גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

8 שעות ביום גם בגיל 80: "רוצה לעבוד עד שאני סוגר את העיניים"

הם עברו את גיל הפרישה לפני יותר מעשור, אבל ממשיכים לצאת לעבודה בכל יום - ולא מתכננים לעצור בקרוב ● הפנסיה שלא מספיקה להם, קצבת הזקנה הנמוכה וההוצאות שגדלו משאירות את בני ה־80 במעגל התעסוקה ● ויש גם מי שפשוט רוצה להרגיש חי: "אעבור עד היום שבו אסגור את העיניים"

דב, בן 79. עובד שמונה שעות ביום / צילום: שלומי יוסף
דב, בן 79. עובד שמונה שעות ביום / צילום: שלומי יוסף

עדי מירון יחגוג 80 בנובמבר הקרוב. הוא אמנם יותר מעשור אחרי גיל הפרישה, אבל בכל יום הוא יוצא לעבודה, כאיש מכירות בחנות של רשת השמיכות והמצעים פריד. "אני פה שמונה חודשים" הוא מספר. "לפני כן עבדתי שלוש שנים בדוכן פיס ולפני כן בחברת מחסני חשמל. קודם לכן הייתי סוכן מכירות למוצרי חשמל יותר מ־40 שנה.

במקרה של מירון - הוא פשוט צריך את הכסף. "בעבר לא הייתה מודעות לפנסיה, אז בכל פעם שעזבתי מקום משכתי את הפיצויים, ולכן אין לי שום חיסכון, חוץ מביטוח לאומי. אני צריך פרנסה.

"מלבד זאת, זה מעסיק אותי. אני עובד חמש־שש שעות ביום, למרות שיכולתי למצוא משרה מלאה, המצב הגופני שלי טוב, ובזמן שאין לקוחות בחנות אפשר לשבת.

"מבחינתי, אני גם מתפרנס וגם פוגש אנשים וגם משחק פטאנק שלוש פעמים בשבוע. המסר שלי: אם אתם יכולים, תמשיכו לעבוד, ואם אתם יכולים, אל תמשכו את הפיצויים. תשאירו אותם לימי הזקנה".

האיש שלוחץ על כפתור החירום של המדינה
"מאסק נקב ב-28 טריליון דולר כפוטנציאל השוק של ספייס אקס. אבל יש לו יכולת למכור סיפורים"
עזב את אינטל למרות מענק של מיליונים, ועומד בראש חברת סייבר עם 140 עובדים
פיפ"א הפריזה במחירים, והבוננזה של העסקים המקומיים לא מתממשת

מירון לא חריג. רבים כמוהו ממשיכים לעבוד שנים אחרי גיל הפרישה ואחרי שכבר אפשר לקבל קצבת אזרחים ותיקים מהביטוח הלאומי.

לפי נתוני סקר כוח האדם של הלמ"ס, 39.8 אלף בני 75 ומעלה היו חלק מכוח העבודה ב־2024, כלומר עבדו או חיפשו עבודה. מספרם יותר מהוכפל ביחס לתחילת העשור הקודם (כ־19 אלף בשנים 2012-2014) וגם שיעורם מתוך קבוצת הגיל עלה מכ־5% ב־2012 ל־7% ב־2024.

"יש לכך סיבות כלכליות כמובן, ובהקשר זה צריך להסתכל מי מקבל פנסיה ומי לא", אומרת ד"ר לילך לוריא, ראשת החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב. "מי שמקבל רק את קצבת האזרחים הוותיקים, מצבו רע ומר. אלה סכומים נמוכים שקשה מאוד להתקיים מהם. נכון שמי שמקבל רק את הגמלה הזאת יכול לקבל קצבה גבוהה יותר, גם סיוע בדיור, אבל זה מעט וזה יוצר תמריץ גדול לצאת לעבודה".

יפית בר, מנהלת אגף התעסוקה ומיצוי זכויות במשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, מנתחת את מי שעובדים מעבר לגיל הפרישה הרשמי. "כמעט שני שלישים ממחפשי העבודה בגיל הזה עושים זאת מסיבה כלכלית, והם נחלקים לשתי קבוצות. עבור שליש זה הכסף בשביל הלחם והמים, קצבת הזקנה לא מספיקה למימון צרכים בסיסיים, ולכן אם אדם רוצה לשלם חשמל, מים, שכר דירה ואוכל - הוא יוצא לעבוד. חשוב להבין כי בגיל הזה ההוצאות דווקא גדלות.

יפית בר, מנהלת אגף התעסוקה במשרד לשוויון חברתי / צילום: יוחאי צוברי

"האנשים בשליש השני, כשהם יוצאים לפנסיה מגלים שההכנסה שלהם קטנה ממה שהם ציפו ומבינים שהם צריכים להמשיך לעבוד כדי לשמור על רמת החיים.

