עומס עבודה חריג מאפיין את בית המשפט המחוזי בירושלים, שנמצא במקום הראשון בעלייה במספר התיקים האזרחיים שנפתחו בשנים האחרונות מבין בתי המשפט בארץ.
● הכנסת אישרה חסינות לח"כ גוטליב שחשפה את שמו של איש שב"כ
● הדוחות הכספיים בדרך למהפכה והבכיר שחושף: נדרוש דיווח על שכר ממוצע
במחוזי ירושלים מתנהלים כיום 4,900 תיקים, שבהם אמורים לטפל 37 שופטים (התקן הקיים). בפועל, מספר השופטים נמוך יותר: שני תקנים עומדים ריקים, מאחר שלא מונו שופטים בישראל כבר שנה וחצי, ונראה שלא ימונו בכנסת הנוכחית, חרף פסיקת בג"ץ, שחייבה את שר המשפטים למנות שופטים בכל בתי המשפט המחוזיים.
נוסף על כך, שלושה שופטים נמצאים לקראת פרישה, ואינם מקבלים תיקים חדשים, אלא רק מסיימים ישנים, ושלושה שופטים עסוקים במשפטו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
השופטים במשפט נתניהו - ראש ההרכב, רבקה פרידמן פלדמן, משה ברעם ועודד שחם, מקדישים את רוב זמנם לתיק. שלב ההוכחות האינטנסיבי במשפט החל לפני חמש שנים, והשבוע הסתיימה החקירה הנגדית של ראש הממשלה.
שופטי ההרכב מקבלים מעט מאוד תיקים אחרים לטיפולם - פרידמן פלדמן בתחום הפלילי, וברעם ושחם בתחום האזרחי - אך מדובר כאמור בהיקף מצומצם ביותר.
זינוק במספר התיקים האזרחיים הנפתחים
משנת 2023 ועד לימים אלו נרשמה עלייה חדה במספר התיקים האזרחיים הנפתחים מידי שנה. מדובר בזינוק דרמטי של מאות תיקים: בעוד שבשנת 2023 נפתחו 1,272 תיקים אזרחיים, בשנת 2025 נפתחו 1,584, והעלייה נמשכה גם במחצית הראשונה של 2026.
בהשוואה ליתר בתי המשפט המחוזיים מדובר בעלייה הגדולה ביותר בפתיחת תיקים אזרחיים. כך, בבית המשפט המחוזי בתל אביב עלה מספר התיקים באותן שנים מ-2,221 ל-2,326, בבאר שבע מ-396 ל-459 ואילו בחיפה מ-1,142 ל-1,158.
הזינוק בכמות התיקים נובע מכניסתם לתוקף של שני חוקים שהעבירה הממשלה בעקבות אירועי שבעה באוקטובר, המאפשרים לנפגעי טרור להגיש תביעות נגד הרשות הפלסטינית על הנזק שנגרם להם ולבני משפחתם. מדובר בחוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה) ובתיקון מס' 43 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. החוק מרחיב את מעגל הניזוקים מטרור וקובע כי מעבר לפיצוי הנזיקי, הם זכאים לפיצויים עונשיים משמעותיים מגופים המתגמלים טרור.
שטף של תביעות נפגעים מאירועי טרור
בבית המשפט, שבראשו עומד הנשיא משה סובל, חווים שטף חסר תקדים של תביעות של מי שנפגעו מאירועי טרור, בעיקר בשבת השחורה. מכניסת החוקים לתוקף בשנת 2024 ועד לאחרונה נפתחו בבית המשפט 485 תיקים שהגישו 9,300 תובעים, מרביתם בשל אירועי 7 באוקטובר.
התובעים כוללים אזרחים, חיילים ובני משפחה מדרגה ראשונה. הרשות הפלסטינית היא הנתבעת המרכזית בתיקים. כספי המסים של הרשות מעוקלים בידי המדינה. הרשות מתגוננת, שוכרת עורכי דין ומנהלת את התיקים.
במקביל נמשכות התביעות הרגילות שמוגשות בשגרה, ואלה לא פחתו. מדובר במספרים חסרי תקדים, ובבית המשפט מתנהלים כרגע כאמור כ-4,900 תיקים.
כאשר חל גידול במספר התיקים, העומס על כל שופט גדל, לוח הדיונים מתמלא והפערים מדיון אחד למשנהו מתרחבים.
בתיקי הפיצויים לנפגעי טרור, כמעט בכל תיק יש בקשה לעיקול. מי שאמון על בקשות אלו הוא הרשם, אך בבית המשפט המחוזי בירושלים לא מכהן רשם, מאז שסיימה פנינה נויבירט את התפקיד בחודש שעבר, ומונתה לשופטת קבועה בבית המשפט, ולכן השופטים מבצעים את עבודת הרשם. מינוי רשמים אינו מתבצע בגלל היעדר שיתוף הפעולה של שר המשפטים לוין עם נשיא ביהמ"ש העליון יצחק עמית. כדי למנות רשם למחוזי יש צורך בהסכמה של נשיא העליון ושל שר המשפטים. בתחילת החודש בג"ץ חייב את לוין לשתף פעולה עם עמית, אך עד כה אין שינוי, ולא נעשו מינויים.
