מה הופך חברות הייטק קטנות ופרטיות לסטארט־אפים מבטיחים ב־2026? את השאלה הזו שאלנו מאות משקיעים בהייטק הישראלי המפוזרים במעל למאה קרנות הון סיכון, כדי לגלות מיהן חברות הסטארט־אפ המעט פחות מוכרות, חלקן נסתרות, שיהפכו בתוך שנה או שנתיים לחברות שכולנו נכיר.
● 10 הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס | הרשימה המלאה
● כך בחרנו את הסטארט-אפים המבטיחים
מילת המפתח השנה היא כצפוי בינה מלאכותית. אבל לא רק שימוש החברות בכלים חכמים, אלא בעיקר בהפיכת פלח השוק הזה ליעד שלהן והתאמת המוצר אליו, כך מגלה הדירוג שלפניכם - שמגדיר כמדי שנה את החברות הצעירות שצומחות במהירות גבוהה יחסית, מייצרות אימפקט נרחב על צרכנים וארגונים ונמצאות על המסלול המהיר לרכישת ענק או להנפקה.
החברות שזכו להיקרא חברות מבטיחות השנה הן אלו שמייצרות פתרונות בתחומן: מפתחות שרתים או מחשבים עוצמתיים שפותרים את צווארי הבקבוק המיידיים של התעשייה כיום: מגבלות זיכרון, מחסור בשבבים ומחירים גבוהים שנובעים ממונופול כמעט מוחלט של אנבידיה על השוק.
אחרות, משחקות במקום מרכזי במגרש שאותו הגדיר מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג רק בתחילת החודש כ"תוכנה החדשה" - סוכני הבינה המלאכותית שהפכו מטרנד לדרך המלך שבאמצעותה נכנסת הבינה המלאכותית אל לב מקומות העבודה שלנו, מקילה עלינו לבצע משימות, מעצימה את הכישרון שלנו ולעיתים אף מחליפה אותנו.
סוכני הבינה המלאכותית (AI Agents) הם תוכנות המבוססות על מודלי השפה הגדולים שמבצעים משימות כמו אנושיות: פיתוח תוכנה, ביצוע מחקרים, שירות לקוחות ותיאום עבודות זה עם זה. לפחות שלוש חברות שדורגו בצמרת פעילות בשוק הזה: האחת החלה בפיתוח מוקדנים וירטואלים במוקדי שירות לקוחות, ומשם עברה לשווקים נוספים; השניה מסייעת לחברות לנהל את הסוכנים ממקום אחד, והשלישית מוודאת שסוכני הפיתוח עושים את עבודתם נאמנה ולא מכניסים בטעות באגים וחולשות לקוד הקיים.
10 הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס:
כולם רוצים בינה מלאכותית
הבחירות שנעשות על ידי משקיעי הון סיכון מתויגות לעיתים, ובצדק, ככאלה שנוהות אחר טרנדים. רשימת החברות המבטיחות של השנים הקודמות נשאו גם מאפיינים שכאלה: ב־2020־2021 בלטו חברות שסיפקו טכנולוגיה לעבודה מהבית; ב־2023 בלטו חברות הדיפנס טק והשנה בולטות חברות הבינה המלאכותית, ובכל זאת- משהו נבדל השנה הזו מרשימות העבר: נדמה שהמשקיעים מתחברים בחזרה לעולם האמיתי, מנסים להתמודד עם אתגרים פיזיים חשובים יותר מתשלומים, משחקי מחשב או פרסומות:
הם הולכים על האתגרים הגדולים באמת - אבחון מחלות באמצעות חיישנים מיוחדים, ניהול הכבישים בערים הגדולות, והגנה מפני איומי טרור בגבולות הארץ ומעבר להן. לפי דוח רשות החדשנות שפורסם בתחילת החודש - התוצר לעובד ישראלי בעולמות החומרה גבוה יותר מאשר בתחום התוכנה, כאשר תעשיית השבבים והשרתים בישראל - מאפל, דרך אמזון ועד אנבידיה - פורחת, המשקיעים בחברות הצעירות צריכים להגיב בהתאם והנהירה לחומרה, למערכות, לשבבים מורגשת היטב גם ברשימת 2026.
"החברות שצולחות ויצלחו את גל ה-AI הן חברות שפועלות בתחום הזה, נולדו לתוכו או שעשו שינוי כיוון מהיר כלפיו", אומר יאיר שניר, שותף מנהל בקרן DTC. "אנחנו חיים באחת התקופות הכי מהירות ומשוגעות מבחינת קצב התזוזה של השווקים ושל עושי השוק.
"אם בעבר התרגלנו לגוגל או מטא שיש להן קצב פעולה מסוים, יש כאן שחקניות חדשות - OpenAI ואנתרופיק ודומותיהן, שזזות במהירות עם כיסים עמוקים. גם הלקוחות צורכים AI למטרות רבות ותוך כדי הנסיון לפתור בעיות קיימות, הבעיות בעצמן משתנות".
אך לשניר יש גם אזהרה לסטארט־אפים כי "למעשה, הקצבים כל כך מהירים עד כי אחוז גבוה גם מהרשימה הזו יהיה לא רלוונטי בשנה הבאה. אך מעולם לא קמה חברה גדולה שלא ניתן לאתגר אותה - גם אנתרופיק החלה כחברה קטנה, כך שאין לי ספק שלא גירדנו את קצה הקרחון".
מה אפשר ללמוד מרשימות קודמות
במבט לאחור על דירוגי העבר של גלובס, נראה שגל הבינה המלאכותית, שגאה בשנים האחרונות, העלה כמה חברות מבטיחות לגבהים חדשים, כפי שהוא ריסק אחרות תחתיו.
