיבית של מאסק לשוק פיתוח התוכנה מבוסס הבינה המלאכותית

עו''ד ד''ר ישראל (רלי) לשם / צילום: איל יצהר

המנייה קפצה 500% וסידרה לפרקליט הצמרת אקזיט של 200 מיליון שקל

עוה"ד רלי לשם מכר בשנה האחרונה את רוב מניותיו ביצרנית תמציות הטעם והריח ● שותפתו להקמת החברה, המנכ"לית קרן כהן־חזון, בחרה לשמור על רוב החזקותיה, למרות זינוק של מאות אחוזים במניית תורפז בשנים האחרונות, והיא כבר שווה מעל 3 מיליארד שקל על הנייר

חן ליכטנשטיין

השכר של מנכ"ל צים החדש ב-2026: עד 4.3 מיליון שקל

בכפוף לאישור בעלי המניות בחברת התובלה הימית צים, ד"ר חן ליכטנשטיין יקבל שכר חודשי של 240 אלף שקל, יהיה זכאי לבונוס שנתי של עד 4.3 מיליון שקל ויקבל מענק הצטרפות לחברה בסך 1.44 מיליון שקל

מייסדי חברת אקטיבפנס (נועם שוורץ, אייל דיקן, יפתח אור ואלון פורת) / צילום: גדי סיארה

הסטארט-אפ הישראלי שעשה שינוי כיוון והפך לחומת המגן של אנתרופיק

חמש שנים אחרי שנכנסה לרשימת הסטארט–אפים המבטיחים של גלובס, אקטיבפנס, ששמה לעצמה מטרה להפוך את האינטרנט לבטוח יותר גילתה שהבינה המלאכותית משנה לחלוטין את השוק שלה ● הפעילות והלקוחות השתנו, ובחברה הבינו שגם השם הישן לא מתאים והפכו לאליס ● מחר, במסגרת כנס TECH IL ייחשפו "עשרת הסטארט-אפים המבטיחים" של גלובס

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב ומוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

עיקרי מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן נחשפים

10 סעיפים מרכזיים מההסכם הראשוני חושפים פרטים חדשים על ההסכמות בין הצדדים ● בין עיקרי מזכר ההבנות: הפסקת "מעשי האיבה" גם בלבנון, התחייבות לפתור את סוגיית סילוק מאגר האורניום המועשר בעתיד - והסרת המצור הימי במצר הורמוז ● אחרי החתימה על הסכם המסגרת הזה, ארה"ב ואיראן מתחייבות לדון במשך 60 יום על הסכם סופי שיכלול גם את תוכנית הגרעין  ● עדכונים שוטפים

עד גיל 25 יהיו לילד שלכם 300 אלף שקל. אם תתנהלו נכון

ניהול תיק עצמאי זול ויחסוך לכם עשרות אלפי שקלים בדמי ניהול ● אלא שפעמים רבות, הניסיון לחסוך באופן עצמאי גורם להורים רבים להתמהמה - מה שעלול לעלות להם ביוקר ● ארבע נקודות פשוטות שיעזרו לכם להכריע ולצאת לדרך

איציק אלבז ועירא בלסקי, מייסדי חברת ארטליסט / צילום: מתן פורטנוי

40% מהחברה הולכים הביתה: סטארט-אפ מת"א מפטר 200 עובדים

חברת הקריאייטיב והטכנולוגיה הישראלית ארטליסט נערכת לפיטורי כ-200 עובדים מתוך 500 עובדי החברה, בשל מעבר למודל AI חדש