גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המשרוקית

הסכם גרעין על הפרק? כך זה הסתיים בפעם הקודמת

שמונה שנים אחרי שעזב את הסכם הגרעין, נשיא ארה"ב חותר שוב להבנות עם איראן ● מה באמת היה באותו הסכם שטראמפ השמיץ, ומה קרה לאחר שהוא בחר לעזוב אותו? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב ומוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP
דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב ומוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

עם חתימת מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן, נורתה יריית הפתיחה למשא ומתן ה"אמיתי" - הסכם הגרעין עם איראן. המשמעות היא ששמונה שנים לאחר שעזב את ההסכם הקודם בטענה שהוא "מטופש", "רקוב" ו"מביך" - נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חותר שוב להבנות עם איראן בנוגע לסוגיית הגרעין.

פרשנות | טראמפ מצמץ ראשון אפילו במונחי אובמה
המסמך הסופי מגלה: איראן תקבל מטראמפ הטבות בשווי מאות מיליארדי דולרים

אז למה שהפעם הדברים ייראו אחרת? "ההבדל העצום", אמר שר ההגנה פיט הגסת', "הוא שאנחנו עשינו את זה ממקום של עוצמה". אנחנו לא נתווכח עם עניין העוצמה, אבל זה כן מעלה שאלה: עד כמה ההסכם של טראמפ יהיה שונה מההסכם של אובמה? כדי שאפשר יהיה לבחון את הדברים בעת חתימת ההסכם, כדאי לעשות סדר בכל מה שקשור לאותו הסכם שנוי במחלוקת.

מה היה לפני ההסכם?
לפי מאמר שכתב ד"ר שוקי פרידמן - שבנוסף לתפקידיו כמנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי וכמרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס, עמד בראש ועדת הסנקציות נגד איראן - ב־2002 נחשפו הכורים הגרעיניים באראק ובנתנז, שלפי מומחים מערביים נועדו להשיג יכולת לייצר נשק גרעיני.

בעקבות כך איראן, שהייתה חתומה עוד קודם על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT), הסכימה ב־2003 לחתום על הפרוטוקול הנוסף של סבא"א ולקבל פיקוח הדוק יותר. ב־2004 אף הסכימה להפסיק את פעולת העשרת האורניום שלה.

אלא שב־2005 נבחר מחמוד אחמדניז'אד לתפקיד הנשיא, והוא הוציא את איראן מההסכמים והאיץ את תוכנית הגרעין. זה הוביל לשורת סנקציות על איראן החל מ־2006. מועצת הביטחון של האו"ם הטילה בעיקר סנקציות על פרויקט הגרעין עצמו, בעוד האיחוד האירופי, ארה"ב וישראל התמקדו בכלכלה האיראנית. הסוג השני של הסנקציות, כך פרידמן, הוא מה שהוביל את איראן להסכים למשא ומתן ולפשרות מול המערב.

למה בעולם רצו להגיע להסכם?
ההחלטה של המערב להגיע לפשרות עם איראן, במקום להמשיך לחנוק את משטר האייתוללות, הייתה לא טריוויאלית. לפי המומחים המערביים, הדבר נבע מכך שלמרות הסנקציות, איראן הגיעה למעמד של "מדינת סף גרעינית". כלומר, מרגע שתתקבל החלטה, חודשים בודדים בלבד יפרידו בינה לבין הפצצה המאיימת.

"ראש הממשלה שלנו עמד ואמר שאיראן נמצאת שבועות מהגעה לחומר המועשר הדרוש לסף הגרעיני", אומרת הלית בראל, מנהלת לשעבר במטה לביטחון לאומי, חוקרת הרתעה גרעינית וחברת פורום דבורה. "העולם לקח את זה ברצינות וניסה לכל הפחות להשיג הקפאה של המצב".

"המשטר התקדם כל הזמן לגרעין, והאופציות היו צבאית או דיפלומטית", אומר לנו פרידמן. "אובמה חשב שהאופציה הצבאית לא ריאלית - וכמו שראינו לאחרונה, היא אכן מורכבת למימוש - והעדיף להאט את האורניום".

