גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

הווידוי של ליעד אגמון, התוכנית של שלמה קרמר, והחזון של עמי לוטבק: כל הכותרות מכנס TECH IL

כנס TECH IL של גלובס אירח את השמות הבולטים בהייטק הישראלי ● שלמה קרמר הבטיח להנפיק את הבייבי, ליעד אגמון סיפר שנמאס לו למכור לגברים לבנים בני 50, ועמי לוטבק חשף כיצד ג'מיני השפיעה על ההחלטה למכור את וויז לגוגל ● וגם: פרויקט "עשרת הסטארט־אפים המבטיחים" - מחר באתר גלובס

מימין: ליעד אגמון, עמי לוטבק, שלמה קרמר / צילום: ניב קנטור
מימין: ליעד אגמון, עמי לוטבק, שלמה קרמר / צילום: ניב קנטור

כנס TECH IL 2026 של גלובס הביא לבמה אחת שלושה מהקולות הבולטים והשנונים ביותר בהייטק הישראלי כיום: שלמה קרמר, מייסד ומנכ"ל קייטו נטוורקס; עמי לוטבק, ממייסדי וויז; וליעד אגמון, יזם סדרתי ומנכ"ל סאנסיי. שלושתם, כל איש מהפרספקטיבה שלו, התכנסו סביב השאלה הבוערת שמעיקה כיום על כל מי שעוסק בתעשייה - לאן בדיוק לוקחת אותנו מהפכת הבינה המלאכותית (AI), ומה היא עושה בדרך, לחברות, לעובדים ולכלכלה הישראלית כולה?

כנס TECH IL | אייל פרוינד, מנכ"ל הפניקס ESOP: "למרות כל האתגרים וחוסר הוודאות אנחנו עושים לונג על ההייטק הישראלי"
כנס TECH IL | "דווקא בעידן ה-AI ההון האנושי משמעותי יותר - הם אלה שמתכננים, מציבים מטרות ומנהלים את הסוכנים"

השיחות נגעו הרבה מעבר לסלוגנים שחוקים על "שיבוש" ו"הזדמנויות". על השולחן עלו ההשפעה הכלכלית הכאובה של היחלשות הדולר, שהפכה את המהנדס הישראלי לאחד היקרים בעולם ומאיימת לדחוף השקעות וגיוסים מעבר לים; האקזיט הגדול בתולדות ישראל, שרק הושלם וכבר משנה את כללי המשחק; הטלטלה שה־AI מחולל בשוק העבודה, ובמיוחד בשאלה הלא נוחה מי בעצם עוד צריך ג'וניורים בעידן שבו אלגוריתם עושה בשעה את מה שבן אדם עשה בחודש.

שלמה קרמר: מייסד ומנכ"ל קייטו נטוורקס

שלמה קרמר נחשב לאחד מאבות תעשיית הסייבר הישראלית ומיזמי ההייטק הסדרתיים המוערכים בה. ב־1993 היה בין מקימי צ'ק פוינט ובהמשך הקים את אימפרבה. כיום הוא מכהן כמנכ"ל ומייסד־שותף של קייטו נטוורקס, חברת סייבר מבוססת ענן שגייסה ביוני 359 מיליון דולר לפי שווי של 4.8 מיליארד דולר.

בכנס, הוא דן בשינויים שמתחוללים כיום רחבים בהרבה מהטכנולוגיה עצמה. "מהפכת הבינה המלאכותית היא המהפכה הטכנולוגית הכי גדולה שראיתי בחיי", הוא אמר בראשית דבריו. "עברתי דרך מחשבים אישיים, אינטרנט, מובייל וענן, אבל הפעם מדובר בשינוי הרבה יותר משמעותי. בכל מהפכה טכנולוגית בדרך כלל נוצר גם סדר חדש שמאפשר לחברה להסתגל. הפעם הקצב כל כך מהיר שהחלק הזה עדיין לא הספיק לקרות".

