גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

"לא האמנו שהוא יסכים לבוא": המנכ"ל שנבחר לנווט את צים במים סוערים בדרך למכירתה

מי הוא חן ליכטנשטיין, שמונה למנכ"ל חברת הספנות באחת התקופות הרגישות בתולדותיה, ומה האתגרים המרכזיים שעומדים בפניו בחודשים הקרובים ● וגם, הדרמה שליוותה את מינויו: "מעט אנשים מתאימים לתפקיד והוא היה מושלם" ● ארז ויגודמן, שאותו החליף ליכטנשטיין בניהול חברת אדמה: "חן תמיד בחר בדרך עם הרבה אתגרים, ועשה את התפקידים הכי מורכבים"

ד''ר חן ליכטנשטיין / צילום: שלומי יוסף
ד''ר חן ליכטנשטיין / צילום: שלומי יוסף

בעוד שבועיים ייכנס ד"ר חן ליכטנשטיין למשרד המנכ"ל בחברת הספנות צים, ויחליף בתפקידו את אלי גליקמן הוותיק שפרש אחרי 9 שנים בכס המנכ"ל. לליכטנשטיין לא ניתנה תקופת חסד: הוא נוחת ישירות לתוך אחת הסערות המורכבות ביותר שידעה החברה מאז ומעולם (למעט אולי הסדרי החוב שעברה), במהלך עסקה שנויה במחלוקת למכירתה, הזוכה להתנגדות מצד עובדי צים וחלק ממשרדי הממשלה.

ליכטנשטיין, אשר מזוהה בעיקר עם ניהולה של חברת אדמה (לשעבר מכתשים אגן), הפועלת בתחום פתרונות הדברה להגנת הצומח, נחת בצים במפתיע. "השם שלו לא היה ברשימת המועמדים המקורית, לא אלה שפנו אלינו והציעו את עצמם, ולא שאנחנו פנינו אליהם", מספר מקורב לחברה.

מנכ"ל אונדס, החברה שמזעזעת את השוק הביטחוני, מדבר לראשונה
חברת השבבים שעוקפת בשווי את הבנקים שהצילו אותה מקריסה

מי שהציעה אותו הייתה היועצת הארגונית ענת שלף, ששכר דירקטוריון צים לצורך איתור המנכ"ל הבא. "ענת העלתה את השם שלו ברגע האחרון, אבל לא האמנו שהוא יסכים לבוא", מודה המקורב. "ובכל זאת כשפנינו אליו, הוא אמר 'בואו נדבר', ומשם זה התגלגל במהירות. יש מעט אנשים שמתאימים לתפקיד הזה, וחן היה מושלם".

ליכטנשטיין (59) מודע היטב לערכו המקצועי. גורמים שעבדו עמו בעבר מציינים כי "היה ברור שהוא יעמוד על הדרישות הפיננסיות שלו". ואכן, לקראת כניסתו לצים, ליכטנשטיין דרש וצפוי לקבל חבילת שכר מכובדת בעלות חודשית של 240 אלף שקל, לצד בונוס שנתי של עד 4.3 מיליון שקל ומענק הצטרפות בסך 1.44 מיליון שקל.

עם זאת, סימן שאלה גדול מרחף מעל משך הזמן שבו ישמש ליכטנשטיין בתפקיד שאליו נבחר. אם עסקת המכירה של צים תושלם עד סוף השנה, זו עשויה להיות קדנציה קצרה במיוחד. על השאלה מדוע הסכים להגיע לתקופה שייתכן ותהיה קצרה - גם במקרה שתימשך שנה או יותר - עונים מקורבים לצים כי "הוא נמצא בשלב בקריירה שבו הוא יכול להרשות לעצמו לקחת את הסיכון הזה".

אבל ליכטנשטיין גם קיבל בהסכם ההעסקה שלו תנאי שאם עסקת המכירה תושלם, והבעלים החדשים יחליטו להיפרד ממנו בתוך פחות משנתיים, הוא יזכה ל"מצנח זהב" בגובה כל השכר שנותר לו לקבל עד להשלמת תקופה של 24 חודשים מלאים בתפקיד.