מה אמר הסכם הגרעין של אובמה?
ב־2013 נחתם הסכם ביניים, ולאחר מו"מ ממושך איראן והמעצמות - חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם (ארצות הברית, רוסיה, סין, צרפת ובריטניה) וגרמניה - הגיעו להסכם הגרעין המזוהה עם אובמה (הקרוי JCPOA).

במסגרת ההסכם ההוא, איראן התחייבה למספר דברים: הפחתת האורניום הלא מועשר שברשותה מ־10,000 ק"ג ל־300 בלבד; העשרת כמות מוגבלת של אורניום לרמה של עד 3.67% (רמה המתאימה לשימושים אזרחיים); והגבלת מספר הצנטריפוגות ל־6,104 והשבתה מוחלטת של הצנטריפוגות המתקדמות. כחלק מכך, איראן גם הסכימה לפיקוח הדוק של סבא"א ולחזור לפרוטוקול המיוחד של ה־NPT. הסעיפים האלו היו אמורים להימשך בין 10 ל־15 שנה.

בתמורה, נעשתה הסרה מדורגת של הסנקציות מעל איראן. תחילה הוסרו הסנקציות של מועב"ט וחלק מהסנקציות האירופיות והאמריקאיות, ובהמשך - בהתאם לאבני דרך שהוסכמו - היו אמורות להיות מוסרות סנקציות נוספות. לכך התווסף מנגנון הסנאפבק, שאיפשר להחזיר את הסנקציות של מועב"ט, כפי שאכן קרה בשנה שעברה בהחלטה של בריטניה, צרפת וגרמניה.

בראל מסבירה את ההיגיון מאחורי ההסכם: "המטרה הייתה לקנות זמן. אם אתה חותם על הסכם ל־15 שנה, המחשבה היא שייעשה שימוש בזמן הזה כדי למצוא פתרון ארוך טווח. זה כן הסיג את איראן מחציית הסף הגרעיני, וחוץ מישראל והמפרציות העולם ראה בזה בזמנו הישג מספק".

מה הייתה הביקורת בישראל?
מי שהוביל את הקו המתנגד להסכם היה כידוע ראש הממשלה בנימין נתניהו, כשלאחר החתימה טען ש"המעצמות המובילות בעולם הימרו על עתידנו המשותף בעסקה עם נותנת החסות העיקרית של טרור גלובלי בעולם. הן הימרו על כך שתוך עשור, משטר הטרור באיראן ישתנה, תוך שהן מסירות את כל תמריץ אפשרי לשינוי מסוג זה. למעשה, העסקה מעניקה לאיראן את מלוא התמריצים שלא להשתנות.

"בעשור הקרוב, העסקה תתגמל את משטר הטרור בטהרן במאות מיליארדי דולרים. כסף מזומן זה ישמש למימון פעילות הטרור של איראן ברחבי העולם, תוקפנותה באזור ומאמציה הבלתי פוסקים להשמיד את ישראל. למרבה התדהמה, עסקה זאת אינה דורשת מאיראן להפסיק את התנהגותה התוקפנית בשום צורה שהיא".

ד"ר שוקי פרידמן מסביר ש"החיסרון העיקרי של ההסכם הזה היה שהוא לטווח קצר. המגבלות היו ל־10־15 שנה, שבמהלכן מסירים את הסנקציות, בלי לדעת מה מחכה בקצה השני. ההתנגדות הישראלית נבעה מהטענה שהאיראנים יעשו הכל כדי לרמות, ושאחרי התקופה הזו האיראנים יצליחו להתקדם עם פחות עין בינלאומית ביקורתית".