לדבריו, עולם הסייבר צפוי להיות אחד המרוויחים המרכזיים מהמהפכה. "אף אחד לא יעשה דיפלוימנט (הטעמה, מ"ו) של AI בלי להגן עליו. חברות שיצליחו לספק פתרונות עם ארכיטקטורה נכונה - הן אלו שירוויחו מהשינוי. אחרות יצטרכו לעשות התאמות".

קרמר גם התייחס לקיפאון היחסי בהשקעות שנרשם בחלקים משוק ההון סיכון, וטען כי הוא נובע במידה רבה מהתנהגות המשקיעים בתקופת הבהלה סביב הבינה המלאכותית. "אם אני משקיע ואני יכול לקבל תשואה על אנתרופיק או על חברות שנמצאות במעגל הראשון סביב מהפכת ה־AI, למה שאחפש סטארט־אפים אחרים? 60%, 70% ואפילו 80% מהכסף בעולם ההון סיכון זורם לאותם אזורים וכל השאר מתייבש".

בהמשך דבריו, קרמר אמר כי המשקיעים עדיין מתקשים להבין מי יהיו המנצחים והמפסידים בעידן החדש. "משקיעים בשלבים מאוחרים יותר עדיין לא מבינים מי הדינוזאור ומי היונק. עד שהם לא יבינו את זה, הם לא ישקיעו. לכן יש קיפאון מסוים בשוק. אני חושב שזה מצב זמני".

הוא הוסיף כי מדובר בבועה, אך במובן הכלכלי בלבד. "אני לא מפקפק בפוטנציאל של הטכנולוגיה. אני חושב שההשפעה שלה פשוט מתומחרת מהר מדי. ייקח יותר זמן עד שהיא תיכנס בצורה נורמלית לדוחות הכספיים של החברות. יש ערך אמיתי שצריך להוכיח ופרודוקטיביות שצריכה לבוא לידי ביטוי".

למרות התחזיות שלפיהן AI יוביל לצמצום כוח אדם, קרמר נשמע זהיר יותר. "אנחנו רואים פיטורים", הוא אמר, "אבל אני לא בטוח עד כמה הם קשורים למהפכת ה־AI". הוא גם העריך כי העלייה בפריון שמביאה הבינה המלאכותית עשויה להשפיע בעתיד על שוק הנדל"ן המשרדי. "AI בתחום הפיתוח מביא פרודוקטיביות משמעותית. אם צריך 10% עד 20% פחות עובדים, זה אומר גם פחות ביקוש לשטחי משרדים".

"המדינה צריכה לייצר אקו־סיסטם לחברות"

אחד הנושאים המרכזיים שקרמר התייחס אליו היה היחלשות הדולר וההשפעה על חברות ההייטק הישראליות. הוא הסביר כי עבור חברות שמוכרות בדולרים אך משלמות שכר בשקלים, מדובר באתגר משמעותי. "אם אתה לוקח חברת הייטק, 60% עד 70% מההוצאות הן על כוח אדם. בישראל בדרך כלל יושבים צוותי המוצר וההנדסה, והמצב שנוצר הופך את המהנדסים בישראל ליקרים בעולם".

האם מדובר בהאטה בגיוסי העובדים בישראל? לדבריו, בשלב זה לא, "אבל בשנה הבאה נעשה חישוב מסלול מחדש", וציין שהפתרון אינו בהכרח בא לידי ביטוי בהתערבות ממשלתית ישירה. "אני לא מאמין בסיוע ישיר של הממשלה לתעשייה בשלב הזה. אני מאמין ביצירת אקו־סיסטם נכון לחברות, ושער החליפין הוא חלק מהסביבה העסקית הזאת".

"מכירת החברה? שקר מוחלט"

בדבריו, קרמר התייחס לשמועות שעלו בשוק לפיהן קייטו נטוורקס מנהלת מגעים למכירת החברה, והכחיש אותן באופן נחרץ, כשהבהיר שאין שום תהליך או שיחות מסוג זה. "השמועה הגיעה אליי דרך טלפונים מכתבים", הוא אמר. "זה שקר מוחלט. אין תהליך, אין שיחות ואין שום דבר. אני לא יודע מי מפיץ את השקר הזה ומה המטרה שלו".

