בוול סטריט אוהבים ראשי תיבות.
כולם זוכרים את ה-TACO. אותו כינוי סאטירי לאסטרטגיית מסחר המבוססת על ראשי התיבות Trump Always Chickens Out (טראמפ תמיד מתקפל). אחר כך הגיע ה-NACHO שזהו הקיצור "Not A Chance Hormuz Opens" ("אין סיכוי שמצר הורמוז ייפתח") שהפך לשגור בחדרי המסחר ומשקף את הספקנות לכך שההצהרות החוזרות של נשיא ארה"ב על פתיחת נתיב השיט המרכזי. קודם לכן היה עידן ה־FAANG, שכלל את פייסבוק, אמזון, אפל, נטפליקס וגוגל, ואחר כך הגיעה תקופת "שבע המופלאות".
● ה-SpaceX הבאה? שתי מניות חלל עם אפסייד של עד 61%
עכשיו יש משהו חדש - MANGOS.
השם מורכב ממטא, אנתרופיק, אנבידיה, גוגל, OpenAI ו-SpaceX - אוסף החברות שמגלמות בעיני רבים את הדור הבא של מהפכת הבינה המלאכותית.
העניין סביב MANGOS התגבר במיוחד לאחר ההנפקה המדוברת של SpaceX, שסיפקה לראשונה למשקיעים בשוק הציבורי גישה ישירה לאחת מחברות הטכנולוגיה הנחשקות בעולם. יחד עם OpenAI ו־אנתרופיק, שנחשבות לשתי השחקניות הבולטות ביותר בתחום מודלי השפה והבינה המלאכותית הגנרטיבית, נוצרה קבוצה חדשה שמושכת אליה את תשומת הלב של המשקיעים.
הרעיון שעומד מאחורי MANGOS פשוט למדי: אם "שבע המופלאות" היו הסיפור של השנים האחרונות, הרי שהדור הבא של מניות ה־AI עשוי לכלול גם חברות פרטיות וצומחות שעדיין לא היו זמינות למשקיעים הרחבים. עבור רבים בוול סטריט, זו הדרך להמר על השלב הבא במהפכת הבינה המלאכותית.
ההתלהבות הגיעה מהר מאוד גם לעולם קרנות הסל. מספר גופים כבר הגישו בקשות להשקת ETF שיתמקדו במניות MANGOS. אחת מהן היא קרן Corgi MANGOS ETF, שאמורה להשקיע לפחות 80% מנכסיה בחברות הקבוצה. גוף נוסף, Yorkville America Investment Trust, הגיש בקשות להשקת שתי קרנות נוספות תחת מותג MANGO Plus.
זה לא כל כך פשוט
שתי חברות מרכזיות בקבוצה, OpenAI ואנתרופיק, עדיין אינן נסחרות בבורסה.
כדי להתמודד עם המגבלה הזו, הקרנות המוצעות מתכננות להשתמש בנגזרים פיננסיים, חוזים עתידיים ומבני השקעה מורכבים אחרים שיספקו חשיפה עקיפה לחברות.
זוהי בעיה.
ראשית, החשיפה אינה מושלמת. ביצועי הנגזרים לא תמיד ישקפו במדויק את שווי החברות הפרטיות עדיין. שנית, יש עלויות נוספות. נגזרים ועסקאות פרטיות כרוכים בעמלות, מרווחים ועלויות מימון שמכרסמים בתשואה. שלישית, יש סיכון נזילות ותמחור. בניגוד למניה ציבורית שמחירה נקבע בכל רגע בבורסה, קשה לדעת מהו בדיוק השווי של חברה פרטית כמו OpenAI. לעיתים השווי מבוסס על עסקאות נדירות או הערכות. ורביעית, המשקיע מקבל מוצר מורכב יותר. במקום להחזיק ישירות בחברות שהוא חושב שינצחו במרוץ ה־AI, הוא מחזיק במכשירים פיננסיים שמנסים לחקות את הביצועים שלהן.
מעבר לכך, חלק מהקרנות מתכננות להוסיף לתמהיל גם יצרניות שבבים וחומרה כמו AMD, ברודקום, מיקרון, אינטל ודל, מתוך תפיסה שהן מהוות חלק בלתי נפרד משרשרת הערך של מהפכת ה־AI.
מה גם שלא כולם מתרשמים מהרעיון. דייב נדיג, אחד הפרשנים הבולטים בתחום קרנות הסל, טוען כי מדובר בעיקר במהלך שיווקי. לדבריו, אין הצדקה השקעתית ברורה לחבר תחת קורת גג אחת חברות פרטיות כמו OpenAI ואנתרופיק יחד עם ענקיות ציבוריות כמו מטא, אלפבית ואנבידיה.
לטענתו, MANGOS אינה מייצגת מגזר כלכלי מוגדר, מודל עסקי משותף או קשר פיננסי ברור בין החברות. מה שמשותף להן הוא בעיקר שהן נמצאות במרכז תשומת הלב של המשקיעים ונהנות ממומנטום חזק.
משקיעים עלולים להסתנוור
הביקורת הזו מזכירה תופעה מוכרת. פעמים רבות ראשי התיבות אינם נוצרים לפני שהמניות מצליחות, אלא אחרי שהן כבר זינקו. כך היה עם FAANG (פייסבוק, אמזון, אפל, נטפליקס וגוגל), וכך גם עם "שבע המופלאות".
ה"אריזה" הזאת עשוייה לגרום לכך שמשקיעים נוטים להעמיס כסף על "הקבוצה החמה" במקום לבחון כל חברה בנפרד. זה יכול להוביל לתמחור יתר של חלק מהמניות. כששמים חברות שונות תחת כותרת אחת נוצצת, קל לשכוח שהן שונות מאוד זו מזו, במודל העסקי, בשווי, ובסיכון.
בינתיים, דבר אחד כבר ברור: בוול סטריט מחפשים את קבוצת המנהיגות הבאה של השוק. אחרי FAANG ואחרי "שבע המופלאות", ייתכן שהשם החם הבא כבר נבחר. השאלה היחידה היא האם MANGOS תהפוך לתופעה שתגדיר את השנים הקרובות, או לעוד טרנד חולף בעולם שמכור לאקרונים.
