בכנס TECH IL של גלובס לשנת 2026, ניצן גוטמן, מייסד ומנכ"ל Voicenter, דיבר על השינויים שחלים בשוק שירותי התקשורת בעקבות הבינה המלאכותית, על התפקידים החדשים שנוצרים בזכות ה-AI, על כך שצריך לפתוח עוד סקטורים לבינה המלאכותית, ועל כך ש"צריך להביא את ההייטק לכולם ולא את כולם להייטק".
● כנס TECH IL | הילה זיגמן, שותפה בקרן סייברסטארטס: "אנו בנקודה שבה הטכנולוגיה משנה בו-זמנית את ההגנה ואת ההתקפה"
● כנס TECH IL | ליעד אגמון: "אני לא שוכר ג'וניורים. שוליית מתכנת עם 35 אלף שקל בחודש ותן ביס"
● כנס TECH IL | אייל פרוינד, מנכ"ל הפניקס ESOP: "למרות כל האתגרים וחוסר הוודאות אנחנו עושים לונג על ההייטק הישראלי"
"עד כה הטוב הזה של ה-AI היה שמור לסקטור ההייטק ולסקטורים ספציפיים", הסביר גוטמן. "אני מציג בפניכם מחקר חדש של אנתרופיק, בו אפשר לראות שיש אזורים בעלי פוטנציאל לשימוש בבינה מלאכותית כמו ארכיטקטורה, מדעים, משפטים וחינוך, אבל זה פוטנציאל שלא ממומש כרגע".
לדבריו, "כרגע המיצוי של האנושות את יכולות ה-AI הוא רק חלק קטן. יש המון פוטנציאל בהמון סקטורים, גם בתחום הטק אבל בעוד הרבה תחומים. יש עוד המון שטח שה-AI יכול לייצר בו פתרונות. דוגמה אחת היא תחום התחבורה, שהוא לא טריוויאלי. אנחנו מציעים עכשיו עם משרד התחבורה את היכולת לבוא ולשאול את המערכת 'איך אני נוסע מאזור אחד לאזור אחר' דרך סוכן קולי, והכלי הזה ייתן שירות טוב יותר. היכולת לתת את זה לאו דווקא בהייטק היא האתגר האמיתי שלנו בשוק".
"ה-AI לא צריך להישאר רק בהייטק"
בנוסף דיבר גוטמן על כך שצריך לגייס את ההייטק לאותם סקטורים שבהם ה-AI פחות נמצא. לדבריו, "אחוז היצוא במשק הישראלי הוא גבוה, באזור 80% מהתמ"ג בישראל, וההייטק הוא החלק העיקרי בו. זה אומר שמתוך 400 אלף עובדי הייטק, כ-360 אלף מרכזים את המוחות הטובים ביותר עבור החברות בחו"ל. זו ההזדמנות להשקיע בשוק הישראלי".
"ה-AI לא צריך להישאר רק בהייטק, צריך לשלב אותו בשאר המגזרים. צריך לקחת את הפוטנציאל של הטכנולוגיה ואת המוחות של ההייטק ולשים אותם במקומות שצריכים את זה", הוסיף גוטמן וסיכם: "המשימה היא לא להעביר את כולם להייטק, אלא להעביר את ההייטק לכולם".
גוטמן, שעומד בראש חברת תקשורת לעסקים שמספקת שירותי תקשורת ושירותי בינה מלאוכתית, מספר על השינויים שעבר המשק מנקודת מבטו: "מאז שהבינה המלאכותית הגיעה, היא יצרה הרבה מאוד תנודות בשוק ונתנה לנו, ולי באופן אישי, לראות מבפנים את השינוי העמוק שמתבצע במשק ובשוק, בחברות מכל הסקטורים השונים.
"בחודשים האחרונים אנחנו נמצאים במצב של מה שנקרא 'הסערה המושלמת' - גם מלחמה, גם משבר בשער הדולר. תוסיפו לזה את עולם הבינה המלאכותית ואת איך שזה משנה את האופן שבו ארגונים מתנהגים".