מנגד, בכל הנוגע להנפקה עתידית, הוא נשמע הרבה יותר נחרץ. לדבריו, החברה ממשיכה לצמוח בקצב גבוה וצפויה להפוך לחברה ציבורית בעתיד: "צמחנו ב־43%, כמעט פי שניים מקצב הצמיחה של השוק, וגם השנה אנחנו מעריכים שנצמח בצורה דומה. נבחן את השוק הפרטי ואת השוק הציבורי, אבל בסופו של דבר נהיה חברה ציבורית. מדובר בשאלה של זמן בלבד".

ליעד אגמון: יזם סדרתי ומנכ"ל סאנסיי

ליעד אגמון הוא יזם הייטק סדרתי, שהוביל מספר אקזיטים מוצלחים, בהם אניגמה שנמכרה למקאפי בכ־20 מיליון דולר ו־Dynamic Yield שנמכרה ב־2019 למקדונלד'ס בכ־300 מיליון דולר. כיום הוא עומד בראש חברת סאנסיי, שמפתחת מכשיר מבוסס AI המשמש כמעין "חבר אלקטרוני" ומלווה אישי, שנועד לסייע למשתמשים בשמירה על בריאות פיזית, נפשית ורווחה כללית לאורך היום.

"כיום חזרתי לעולם היזמות. כמו כל דבר בחיים, עברתי תהליכים ולא חזרתי מסיבה אחת", הוא אמר בכנס. "אני הכי שמח כשאני בונה דברים". סאנסיי הוא סיפר, התחילה כשדב מורן הכיר לו חברה מנתניה שמפתחת משחקים מתוחכמים לטלפון, שאומנם לא התאימה לאינסייט, אבל המפגש סייע לו לגבש מספר רעיונות. המוצר המרכזי שהחברה מספקת, לדבריו, הוא "הטקס". "אנחנו בונים טקס שאמור להכניס את המשתמש לכמה דקות של הסתכלות פנימה. אנחנו כל הזמן בדיגיטלי. רציתי לייצר חפץ שיכול לשחק איתו, להחזיק ביד, לתת לאחרים".

בהמשך דבריו, הוא התייחס למעבר החד מעולמות הסייבר ותוכנה ארגונית לרוחניות. "הגעתי לשלב שבו אני לא יכול יותר למכור תוכנה לגברים לבנים בני 50. חוויה לא נעימה, ללכת לכנסים המשמימים. ברמה האישית עשה לי לא טוב, ואמרתי לעצמי שאני עוזב את הסייבר.

"כך, בפעם הראשונה בחיים שלי, הפיתוח מקדים את הפרודקט. משהו התהפך בחשיבה שלי. אני באמת חושב שאפשר להרים חברה עם 20% מכוח האדם שהייתי צריך לפני שלוש שנים. כיום, אני לא שוכר אנשים צעירים, יש לי צוות קטן עם אנשים שהם top of the game. ג'וניורים צריכים הכוונה, וזה לוקח תשומת לב ממישהו מנוסה. בהיסטוריה, אם רצית להיות נגר, היית הולך להיות שוליה ואחרי עשור יוצאים לדרך עצמאי. בהייטק אתה שוליית מתכנת עם 35 אלף שקל בחודש ותן ביס.

"וכל זה אנחנו עושים באמצעות ה־AI. אין פגישה שלי שלא מוקלטת ומתומללת ונשמרת. אין דבר כמעט שאני לא מתייעץ עם בינה מלאכותית".

"ה־AI משך את השטיח מתחת למודל העסקי"

על פניו, אגמון מצייר תמונה קודרת לגבי עתידם של הג'וניורים בתעשייה. "בסוף, בתכנות, מה ג'וניור יעשה אם קלוד מבצע את המשימה יותר טוב ממנו? ל־CTO (מנהל הטכנולוגיות הראשי בארגון) שלנו יש עשרות סוכנים אבל הוא צריך לתכלל ולבדוק אם משהו לא עובד, וצריך לכך המון ניסיון. גם אני נותן היום יותר משימות לקלוד שמבצע אותן בשעות - מה שלי היה לוקח חודשים".