"המשימה העיקרית - להשלים את העסקה"

בפברואר האחרון חתמו חברת הספנות הגרמנית הפג־לויד וקרן ההשקעות הישראלית פימי, בהובלת ישי דוידי, על עסקת ענק לרכישת צים תמורת 4.2 מיליארד דולר. חודשיים לאחר מכן אישרו אותה בעלי המניות של צים, ברוב עצום של 97%, כשהמכשול המרכזי שנותר בדרך להשלמתה הוא מדינת ישראל, המחזיקה ב"מניית זהב" שנועדה לשמור על האינטרסים החיוניים של המדינה.

במקרה של צים, היא מחייבת את החברה להחזיק 11 אוניות שיעמדו לשירות המדינה בעת חירום ("צים החדשה", שתהיה בבעלות קרן פימי, עתידה לעמוד בכך גם לאחר המכירה - עם 16 ספינות, מתוכן 12 בבעלות). המדינה טרם העניקה את האישור לעסקה, כשחלק ממשרדי הממשלה (הכלכלה, התחבורה ורשות החברות) מתנגדים לה. משרדי האוצר והביטחון טרם הכריעו.

גורם המקורב לעסקת צים טוען כי "המשימה העיקרית של חן תהיה להשלים את העסקה, אחרי שיסביר לגורמים בממשלה, ולאנשים שמתקשים להבין - מדוע העסקה היא לטובת החברה וגם המדינה. צים היום היא חברה עם חובות של 2.9 מיליארד דולר, אני לא יודע איך ישנים בלילה עם חוב כזה. 'צים החדשה' תהיה חברה בלי חוב ובלי הוצאות שנתיות על חכירת ספינות ב־1.3 מיליארד דולר בשנה".

מעבר ללחצים הרגולטוריים והפוליטיים, ליכטנשטיין יצטרך להתמודד עם חזית פנימית מתוחה לא פחות. ועד עובדי החברה כבר הודיע שהוא מתנגד לעסקה נחרצות, ומרבה להתבטא בדבר חששותיו מפיטורי מאות עובדים (ראו מסגרת) ואף מאיים שוב ושוב להשבית את פעילות החברה.

בתוך חוסר הוודאות הזו, המנכ"ל הוותיק גליקמן, שניסה ללא הצלחה לרכוש את החברה (בהצעה שהגיש יחד עם איל הספנות רמי אונגר), הודיע באמצע אפריל על התפטרותו, וזאת זמן קצר לאחר שמכר את רוב מניותיו בצים תמורת כ־40 מיליון דולר. יו"ר החברה יאיר סרוסי, שרצה לייצב את הספינה במהירות, הצליח כאמור לשלוף מהכובע שפן מפתיע, כשתוך חודש וחצי מצא את ליכטנשטיין והדירקטוריון אישר את מינויו.

גורמים בדירקטוריון שנפגשו עם סרוסי שמעו ממנו שהוא מחפש מנכ"ל בעל יכולות ניהול בינלאומיות מוכחות, שמבין בכספים ובשוק ההון. "המצב הנוכחי דורש 'ידיים חזקות על ההגה'", ציין באזניהם.

סרוסי עצמו אינו מסתיר את שביעות רצונו מהמינוי של ליכטנשטיין, ואומר בשיחה עם גלובס כי "היה לי חשוב להביא לחברה מנכ"ל מהשורה הראשונה - מנהל בעל ניסיון בינלאומי עשיר, רקורד מוכח בהובלת חברות ציבוריות ויכולת להתמודד בהצלחה עם אתגרים מורכבים בכל תרחיש. חן מביא איתו שילוב נדיר של מנהיגות, ניסיון תפעולי ופיננסי והבנה עמוקה של שווקים גלובליים. בתקופה שבה החברה זקוקה ליציבות וודאות, אני משוכנע שהוא האדם הנכון להוביל את צים קדימה בכל תרחיש שיתממש".