דרייבנטס (Drivenets), חברת הסטארט-אפ של היזמים הסדרתיים עידו סוסן והלל קוברינסקי - נחשבה לחברה מוצלחת, אך לא בצורה יוצאת דופן בתחילת העשור לאחר שדורגה במקום הראשון ברשימת הסטארטאפים המבטיחים של גלובס לשנת 2019.
אבל רק כאשר קיבלה פנייה מחברת מחשוב AI שביקשה לבחון את הפתרון שלה גם לשרתי בינה מלאכותית - גורלה השתנה מן הקצה. בתחילת החודש חשף גלובס כי החברה קיבלה תג מחיר של 8.5 מיליארד דולר, והיא נחשבת כבר לחברה הפרטית הישראלית השנייה בגודלה במונחי שווי בזכות פתרון התקשורת שלה לעיבוד AI.
ינאי אורון, שותף מנהל בקרן ורטקס, אומר כי "לעשות שינוי כיוון בחברה יכול להיות קשה מאוד. גייסת כסף לייעוד מסוים, לפעמים יש לך הכנסות שעולות - אבל מגיע רגע שבו צריך לדעת לבצע שינוי".
הוא מסביר כי "לפעמים ההתאמה לשוק נשברת, לפעמים עלות גיוס משתמשים עולה על ההכנסות שהם מייצרים, ולפעמים יש זרם הכנסות לא מבוטל - אבל באופק כבר רואים את המעבר של הלקוחות לטכנולוגיות אחרות".
אבל לדבריו, הסוד להצלחה טמון בגמישות וביכולת לעשות תיקוני מסלול במהירות, "לוותר על שנות עבודה ועל עשרות מיליוני דולרים זה לא קל, אבל לעיתים דווקא החלטה על שינוי יכולה להציל את החברה מבעוד מועד. במקום להמשיך בכיוון מסוים במהירות של 200 קמ"ש, צריך לעצור לרגע ולעשות תיקון - של עשרים מעלות, ולעיתים אפילו תשעים.
"חלק מהווינרים הם כאלה שידעו לקחת את הגלולה המרה ולעשות שינוי משמעותי, שלעתים כרוך גם בפיטורים. זה קורה כשהדירקטוריון מתפקד באופן אחראי ובוגר, ללא שיקולים זרים, ומוכן להכיר גם בירידת שווי כאשר מגייסים הון חדש".
גונג, שדורגה ברשימת המבטיחות של 2018 לאחר שפיתחה מערכת להוצאת תובנות משיחות של אנשי מכירות בארגונים נתקלה בקושי כבר במשבר ההייטק של 2022, כאשר הריביות העולות בארה"ב הפחיתו את התאבון של חברות לרכוש תוכנות חדשות. אך בתפנית מפתיעה, ולמרות החשש שמא תפסיד בקרב לחברות בינה מלאכותית, כולל אנתרופיק - היא דווקא הפכה לספקית שלהן, והודיעה בחודש שעבר על מעבר לקצב מכירות שנתי של חצי מיליארד דולר וקצב צמיחה שנתי של 55%.
נכון להיום, כמעט כל ענקיות ה-AI, הן לקוחות של גונג. את הצמיחה בעשרת הרבעונים האחרונים חרף התחרות לכאורה עם OpenAI ואנתרופיק תולה בן דב במספר גורמים: ביקוש הולך וגדל למוצרים מבוססי בינה מלאכותית בקרב חברות הענק - גונג משרתת כיום חמישה מתוך 10 החברות הגדולות ביותר בארה"ב, גידול משמעותי במספר העסקאות שעולות על מיליון דולר ללקוח. ורצון לצמצם את מספק הספקים כגורם שמגיע לטובת גונג.
גם חברת אקטיב פנס, שדורגה במקום ה־10 בשנת 2021 כמי שהגנה על מטא ורשתות חברתיות נוספות מפני תוכן פוגעני, מצאה את עצמה כמי שמשרתת את אנתרופיק. לאחר שנתקלה בתקרת הזכוכית במתן שירות לרשתות חברתיות - היא מצאה שוק בענקיות הבינה המלאכותית, שמעוניינות לשמור על עצמן מפני שימוש זדוני בהן. כיום החברה מכניסה על פי ההערכות כ־40 מיליון דולר בשנה.
אבל החוכמה בלנהל סטארט־אפ מבטיח היא גם לדעת למכור בזמן: עליית הבינה המלאכותית הביאה כמה מהחברות להחליט לצאת מהשוק כחברות עצמאיות ולהצטרף לענקיות שמובילות את מהפכת ה־AI. כך נמכרה וויז לגוגל - בעיקר בשל הסינרגיה עם ג'מיני - וארמיס, שדורגה ברשימת גלובס יחד עם דרייבנטס ב־2019, נמכרה מוקדם יותר השנה לסרביס נאו בתמורה לכ־9 מיליארד דולר.
למרות הכל: לא כולן שרדו
בתוך הגל העצום הזה, לא כולן שורדות. השנה נפרדנו מכמה הבטחות מובילות שהצליחו מעט פחות. המדורגת במקום העשירי ברשימת 2024, בלו אנד ווייט רובוטיקס (BWR) היתה הבטחה בתחום ייצור כלי רכב הנדסיים אוטונמיים לשוק החקלאי והביטחוני - אך מכירתה לאלביט בכמה מיליוני דולרים - היוותה את קו הסיום של החזון מרחיק הלכת שלה, לאחר שגייס כ־180 מיליון דולר מהמשקיעים; גם סטרים אלמנטס, המדורגת מרשימת 2021, נתקלה בקיר והחלה לבקש מלקוחותיה לגייס הון כדי להמשיך ולקיימה. כיום היא שוקלת כיצד להמשיך את דרכה.