באשר לשאלה האם הפיטורים האחרונים בהייטק נגרמו בכלל ה־AI, השיב אגמון כי הוא מעריך שכן. "ה־AI משך את השטיח מתחת למודל העסקי שלהן. אני מאמין שבטווח הקצר הבינה המלאכותית תהפוך את כולנו לסופר פאוואר, אבל בעתיד היא תחליף אותנו. חברות תעשייתיות כמו של אבא שלי שלא יכלו להרשות לעצמם פרויקטים שניתן לעשות אותם בזול".

"מיסוי בוגרי 8200? זו שטות פופוליסטית"

לדבריו, גם היחלשות הדולר פגעה בחברות. כשנשאל מה המדינה צריכה לעשות בהקשר של השפעת שער הדולר על ההייטק, הוא השיב כי הממשלה צריכה לדאוג לענייני המאקרו, ובין השאר להגביל את המוסדיים: "אנחנו בקורלציה הפוכה בין העלייה ב־S&P 500 לירידה בשער הדולר. הרבה דולרים ושקלים מחליפים ידיים ואת זה אפשר לעצור בחקיקה או הוראת שעה. צריך להבין את מקור האירוע ולטפל בו".

כהתבקש להתייחס לחשיפת גלובס על היוזמה למסות בוגרי 8200, הוא כינה את הרעיון כ"שטות פופוליסטית". לדבריו, "אם יוצא שייטת מקים מכון כושר, אז צריך למסות אותו? אפשר להגיד שהחברה האלו הרוויחו הרבה, אבל הם נתנו לפחות שש מהשנים היפות שלהם".

עמי לוטבק: מייסד-שותף, WIZ

הבכיר הבא שעלה על הבמה היה עמי לוטבק. הוא נמנה עם ארבעת החברים שהולכים יחד מתקופת הצבא ועשו את הבלתי אפשרי עם מכירת החברה שהקימו לגוגל בסכום היסטורי של 32 מיליארד דולר - האקזיט הגדול בתולדות ישראל.

"אני חייב להודות שכשהקמנו את וויז ב־2020, שלא היה הסטארט־אפ הראשון שלנו, רצינו לעשות מהפכה בעולם הסקיוריטי, אבל לא חלמתי שהיא תהיה כזאת מהפכה. כל מדינה בעולם משתמשת במוצר שבנינו", אמר לוטבק. "גם אחרי המכירה, המטרה שלי היא עדיין לשנות את עולם הסקיוריטי. הבנו שהדרך שבה ניגשו לסקיוריטי הייתה לא נכונה ומאז מנסים לשנות אותה. כל מה שעשו קודם לא רלוונטי".

"חברות צריכות להפנים - נדרשת תגובה מהירה יותר"

לפני חודשיים, בראיון לגלובס, לוטבק דיבר על המודלים "המסוכנים" ועל ההשפעה שלהם על מנגנוני אבטחת המידע המוכרים. "אומנם לא עבר הרבה זמן, אבל אני מודה שלא הבנתי בעצמי כמה מהר AI ישפיע על עולם הסייבר. כולם מדברים על זה. אבל לרוב יש מרחק בין הייפ למציאות, לרוב המהפכות בהיסטוריה לוקח זמן להשפיע. מרגישים בתעשייה שהכול משתנה בקצב מטורף, כי יש מצב שמודלי ה־AI יותר טובים מבני האדם המצליחים בתחום. זה מייצר מצב שבו כל מה שעשינו עד היום בסייבר צריך להשתנות".

