"השנה האחרונה בהייטק הייתה מאד חזקה, ואנחנו עדיין רואים את זה ב-2026, כך שאני מאד אופטימי. אבל צריך להסתכל על זה בעיניים פקוחות ויש גם דברים מטרידים". כך אמר היום (ד') עו"ד ערן יניב, שותף וראש מחלקת הייטק (במשותף), משרד פישר (FBC), בכנס TECH IL של גלובס בתל אביב.
● כנס TECH IL | שלמה קרמר: "זו רק שאלה של זמן. נהיה חברה ציבורית"
● כנס TECH IL | אייל פרוינד, מנכ"ל הפניקס ESOP: "למרות כל האתגרים וחוסר הוודאות אנחנו עושים לונג על ההייטק הישראלי"
בשיחה עם נבו טרבלסי, כתב המדיה והטכנולוגיה של גלובס, תיאר יניב תיאר את ההתפתחויות האחרונות בהייטק המובילות לדעתו לאופטימיות זהירה. "היה כאן היקף אקזיטים של 84 מיליארד דולר אבל צריך להסתכל על כך שקצת פחות מ-50% מהרכישות של חברות ישראליות, בוצעו על ידי חברות ישראליות אחרות. חברות ישראליות גם רכשו מעל 80 חברות זרות".
נתון נוסף שעליו הצביע יניב נוגע לגיוסי הון. הוא ציין את העלייה הדרמטית בהיקף של 30% ובסכום הגיוסים שהסתכמו בכ-15 מיליארד דולר, אך לצד זאת עמד על הירידה במספר החברות שגייסו ועל הריכוזיות הגוברת בקרב החברות שאליהן מנותבים כספי המשקיעים.
"50% מהכסף מושקע ב-10% מהסבבים והכסף הולך לפחות עסקאות", אמר יניב. "יש פה צמצום של הכסף הזמין לחברות סטארט-אפ וזו האחריות של כולנו לייצר אלטרנטיבות מימון בשוק הפרטי, בשוק המוסדי ומטעם המדינה, כדי שהחברות האלה ימשיכו לקום ולפעול בישראל". הוא הדגיש, כי רק לגבי ענפי תעשייה מסוימים ניתן לתלות את התופעה באופן חלקי בירידת שער הדולר.
יניב מזהה מספר תחומי הייטק מרכזיים בימים אלה. "השילוש של סייבר, פינטק ואנטרפרייז (אבטחת מידע - ע'ג') לוקח כיום מעל 50%, אבל אנחנו מזהים תזוזה למקומות נוספים שלא ראינו עד לפני שנתיים. למשל, יש חזרה לכיוון של השקעות בתחומי הדיפנס-טק והחלל. יש כאן יתרון מאד גדול להייטק הישראלי בזיהוי הזדמנויות, לדוגמא ברחפנים". כמו כן הוא הוסיף כי "ישנה יכולת לזהות בעיות ולאתר פתרונות, ורואים את זה גם בעולמות של חומרה ותשתית. עשינו גם עסקאות ביוטק ושם רואים ירידה של 10% בתרומה של פארמה לתוצר, ודגש גדול יותר על חברות למכשירים רפואיים ודיאגנוסטיקה".
"יש פער בין המותג של 'ישראל' למותג של ה'הייטק של ישראל'"
אופטימיות נוספת שהביע יניב נוגעת לאמון שמפגינים השווקים מעבר לים בתעשייה המקומית. לדבריו, "יש פער בין המותג של 'ישראל' למותג של ה'הייטק של ישראל'. יש הערכה מאד גדולה להייטק והמותג הזה הולך רחוק. אנחנו בעין הסערה סביב שלושה אירועים - המלחמה, שער הדולר שלא תורם להייטק וליצואנים, ומהפכת ה-AI. אבל יש יתרונות להייטק בנושאים האלה, אפילו לגבי שער הדולר". הוא הדגיש: "אני לא מזהה אבטלה גדולה בתחום הטאלנטים ונמשיך לראות את זה גם בדולר של 2.90 שקל. זה קשור גם להתבגרות ולהתייעלות של השוק".
