באגף התקציבים כבר עובדים על חוק ההסדרים הבא לשנת 2027 עם כניסתה של ממשלה חדשה, והוא צפוי להיות עב כרס ועמוס רפורמות. בכוונת האגף להציע את הרפורמה בענף סוכני הביטוח ולהסדיר מחדש את הרגולציה הפיננסית, וכן חבילת גזירות ומסים שתעמוד כנגד ההוצאה הביטחונית התופחת. זאת, על רקע מתיחות שיא ומשבר אמון בין אנשי האגף לממונה החדש על התקציבים מהרן פרוזנפר.
● התמ"ג מתעדכן כלפי מטה: ירידה של 3.8% ברבעון הראשון
● כמה קולות בקלפי היו יכולים להתווסף בחברה הערבית?
ההכנות לתקציב שנת 2021 השאירו חותם באגף תקציבים, אז הגיע לשיא השפעתו על הכלכלה הישראלית בעקבות רפורמות ענק שעברו בחוק ההסדרים ורבים כינו אותו הגדול ביותר מאז שנוסד בשנות ה־80. כך אושר העלאת גיל הפרישה לנשים, רפורמה בכשרות, מס גודש, חוק המטרו, בנקאות פתוחה, מיסוי רווחים כלואים ועוד. אם הממשלה הבאה תאמץ את המלצות האגף הנרקמות בימים אלו, ייתכן שנחזה בחוק הסדרים לא פחות דרמטי מזה שעבר אז והוא צפוי לכלול רפורמות ענק בתחום הפיננסים והמס.
נסיקת תקציב הביטחון והאיום על החוב הלאומי
בין אם יהיו חילופי שלטון או לא, הממשלה הבאה תצטרך להתמודד עם אתגרים תקציביים משמעותיים ובמרכזם נסיקת ההוצאה הביטחונית לכ־8% תוצר מפחות מ־5% לפני המלחמה, ועלייה ביחס חוב־תוצר של ישראל מ־60% ל־70% בעקבותיה.
זאת, לצד תשלומי הריבית שתפחו דרמטית וכוללים כבר 20 מיליארד שקל כמו תקציבם של כ־8 משרדי ממשלה קטנים ובינוניים. אם כלל דרישות מערכת הביטחון ייענו, הרי שכנגדן עובדים באוצר על חבילת מיסוי כדי למנוע פגיעה במעמדה הפיסקלי של המדינה בשווקים.
שינויים בענף סוכני הביטוח ופירוק הריכוזיות
באגף מתכננים להעלות מחדש את רפורמת סוכני הביטוח שאמורה להביא לכך שהלקוחות ולא חברות הביטוח הם אלו שישלמו את העמלות לסוכנים, וזאת כדי לאיין את ניגוד העניינים של הסוכנים שנולד כתוצאה מדוח עב כרס של האוצר שקרא לגיבוש הרפורמה. הצוות קבע כי "תגמול הסוכנים, המתקבל בעיקר מהגופים המוסדיים - המהווים גם את יצרני המוצרים הנמכרים על ידי הסוכן - אינו מוביל את הסוכן בהכרח לפעול לטובת הצרכן מתוך אובייקטיביות".
לצד זאת, המליץ הצוות לקבוע עמלה אחידה לכל הצרכנים, שתחול ללא קשר לגוף המוסדי שעומד מאחורי הפוליסה. בכל תחום אמור היה להיקבע מספר מצומצם של עמלות שהסוכן יהיה רשאי לגבות מהלקוח, כדי לאפשר השוואת מחירים, והן אמורות היו להיות נקובות בשקלים ולא באחוזים. בנוסף, סוכני הביטוח היו אמורים לדווח אחת לשנה על מחירי השירותים שהם מציעים.
הרפורמה אמורה הייתה להיכנס לחוק ההסדרים האחרון. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אף התבטא ואמר בתחילת השנה שעברה כי "סוכני הביטוח מחזיקים כוח פוליטי מאוד גדול. בשנה שעברה הייתי חייב לבחור קרבות, ולצערי לא יכולתי לנהל את הקרב הזה מייד אחרי התקציב (של 2025, א"ז). אני מאוד רוצה לחזור לאירוע הזה". לבסוף הרפורמה הוחזרה למגירה ובאוצר היו רוצים לראות אותה בחוק ההסדרים הבא.
רפורמה נוספת שמתוכננת היא בנושא הרגולציה הפיננסית שמפוזרת היום בין גורמים שונים: רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון ובנק ישראל. מדובר בנושא נפיץ שבאוצר ניסו לקדם כבר בשנת 2022, אז הוקמה ועדה בראשות מנכ"ל המשרד דאז, רם בלניקוב, שרצה להוציא מידי בנק ישראל את האחריות על התחרות בבנקאות ולהעבירה לגוף אחר ולעבור למבנה פיקוח דו־ראשי. הכוונה הייתה שבנק ישראל יהיה אחראי על יציבות הבנקים וחברות הביטוח שהיום לא תחת סמכותו, אך הוא דרש גם את הפיקוח על קרנות הפנסיה. בסופו של דבר הוועדה פוזרה לנוכח חילוקי הדעות והסוגיה צפויה להתגלגל לפתחה של הממשלה הבאה.