"השליש השלישי יוצאים לעבוד בגלל הצורך במשמעות. הם מרגישים שהם יכולים לתרום, זה מאפשר להם להיות באינטראקציה, וזה מתכון לאריכות חיים. מובן שהם גם רוצים להמשיך להרוויח כסף".

"בגשם ובשמש אני עובד על הגג"

אמירה מאירפלד חגגה 76 בשבוע שעבר ועובדת כמזכירה במרפאת שיניים. "אני עובדת שלוש פעמים בשבוע, יש תנועה של אנשים כל הזמן. הייתי המון שנים בתחום המלונאות, מזכירת מנכ"ל רשת".

היא פורטת את היתרונות בהעסקת עובדים בגיל השלישי: "אנחנו לא יוצאים לחופשת לידה, לא רצים כל יום לרופא עם הילדים. יש לנו ביטחון, יש ניסיון. אנחנו גם לא מנותקים ממה שקורה. אני בכל הרשתות החברתיות, בטיק טוק, באינסטגרם, בפייסבוק. אני לומדת גם עריכת וידיאו ואולי אוכל להתפתח ברשתות בזכות זה. כבר התחלתי לצלם את עצמי.

אמירה מאירפלד, מזכירה במרפאת שיניים: / צילום: פרטי

"אני נהנית מאוד מהעבודה. אבל כמובן גם הכסף שאני מרוויחה עוזר".

לדברי ד"ר לוריא, המצב הפנסיוני בישראל מותיר רבים ללא הגנה מספקת. "עד 2008 לא הייתה פנסיה חובה בישראל, ולכן ל־50% מהאוכלוסייה המבוגרת היום אין ביטוח פנסיוני. אלה שיעורים גבוהים של עוני. גם מי שכן זכאים לפנסיה, הסכומים של רבים מהם נמוכים מאוד".

ממחקר שעשו הלה אקסלרד, צבי אקשטיין וטלי לרום עבור מכון אהרון למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, עולה כי בגילי 65-69 שיעורי התעסוקה בישראל גבוהים ממדינות ההשוואה (מדינות קטנות ומפותחות, מודל למה שישראל רוצה ויכולה להיות). הם גם נחשבים גבוהים בקנה מידה עולמי בגלל השיעור הגבוה של אנשים ללא תוכניות פנסיה (כגון מהגרים), עם קצבת זקנה נמוכה יחסית.

קבוצה אחת כזו היא אוכלוסיית העצמאים. "רק בשנים האחרונות נכנסה חובת החיסכון לפנסיה עבורם, ומשום שעד אז היא לא הייתה קיימת, לעצמאים רבים יש כיסוי פנסיוני מאוד מאוד נמוך", אומרת לוריא.

כך למשל ראובן, בן 83, מתקן מוצרי חשמל. "אני מתקן מזגנים, מקררים, משנת 1963 עד היום. הבעיה היא שלא תמיד יש עבודה. היום יותר זורקים מאשר מתקנים. הרבה מהלקוחות שלי נפטרו והנכדים והנינים כבר לא מתקנים.

"אני גר בשכירות. מכרתי את בית המלאכה שהיה לי ומזה אני חי כרגע. אבל הכסף נגמר לאט לאט, וגם השכירות די יקרה. אני לא יודע מה יהיה בעוד שנתיים. בעבר קצבת הזקנה הייתה צמודה לשכר הממוצע, והם שינו את זה והצמידו את זה למדד. אז אני מקבל 2,600 שקל ואני חייב לעבוד. כואב לי מאוד, מתנהגים אלינו כמו אל סוג ב'.

"אני חייב לעבוד בגשם, בשמש, להזיז מקררים כבדים, לעבוד על הגג. הייתי רוצה למצוא עבודה בתור שכיר אבל לא מוכנים לשמוע בכלל. אני נוהג ועובד והם נמנעים מלקחת מבוגרים. גם לי מגיע לחיות".

אוכלוסייה פגיעה נוספת היא העולים. "קחי את כל העולים מרוסיה", אומרת בר. "הפנסיה שלהם קטנה מאוד כי הם עלו בגיל מבוגר, אז הם ממשיכים לעבוד, והם גם תומכים בילדים".

ד"ר לוריא מוסיפה להיבט הכלכלי: "צריך לדבר גם על כל עלויות הסיעוד. אנשים רציונלים שמתקרבים לגיל מבוגר ורואים כמה הוצאות עוד יהיו להם, יש להם תמריץ משמעותי לעבוד".

אותו מחקר של מכון אהרון מצא כי ברמת משק הבית דחיית היציאה לפנסיה והארכת שנות העבודה מגדילה את החיסכון הפנסיוני: על כל שנת דחייה של פרישה מעבודה תעלה הקצבה ביותר מ־6%.