דווקא ה-AI גורמת ליניב לאופטימיות גדולה במיוחד. "עם תמ"ג של חצי טריליון דולר אנחנו לא נהיה בקרוב ארה"ב, סין או הודו, אבל הזמינות של התשתיות וה-AI היא חדשות לא רעות לחברות שיוכלו לתת פתרונות אופקיים בתחום. פתרונות שיאפשרו לחברות כאלה לצמוח".
לצד זאת, יניב התייחס למגמה שבה יותר ויותר חברות טכנולוגיה בוחרות להתאגד בחו"ל. "אני מסכים שצריך לחבר את האופטימיות לגבי השוק למיקום. אנחנו עדיין רואים אחוזים גבוהים מאד של חברות שמוקמות בחו"ל, אפילו אם הקניין הרוחני שלהן בישראל. זה הטרנד".
בעיה מרכזית שעליה הצביע יניב נוגעת לא רק למקום ההתאגדות, אלא גם למיקום העובדים. בעניין זה מזהה יניב "שינוי מטריד", והוא מסביר: "אנחנו רואים יותר ויותר אנשי מחקר ופיתוח שיוצאים החוצה. לא רק שיש פחות מו"פ בישראל אלא יש מעבר למדינות כמו ארה"ב ואסטוניה. זה לא רק הדולר".
לצורך פתרונות אפשריים, יניב קרא "למצוא זמינות לכספים נוספים שיגיעו להייטק. לא רק עבור סטארט-אפים אלא גם עבור חברות שנמצאות באמצע הדרך. צריך ליצור יותר מימון דרך CVC (קרנות השקעה תאגידיות - ע'ג') עבור חברות שיכולות להשקיע בישראל". עוד הציע לפתח מיומנות בדיני הייטק בקרב בתי המשפט הכלכליים על מנת לסייע למשקיעים.
"גם אם לא יהיו עוד Wiz, יהיו עוד הצלחות"
יניב צופה כי בשנה הקרובה נמשיך לראות מיזוגים ורכישות בקרב חברות טכנולוגיה, לרבות חברות צעירות וחברות Mid-Level המצויות כבר באיזון כלכלי או שמרוויחות. עם זאת, חברות אלה עלולות, לדבריו, שלא להצליח לגייס הון בגלל הריכוזיות שהוזכרה בתחום ובגלל "הבררנות של הקרנות". בשורה התחתונה, הוא צופה כי "גם אם לא יהיו עוד Wiz, יהיו עוד הצלחות".
יניב, המייצג יזמים, חברות וקרנות השקעה, מלווה את ענף ההייטק יותר מ-25 שנה - לדבריו, החל מהימים שבהם פעל כעורך דין עם ותק של שלושה חודשים ועד לאקזיטים שבהם היה מעורב בהיקפים של למעלה משני מיליארד דולר. "מה שמייחד את עורכי הדין בתחום, זה החיבור לתהליך עצמו - לדוגמה, לשתי יזמיות שמגיעות עם מחשב נייד בשלב מאד מוקדם ולפרופסור מהטכניון שאנחנו מלווים אותו מההתחלה סביב גיוס הכסף והמשקיעים. עורכי הדין נמצאים בהמון צמתים, בהצלחות וגם בכישלונות", הוא מספר.
על רקע זה, יניב מעריך כי ה-AI יוסיף להשפיע על שוק עורכי הדין. "אנחנו נמצאים בתהליך. כיום לא נוגעים כמעט בשום מסמך משפטי בלי שימוש בבינה מלאכותית, למרות שיש כמובן עדיין עין אנושית. זה ימשיך להתפתח וזה משליך על העומק והערך שנדרש מעורכי הדין. בגלל זה רואים עורכי דין ותיקים שחוזרים למשרדים".
***גילוי מלא: גלובס מודה לשותפים שסייעו לנו לקיים את כנס TECH IL : קבוצת הפניקס, הפניקס ESOP , אונדס ישראל, מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, פישר (FBC), Voicenter וכן לסייברסטארטס ולרשות החדשנות.