סוגיה נוספת שעוסקים בה באוצר היא הריכוזיות בשוק הפיננסי ויצאו להתייעצויות עם גורמים בשוק כדי לעצב רפורמה בנושא. עוד אמורה לסיים את גיבוש מסקנותיה הוועדה לבחינה הארביטראז' שהוקמה כבר לפני שנתיים כדי להשוות תנאים, לצמצם פערים ברגולציה ולייצר תחרות בין מוצרי השקעה שונים. מאחר שהמסקנות צפויות לכלול תיקוני חקיקה שונים, אלו יוכלו להיכנס גם כן תחת חוק ההסדרים.
בשנה האחרונה נמתחה ביקורת נוקבת על חוק ההסדרים מצד הייעוץ המשפטי של הכנסת, שם נטען שמרבית הרפורמות שהובאו לקראת התקציב האחרון לא קשורות לתקציב המדינה. חוק ההסדרים הבא צפוי להיות קשור בקשר אדוק להכנסות המדינה באמצעות שורת רפורמות בתחום המס.
אם דרישות מערכת הביטחון ייענו בבנק ישראל, במשרד האוצר מזהירים שיחס חוב־תוצר של המדינה יקפוץ ל־80% ולא תהיה לממשלה כריות פיסקליות למצבי חירום שמתרחשים בתדירות גבוהה בהרבה משל מדינות ה־OECD - שגם שם ניתן לראות מדינות עם יחס חוב־תוצר גבוה. לכן, צפויים להעמיד כנגד ההוצאה הביטחונית חבילת מיסוי, וככל שהממשלה הבאה תמשיך בתקצוב הגבוה של ההוצאה הביטחונית, כך באוצר ישאפו לאזן אותה עם הגדלת ההכנסות.
מעבר לכך, באוצר מנסים שנים ארוכות להוביל רפורמות שעיקרן ביטול הפטורים ממס. כך למשל, צפויים להמליץ שם על רפורמה שניסו להעביר בשנים האחרונות ללא הצלחה והיא ביטול הפטור ממס על קרנות ההשתלמות. מסקירה שפרסם הכלכלן הראשי לאחרונה עולה שכ־79% מההטבה הם בגין הפקדות ו־21% הנותרים הם בגין הפטור ממס רווחי הון בעת המשיכה והפטורים הגיעו לכמעט 11 מיליארד שקל ושהיא מטיבה עם העשירונים העליונים. מנגד, בהסתדרות הצליחו למנוע את הפגיעה בהטבה שמשרתת גם מורים ועובדים סוציאליים.
פטורים נוספים שהיו שמחים לבטל שם הם לפי אזורי מגורים. לאחרונה מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' התבטא בנושא ואמר כי הוא דן על כך עם האוצר לקראת גיבוש חוק ההסדרים. "אנשים קונים היום מטילי זהב באילת ומשאירים אותם שם", הוא אמר. "איזה שימוש יש בזה? זו דוגמה לניצול המטורף שעושים לפטור הזה".
עוד הוא חשף שימליץ להעלות את המיסוי בתחום השכירות כשתקרת המס כיום היא 5,654 שקל בחודש. לדבריו, המס הזה יכול להגדיל את הכנסות המדינה ב־2 מיליארד שקל בשנה רק באמצעות חובת דיווח, עוד לפני ביטול הפטור.
עוד מתכננים באוצר לצמצם דרמטית את נקודות הזיכוי במס הכנסה ולהסב את ההכנסות לריווח במדרגות המס ולהפחתה במיסים של כלל המשלמים.
מס נוסף שמעוניינים להחזירו לשולחן הוא מס הנסועה שבשנים האחרונות באוצר לא הצליחו לקדם לנוכח התנגדות פוליטית, ובד בבד להפחית את המיסוי על רכישת מכוניות. זאת, כדי לתמחר את השלכות השימוש ברכב ולא את עצם רכישתו. עוד צעדים שנבחנים הם מיסוי חברות, החזרת מס עיזבון ומיסוי חברות הפועלות בישראל ולא ממוסות, דוגמת איירביאנבי, נטפליקס ואחרות.
ביטול פטורים היסטוריים ומסים חדשים
הצוות המשותף לרשות המסים ומשרד האוצר רק התחיל את עבודתו וצפויים שינויים רבים, אבל כבר כעת ניתן להבחין בשתי מגמות: האחת, ניסיון לשפר את מה שבאוצר רואים כעיוותים במערכת המס שנוצר עקב לחצים פוליטיים שהביאו להנחות ופטורים ולחוסר הגיון בגבייה.
השנייה היא הטלת גזירות על הציבור שייאלץ לשאת בעלויות המלחמה וההתעצמות הצבאית של ישראל. מדובר במנוף נוסף - ככל שהממשלה הבאה תרצה להמשיך בהאצת ההוצאה הביטחונית, כך היא תידרש לנקוט באמצעים לא פופולריים שיהוו מקור תקציבי ואלו יותאמו לגובה תקציב הביטחון.