"וורקוהוליק זה אנדרסטייטמנט"

כדי להבין מיהו חן ליכטנשטיין, אפשר לחזור למסלול האקדמי והמקצועי המרשים שלו. הוא בעל תואר ראשון בפיזיקה בהצטיינות יתרה ותואר ראשון במשפטים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית. בהמשך עשה מסלול ישיר לשני דוקטורטים, במנהל עסקים ובמשפטים, באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב. "הוא כנראה התלמיד היחיד בתולדות האוניברסיטה שאישרו לו להגיש תזה אחת, ולקבל בעבורה את שני התארים", מספר מקורב לליכטנשטיין. הוא התמחה אצל שופט בית המשפט העליון מישאל חשין ואצל עורך הדין יגאל ארנון, אך לבסוף המשיך לקריירה עסקית.

תחילה עבד כבנקאי השקעות בכיר בגולדמן זאקס בניו יורק ובלונדון, אחר כך הצטרף בשנת 2006 לחברת אדמה (לשעבר מכתשים אגן), המתמחה בייצור ופיתוח פתרונות בתחום הגנת הצומח. באדמה עבד במשך קרוב לשני עשורים, תחת בעלויות שונות (מאי.די.בי ועד כמצ'יינה הסינית, ולאחר מכן המיזוג עם סינג'נטה משוויץ), ושימש כמנהל פיתוח עסקי ובהמשך אחראי אינטגרציה עם סין, סמנכ"ל ומנכ"ל החברה.

יש לזכור שאדמה פועלת ב־100 מדינות בעולם, וכמנכ"ל הוא הוביל את החברה לביצועים חזקים והגדיל את נתחי השוק שלה ועוד. עבור זאת תוגמל בנדיבות עם שכר בעלות של לא פחות מ־70 מיליון שקל (פחות ממחציתו בתגמול הוני) בשנים 2014-2019.

בשנת 2020, כאשר בעלת השליטה הסינית כמצ'יינה מיזגה את אדמה לתוך סינג'נטה השוויצרית (Syngenta AG) כחלק מארגון מחדש, הפך ליכטנשטיין למנהל הכספים הראשי של קבוצת סינג'נטה העולמית. גם שם הוא סומן לרשת את המנכ"ל, אך בשנת 2024 פרש מהחברה לאחר שזו בחרה במועמד אחר.

כיום ליכטנשטיין הוא דירקטור בענקית התרופות הישראלית טבע, ומשמש כיו"ר של שתי חברות בתחום הביו־כימיה ומדעי החיים, שנמצאות בבעלות קרנות פרייבט אקוויטי. הוא מתגורר במושב בני ציון, נשוי לחוקרת בתחום הביו־כימיה (שכיום עוסקת בצילום ומצלמת את העבודות במוזיאון ארץ ישראל), אב לשני ילדים וסב לשני נכדים.

ארז ויגודמן: "חן לומד כל דבר שבו הוא נוגע"

אנשים שמכירים את ליכטנשטיין תמימי דעים לגבי יכולותיו: "חן הוא מבריק, ממוקד ובעל יכולות באמת מאוד גבוהות. הוא נכנס לעומק ולומד כל דבר שבו הוא נוגע", מספר לגלובס ארז ויגודמן, מנכ"ל אדמה בעבר (ובהמשך מנכ"ל טבע), שתחתיו עבד ליכטנשטיין ובהמשך החליף אותו כשויגודמן עבר לטבע. "הוא תמיד בחר בדרך עם הרבה אתגרים ועשה את התפקידים הכי מורכבים בחברה, ששרשרת האספקה שלה פרוסה בעשרות מדינות בעולם.