מה קרה בעקבות הפרישה של ארה"ב?
כידוע, ארה"ב לא נשארה ב־JCPOA למשך כל התקופה: ב־2017 נכנס לתפקידו נשיא חדש, דונלד טראמפ. עוד לפני כניסתו לפוליטיקה הוא ביקר את ההסכם, ואחרי כמה ניסיונות להביא לתיקונו הוא החליט לפרוש. הסיבה העיקרית, הסביר, הייתה שהוכח שאיראן לא רוצה גרעין רק למטרות שלום ולמעשה חתרה ועודנה חותרת לפצצה, וההסכם לא מספק את הסחורה בכל הנוגע למניעת העניין. ב־2020 הוא גם ניסה להפעיל את מנגנון הסנאפבק, דבר שבאירופה פקפקו שאפשרי עקב פרישתו מההסכם. כאמור, הן לבסוף עשו זאת ב־2025.

כפי שהסבירו סימה שיין ואלדד שביט במאמר ל־INSS, איראן לא נשארה חייבת והציגה בפני השותפות האירופיות להסכם דרישות שאם לא תמולאנה היא תרגיש חופשיה להמשיך בהעשרת האורניום שהופסקה במסגרת ההסכם. בין השאר קידום החלטה במועב"ט נגד ההחלטה האמריקאית, הבטחה אירופית להתנגדות לסקנציות על איראן, הבטחה אירופית לרכישת נפט איראני אם ארה"ב תמנע ממדינות אחרות לעשות זאת ועוד. ב־2019, כך בראל, האיראנים החלו בהפרת ההסכם.

האם הצעד הזה של טראמפ הועיל או הזיק? "מצד אחד, האיראנים אמרו בעקבות זה שהם לא משתפים יותר פעולה עם הפיקוח ועושים מה שהם רוצים", משיב פרידמן. "מצד שני, ההנחה הסבירה היא שגם כשהיה פיקוח הם הצליחו לקדם את הפרויקט, ולכן זו שאלה פתוחה".

עוד כתבות

פורצי דרך ומתקדמים לגיוסי ענק: הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס

זו השנה ה־20 שגלובס בוחר את הסטארט־אפים המבטיחים של ישראל: חברות ההייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ובאופק שלהן הנפקה לציבור ● הרשימה המלאה

חיילים של צבא לבנון בדרום ביירות / צילום: ap, Bilal Hussein

הדרכה בפינוי מוקשים ממדינה שונאת ישראל

בזמן שהיחסים עם ישראל מתוחים, ספרד מסיימת להכשיר חיילים לבנונים בתחום פינוי המוקשים כחלק ממאמץ בינלאומי לחיזוק צבא לבנון ● ועידת התקצובים של בית הנבחרים האמריקאי הציגה את הרכש הביטחוני המיועד ל-2027, שצפוי לעמוד על 1.15 טריליון דולר - לפי בקשת הפנטגון ● וגם: פולין מאיצה את התחמשותה בסיוע האיחוד האירופי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

ג'ורג' חורש, בעל השליטה ביוניון

מכירת כאל בשלבי ההכרעה: איך ההחזקות בסופר-פארם וברשת Be ישפיעו על עסקת המיליארדים?

הממונה על התחרות צפויה לפרסם בימים הקרובים את החלטתה הסופית בנוגע לרכישת כאל על ידי קבוצת יוניון וחברת הראל מידי בנק דיסקונט והבינלאומי ● ברקע: חשש כבד מפני "מונופול מידע" צרכני בענף הפארם, מגבלות מסתמנות על מועדון הלקוחות הענק של שופרסל, והאחים אמיר שמחכים בפינה ועשויים לצאת המרוויחים הגדולים מהתסבוכת הרגולטורית

עו''ד מיכאל ראבילו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בג"ץ הציע לכנסת: תקיימו הצבעה חוזרת על מבקר המדינה

בג"ץ דן היום בשידור חי בעתירות נגד מינוי עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה ● ראבילו, עורך דינו של רה"מ נתניהו, נבחר ברוב של 61 מול 57 קולות לשופט העליון בדימוס יוסף אלרון, לאחר שח"כים מהקואליציה התבקשו עפ"י הנטען להצטלם עם פתק ההצבעה מאחורי הפרגוד ● בעתירות נטען כי חשאיות ההצבעה נפגעה, וכי ראבילו מצוי בניגוד עניינים ● בתום הדיון הודיעו שופטי בג"ץ כי בכוונתם להוציא צו על-תנאי

