צבא ארה"ב משגר טילים יקרים בקצב מהיר יותר מקצב חידוש המלאי שלו. ובפנטגון מקדמים פתרון: טילים זולים יותר.
בעזרת חוזים לא שגרתיים ודרישה מחברות ביטחוניות לפתח מערכות נשק חדשות מאפס, בצבא ארה"ב מקדמים מטרה של קיצור שנים מזמני הייצור, שייחסכו מאות מיליוני דולרים בעלויות.
● היכן מוחזקים מיליארדי הדולרים המוקפאים של איראן?
● כך קרס פרויקט מטוסי הקרב של צרפת וגרמניה
עוד לפני שהמלחמה באיראן החלה לשחוק את מלאי החימוש האמריקאי, מחוקקים ובכירים בצבא הביעו חשש כי ארה"ב אינה מסוגלת להתחמש מחדש בקצב מהיר דיו כדי להרתיע איומים ולהגיב לעימותים.
טילי לואו קוסט
אחת היוזמות של הצבא האמריקאי היא תוכנית טילי לואו קוסט ,(LLCM) נועדה לבנות מלאי של אלפי טילים המשוגרים ממכולות שניתן להעביר ממקום למקום באמצעות כלי רכב. אחת מדרישות המפתח מהיצרנים היא שכל טיל שישוגר יעלה פחות מ־500 אלף דולר.
בפרויקט נוסף הצבא האמריקאי ביקש מחברות לפתח טילי הגנה אוויריים שמחירם נמוך מ־250 אלף דולר ליחידה. טילי היירוט החדשים ביותר של מערכת הפטריוט, המיוצרים בידי לוקהיד מרטין, דורשים יותר משנתיים לייצור ועלותם עומדת על כ־4 מיליון דולר ליחידה.
במקביל, פרויקט נפרד של חיל האוויר האמריקאי נועד לרכוש עשרות אלפי טילים זולים יותר בשנים הקרובות.
גורמים צבאיים אמרו כי היוזמות החדשות לא צפויות להחליף בעתיד הקרוב את הטילים המתקדמים מתוצרת חברות כמו לוקהיד מרטין ו־RTX, שבהם כוחות ארה"ב משתמשים ועליהם הם מתאמנים כבר עשרות שנים. עם זאת, בכירים בצבא אמרו כי הם מעוניינים להאיץ כבר כעת את הקמתם של קווי ייצור חדשים, כדי שיעמדו לרשותם אפשרויות נוספות בשנים הבאות.
עיכובים וחריגות תקציב
מטרתה של התחמושת הזולה יותר תהיה להתמודד עם בעיה ותיקה שמטרידה את צבא ארה"ב: עיכובים של שנים וחריגות תקציב בתוכניות הנשק של הפנטגון, בעקבות ניהול מכרזים, ויכוחים סביב התכנון ומאבקי תקציב.
עם השנים זמן הייצור והעלויות הנדרשות לייצר מגוון מערכות תפחו, החל מטילים ועד למטוסי תדלוק. חברות ביטחוניות ציידו טילי תקיפה ומיירטים בשכבות של מערכות אלקטרוניות מתוחכמות, שנועדו לפגוע במטרות ולהתגבר על אמצעי הנגד של האויב.
מומחים בתעשייה אומרים כי תהליך הייצור האיטי והיקר נובע מחוסר אחידות במימון מצד הקונגרס ומחוסר החלטיות בקרב בכירי הפנטגון. עם זאת, השיטה משרתת היטב את החברות הביטחוניות, מכיוון שהיא מייצרת להן הכנסות של מיליארדי דולרים בשנה ממכירת תחמושת.
גופי פיקוח ממשלתיים טענו כי חלק מהחברות הביטחוניות גבו מהצבא מחירים מופרזים עבור מוצרים ורכיבים, ומחוקקים רפובליקנים ודמוקרטים כאחד קראו להדק את הפיקוח על הענף.
הנשיא טראמפ ושר ההגנה פיט הגסת' התחייבו בחודשים האחרונים לבחון בקפדנות את ביצועי החברות הביטחוניות ולהטיל סנקציות על מי שלא ישפרו את ביצועיהן. עד כה, גורמים בממשל טרם נקטו צעדים פומביים נגד חברות שנכשלו בעמידה ביעדים.
ג'רי מקגין, מומחה לרכש ביטחוני במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS), אמר כי רבים מהטילים המתקדמים הם "למעשה תחמושת המיוצרת בעבודת יד", למרות שנים של השקעות באוטומציה. לדבריו, חלק מהמפעלים דומים יותר לסדנאות מומחים מאשר לפסי ייצור תעשייתיים.