"הוא איש של תוצאות ועמידה ביעדים המורכבים ביותר, עם יכולת חשיבה אסטרטגית ויכולת ביצוע", מוסיף ויגודמן. "הוא קודם כל דורש מעצמו וגם מאחרים. אפשר לסמוך עליו, הוא קשוח כשצריך וחבר כשצריך ותמיד בן אדם. הוא יכול להיות מצד אחד הכי פורמלי בחדרי הישיבות, ברמות הגלובליות הכי גבוהות, אבל גם הכי קז'ואל, לישון באוהל בטיולים עם המשפחה שלו. הוא איש ראוי מאוד בכל היבט שיש, ומבחינת צים זה מהלך מאוד משמעותי להצליח להביא אותו. הוא יוכל להביא לה הרבה מאוד ערך".

קולגה אחר שעבד עם ליכטנשטיין במשך 20 שנה, מספר כי "הוא עילוי ואמרתי את זה גם לדירקטוריון של צים - שזה יהיה שיחוק אדיר אם יצליחו להביא אותו. הוא אדם מאוד יסודי. להגיד עליו שהוא וורקוהוליק זה אנדרסטייטמנט. עבדנו איתו גם בשעות ובזמנים לא שגרתיים, והוא היה זמין 24 שעות ביממה, כולל במהלך חופשות. הסטנדרטים שלו כל כך גבוהים, שתחת חן אתה חייב להצטיין ולהיות מעולה, לא רק טוב. זה סטנדרטים שהוא הביא מגולדמן זאקס לאדמה, ומשך את כל העובדים למעלה".

גורם אחר שמכיר את ליכטנשטיין יותר מעשור, מספר שזה בא לידי ביטוי גם בקורונה. "הוא טס לסין פעמיים כי שם נמצאים המפעלים של אדמה, כדי להראות לשותפים הסינים שהוא חלק מהם ואינו נרתע מהמצב. בכל פעם הוא נאלץ לשהות שבועיים בבידוד מוחלט, במתקן נפרד שנוהל על ידי משרד הבריאות הסיני, מבלי לצאת מהחדר. לכן, לאחר הבידוד הוא נשאר בסין כשלושה חודשים בכל סיבוב".

בהיבט האישי ליכטנשטיין, מספרים מקורביו, מקפיד על תזונה בריאה וגם מתאמן 6־7 פעמים בשבוע. כשהיה סגור בבידוד בסין החברה הצליחה לארגן לו שם חדר כושר פרטי: משקולות, הליכון ומזרני פילאטיס ויוגה. "הוא ניהל את כל הישיבות כשהוא צועד על ההליכון", הם נזכרים.

לדברי המכר הוותיק, "חן הוא אדם אנליטי, גאון, שיודע להתנהל ולהסתדר בכל מקום בעולם, עם הסינים, האמריקאים, הגרמנים. הוא קורץ מחומר של ראש ממשלה. מסתכל שבע שנים קדימה, ונקי וישר כמו סרגל. אבל גם אם הוא נראה לפעמים אדם רובוטי, הוא ממש לא כזה, הוא אדם משפחתי מאוד".

בשנים האחרונות הוא אוהב להתחרות בריצות ניווט. "זה מסביר מצוין מי זה חן. הוא איש תחרותי, דורש לא מעט אבל גם מסוגל לטפל ברמת הלחץ בסיטואציות השונות של ניהול ולקבל החלטות", מספר קולגה. "הוא דורש המון, אבל הוא גם המנכ"ל שהכי אהבנו לעבוד איתו. 'רץ למרחקים ארוכים' בכל המובנים".

מנהל בכיר, שמכיר את ליכטנשטיין כ־15 שנה, עוד מימים ששימש כדירקטור בפועלים שוקי הון, מוסיף ש"הוא חכם, חריף וענייני, לא מתעסק בשטויות. יודע למקד את הפוקוס על מה שחשוב ולא מבזבז זמן על דברים משניים. יש מנהלים שמביאים איתם המון אגו, יהירות, דורסנות וחוסר הקשבה. חן הוא מאוד נעים ומחבר".

הגיע לא רק "לייצב" את צים

אם כך בצים רוצים את ליכטנשטיין כדי לייצר ודאות. מבחינתם הוא מתאים להרבה חזיתות שהחברה תצטרך להתמודד איתן, ובטוחים שהכניסה שלו תהיה מהירה וטובה. "הוא יידע להסתדר גם עם העובדים, אין ספק בכך", אומרים הקולגות. "לעבוד עם אנשים זו אמנות, וצריך יכולות אנושיות כדי לזהות מה מטריד את העובד שמולך ואיך לקחת אותו קדימה".