באותו ראיון ציין לוטבק כי אחת הסיבות שהובילו אותו ללכת על העסקה עם גוגל הייתה ההתקדמות והיכולות של מודל ג'מיני. "צריך לזכור שהשיחות היו לפני שנתיים. כשחושבים היום, הכול ברור. אין היום אף חברת תוכנה בעולם, בטח סייבר, שלא שואלת איך היא משנה את האסטרטגיה ובונה את המוצר סביב AI. כדי לקחת את וויז לשלב הבא, היינו צריכים לגוגל ולקבל גישה למוחות ה־AI הכי טובים בעולם, וזה הוכיח את עצמו. האיומים על לקוחות השתנו דרמטית ממה שהיו לפני שנתיים".

במבט רחב יותר על התעשייה, אמר לוטבק, לכל חברה שמחזיקה ביכולות AI ולא מגיבה מהר לשינויים - היא תהיה לא רלוונטית, היא תצטרך להגיב כל הזמן. יכולות AI מעניקות לנו יכולות שלא היו בידנו קודם לכן. צריך לשנות את התפיסה בהרבה שווקים ולא להישאר סטטיים.

"עד היום לקח בערך חודש לתקן מערכת אם מצאו בה חולשה קריטית. היום אנחנו רואים שהסטטיסטיקות מצביעות על כך שלתוקפים מוצאים איך לאתר ולהשתמש בחולשה בתוך שעות. לכן ארגונים וחברות חייבים לשנות את כל הדרך שבה הם עובדים. זה לא רק 'בוא נשתמש ב־AI', אלא להיות מאוד תגובתי".

"לא נעשה מספיק בישראל בתחום ה־AI"

לאחרונה, אנתרופיק הודיעה כי תשבית את הגישה לשני המודלים המתקדמים ביותר שלה, Claude Fable 5 ו-Claude Mythos 5, בעקבות הנחיה שקיבלה מממשל ארה"ב מטעמי ביטחון לאומי.

"כמו שענן זה תשתית קריטית - כך גם מודלים", השיב לוטבק. "ככל שאנחנו מסתמכים על שירותי AI, כך הם יותר קריטיים לכולנו. כרגע כמות המוצרים שתלויים באסטרטגית בבינה מלאכותית היא עדיין קטנה".

בהמשך דבריו, הוא התייחס לתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, שנועדה לבסס את ישראל כאחת המדינות המובילות בתחום, ובכלל לשאלה עד כמה המדינה צריכה להיות מעורבת בכך. "השאלות על איפה המדינה צריכה להיות הן שאלות פתוחות. לא חושב שנעשה מספיק, לא ראיתי פעולות ממשיות שנעשו ויש פה באמת אתגר לכל חברה ומדינה. אין לי תשובה ברורה, העולם הזה זז כל כך מהר שקשה לחזות. קל להגיד 'נשקיע בתשתיות', אבל זה מאוד מאתגר. צריך פשוט להגיב לכל דבר מהר".

"האם היום וויז הייתה מצליחה? אין לי מושג"

ההייטק במצב מאתגר, פיטורים, מצד שני מספר המשרות צמח ב־12% והשכר בשיא של כל הזמנים. על כך אומר לוטבק: "מצד אחד, ההייטק המקומי הוא נס. AI מביא איתו הזדמנויות אבל גם איומים, היכולת היזמית בארץ מדהימה. מנגד, כל אחד יכול לבנות משהו ואז מוכר אותו. זה לא יעבוד יותר, יכולת טכנית בלבד אינה מספיק יותר כי כל אחד יכול לבנות משהו למשקיעים תוך דקה. זה האתגר הבא".

כנשאל האם וויז הייתה קמה היום - היא הייתה מצליחה באותה מידה, הוא משיב כי "אין לי מושג. היום יותר קל להקים ויותר קשה להצליח. במובן מסוים עכשיו יותר קשה להתבדל, ודבר חשוב לסטארט־אפ זה לעלות מעל הרעש".

***גילוי מלא: גלובס מודה לשותפים שסייעו לנו לקיים את כנס TECH IL : קבוצת הפניקס, הפניקס ESOP , אונדס ישראל, מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, פישר (FBC), Voicenter וכן לסייברסטארטס ולרשות החדשנות.