המצב מורכב עוד יותר כשבוחנים אותו דרך משקפיים מגדריים. ד"ר לוריא מדגישה: "אצל נשים המצב הכלכלי הרבה יותר קשה. פער השכר רק מתחדד ומתעצם בפנסיה. יש להן קצבאות נמוכות".

כפי שפרסמנו בחודש שעבר, פערי הצבירה לפנסיה בין גברים לנשים בישראל עומדים על מאות אלפי שקלים, ומגיעים אחרי גיל 67 ל-32% בצבירה. עבור נשים הכסף שנצבר גם מחולק על פני יותר שנים - הן גם פורשות בגיל צעיר יותר וגם בממוצע חיות עד גיל מבוגר יותר מגברים.

לא רק כלכלי: זהות, בריאות ודחיקת התלות

"אבל אני חושבת שההיבט הכלכלי הוא רק חלק מהסיפור", מבהירה ד"ר לוריא. "עשיתי מחקר עם עוד שלוש חוקרות שבמסגרתו ראיינו גברים ונשים שהמשיכו לעבוד אחרי גיל הפרישה, לאו דווקא מסיבות כלכליות. הם ממצב סוציו־אקונומי גבוה יחסית.

"עלה שם רבות עניין הזהות העצמית, איך שהם מגדירים את עצמם. עלו נקודות כמו שעמום - 'אני לא מישהי שיושבת בבתי קפה' או 'אם אני לא אעבוד אז יתחילו לי בעיות בריאות'. עבודה היא מכוננת זהות. זה המקום שבו אנחנו פוגשים קולגות או חברים, מתפתחים ומגדירים את עצמנו. אז לא להיות חלק מזה, יש לזה משמעות גדולה".

יוסי הימן, מנכ"ל ג'וינט־אשל, ארגון לשיפור איכות החיים של המבוגרים בישראל, מחזק את הדברים מהזווית המחקרית והבריאותית. "לנושא של תעסוקת מבוגרים יש הרבה ממדים, רובם חיוביים. כל המחקרים מראים שאדם שממשיך לעבוד אחרי גיל 65 - כל ממדי־העל שמעידים על הזדקנות מיטבית משתפרים אצלו.

"גם הממד הכלכלי־פיננסי, שזה מובן מאליו, כי יש קשר עמוק בין הזדקנות מיטבית לבין עוני; גם תחושת המשמעות, משום שאדם ממשיך להיות שייך למסגרת שעובדת ויוצא ונפגש עם אנשים; וגם הממד של הבריאות והתפקוד, משום שמי שנמצא בעולם התעסוקה מאט את השחיקה הקוגניטיבית. אחת המחלות שהורגת בזקנה היא בדידות - והעבודה מסייעת גם בזה.

"לכן אם אתה מגדיל את התעסוקה, אתה מרוויח הזדקנות מיטבית. מהי הזדקנות מיטבית? דחיקת התלות. בהתחלה זו תלות קטנה של עזרה בהליכה, בבישול, בנהיגה ובהמשך באכילה עצמה ובעוד דברים. הרעיון הוא לצמצם את התלות - מעשר שנים לארבע בערך. זה החלום הרטוב של כל בנאדם וגם של המדינה".

"רוצה לעבוד עד שאני סוגר את העיניים"

יהושע מועלם, בן 85, הוא מהנדס ושמאי מקרקעין פעיל משנת 1992. עד שנת 2001 עבד כראש אגף בינוי ונכסים של בנק לאומי וכיום הוא מנהל משרד עצמאי ועובד בעיקר עם לקוחות גדולים על נדל"ן מסחרי.

"זה מפעיל לי את הראש", מספר מועלם. "אני מתעדכן בדברים חדשים. זה נותן לי סיפוק. אני רוצה לעבוד עד שאני סוגר את העיניים. אבל זו גם הכנסה, זה יוצר לי קצת עודף כסף ואני יכול לעזור לבנות. יש לי ארבע בנות נשואות עם משפחות.

"לא כל יום הוא עמוס. יש שבועות שאני עובד פחות ויש זמנים שבהם אני עובד עד הלילה. אני עובד בעיקר עם בנקים, אז הדחיפות משתנה".

נירה חטיבה, בשנות ה־80 לחייה, היא פרופסור אמריטה של בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. בשנים האחרונות היא הוציאה שני ספרים על אזרחים ותיקים בישראל של היום - "גיל הזהב החדש" ו"ואם בגבורות - להיות בן 80+" - וכבר עובדת על ספרה הבא.

פרופ' נירה חטיבה / צילום: פרטי

"אני לא עובדת במקום מסודר, אבל אני חושבת שחשוב לאנשים בגילי להעסיק את עצמם ולהציב לעצמם מטרות או פרויקטים".