גוטמן בחר לדבר גם על האתגרים שמביאה הבינה המלאכותית. "אנחנו נמצאים רק בקצה הקרחון", אמר. "אחד האתגרים לחברות הוא השינוי של תפיסות הניהול בהן באמצעות הכלים האוטומטיים שניתנים לעסקים. העסקים כיום יותר ויותר מבינים שהם צריכים לשנות את צורת העבודה ואת האופן שבו הם פועלים, וזה היה כך לאורך שנים - החל ממפעל השוקולד של הרשיז ועד הנרי פורד ששינה את רצפת הייצור לכזו שמוכנה למהפכת החשמל, וכך העסק גדל והגדיל את המכירות שלו".
הפירמידה הניהולית משתנה
גוטמן הציג ניתוח מעניין של PWC מלפני כמה שבועות, ואמר: "ב-100 השנים האחרונות ארגונים מתנהלים בצורה של פירמידה עם שכבות ביניים, כאשר הדרג המבצע נמצא למטה. התפיסה הזו הולכת ומשתנה. יש שני מצבים: 'מצב יהלום' או 'מצב שעון החול', כשבשכבות התחתונות כוח אייג'נטי מחליף את כוח-האדם. אבל כוח-האדם לא נעלם, הוא נשאר במרכז 'היהלום', והעובדים בדרגת הביניים הופכים להיות ה-MAN IN THE MIDDLE, העובד שרואה שהדברים מתבצעים.
"עובדים יאבדו אט-אט את משרותיהם, אבל נוצרים המון תפקידים חדשים שממקסמים את העובד האנושי עבור העסק הרבה יותר. למשל, ייווצרו תפקידים חדשים כמו פרומפט א'נג'ניר, קונטקסט אנג'ניר ועוד תפקידים מעניינים".
גוטמן התמקד בקלות ובנגישות של הבינה המלאכותית כסיבה שתמכה במהפכה בשטח: "הטכנולוגיה של ה-AI הוטמעה כל-כך מהר ברחבי העולם בגלל האינטואיטיביות שלה. כל מה שאתה צריך לעשות עם AI זה לדבר איתו. לכן, קל לנו לנצל את הטכנולוגיה הזו.
"כיום מדברים לא על החלפה של העובדים אלא על ייעול שלהם. אני מציע משהו חדש לחלוקה של השוק, והוא האם הפעילות שהחברה מציעה היא דטרמיניסטית או אחידה. חברות כמו דוקוסיין עושות כלי אחד ספציפי, אפשר להחליף אותן, ואנליסיטים לא משקיעים בהן. חברות שיש להן תשתית ושיודעות להציע תהליכים וכלים שהם לא דטרמיניסטיים, שלא יודעים איך תהיה התוצאה, יידעו למנף את הטכנולוגיה החדשה".
גוטמן התייחס לסוכנים הקוליים כדוגמה לכלים האלה. "ברגע ששיחה נענית על-ידי סוכן קולי, הסוכן יודע לומר באופן דטרמיניסטי אם הלקוח מעוניין בהמשך מכירה, אם העסקה מספיק גדולה, או שאולי הלקוח כועס, וצריך להעביר אותו לנציג. בתהליך הזה הוא יודע אם לתת שירות עצמי אוטומטי או להעביר לנציג אנושי. למשל, אנחנו יודעים להגדיר כלי כמו 'רוץ על כל השיחות מאתמול בהן הרגשות של הלקוחות היו נמוכים, ותיצור לי טיקט למנהל לחזור אליהם, לוודא מולם את החוויה ולשלום לשלומם'".
*** גילוי מלא: גלובס מודה לשותפים שסייעו לנו לקיים את כנס TECH IL: קבוצת הפניקס, הפניקס ESOP , אונדס ישראל, מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, פישר (FBC), Voicenter וכן לסייברסטארטס ולרשות החדשנות.