עוד כתבות

עו''ד אמיר הלמר / צילום: ענבל מרמרי

הדוחות הכספיים בדרך למהפכה והבכיר שחושף: נדרוש דיווח על שכר ממוצע

רשות ניירות ערך פרסמה השבוע את הדוח הסופי שנועד לחולל מהפכה בדיווחי החברות הציבוריות ● עו"ד אמיר הלמר, מנהל מחלקת התאגידים ברשות, מסביר מדוע שונה הגילוי על שכר בכירים ומתי יידרש דיווח על הדלפות ● על החקירה נגד סימד: "נפעיל כל כוח אפשרי"

פרופ' אבי שמחון. יצירתי / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

מסתמן: הגבלות על פעילות חוות השרתים במרכז הארץ

במשרדי האוצר והאנרגיה מציעים הגבלות שנועדו למנוע עומס–יתר על רשת החשמל בישראל ● חוות שרתים הן תשתית קריטית עבור מהפכת הבינה המלאכותית, אך הן מוגבלות בכל העולם על ידי מחיר החשמל

באי הכנס / צילום: כדיה לוי

שער הדולר, מגפת הפיטורים והשלכות ה־AI: בכירי ההייטק מדברים

בכירי תעשיית ההייטק הישראלי התכנסו היום בכנס TECH IL של גלובס ● בשיאו של הכנס נחשפה רשימת "עשרת הסטארט-אפים המבטיחים", שתפורסם מחר באתר גלובס

כנס TECH IL יוצא לדרך: איך ה-AI משנה את ההייטק ומה עושים עם הדולר?

הכנס יתמקד באתגרים של תעשיית ההייטק הישראלי, לצד האקזיטים הגדולים בסייבר והפריחה של הדיפנס טק ● בין המשתתפים: עמי לוטבק ממייסדי וויז, שלמה קרמר, ליעד אגמון, מיכל ברוורמן בלומנשטיק ואייל פרוינד מ-ESOP ● וגם: חשיפת רשימת "עשרת הסטארט-אפים המבטיחים" של גלובס

אלי כליף, סמנכ''ל הכספים הגלובלי וחבר ההנהלה הבכירה של טבע מהענקת הפרס מטעם פורום ה-CFO בישראל / צילום: איגור וייזנר

המניה זינקה ב-60%, הסמנכ"ל מכר מניות ב-62 מיליון שקל

אלי כליף, סמנכ"ל הכספים של חברת טבע, מכר בחודשים האחרונים ב"מכירה עיוורת" מניות בהיקף של כ-62 מיליון שקל ● בחודשים האחרונים גם מנכ"ל החברה ריצ'רד פרנסיס מכר מניות ב-95 מיליון שקל ● מניית טבע זינקה בכמעט 60% בשנה האחרונה

אתר בנייה למגורים / צילום: Shutterstock

מכה נוספת ליזמי הנדל"ן: מדד תשומות הבנייה לא עוצר

הדולר נחלש, האינפלציה הכללית מתקררת, אולם מדד תשומות הבנייה למגורים המשיך לטפס והוסיף 0.6% גם במאי ● הסיבה המרכזית: התייקרות חדה בשכר העבודה, שמקזזת את השפעת היבוא הזול ● העליות לאו דווקא מורגשות בכיס של רוכשי הדירות, אבל הצרות של היזמים יכולות להתגלגל בחזרה אליהם

עו''ד ד''ר ישראל (רלי) לשם / צילום: איל יצהר

המניה קפצה 500% וסידרה לפרקליט הצמרת אקזיט של 200 מיליון שקל

עוה"ד רלי לשם מכר בשנה האחרונה את רוב מניותיו ביצרנית תמציות הטעם והריח ● שותפתו להקמת החברה, המנכ"לית קרן כהן־חזון, בחרה לשמור על רוב החזקותיה, למרות זינוק של מאות אחוזים במניית תורפז בשנים האחרונות, והיא כבר שווה מעל 3 מיליארד שקל על הנייר