אבל מקורבים וקולגות לא מאמינים שהוא יסתפק בכך. "חן כבר עשה בעבר תפקידים הרבה יותר גדולים מצים, ולא חסרה לו פרנסה או דברים אחרים לעשות", אומרים המקורבים. "התפקיד הזה, בזמן הזה, הוא עניין ציבורי מעבר לעניין הכלכלי. זו חברה ותיקה יותר משנותיה של המדינה והיא בלי מנהיגות. יכול להיות שבסיטואציה אחרת חן לא היה מגיע".

אותם מקורבים בטוחים ש"הטרק־רקורד של ליכטנשטיין מראה שהוא לא נכנס לחברה רק כדי 'לייצב' אותה. הוא מגיע כדי שהחברה תתן את מקסימום הביצועים, היא תהיה הכי תחרותית שאפשר ולא תוריד את הרגל מהגז, בין אם עסקת הפג־לויד פימי תקרה ובין שלא תאושר".

עוד כתבות

חאווייר בארדם ב''פסגת הפחד''. שינוי בחרדות / צילום: באדיבות אפל טי.וי

3 הגרסאות ל"פסגת הפחד" חושפות שינוי עמוק ביחס לחוק

מהבורגנות התמימה של שנות ה־60, דרך הצביעות המוסרית של שנות ה־90 ועד לעידן שבו החוק, ההון והפשע מתערבבים זה בזה: שלוש הגרסאות של "פסגת הפחד" משקפות את השינוי העמוק ביחס החברה המערבית לשלטון החוק ולמעמד הבורגני

פרויקט התחדשות עירונית / צילום: Shutterstock

בעל דירה התנגד לחתום על פרויקט תמ"א כי הפסיד כיוון אוויר - מה קבע המפקח?

המפקח על המקרקעין חייב לאחרונה בעל דירה לחתום על הסכם תמ"א לאחר שמצא כי כל טענותיו אינן סבירות ● "מעבר להגנה על חיי אדם, חיזוק בתים מפני רעידת אדמה נועד להגן על הקופה הציבורית הצפויה לשאת בנזקים הכלכליים הכבדים שייגרמו מתרחיש של רעידת אדמה"

ד''ר זינגר במעבדה בטכניון / צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

אייס קפה עם אינסולין וחיסונים בבליעה: החוקר שמהנדס את העתיד בהשראת הגוף האנושי

מפגש מקרי במספרה שלח את ד"ר אסף זינגר להנדס ננו־חלקיקים בהשראת גוף האדם וחלב אם ● עם מיקרוסקופ במיליון אירו ומעבדה בטכניון שבה לדבריו "עושים קסמים, לא משוואות", הוא מפתח מנגנונים חדשניים להובלת תרופות דרך המעי או בהסנפה ישירות למוח - ומקווה להביא לפריצת דרך בטיפול בדלקות, בסרטן ובנזקים מוחיים קשים

המתקן במושב בני עטרות. תמיכה מרשות החשמל / צילום: רפי דלויה

אחרי הפטור מהיטל ההשבחה: מתקנים סולאריים קטנים מתחילים לפרוח במושבים

שני מתקנים סולאריים קטנים כבר חוברו לרשת החשמל ועוד 10 נמצאים בבנייה ● היזמים נתקלים בהתנגדות של המועצות

פיתה טיקו / צילום: לימור ארליכמן

הפודטראק בקיבוץ שמגיש פיתות שף חלומיות עם תכולה מפתיעה בכל יום

קטיף דובדבנים מול החרמון, שף שיוצר פיתות מופלאות בחורשה, יקב שמארח הופעות ומעיין שרק המקומיים מכירים ● יום ברמת הגולן