הספר שעליו היא עובדת בימים אלה יהיה על פרלמנטים, קבוצות חברתיות של אנשים בגיל השלישי - אפיק נוסף למשמעות, ליציאה מהבית ולחברה. "אני מגלה דברים מדהימים ופוגשת המון אנשים בגיל מבוגר שעסוקים בכל מיני דברים. אני יוצאת מכל ראיון כזה ב'וואו'. בחלק מהפרלמנטים שאני מראיינת אנשים ממש התגאו שהם ממשיכים לעבוד גם בגילים מעל 80.

"לדוגמה, פגשתי פרלמנט גברים בקאנטרי שלי. מתוך 12-14 שחברים שם שישה־שבעה אמרו לי שהם עוד עובדים, וכולם הרבה אחרי גיל 80. כולם בעלי מקצועות חופשיים, מנהלים חברות או איזה עסק. הם גם אוהבים את מה שהם עושים ואוהבים להרוויח כסף.

"יש לי עוד פרלמנט, של אוהבי אופנועים ומכוניות עתיקות. כל האנשים שם בני 75 ומעלה ומרביתם עובדים. אחד התגאה שעד השנים האחרונות הוא היה מדריך טיולי אופנועים, אפילו בחו"ל. רואה החשבון שלי בן 86 והולך כל יום למשרד שלו.

"אחד המרואיינים שלי בפרלמנט בנווה אביבים היה רופא מנתח ידוע והוא כועס מאוד על שהכריחו אותו לצאת לגמלאות, ושקופת חולים לא מאפשרת לרופאים להמשיך לקבל פציינטים מגיל 82.

"הייתי הרבה שנים בארה"ב, ובאוניברסיטאות אין חובה על המרצים לצאת לפנסיה", היא מוסיפה, "ואנשים באמת עובדים עד גיל יותר מאוחר. הדוקטורט שלי מאוניברסיטת סטנפורד והפרופסור שהדריך אותי עבד עד גיל 83 או 84. אז יש אנשים שמשתוקקים לצאת לגמלאות אבל יש גם אנשים שמשתוקקים להמשיך לעבוד".

קשת טעמים: מעסיקים יותר מ-70 עובדים בני 70 פלוס

אחד האתגרים המרכזיים שעולים מדברי האנשים שעמם שוחחנו הוא היחס של השוק למחפשי עבודה מבוגרים. בר מתארת זאת ככשל מובהק: "אם תשלחי קורות חיים שבהם שנת הלידה שלך בגיל הפרישה - לא יחזרו אלייך בכלל. יש גילנות אמיתית. הניסיון התעסוקתי לא משנה. אגב, בהייטק האפליה על רקע גיל מתחילה בגיל צעיר יותר.

רחל, קופאית בקשת טעמים / צילום: שלומי יוסף

"המעסיקים לא תופסים את האזרחים הוותיקים כחלק משוק העבודה. יש גם תפיסה שאין להם אופק תעסוקתי ארוך".

אז ייתכן שמספר האנשים שרוצים לעבוד גדול עוד יותר ממה שאנחנו רואים בפועל?
"כן. יש אנשים ששולחים קורות חיים ורואים שלא חוזרים אליהם ומתייאשים. עשיתי קמפיין לשינוי תפיסה. המסר היה 'להעסיק אזרח ותיק שווה פחות' - פחות איחורים, פחות סיבות לצאת מוקדם. מנהלים שהעסיקו סטודנטים למשל התלוננו שהם כל שני וחמישי עוזבים, ואז ראו אלטרנטיבה של אזרחים ותיקים. הקמפיין היה באוויר שבועיים בערך, ואז נציבות שוויון זכויות התערבה בטענה שזה פוגע בצעירים".

קינן ממן, מנכ"ל רשת קשת טעמים, מספר מהצד של המעסיקים: "לנו יש ברשת יותר מ-70 איש שעברו את גיל 70 ועדיין עובדים, יש גם כאלה שעובדים מעל גיל 80. גם בעבודות פיזיות - סדרנות, ניקיון".

לקשת טעמים 26 סניפים ברחבי הארץ, עם קרוב ל-2,000 עובדים. "אנחנו מאוד מטפחים את הסגמנט, בעיקר נוכח מצוקת כוח האדם. חבר'ה צעירים כמעט לא באים לעבודה, ואם הם באים זה לעבודה ולא לעבוד. הוותיקים יש להם מוסר עבודה של פעם, הם לא מחפשים לנוח כל הזמן. הם שורדים לאורך שנים. יש לנו אנשים עם ותק של 20 שנה ויותר".

ממן מציין כי "יש בזה כמובן גם עניין כלכלי עבור העובדים", אבל לדבריו, "הרוב פשוט נשארים כי טוב להם ומכבדים אותם, והם מרגישים שצריכים אותם. כל עוד אנשים יכולים לבוא ולעבוד, אנחנו לא מוציאים אותם לפנסיה".