ח''כ טלי גוטליב / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת

הכנסת אישרה חסינות לח"כ גוטליב שחשפה את שמו של איש שב"כ

חברי הכנסת אישרו ברוב של 61 מול 48 את חסינותה של חברת הכנסת, טלי גוטליב, מפני העמדה לדין לאחר שחשפה שמו של איש שב"כ ● בתוך כך, לוחם שב"כ שגוטליב חשפה את זהותו הגיש עתירה לבג"ץ נגד החלטת הכנסת

עו''ד ערן יניב בכנס TECH IL / צילום: ניב קנטור

עו"ד ערן יניב: "זו שנה חזקה בהייטק אבל פחות כסף זמין לסטארט-אפים ולעסקאות"

בכנס TECH IL של גלובס, אמר עו"ד ערן יניב, שותף וראש מחלקת הייטק (במשותף), משרד פישר (FBC), כי היקף האקזיטים בסך של 84 מיליארד דולר מייצר אופטימיות, ומותג ההייטק הישראלי עדיין חזק בחו"ל - אך הריכוזיות גוברת בקרב החברות שמגייסות ● לצד הצלחת הסייבר, הפינטק ואבטחת המידע, יניב מזהה עלייה בדיפנס-טק ובחלל

קרנות הגידור בנאמנות מסכמות שלוש שנים / אילוסטרציה: Shutterstock

הקרן שהניבה 266% בשלוש שנים, ואיזה סיכון אורב למוצר ההשקעה שהפך ללהיט

קרנות הגידור בנאמנות צומחות בקצב מהיר מאז השקתן ב–2023, חולשות על כ–6 מיליארד שקל ומציגות תשואות גבוהות, גם אם הן גובות דמי ניהול יקרים ומתקשות להכות את מדדי השוק ● המנהל בקרן המצטיינת של הראל: "החזקנו המון מניות ביטוח, ביטחון ושבבים והשוק היה לוהט, אבל הורדנו חשיפה" ● וגם: סימן שאלה לגבי עתיד הקרנות

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לקוחות לאומי קיבלו סמס בהפתעה: 700 שקל בדרך לחשבון הבנק שלכם. מי בזכאים?

הבנק יעניק 700 שקל לחלק ניכר מלקוחותיו, לאחר שעשה מהלך דומה באוקטובר האחרון ● זאת, במסגרת מתווה ההטבות שיזם בנק ישראל, ובו נדרשו חמשת הבנקים הגדולים לחלק לציבור הטבות בסך מצרפי של שלושה מיליארד שקל ● בין תנאי הזכאות: העברת משכורת של לפחות 5,000 שקל בממוצע

הילה זיגמן, שותפה מנהלת בקרן סייברסטארטס, בכנס TECH IL של גלובס / צילום: ניב קנטור

הילה זיגמן, שותפה בקרן סייברסטארטס: "אנו בנקודה שבה הטכנולוגיה משנה בו-זמנית את ההגנה ואת ההתקפה"

הילה זיגמן, שותפה מנהלת בקרן סייברסטארטס, תיארה בכנס TECH IL של גלובס את הקשיים שיוצרת הבינה המלאכותית ליזמים בתחום הסייבר: "קטגוריה שלא מזהים אותה בשנייה הנכונה – קשה להיכנס אליה אחר-כך" ● לנוכח השינויים המהירים בטכנולוגיה, היא הציעה ליזמים להסתפק בתחזיות לחצי שנה קדימה

דמו של מטוס דור 6 – NGF שהוצג ב-2023.  עליו עבדו צרפת וגרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

כך קרס פרויקט מטוסי הקרב של צרפת וגרמניה

המרוץ העולמי למטוסי קרב דור 6 מתחמם, אך שתי מדינות קיבלו עיכוב משמעותי בשבוע שעבר לאחר שחילוקי דעות לגבי עיצוב המטוס החדשני הובילו לפירוק פרויקט משותף של גרמניה וצרפת ● כעת המדינות מנסות לייצר את כלי הטיס בנפרד

