כך קרס פרויקט מטוסי הקרב של צרפת וגרמניה

המעמד האירופי במסגרת המרוץ הבינלאומי היוקרתי ליצירת מטוס קרב מהדור השישי נפגע בשבוע שעבר קשות, כאשר גרמניה וצרפת החליטו לבטל את הפרויקט המשותף שלהן FCAS (Future Combat Air System), עליו הן עבדו בשש השנים האחרונות. בעוד הצדדים המשמעותיים היו גרמניה וצרפת, בפרויקט הייתה מעורבת גם ספרד עם חברת אינדרה.

● אירופה שוקלת לשלוח כוח הגנה ימי להורמוז, אבל לא בטוח מתי המצר ייפתח
● "מצפים ממנה לקחת חלק בהסכם": המסר האמריקאי החריף לישראל

התוכנית בהיקף כ־100 מיליארד אירו נחלה כישלון חרוץ, משום ששתי המדינות רצו מטוסים שונים.

מן הצד הגרמני איירבוס, ואילו מן הצד הצרפתי דאסו. שתי החברות הגיעו למבוי סתום בכל הנוגע לתפיסת עיצוב המטוס המתקדם.

מן הרגע הראשון, שיתוף הפעולה היה בעייתי, אבל עם השנים הפערים רק התחדדו: צרפת, מחזיקה ב־290 ראשי קרב גרעיניים ומפעילה נושאת מטוסים, רצתה מטוס שיפעל מנושאת מטוסים ויוכל לשאת נשק גרעיני, בעוד גרמניה, שלא מחזיקה בנשק גרעיני ולא בנושאת מטוסים, התנגדה לכך.

ההתפצלות מעמידה את גרמניה וצרפת כאחת, הרחק מאחור במרוץ הבינלאומי לפיתוח מטוס קרב מהדור השישי.

האתגר של גרמניה

האתגר החדש של ברלין גדול, כי הם לא יצרו מטוסי קרב לבדם מאז מלחמת העולם השניה. מערב גרמניה ייצרה במשותף עם בריטניה ואיטליה את מטוסי הטורנדו בשנות ה־70, וגרמניה המאוחדת פנתה בצוותא עם בריטניה, איטליה וספרד ליצירת מטוסי היורופייטר בשנות ה־90.

אולם, מה שנכון לשנות ה־70, ה־90 ואפילו 2017 באירופה לא בהכרח נכון להיום. מחד, תקציבי הביטחון האירופאים זינקו פי שלושה בין השנים 2025-2021 לעומת חמש השנים הקודמות, תוך שהרכש הביטחוני הגרמני עד סוף שנת 2026 הוצב על כ־80 מיליארד אירו, וחלק הארי בו מיועד לאמל"ח מתוצרת אירופית. מאידך, הצרכים הביטחוניים האירופאיים הם מיידיים, ולא בטוח כי מעוניינים להשקיע סכומי ענק שכאלו בתוצרים שבמקרה הטוב יתקבלו ב־2040.

בגרמניה ינסו לייצר את המטוס החדשני דרך קבוצת Gen 6 הגרמנית שמובילה איירבוס, על בסיס חברות מקומיות. כך מדווח בסוכנות הידיעות AFP. אותו קונסורציום שמתבסס בעיקר על חברות גרמניות כולל את תאגיד MBDA, וגם שחקניות בולטות גרמניות כדוגמת דיהל וליבהר.

צרפת מהצד השני היא, כאמור, בעלת ניסיון גדול בהרבה מהגרמנים, אך האתגר המשמעותי שלה בפיתוח מטוס מהדור השישי הוא תזרימי. תקציב הרכש הביטחוני של המדינה עומד על 50 מיליארד דולר בין השנים 2030-2024.

על כן, לפי דיווח בפייננשל טיימס, פריז נמצאת במגעים עם איחוד האמירויות לפיתוח משותף של מטוס רפאל F5 מהדור השישי. במידה וזה אכן יתממש, הן שואפות לעבוד ביחד על השדרוגים הטכנולוגיים, כולל תקיפות משותפות של מטוסים מאויישים ובלתי מאוישים, שינהל הטייס.

הראשונה במרוץ

בעוד גרמניה וצרפת נותרו מאחור במרוץ למטוסים החדשניים, המדינה המובילה היא סין, שהחלה טיסות ניסוי של המטוס צ'נגדו J-36 כבר בדצמבר 2024. אחת התכונות המשמעותיות ומעוררות הדאגה בעולם המערבי בנוגע למטוסים הללו, הוא שילוב הפעלת איומים היפרסוניים.