"מבחינת הניסיון יש לנו ערך בלתי רגיל"

בר מספרת שהמשרד לשוויון חברתי שם דגש רב על השמה של אזרחים ותיקים. "יש לנו תוכנית בשם 'ותיקים בעבודה' שמלווה את מחפשי העבודה ומעניקה להם הכשרות של כישורים רכים לעולם העבודה: איך לשפר את האוריינות הדיגיטלית, איך מתראיינים, איך כותבים קורות חיים ואפילו איך להתלבש.

"מול המעסיקים הקמנו אתר ייעודי לחיפוש אזרחים ותיקים. כל המשרות הן ייעודיות לגיל". לדבריה, יש אלפי משרות כאלה באתר והרשימה גדלה במאות כל חודש. כ־30% מהפונים הם בני 60-67, כ־65% בני 67-75, והיתר מעל גיל 75 ("עשינו השמות גם לגילאי 80 ו-90").

"המשרות מאוד מגוונות, אבל לא מדובר במשרות מנכ"ל. יש מעסיקים שחושבים שאזרח ותיק יסכים להסתפק בשכר נמוך יותר. לפעמים זה מתאים כדי שלא יורידו לו מס מהקצבה".

מאירפלד שעובדת כמזכירה במרפאת שיניים מצאה את העבודה דרך האתר. "רציתי עבודה חלקית ושתהיה בעיר שלי, כי אין לי סבלנות לנסיעות", היא אומרת.

גם מירון, שעובד היום בפריד, מצא עבודה דרך האתר. "קשה יותר למצוא עבודה בגילי. חיפשתי איזה שנה. זה לא מעט. אבל חוץ מהאתר יש חברות שמחפשות ישירות אנשים בגיל השלישי. אני רואה את זה היום בטיקטוק ובאינסטגרם".

מה היתרונות שאנשים בגיל השלישי מביאים איתם לעבודה?
"כל החיים שלי עסקתי במכירות. 40 שנה מכרתי מוצרי חשמל. אני מביא ניסיון והומור עם אנשים. אני לא יוצא למילואים, אני פחות נעדר מהעבודה למרות הגיל שלי.

גם חיים זליכובסקי, הנושק ל־80, מצא משרה דרך "ותיקים בעבודה", שבמסגרתה הוא עצמו מסייע לקידום תעסוקת מבוגרים. כבר שש שנים הוא עובד במוקד שנותן שירות ומידע ועזרה לאזרחים ותיקים, המופעל בידי חברת כלנית בעבור המשרד לשוויון חברתי ומעמד האישה. הוא עושה זאת מביתו שברמת גן.

חיים זליכובסקי, נציג שירות במוקד למען אזרחים ותיקים / צילום: פרטי

"עבדתי בעבר כמנכ"ל של חברה, והיו לי עסקים שלי במזרח הרחוק. הייתי טס הרבה. יום אחד, בגיל 68, קיבלתי החלטה לסגור אותה, והלכתי לעבוד כמנהל שירות לקוחות באופיס דיפו.

"אבל אז התחילה הקורונה והחלטתי שאני לא רוצה לחכות עד שייתנו לנו לחזור מהחל"ת, וחיפשתי משהו אחר במיידי. דרך מיזם 'ותיקים בעבודה' הגעתי לחברת כלנית שמפעילה את המוקד.

"אני די מסודר כלכלית, זה פחות העניין. מבחינתי 70% זה הנתינה ומה שאני מקבל בחזרה מהאנשים שאני עוזר להם. חלקם חסרי אונים. 30% זה היתרון למוח. בגיל 80 צריך לתת בוסט רציני למוח וזה חלק מהעניין".

מה היתרון של עובדים מבוגרים בעיניך?
"הנאמנות והניסיון. אם יציעו לנו עוד כמה גרושים, לא נעבור למקום אחר. ומבחינת הניסיון יש לנו ערך מוסף בלתי רגיל. אדם שעשה הרבה טעויות בחיים - זה הנכס הכי גדול שלו".

האוכלוסייה גדלה ותוחלת החיים עולה

גיל הפרישה בישראל כבר הועלה, אך נוכח המשך העלייה בתוחלת החיים (83.8 שנים בממוצע ומקום רביעי ב־OECD ב־2023-2022), כמו גם גירעונות הביטוח הלאומי, לאחרונה שוב עלתה על סדר היום ההצעה של משרד האוצר להעלות אותו ל-70. אלא שלמרות כל מה שנידון כאן, הצעה זו זוכה שוב ושוב לביקורת מכיוונים שונים.

"יש רבים שחוששים שנשים שהן עקרות בית ולא עבדו - לא יקבלו גמלה בזמן", אומר הימן. "טיעון נוסף הוא שהן עובדות בעבודות פיזיות שוחקות ולא יוכלו להמשיך לעבוד. אבל זה נכון גם לגבי גברים רבים".