תל אביב. ''הדירה בנורדאו הושכרה תוך חמש שעות'' / צילום: Shutterstock

אות אזהרה ממדד מאי: הקיפאון ברכישות והמשבר בהייטק מתדלקים את השכירות

התרחקות המשקיעים, הקיפאון בשוק הרכישה והביקוש הקשיח לממ"דים פוגעים בהיצע של דירות להשכרה ● גל התייקרויות נוסף עלול להגיע לקראת הקיץ

אלכס סקלר / צילום: תמר מצפי

"זה הפרויקט המשמעותי בחיי": ראיון עם המיליארדר שמציף את הארץ בשלטים נגד צביקה נווה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מאחורי שלטי החוצות שהוצבו לפני כשבוע בדרכים נגד החוקר הפרטי צביקה נווה, עומד המיליארדר אלכס סקלר ● בשביל סקלר, המאבק החריג הזה הוא לא עוד משימה: "זה הפרויקט המשמעותי בחיים שלי" ● בראיון לגלובס הוא מתעקש שזה לא בגלל שנווה נשוי לגרושתו, מודה שכבר השתמש בטקטיקת השלטים, ומכריז: "הצעתי מיליון דולר פרס למי שיביא ראיית זהב נגד נווה"

רחפן הנושא מצלמה של נקסט ויז'ן / צילום: נקסט ויז'ן

בכירי נקסט ויז׳ן התעשרו אתמול בעוד 200 מיליון דולר

מייסדי נקסט ויז'ן מכרו אתמול חלק מהמניות שלהם, ובכך הגיע היקף המימושים ל-1.1 מיליארד שקל ● המניה הביטחונית זינקה ביותר מ-160% בשנה האחרונה

סבסטיאן קורץ ושלו חוליו / צילום: Courtesy: eclipse media

הגיוס שמקפיץ את חברת הסייבר של שלו חוליו לשווי של 3 מיליארד דולר

חברת הסייבר דרים סקיוריטי שהקים שלו חוליו עם קנצלר אוסטריה לשעבר סבסטיאן קורץ, הגיע לשווי של 3 מיליארד דולר עם גיוס הון חדש של 260 מיליון דולר ● על פי ההערכה, קצב ההכנסות השנתי של החברה חצה לאחרונה את רף 100 מיליון הדולר

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

תוכנית המגירה של האוצר לתקציב הבא נחשפת: סוכני הביטוח וקרנות ההשתלמות במוקד הגזרות

לגלובס נודע כי בדרגים המקצועיים באוצר נחושים להחזיר לשולחן את היוזמה לשינוי מודל התגמול של סוכני הביטוח - כך שיקבלו תשלום ישירות מהלקוחות ולא מהחברות ● זאת, לצד קידום מהפכה בפיקוח ובניהול המערכת הפיננסית כולה ● ואילו פטורים נוספים עלולים להתבטל?

משה סובל, נשיא ביהמ''ש המחוזי בירושלים / צילום: רפי קוץ

המחוזי ירושלים קורס תחת העומס. הסיבות: זינוק בתיקים ומשפט נתניהו

נתונים שהגיעו לידי גלובס מגלים כי מספר התיקים האזרחיים טיפס ב-24% בתוך שנתיים ● בין הסיבות: תביעות נפגעי המלחמה וקיפאון בוועדה הבוחרת ● התוצאה: התארכות דרמטית בדיונים

טראמפ ונתניהו / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ מצמץ ראשון אפילו במונחי אובמה

נשיא ארה"ב יצא למערכה במטרה להפעיל לחץ חסר תקדים על טהרן, אך המשבר במצר הורמוז והחשש מהשלכות כלכליות גלובליות שינו את סדר העדיפויות ● התוצאה: הסכם שעשוי להחזיר את איראן חזקה ועשירה יותר