אלו טילים שמהווים חיבור יכולות בין טיל בליסטי שטס במהירות היפרסונית (יותר ממאך 5 - 1,500 מטר בשנייה), לבין טיל שיוט שנע באיטיות, אבל מסוגלים לתמרן. האיום ההיפרסוני אינו טיל בליסטי, אך הוא מתרומם כמוהו. הוא גם לא מגיע לגובה של בליסטי, אלא נכנס לתווך אווירי של 30 עד 70 ק"מ - תוך שהוא טס במהירות גבוהה במיוחד של 15־20 אלף מטר בשנייה.

למערכות יירוט יהיה ככל הנראה קשה להתמודד עם הטיל ההיפרסוני בשל אותה מהירות גבוהה, וכן בשל המסלול שהוא עושה שמקשה לצפות לאן האיום יגיע והיכן יצלול. ההערכות כיום גורסות כי אף שהסינים, הרוסים והאיראנים טוענים כי יש ברשותם "איומים היפרסוניים", לטילים שברשותם יש אלמנטים היפרסוניים - אבל לא את מכלול התכונות.

ניתוחים של מומחים בינלאומיים מצביעים, כי J-36 מונע במערכת תלת־מנועית ולצד יעילות השימוש בדלק ומבנה המטוס - הוא עשוי להגיע למהירות של 2.5 מאך (כ־3,087 קמ"ש). אותו המטוס נטול זנב, כדי לשפר את יכולות החמקנות והאווירודינמיקה.

לצורך ההשוואה, המהירות המקסימלית של מטוס F-35 מהדור החמישי, המתקדם ביותר שנמצא גם בשירות חיל האוויר הישראלי, עומדת על כ־1.6 מאך (כ־1,976 קמ"ש). המהירות תשפיע גם על טווחי הפעילות של המטוסים, שאליהם יגיעו במהירות גבוהה יותר. לישראל אין כיום תוכנית פיתוח מטוס קרב משום דור, שהרי ככל שמתפתחת הטכנולוגיה - ההשקעות גדולות יותר. ואם מדינות כמו גרמניה וצרפת מתקשות לממן לבדן פרויקט מטוס דור שישי, אז קל וחומר שישראל.

סוגיה משמעותית נוספת היא דחיקת החמקנות לקצה, כחלק ממרוץ הלמידה בין המדינות השונות, בעקבות שיפור המכ"מים שיודעים להתמודד עם חתימות מכ"ם נמוכות יותר ויותר. ברמת הקטלניות, מטוסי הדור השישי צפויים להיות משולבים עם מטוסים בלתי מאויישים שינהל הטייס, וכך עוצמת הקטלניות תגבר משמעותית. בשל הצורך בקבלת החלטות נרחבת בזמן מצומצם במיוחד, הבינה המלאכותית במטוסי הדור השישי צפויה להיות מהטובות בעולם.

גרסת ארה"ב

בינתיים, רק כשלושה חודשים לאחר טיסת הבכורה של J-36, במרץ 2025 הודיע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הענקת פרויקט מטוס הדור השישי של ארה"ב NGAD לבואינג, בתום תחרות עם לוקהיד מרטין. הוא הגדיר את המטוס, F-47, בתור המתקדם אי פעם, ותאריך היעד לטיסת בכורה עומד על 2028. בדומה לסינים, הציפייה היא שהמטוס יהיה מבצעי בעשור הבא.

פרויקט אחר שנמצא בשלב הבנייה הוא GCAP של בריטניה, איטליה ויפן, כשהתקווה היא לטיסת ניסוי ראשונה כבר בשנה הבאה, ולהפעלה מבצעית באמצע העשור הבא. מי שנותרה הרחק מאחור, בין השאר בהשפעת ההשקעה הגדולה שלה בפלישה לאוקראינה, היא רוסיה. מיזם מיג 41 אפילו לא סיים את שלב העיצוב, והתקדמות משמעותית לא צפויה בקרוב.

בסיכומו של דבר, בברלין ובפריז מנסים גם שלא להפוך את כישלון המיזם המשותף, לכזה שיתגלגל מתיחות רחבת היקף. עבור זאת, המדינות צפויות להמשיך לעבוד יחדיו על "עננת הקרב": מערכת הליבה המיועדת לניהול הלחימה האווירית העתידית, וכוללת חיבור בזמן אמת בין מטוסי קרב, מל"טים, חיישנים, מכ"מים, רחפנים, ותחנות קרקע; וכן ניתוח נתונים משדה הקרב בזמן אמת בעזרת בינה מלאכותית.