בכיר בתחום אומר: "החרדים הם שלא מסכימים להעלות את גיל הפרישה, כי אם נעלה אותו, עולה אוטומטית גיל הזכאות לגמלת אזרח ותיק, וכל אותם אנשים שלא עבדו פתאום יתחילו לקבל גמלת אזרח ותיק שנתיים מאוחר יותר".

פרופ' חטיבה מביעה עמדה ברורה לגבי המדיניות הרצויה. "הייתי רוצה שהממשלה לא תכפה יציאה לפנסיה באופן שווה על כל האנשים. יש כאן נקודה שיכולים להיות עליה חילוקי דעות, כי אם אנשים בכירים לא יוצאים לפנסיה, אז אנשים צעירים לא יכולים להתקדם ואין תקנים. באוניברסיטה מאפשרים להישאר אבל לא על תקן של איש סגל מלא. חשוב מאוד לעודד אנשים שיכולים ורוצים - לעבוד. זו תרומה גדולה גם למעסיקים ולמשק. אנשים לא מפסיקים להיות חכמים".

האתגר הדמוגרפי מחייב פתרונות ארוכי טווח. "מדברים על להעלות את גיל הפרישה ל־70 בגלל הגירעון האקטוארי", מסכמת בר. "תוחלת החיים עולה ואנשים יצטרכו לעבוד יותר. אנשים חיים 20 שנה אחרי גיל הפרישה, רבע משנות חייהם. מה הם יעשו בכל התקופה הזאת?".

הימן מספק את תמונת העתיד המספרית. "אנחנו בערך 10 מיליון איש. בתוך 40 שנה בתסריט האמצע נגדל לקצת פחות מ־20 מיליון איש. רק מגיל 85 האוכלוסייה תגדל ב־440%. המדינה צריכה לדחות את התלות כעשר שנים קדימה, והעניין של התעסוקה בתוך התלות חשוב מאוד.

"אם המערכות, המעסיקים והאנשים לא יבינו שאדם שחי 100 שנה צריך להשתנות, זה יהיה רע. כמו שהיום הצעירים יודעים לעבור עבודה כל שנתיים־שלוש, מדינה נורמלית צריכה להכווין לעניין הזה. אחרת גם מבחינה אקטוארית - אישית ולאומית - זה לא יהיה אפשרי".

בעמותת 121 מציעים להגדיל את קצבת הזקנה של מי שאין לו פנסיה או שהפנסיה שלו נמוכה משכר המינימום - להכנסה מינימלית של 5,860 שקל בחודש, סכום שקול לשכר מינימום. בעמותה מציעים שסכום הקצבה יהיה תלוי ברמת ההכנסה של האזרח הוותיק, כך שאזרח שיש לו הכנסות משמעותיות ממקורות נוספים יקבל קצבה חלקית.

"חשוב לזכור שעבור עשרות אלפי אזרחים ותיקים העבודה אינה תחביב אלא צורך כלכלי", אומרת ליאת עילם, מנכ"לית העמותה. "רבים מהם ממשיכים לעבוד גם כשמדובר בעבודות תובעניות ושוחקות, משום שאין להם ברירה אחרת.

"לכמחצית מהאזרחים הוותיקים בישראל אין פנסיה כלל או שיש להם פנסיה נמוכה. המדינה חייבת להגדיל את קצבת הזקנה בהתאם לרמת ההכנסה, כדי שכל אזרח ותיק יוכל להתקיים בכבוד ולבחור אם להמשיך לעבוד, ולא להיות מוכרח לעשות זאת כדי לסגור את החודש".

עוד כתבות

טיסות של חברות התעופה השונות על הצג בנתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

כשרוחות המלחמה שוב סוערות, איך תבטחו את הטיסה לחו"ל

שוב הישראלים מוצאים את עצמם חוששים מהסלמה, באחד העיתויים המלחיצים ביותר - החופש הגדול והנסיעות המשפחתיות לחו"ל ● בפועל, יש שלוש דרכים מרכזיות לצמצם את הסיכון

צילומים: רויטרס ושאטרסטוק

האם הזיכרונות שלנו אמיתיים? פיזיקאים חוזרים לדילמה בת מאה שנה

מאמר שפרסמו לאחרונה שלושה פיזיקאים מעלה את האפשרות שהזיכרונות שלנו הם לא יותר מאשליה שנוצרה בעקבות יקום כאוטי ● שניים מכותביו מסבירים לגלובס איך זה קשור לאפשרות שהזמן נע לא רק קדימה, לפיזיקאי שהתאבד ב־1906 ולבינה המלאכותית

דלת של ממ''ד בדירה מושכרת / צילום: פרטי

יחסינו לאן? שוכר ומשכיר בעידן שבו ממ"ד כבר אינו מותרות

המציאות הביטחונית שינתה את הכללים - גם בכל מה שנוגע לחוזי שכירות • מה צריך לקחת בחשבון לפני שחותמים על חוזה חדש? ● טור אורח