במסגרת המלחמה עם איראן, ארה"ב שיגרה בשנה האחרונה יותר מ־1,000 טילי טומהוק. העלות: לפחות 2.5 מיליארד דולר, והסכום ממשיך לעלות.
לפי הערכות של CSIS, ל־RTX נדרשת לפחות שנה כדי לייצר כל אחד מטילי השיוט הללו. ניתן לשגר אותם מספינות, צוללות ומשגרים קרקעיים, והם מסוגלים לפגוע במטרות במרחק של כ־1,600 קילומטרים. משך הייצור הארוך הוא אחד הגורמים לעלותם הגבוהה.
RTX סירבו להגיב.
הדפסות תלת ממד
לאחר קריירה בחיל הים שכללה תקופה כמדריך ב־Topgun , בית הספר היוקרתי להכשרת טייסי קרב של הצי האמריקאי, דאג דנני עבד במשך שנים בענקית הביטחון בואינג ובחטיבה האמריקאית של יצרנית הנשק האירופית MBDA. בשנת 2013 הוא הקים את חברת הסטארט־אפ CoAspire במטרה לפתח כלי נשק שיוכלו להגיע לשדה הקרב תוך חודשים במקום שנים.
דנני אמר כי הטיל Ghost אותו החברה מציגה כטיל לואו קוסט לשיגור ממכולות, צפוי להתחיל בניסויי טיסה כבר השנה. לדבריו, CoAspire מנסה להימנע מעיכובים באמצעות רכישת ציוד מדף מיצרנים מסחריים והדפסת חלק מהרכיבים בתלת ממד, מה שמאפשר חיסכון משמעותי כאשר נדרשים שינויים בתכנון.
הסכם לא שגרתי שנחתם במסגרת מנגנון "סמכות העסקאות האחרות" (הסכמי (OTA של הפנטגון מעניק ל־CoAspire גמישות רבה יותר לפתח טיל שניתן לייצר כבר היום, במקום לעכב את הייצור בחודשים או אף יותר כדי לעמוד בדרישות נוקשות של התוכנית.
"בתחום הטילים נדרשים כל הזמן לבצע שינויים, בין אם כדי לתקן כשלים שהתגלו בניסויי טיסה ובין אם כדי לשפר יכולות", אמר דנני. לדבריו, "דיאלוג פתוח וכן" עם לקוחות כמו צבא היבשה וחיל האוויר מסייע לקצר לוחות זמנים ולהימנע מעיכובים ומעלויות שהולכות וגדלות.
CoAspire היא אחת מארבע חברות המתחרות על פיתוח טילים זולים יותר עבור הצבא האמריקאי. גם אנדוריל אינדסטריז, ליידוס וחברת Zone 5, חברה בת של קונגסברג גרופן, הציגו עיצובים משלהן. הצבא האמריקאי הציב רף גבוה במיוחד לקבוצה, כשהוא מבקש להצטייד ביותר מ־10,000 טילים עד 2030.
בליידוס אמרו כי הם מתכננים לעמוד ביעד ייצור של 3,000 טילי שיוט המשוגרים ממכולות במהלך שלוש השנים הקרובות, באמצעות התאמת מערכת נשק שכבר נמצאת בייצור והוספת כמה רכיבים בסיסיים, כמו מאיץ רקטי.
לדברי דאג ג'ונס, מנהל הטכנולוגיה הראשי של חטיבת הביטחון בליידוס, "היסטורית, רבים מאמצעי הלחימה המתקדמים שלנו כוללים 15 יכולות נוספות מעבר לראש הקרב". הוא הוסיף כי הפנטגון דוחף את החברות לפעול במהירות באמצעות הגדרת מספר דרישות הכרחיות בלבד, תוך השארת יכולות אחרות כאופציונליות.
"במקום לבנות מכונית קאדילק אחת, האם אני יכול לבנות 10 הונדה אקורד?" ג'ונס תהה. לדבריו, שילוב של סוגי נשק חדשים עשוי להתברר גם כיעיל יותר.
לדברי טוד הריסון, מומחה לביטחון ב־AEI, צבא ארה"ב בוחן כבר שנים מערכות נשק והגנה שנמצאות בין שני הקצוות: בין פגזי ארטילריה מונחים וזולים יחסית לבין טילים מתקדמים שמחירם מגיע למיליוני דולרים. לדבריו, המכשול המרכזי הוא הנטייה של הפנטגון למיקרו־ניהול.
"הרעיון הוא לפתח כלי נשק מונחים ומדויקים שניתן לייצר ולהפעיל בהיקפים גדולים", אמר הריסון. "הם לא חייבים להיות מושלמים".
