בג"ץ ידון הבוקר בשידור חי בהרכב של 11 שופטים בעתירות נגד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שעבר בכנסת לפני יותר משנה, במרץ 2025. בג"ץ פועל היום בהרכב חסר של 11 שופטים במקום 15 בשל אי מינוי שופטים. הסיבה שבג"ץ לא מיהר לדון בעתירות עד היום היא שהתיקון ייכנס לתוקף רק בכנסת הבאה. הדיון מתקיים לאחר הוצאת צו על תנאי.
התיקון נעשה בחוק יסוד השפיטה ובחוק בתי המשפט. אם בג"ץ יתערב, זו תהיה הפעם השנייה שייפסל חוק יסוד לאחר שנפסל ביטול עילת הסבירות.
● האב נתן לבן דירה במתנה בניגוד לצוואה. מה קבע ביהמ"ש?
● התיקון בחוק שיגן על צרכנים שנפלו קורבן להונאה בכרטיס אשראי
● אימפריית הבקר שהתגלתה כהונאת פונזי ענקית
לפי התיקון, חברי לשכת עורכי הדין יוצאו מהוועדה ובמקומם יוכנסו משפטנים שיבחרו בידי פוליטיקאים. הוועדה תכלול תשעה חברים: שני שרים בהם שר המשפטים, שני חברי כנסת שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן, שלושה שופטי בית המשפט העליון בהם הנשיא ושני משפטנים שימונו על ידי הקואליציה והאופוזיציה. כך ששני שליש מהוועדה יהיו פוליטיקאים או מי שמונו בידי פוליטיקאים.
לפי ההצעה, כדי למנות שופט יידרש רוב רגיל, אך בערכאות הנמוכות יידרש רוב הכולל לפחות חבר אחד שנבחר מטעם הקואליציה, חבר אחד מטעם האופוזיציה ושופט אחד. למינוי שופט בבית המשפט העליון יידרש רוב הכולל חבר שנבחר בידי הקואליציה וחבר שנבחר בידי האופוזיציה.
התיקון כולל גם מנגנון "שובר שוויון" לפיו אם חסרים שני שופטי עליון ואחד מהם חסר לפחות שנה (וזה המצב הקיים כבר תקופה ארוכה - נ.ש.) - הקואליציה והאופוזיציה יוכלו להציע שלושה מועמדים מטעמן, שהצד השני יחויב לבחור מתוכם.
היועצת המשפטית לממשלה התנגדה לשינוי החוק בנימוק כי ההצעה תביא לכך ששיקולים מקצועיים ידחקו, ותיפגע העצמאות המשפטית של השופטים שיהיו תלויים בפוליטיקאים על מנת להתמנות. לעמדתה התיקון פוגע "פגיעה אנושה בעצמאות הרשות השופטת, במקצועיותה ובהפרדת הרשויות ולכן אינו חוקתי", ואף פוגע ב"מאפיינים הגרעיניים של זהותה הדמוקרטית של המדינה".
"פוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים"
העותרים התנועה לאיכות השלטון, האגודה לזכויות האזרח, חברי הכנסת קארין אלהרר ויואב סגלוביץ, משמר הדמוקרטיה הישראלית, לשכת עורכי הדין ועו"ד חיה ארז טוענים כי שינוי ההרכב יביא למינויים מטעמים פוליטיים ויפגע בהפרדת הרשויות. בעתירה של התנועה לאיכות השלטון נטען כי מדובר ב"שינוי רדיקלי" של מעבר למנגנון למינוי שופטים "כהחלטה פוליטית" וכי "התיקון טומן בחובו פגיעה קשה באיזונים המבניים במינוי שופטים ומוביל לפוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים - עניין היורד לשורש השיטה הדמוקרטית בישראל".
עוד נטען כי משמעות התיקון היא כי "בתוך שנים ספורות, יורכב בית המשפט העליון בעיקרו משופטים אשר חייבים את מינויים לדרג הפוליטי, ושאליו הם צריכים להישאר נאמנים ברצותם לזכות בתפקיד הרם של נשיא הרשות השופטת".
בעתירה של האגודה לזכויות האזרח נטען כי "המטרה של הממשלה, אז והיום, היא להגביר את השפעת השלטון על בחירת השופטים, בבית המשפט העליון אך גם בכל שאר הערכאות, כדי שניתן יהיה לכפות מינוי של שופטים נאמנים, מטעמים שהם בעיקרם פוליטיים. שופטים שפוטים, 'יס-מנים' החייבים את בחירתם ואת קידומם לפוליטיקאים, במקום שופטים עצמאיים ובלתי תלויים".