מתקן לאחסון גז טבעי / צילום: Shutterstock

לראשונה זה שנים: חיפוש גז פעיל בישראל יתחיל בספטמבר

אחרי שנים של קיפאון בחיפושי הגז, אונייה סייסמית צפויה להגיע לישראל בספטמבר ולפתוח את שלב האקספלורציה הראשון בבלוק של ניו מד, BP וסוקאר ● אם יימצאו מאגרים חדשים, הם עשויים לשנות את תמונת האנרגיה של ישראל בעשורים הקרובים

עץ מנגו / צילום: Shutterstock

הכירו את MANGOS: הטרנד החדש שסוחף את וול סטריט

מטא, אנבידיה, אנטרופיק, OpenAI ו־SpaceX עומדות במרכז טרנד השקעות חדש ● אך חלק מהמומחים מזהירים כי מדובר בעיקר במיתוג שיווקי, מה גם שהקרנות המוצעות מתכננות להשתמש בנגזרים פיננסיים, סיכון בפני עצמו

בכמה זינקו מחירי השכירות החודש?

מה המשמעות של המונח החדש שמשתלט על וול סטריט? ● בכמה קרסה מניית אודיטי טק בשנה האחרונה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

נשים דרוזיות / צילום: רפי קוץ

בהיקף של כ־1,000 יחידות דיור: איפה יוקם יישוב דרוזי חדש?

הוועדה המחוזית חיפה תדון בהקמת יישוב דרוזי בעל אופי קהילתי. אלה החלופות שנבחנות ● שלוש תוכניות להתחדשות עירונית אושרו להפקדה ברמת גן ● והמכרז החדש שמוכיח: כביש 6 ממשיך להיות מוקד משיכה למסחר ולתעסוקה ● חדשות השבוע בנדל"ן

כותרות העיתונים בעולם

כך ניצלו המתווכות את יום ההולדת של טראמפ לקידום ההסכם עם איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: הקשר בין יום הולדתו של נשיא ארה"ב להסכם הפסקת האש עם איראן, מכירות הנדל"ן בדובאי קורסות בעקבות המלחמה, וזה מה שעבר על צוותי הספינות שחצו את מצר הורמוז ● כותרות העיתונים בעולם 

הספר AIvertising / צילום: כריכת הספר

המושג החמקמק שנקרא יצירתיות בעידן ה־AI

הספר AIvertising מבוסס על דיאלוגים בין אדם למכונה, ורלוונטי לא רק לאנשי שיווק ופרסום ● ד"ר דן ערב מסביר מדוע

BYD ATTO 3 AWD / צילום: יח''צ

תמורת 170 אלף שקל תקבלו רכב שמאיץ מהר יותר מפורשה

הקרוס־אובר החשמלי הפופולרי BYD ATTO 3 AWD שומר על העיצוב המוכר והשימושיות המשפחתית אבל מגיע כעת בגרסת הנעה כפולה עוצמתית ב־165 אלף שקל ● יש בפלח מתחרים מרווחים יותר, אבל חובבי ריגושי התאוצה יתקשו למצוא אלטרנטיבה במחיר הזה

עו״ד כרמית יוליס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה(משפט אזרחי) / צילום: איל יצהר

התיקון בחוק שיגן על צרכנים שנפלו קורבן להונאה בכרטיס אשראי

משרד המשפטים מקדם תיקון לחוק שירותי תשלום שיחייב השבת כספים גם במקרים שבהם לקוחות מסרו קודים סודיים בעקבות הונאה ● במקביל, חברות האשראי יחויבו לשתף מידע אחת עם השנייה על שיטות העוקץ לצורך מניעת מקרים דומים

10 הסטארט-אפים המבטיחים 2026

מה למדנו מרשימת 10 הסטארט-אפים המבטיחים של שנת 2026?

זו השנה ה־20 שגלובס בוחר את הסטארט־אפים המבטיחים של ישראל: חברות ההייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח לאקזיט ● ומה אפשר ללמוד מהמסלול שעשו חברות מבטיחות שנבחרו בשנים קודמות