מה קורה בראש  של ג'נסן הואנג? / אילוסטרציה: אלישע נדב

מתכנן לעבוד עד גיל 80 ושולח עשרות מיילים ביום: הצצה לשיטות של המנכ"ל המדובר בעולם

אובססיבי לניצחון, בטוח שהצלחה כרוכה ב"מנות גדושות של סבל", מנהל כל יום כמו על סף פשיטת רגל, מתכנן לפרוש בגיל 80 ומאמין גדול בישראל, בעיקר בזכות מלאנוקס ● ספר חדש שופך אור על דמותו המורכבת של מי שהפך את אנבידיה מחברה שדשדשה שני עשורים לבעלת השווי הגבוה בעולם

נשק במפעל IWI / צילום: כדיה לוי

הצבא שהתחמש ב-1,000 רובים מתוצרת ישראל

מדרום אמריקה ועד צפון אירופה, החברות הביטחוניות הישראליות ממשיכות להרחיב את פעילותן: IWI תספק כ־1,000 רובים לצבא ארגנטינה, בעוד חברה־בת של רפאל זכתה בהסכם בהיקף של יותר מ־400 מיליון דולר בשבדיה ● במקביל, בטורקיה מקדמים פרויקט חלל שאפתני בסומליה, שעשוי לחזק את יכולותיה האסטרטגיות והמודיעיניות בשנים הקרובות ● השבוע בתעשיות ביטחוניות

מוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: עידן גרוס

מטריקס מרחיבה את הפעילות הביטחונית שלה ורוכשת שליטה בחברת לאור אנרגיה ב-73 מיליון שקל

חברת שירותי ה-IT תרכוש 80% מחברת לאור אנרגיה, אשר עוסקת בתחום המערכות האלקטרו-מכניות ופונה לשוק הביטחוני ● במטריקס ציינו כי עקב הרכישה, תוכל החברה להציע פתרונות מקצה-לקצה החל משלב התכנון ועד לשלבי ההטמעה, השירות והתחזוקה

חברת ההדפסות אורדע פרינט / צילום: אתר החברה

השוק התקרר: אורדע החליטה לבטל את ההנפקה

חברת ההדפסות שבשליטת משפחת ונגרובסקי והפניקס, החליטה לסגת ממהלך ההנפקה ● ככל הנראה בעקבות ההתקררות בשוק, בצל ירידות השערים האחרונות, והאקזיט של חברת הביטוח ידחה

טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock

נבחן ביטול הקלות המס לרכב ירוק: מ-2027 ייפגעו גם רכבי פלאג-אין

באוצר בוחנים בימים אלו אפשרות לבטל או לצמצם משמעותית את הטבות המס על כלי רכב "ירוקים" בשנים הקרובות ● חברת XPENG נערכת להרחבת היצע הדגמים שלה בישראל, במקביל להתרחבות האירופית שתתחיל בשבועות הקרובים ● חברת סמלת השיקה השבוע בישראל את הדור החדש של הקרוס-אובר ג'יפ COMPASS ● השבוע בענף הרכב

אילוסטרציה: Shutterstock

מפחדים מהירידות בבורסה? הכסף שלכם נשחק דווקא במקום שנחשב הכי בטוח

בנק ישראל פרסם שהנכסים הפיננסיים של הציבור הגיעו ל־7.25 טריליון שקל ● אך מאחורי העושר המרשים הזה - כמעט שני שלישים מהכספים שבידי הציבור ישירות שוכבים במזומן ובפיקדונות, ומחביאים סיכון ● אילו שינויים נדרשים בתיקי ההשקעות כדי שהכסף שלכם באמת יעבוד?

מדד Russell 2000 היכה את מדדי המניות המובילים / צילום: Shutterstock

לא רק אנבידיה: המדד שעלה ב־20% בזכות מרוץ ה־AI

מדד Russell 2000 שכולל את המניות הקטנות בוול סטריט היכה את מדדי המניות המובילים בסיכום המחצית הראשונה של 2026 ● אנליסטים מסבירים זאת במרוץ ה-AI: "סיפור הרווחים של החברות הקטנות חזק, וזו רק ההתחלה", אך גם מתריעים מהסיכון של העלאת ריבית לעסקיהן

לוויית עלי חמינאי, היום / צילום: ap

במקביל להלווית ח'אמנאי - פיצוצים בשורת מוקדים באיראן

הפיצוצים נשמעו בדרום-מזרח איראן ● צבא ארה"ב תקף הלילה 90 מטרות צבאיות באיראן - במה שמסתמן כגל התקיפות הרחב ביותר מאז נחתם מזכר ההבנות ● טראמפ: "זו נקמה על הפצצת ספינות, אם זה יקרה שוב, המצב יחמיר בהרבה" ● באיראן טענו: 14 בני אדם נהרגו בתקיפות, עשרות נפצעו ● משמרות המהפכה שיגרו בתגובה טילים וכטב"מים לעבר מדינות המפרץ  ● עדכונים שוטפים