פקקים בכביש 4 / צילום ארכיון: שלומי יוסף / צילום: שלומי יוסף

המדינה רצתה לשלם 70 אלף שקל לדונם. בעלי הקרקעות דרשו פי שישה וזה השתלם להם

ועדת הערר אישרה פיצויים חריגים לבעלי קרקעות שהופקעו לצורך הרחבת כביש 4 ● המדינה טענה כי מדובר בקרקע חקלאית בשווי עשרות אלפי שקלים לדונם, והשמאית המכריעה קבעה שווי של כ־200 אלף שקל לדונם בחלק מהמקרים

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בית ההשקעות הקטן שכבש את צמרת התשואות – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הקרן שהניבה 266% בשלוש שנים, ואיזה סיכון אורב למוצר ההשקעה שהפך ללהיט ● 
המשקיע שמזהה סיכוי לקריסה של 35% במדד הפופולרי ● בלי סוכנים: בית ההשקעות הקטן שכובש את צמרת טבלת התשואות ● מנהל ההשקעות שבטוח: הסקטור הזה ייתן תשואה עודפת בשנים הבאות ● ה-SpaceX הבאה? שתי מניות חלל עם אפסייד של עד 61%

חיילים של צבא לבנון בדרום ביירות / צילום: ap, Bilal Hussein

הדרכה בפינוי מוקשים ממדינה שונאת ישראל

בזמן שהיחסים עם ישראל מתוחים, ספרד מסיימת להכשיר חיילים לבנונים בתחום פינוי המוקשים כחלק ממאמץ בינלאומי לחיזוק צבא לבנון ● ועידת התקצובים של בית הנבחרים האמריקאי הציגה את הרכש הביטחוני המיועד ל-2027, שצפוי לעמוד על 1.15 טריליון דולר - לפי בקשת הפנטגון ● וגם: פולין מאיצה את התחמשותה בסיוע האיחוד האירופי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

חיילי צה''ל בבופור, לבנון / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמ"ר יואב קליין ורס"ל ניר בן ארי נפלו בדרום לבנון

צה"ל יישאר בשטחים שכבש בלבנון, משמרות המהפכה: סגרנו את הורמוז ● כוחות צה"ל פועלים סמוך לרכס עלי טאהר, שם נמצא אחד הבסיסים הגדולים והחשובים של חיזבאללה ● ארגון הטרור בנה באזור מתחם תת-קרקעי עצום, המשמש לפיקוד ושליטה - ומכיל מתקנים לירי רקטי • במהלך הלילה: חיזבאללה שיגר כ-50 רקטות לעבר הכוחות, צה"ל הגיב בירי לדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

ד''ר עמית בן-קיש, ד''ר טל דוד, ופרופ' רועי עוזרי / צילום: יונתן בלום

החברה הישראלית היחידה שבונה מחשב קוונטי מקצה לקצה

קוואנטום ארט נוסדה על ידי שלושה מדענים עם מטרה אחת - לייצר את המחשב הקוונטי הבא ● המחשב צפוי להיות מושק בשנה הבאה, ובחברה צופים ממנו הכנסות של כמאה מיליון דולר בשלוש השנים הקרובות ● המקום השני ברשימת הסטראט-אפים המבטיחים של גלובס

יבואניות הרכב המקומיות מעמיקות פעילות באירופה / צילום: Shutterstock

מיוון ועד אוסטריה: יבואניות הרכב המקומיות מעמיקות פעילות באירופה

היבואנים הישראלים כבר מחזיקים בכ־14% ממכירות הרכב ביוון ומרחיבים פעילות גם ברומניה ובאוסטריה ● שורה של מבצעים על דגמים יפנים ● השבוע בענף הרכב

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

המודיעין האמריקני: ישראל צפויה לחתור תחת הסכם שלום בין ארצות הברית לאיראן

מג"ד 52 בשריון ו-3 לוחמים נוספים נפלו בקרב בדרום לבנון ● בתקרית נוספת במהלך הלילה: קצין במילואים נפצע קשה ● בלבנון מדווחים על לפחות 16 הרוגים בתקיפות צה"ל הלילה ● גורם ישראלי מאשר: נכנסנו להפסקת אש, אנחנו נשארים ברצועת הביטחון ואם יתקפו אותנו - נגיב ● עדכונים שוטפים