בני לנדא / צילום: Miguel Gutierrez

המיליארדרית הגרמניה שהגישה תביעה נגד לנדא - וחזרה בה

המיליארדרית הגרמנייה סוזן קלאטן הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד לנדא לאבס, חברת פיתוח הטכנולוגיה של היזם הסדרתי בני לנדא ● מדובר בהלוואה של 16 מיליון אירו שלא נפרעה כבר יותר משנה מאז חלף המועד לכך ● התביעה הוסרה יממה אחרי שהוגשה בעקבות מו"מ

אמיר איל, יו''ר ואסטרטג השקעות ראשי של קבוצת אינפיניטי / צילום: יח''צ

בלי סוכנים: בית ההשקעות הקטן שכובש את צמרת טבלת התשואות

בית ההשקעות של אמיר איל מנהל רק שבריר אחוז מהכספים בשוק הגמל, אבל מציג בעקביות תשואה עודפת, עם חשיפה גבוהה לבורסה בת"א ● מנכ"ל אינפיניטי מסביר מדוע הוא מסרב לשלם עמלות גבוהות לסוכנים שיפיצו אותו, ואת הדירוג הלא מחמיא במדד השירות

כמה קולות בקלפי היו יכולים להתווסף בחברה הערבית?

איחוד של המפלגות הערביות? טיבי טען שזה יכול לממש פוטנציאל הצבעה גדול בחברה הערבית ● הפער אכן קיים, אבל האם ריצה משותפת תמחק אותו? ● המשרוקית של גלובס

ליעד אגמון בכנס TECH IL של גלובס / צילום: ניב קנטור

ליעד אגמון: "אני לא שוכר ג׳וניורים. שוליית מתכנת עם 35 אלף שקל בחודש ותן ביס"

היזם ומנכ"ל סאנסיי סיפר היום בכנס TECH IL של גלובס על החברה החדשה שהקים, על השפעות ה-AI על תעשיית ההייטק וגם איך הוא בוחר את מי להעסיק ● "אני לא שוכר אנשים צעירים. ג'וניורים צריכים הכוונה, וזה לוקח תשומת לב ממישהו מנוסה"

שלמה קרמר בכנס TECH IL של גלובס / צילום: ניב קנטור

שלמה קרמר: "המהנדסים פה הכי יקרים בעולם. נעשה חישוב מחדש איפה מגייסים"

מייסד ומנכ"ל קייטו נטוורקס אמר בכנס TECH IL כי מהפכת ה־AI היא הגדולה ביותר שראה בחייו, מזהיר מפני קיפאון בשוק ההשקעות, ומודה כי היחלשות הדולר הופכת את ישראל ליעד יקר לגיוס מהנדסים ● קרמר התייחס גם לשמועות לגבי מכירת החברה: "שקר מוחלט"

משחק של מון אקטיב / צילום: Shutterstock, Koshiro K

כחצי שנה אחרי הסבב הקודם: מון אקטיב מפטרת כ-55 עובדים נוספים

לפי מידע שהגיע לגלובס, 25 עובדים בישראל וכ-30 נוספים בעולם יעזבו את חברת משחקי הרשת ● מדובר למעשה בפעם השלישית שמבוצעים פיטורים בחברה בתוך כשנתיים, לאחר שבינואר האחרון פוטרו 110 עובדים ברחבי העולם במסגרת שינוי ארגוני

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למה הבורסה יורדת כבר 3 ימים? מה חושבים המומחים ואיפה ההזדמנויות

ההסכם בין ארה"ב לאיראן התקבל באופטימיות בשווקים ברחבי העולם - חוץ מבישראל ● הבורסה המקומית היא היחידה במערב שנסחרה בירידות בשבוע האחרון, בהובלת מניות הבנקים, הביטוח והאנרגיה ● האם זו תחילתה של מגמה או ירידה נקודתית בלבד?