יהודה אליהו / צילום: תמונה פרטית

בג"ץ מציע: כהונת אליהו לראש רמ"י תסתיים ב-19 ביולי

השופטים הציעו לבטל את מינויו של יהודה אליהו למנהל רשות מקרקעי ישראל ב-19 ביולי, ולא להמתין עד סיום עבודת ועדת האיתור שתדון מחדש בשלושת המועמדים הסופיים ● על הצדדים להשיב עד ליום שני 13 ביולי בשעה 14:00. אחרת, השופטים יכריעו בעתירות

רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: ap, Hussein Malla

ארדואן העניק מתנה לאורחיו בוועידת נאט"ו. מרביתם לא לקחו אותה

מתנה חריגה הוענקה בפסגת נאט"ו על ידי מארח הוועידה, נשיא טורקיה רג'אפ טאייפ ארדואן ● מנהיגי נאט"ו קיבלו אקדחים עם חריטה אישית, וחלקם השאירו אותם בשגרירויות מחשש להפרת חוקי היבוא של מדינתם

חוות שרתים. פגיעה עלולה להביא לאפקט דומינו של קריסת מערכות / צילום: Shutterstock

האיום המודרני על תשתיות לאומיות כאן, אך ישראל עדיין עסוקה במלחמה הקודמת

פגיעה בחוות השרתים בישראל עלולה לעלות למשק כ־11 מיליון דולר בכל שעת השבתה ● היקף הנזק ממחיש כיצד עולמות האנרגיה והמחשוב הפכו לחזית אחת, וכמה מפת האיומים על התשתיות חרגה מהממד הפיזי ● מהן נקודות התורפה של ישראל ואיך להיערך למציאות החדשה

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

בעלת מניות באינמוד רוצה לרכוש את החברה בכמיליארד דולר ולהדיח את המנכ"ל

סטיל פרטנרס מציעה לרכוש את החברה לפי מחיר של 16.75 דולר למניה ● מדובר בפרמייה של כ-16% ובכך למעשה נפתח מאבק שליטה חדש על אינמוד

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

קופה ראשית וארץ נהדרת כובשות השבוע את פסגת הפרסומות הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק לאומי ושירה שטיינבוך, והפרסומת האהובה ביותר לבנק הפועלים ואירנה - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● במקום השני והצמוד באהדה נמצאים קופ"ח מאוחדת והטורטלים

צחי אבו / צילום: יונתן בלום

העסקה עם כצמן עלתה לצחי אבו ביוקר: ארי נדל"ן איבדה רבע מהשווי

בצל ההסכמות לרכישת השליטה בג'י סיטי ב-661 מיליון שקל, חברת הנדל"ן המניב שבשליטת צחי אבו איבדה 25% מתחילת השבוע, ונסחרת מתחת לשווי של ג'י סיטי אותה היא מתעתדת לרכוש

חוות שרתים (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

עוד השקעת ענק בחוות שרתים: נדב בלילה רוכש קרקע בצפון לטובת פרויקט בהשקעה של יותר ממיליארד שקל

חברת נדב ב.לוגיסטיקה הודיעה שתקדם פרויקט משמעותי בתחום האנרגיה וחוות השרתים באזור התעשייה אלון תבור ● תחום חוות השרתים בישראל נמצא בצמיחה מהירה, למרות חשש שמערכת החשמל לא תעמוד בביקוש ● ועדת הפנים אישרה לקדם חוק שיכיר בחוות שרתים לבינה מלאכותית כתשתית לאומית

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שלומי יוסף, CANDO, Shutterstock

שתי חברות קטנות ומפסידות הנפיקו בתל אביב. מה לגבי היתר?

ירידות השערים בבורסה בחודש החולף קיררו את שוק ההנפקות הלוהט ושלחו חברות שכבר הגישו תשקיפים לבחון את צעדיהן מחדש (אביסרור, רפא, קיסו ועוד) ● למרות ההתקררות, שתי חברות קטנות שעדיין רושמות הפסדים השלימו לאחרונה הנפקה בת"א

זום גלובלי / צילומים: AP, רויטרס-Jason Lee

המסר של סין לאוסטרליה: לא נעבור על זה בשתיקה

ארה"ב מבטיחה להסיר את סוריה מרשימת "המדינות התומכות בטרור" אחרי ארבעה עשורים ● סין ביצעה ניסוי טילים באוקיינוס השקט – שעות אחרי שאוסטרליה ופיג'י חתמו על ברית הגנה • והבריטית שקיבלה חנינה - 70 שנה אחרי מותה ● זום גלובלי