NoTraffic / צילום: הדר גולן

הרמזור החכם מישראל שנלחם בפקקים ברחובות ארה"ב

NoTraffic התחילה מהמתנה שרמזור בישראל יתחלף, והפכה לרשת הרמזורים החכמים הגדולה בארה"ב ● היא רצה קדימה עם קצב הכנסות שנתי של 30-50 מיליון דולר והמלצה חמה ממנכ"ל אנבידיה ● מקום 7 ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס

משרדי חברת אקספלוריום, 2020 / צילום: איל יצהר

משווי שיא של 513 מיליון דולר: לאן נעלמה החברה המבטיחה של היזם המפורסם

מאור שלמה מכר את חברת בייס44 לוויקס תמורת 92 מיליון דולר ● לפני כן הוא ייסד חברה נוספת שתפסה את המשקיעים, אך הגיעה לשווי גבוה מדי, שהפך לאבן ריחיים על שולחן המשקיעים ● איפה היא היום אחרי שעזב המייסד?

רחוב הרצל, נהריה / הדמיה: סטודיו אייקו

המלחמה בצפון לא הורידה את המחיר: פנטהאוז בנהריה נמכר בכ־5 מיליון שקל

הפנטהאוז בן 5 חדרים בשטח של 155 מ"ר בנוי, עם מרפסות בשטח של 107 מ"ר ובריכה ● באותו הבניין נמכר גם מיני-פנטהאוז בשטח של 153 מ"ר בנוי

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר גלי אינגבר / צילום: קובי אשכנזי

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה והחששות: "בועה מזהים רק אחרי פיצוץ"

שיחה עם ד"ר גלי אינגבר, ראשת המחלקה למימון וכלכלה במכללה למינהל ● על ההנפקה הגדולה בהיסטוריה של SpaceX ולמה היא חושבת שהיא עלולה להיחתך בחדות, האם לצד אנתרופיק ו־OpenAI מדובר בבועה, ואיך כל זה ישפיע על החסכונות שלנו

גידול בקר בחוות / צילום: ap, Joshua A. Bickel

אימפריית הבקר שהתגלתה כהונאת פונזי ענקית

משקיעים והלוואות בנקאיות מימנו את עסקי הבקר של בריאן מקליין ש"שרף" את כל 170 מיליון הדולר שגייס ● אבל מאחורי כל זה הסתתר סוד גדול: רוב הבקר שכביכול גידל, כלל לא היה קיים

המשקולת הכבדה באמת: עלויות המימון / צילום: Shutterstock

למה ירידה של 25% במחירי הקרקע מנבאת דווקא עלייה במחירי הדירות

הצניחה במדד הקרקעות נתפסת כאות לקריסה בשוק, אך שקלול עלויות המימון והביצוע מגלה מציאות הפוכה ● אחרי שהזינוק בתשומות, הריבית הגבוהה והתארכות הפרויקטים חנקו את הרווחיות - מחירי הקרקע צריכים להיחתך בעוד עשרות אחוזים כדי להשפיע על עלות הדירות

מהו שיר הנושא בסרט ''קופה ראשית''? / צילום: צילום מסך

מהו שיר הנושא בסרט "קופה ראשית"?

איזה חג חילוני נחגג מדי שנה ב־16 ביוני בדבלין, מה הבונוס שקיבל כובש השער הקטארי במשחק מול שווייץ, ועל שם מי קרויה גבעת אולגה? ● הטריוויה השבועית

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב ומוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

למה נתניהו וטראמפ כל כך התנגדו להסכם הגרעין של אובמה?

שמונה שנים אחרי שעזב את הסכם הגרעין, נשיא ארה"ב חותר שוב להבנות עם איראן ● מה באמת היה באותו הסכם שטראמפ השמיץ, ומה קרה לאחר שהוא בחר לעזוב אותו? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר