גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

הרשות להתחדשות עירונית יוצאת למאבק בפרויקטים לא כלכליים

על רקע השחיקה הגוברת בכדאיות הכלכלית של פרויקטי התחדשות עירונית, הרשות שיגרה לוועדות התכנון מכתב תחת הכותרת "מיקוד מאמץ ביצירת היתכנות כלכלית במציאות כלכלית משתנה" ● בין היתר קוראים ברשות להעלות את הרווח היזמי, שעומד כיום על 15%, לכ-18%-20% ● השמאים: "צעד מרחיק לכת שעלול לפגוע בבעלי הדירות"

פרויקט פינוי-בינוי בתל אביב / צילום: שי אשכנזי
פרויקט פינוי-בינוי בתל אביב / צילום: שי אשכנזי

השחיקה בכדאיות הכלכלית של פרויקטי ההתחדשות העירונית הובילה את הרשות להתחדשות עירונית לשגר מכתב לוועדות התכנון תחת הכותרת "מיקוד מאמץ ביצירת היתכנות כלכלית במציאות כלכלית משתנה".

במכתב שנשלח לוועדות התכנון על-ידי גורי נדלר, המשמש כמנהל אגף התכנון ברשות להתחדשות עירונית, נכתב כי "לאחרונה אנחנו פוגשים תוכניות פינוי-בינוי רבות שקודמו בשנים האחרונות ואושרו בהנחה שעליית המחירים תימשך ויישומן יהיה כלכלי. אלא שלאור השינויים במציאות הכלכלית, תוכניות אלה נתקלות כיום בקשיי מימוש משמעותיים".

מבקר המדינה: הכסף הממשלתי לא מנוצל - ופרויקטי התחדשות עירונית ממשיכים להתעכב
בלי חניה ושכר דירה: דיירים מוותרים על הטבות כדי להציל מיזמי פינוי-בינוי
מנכ"לית חברת הנדל"ן מגלה: "באזור הזה בתל אביב יש ירידה עצומה"

דבריו של נדלר מגיעים על רקע השחיקה הגוברת בכדאיות הכלכלית של פרויקטי התחדשות עירונית על רקע ההאטה בענף הבנייה, הריבית הגבוהה, העלייה בעלויות המימון והזינוק בעלויות הביצוע. כתוצאה מכך פרויקטים מתבטלים, או שנפתחים מחדש הסכמים שנחתמו מול בעלי הדירות לצמצום התמורות.

גורי נדלר, מנהל אגף התכנון ברשות להתחדשות עירונית / צילום: רוני כנעני

במטרה להילחם בתופעה, ברשות להתחדשות עירונית מציעים מספר הצעות, וביניהן העלאת הרווח היזמי, שעומד כיום על 15%, לכ-18%-20%: "כפי שהבהרתי בעבר, בתוכניות המקודמות על-ידינו השאיפה היא לרווח יזמי של לפחות 18%-20%, בדגש על אזורי הביקוש. אבקש לשוב ולהדגיש כי זו ברירת המחדל, ואין להניח מראש שרווח יזמי נמוך יותר מספיק ליצירת כדאיות. כל דרישה של הרשויות המקומיות וועדות התכנון (מקומיות ומחוזיות) לחרוג מדרישה זו - יש להביא לידיעתי ולהבהיר כי אינה תואמת למדיניות הרשות", טוען נדלר במכתבו.

עוד מעלה נדלר הצעה לשיפור גמישות תכנונית, וקורא "להטמיע בתכנון מנגנוני גמישות שיאפשרו שיפור כלכלת התוכנית בשלב ההיתר, ללא פגיעה מהותית בעקרונות התכנון". לדבריו, יש לתת דגש מיוחד למנגנונים השומרים על נפח הבינוי המוצע ומאפשרים גמישות בפרמטרים אחרים - "לרבות תמהיל גדלי הדירות, תמהיל השימושים, טווח תקני החניה, היקף שילוב דיור מיוחד וכדומה".

לבסוף מציין נדלר כי במסגרת תקן 21, יש לוודא כי הדוחות נערכים בהתאם להנחות העבודה המקובלות על הרשות להתחדשות עירונית. "בנוסף, יש להציג במסגרת התקן בדיקות רגישות לנושאי תמורות, תקן חניה, שינויים במחירי מכירה ועלויות בנייה (עליות וירידות), על-מנת לאפשר קבלת החלטות מיטבית".

ברשות מבהירים: שואפים לאשר תוכניות בתוך שנתיים

ברשות להתחדשות עירונית התייחסו למכתב והבהירו כי מטרתם היא לצמצם את פתיחת ההסכמים בשלב היתרי הבנייה ולייצר ודאות כבר בשלבים המוקדמים של הפרויקט.

לדברי הרשות, הדרך להתמודד עם האתגר היא קידום תוכניות שבהן נפח הבינוי יהיה קשיח וברור, בעוד שהתוכן שבתוכו יישאר גמיש: "הדרך שלנו להתמודד עם זה היא לבקש מהמתכננים לעשות תוכניות שהנפח שלהן קשיח, אבל התוכן בתוך הנפח הזה גמיש יותר. בשלב היתרי הבנייה ניתן יהיה לתכנן דירות קטנות או גדולות יותר וכן דירות להשכרה לתקופה מסוימת, אך מספר הדירות וגובה הבינוי יישארו ללא שינוי".

לדברי הרשות, גישה זו מאפשרת למוסדות התכנון להבין את צורכי הציבור ואת אופי המרחב העתידי, תוך השארת גמישות שתאפשר התאמה למציאות הכלכלית במועד אישור התוכנית.

עוד התייחסו ברשות ללוחות הזמנים של אישור תוכניות והדגישו את החשיבות בקיצורם: "אין ספק שתוכניות המאושרות בתוך כשנתיים הן רלוונטיות יותר מתוכניות שאישורן נמשך שש שנים. ברור שיש מחירים למהירות הזו, אך ניתן בהחלט לקדם תוכניות טובות ואף מצוינות בתוך שנתיים, ואנחנו נעשה מאמץ גדול יותר מבעבר להגיע לכך".

בנוסף, ברשות הדגישו את הצורך להביט גם קדימה, אל תנאי השוק העתידיים, כחלק מתהליך התכנון: "כולנו עוסקים בתקן 21, אך הוא אינו מסתכם בשורה התחתונה של 14% או 18% רווח. השמאים יודעים לבצע במסגרת התקן טבלאות רגישות ולבחון תרחישים שונים, עלייה או ירידה בשווי, שינויים בעלויות הבנייה, כדי להבין מהו הטווח ההגיוני שבו ניתן לאשר תוכנית שגם יהיו לה סיכויי מימוש".

השמאים: "צעד מרחיק לכת שעלול לפגוע קודם כול בבעלי הדירות"

נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, מציינת בשיחה עם גלובס כי "הצורך לשמור על היתכנות כלכלית בפרויקטים של פינוי-בינוי הוא ברור, אבל העלאה גורפת של הרווח היזמי ל-18% עד 20% היא צעד מרחיק לכת שעלול לפגוע קודם כול בבעלי הדירות. בסופו של דבר, כל אחוז נוסף ברווח היזמי אינו נוצר יש מאין, הוא בא על חשבון התמורות, היקף הזכויות או מרחב התמרון הכלכלי של הפרויקט.

"הרווחיות שנקבעה על-ידי השמאי הממשלתי בתקן 21 משקפת איזון סביר בין הצורך לאפשר ליזם להוציא פרויקט לפועל לבין החובה לשמור על זכויות הדיירים. יזמים יודעים לפעול גם ברמות רווח נמוכות יותר, בוודאי כאשר קיימים כיום מנגנוני ליווי פיננסי מפותחים וכלים שמאפשרים לנהל סיכונים בצורה מושכלת.

"בהסכמי פינוי-בינוי מקובלים כבר היום מנגנוני התאמה של התמורות לרווחיות בפועל, והם נותנים מענה למצבים שבהם תנאי השוק משתנים. לכן אין צורך להפוך תנודתיות נקודתית בשוק למדיניות גורפת.

"דווקא בתקופה כזו חשוב להשאיר את הניתוח הכלכלי בידי שמאי המקרקעין, שזה תחום מומחיותם, ולכבד את האיזון שקבע השמאי הממשלתי. תפקידנו כשמאים הוא להיות המבוגר האחראי בשוק הנדל"ן, לשמור על יציבות, על ודאות ועל איזון נכון בין היזם לבין בעלי הדירות".

עוד כתבות

קמפיין ''הסל של ישראל'' בכיכובו של אלי יצפאן / צילום: צילום מסך מיוטיוב

ברקת טען ש"הסל של ישראל" הוריד מחירים בשוק. הנתונים מראים אחרת

נתונים שהגיעו לידי גלובס מסטורנקסט ו-CHP, לצד מחקר חדש של אוניברסיטת ת"א, מצביעים על כך שהמתחרים של קרפור לא הוזילו את מוצרי הסל, בחלק מהקטגוריות אף נרשמה ירידה במכר, ובמוצרים שאינם בסל נרשמה בקרפור העלאת מחירים ● במשרד הכלכלה דוחים את הדברים

הילה מיכוביץ סיטון, מיטל בר זוהר, רונית כפיר, ליזה כץ / צילום: טל אלמוג, גלי לשם, רעות קרש, דניס פקרמן

המייל שמחכה חודשים והכלים בכיור: האנשים והבוטים שיילחמו בדחיינות שלכם

הפער המתסכל שבין הרצון לבין הביצוע גורם למשימות פשוטות, לסידורים מעיקים ולחלומות גדולים להידחות שוב ושוב למחר ● התופעה הזו הולידה בשנים האחרונות תעשייה מפתיעה, המציעה פתרון חיצוני לדחיינות הכרונית ● מ"מנדנדים" מקצועיים המלווים יזמים בדרך להגשמה ועד בוטים בוואטסאפ המנהלים את הלו"ז הזוגי: הכלים החדשים שיעזרו לכם לעשות את הצעד הבא

אורלי שטרן, מנכ''לית נתיבי איילון / צילום: איל יצהר

מנתיבי איילון לרכבת ישראל: הדיל שעשוי לפתור את פלונטר המינויים

בצמרת ענף התחבורה נרקם מהלך להעברת מנכ"לית נתיבי איילון אורלי שטרן לניהול רכבת ישראל השרויה במשבר ● התוכנית נועדה גם לפנות את כיסאה בנתיבי איילון, ולאפשר לדירקטוריון למנות מנכ"ל חדש מטעמו לפני שתקופת הבחירות תעצור את היכולת למנות בכירים

מטוס של וויזאייר בנתב''ג / צילום: Shutterstock

הדלת עדיין פתוחה? וויזאייר מבקשת לחזור למו"מ על פתיחת הבסיס בנתב"ג

לפני חודש וחצי פוצץ משרד התחבורה את המו"מ עם וויזאייר על הקמת בסיס בנתב"ג ● למרות זאת, החברה פנתה שוב למשרד בבקשה לחזור לשולחן הדיונים ● המהלך להביא את וויזאייר להקים בסיס פעילות בישראל נתקל מראש בהתנגדות רחבה מצד חברות התעופה הישראליות וועדי העובדים

צוותי החילוץ בוונצואלה לאחר רעידת האדמה / צילום: Reuters

"רעידת אדמה היא תרחיש הרבה יותר מאתגר ממה שראינו במלחמה עם איראן"

המהנדס נועם רביב טוען כי לפי הסטטיסטיקה רעידת אדמה היא אירוע שיקרה, ויש בישראל מאות אלפי מבנים שאינם עומדים בתקן ● יחד עם זאת, הוא סבור כי יש לקדם במהירות התחדשות עירונית בפריפריה, שבה מיזמים אינם כדאיים מבחינה כלכלית, ובעיקר באזור השבר הסורי אפריקאי המועד לסכנה

אילוסטרציה: Shutterstock

הוסגר לארה"ב איש העסקים מיכאל פיין הנאשם בהונאת בנקים

עפ"י כתב האישום, בין השנים 2016-2019 הונה פיין מספר בנקים ומוסדות פדרליים למימון משכנתאות בארה"ב בסכום הנאמד ב-28.2 מיליון דולר, כאשר הציג בפניהם מצגי שווא במטרה לקבל הלוואות משכנתא או הלוואות למיחזור משכנתא

פנטהאוז בפרויקט של חברת אקו סיטי ברחוב בני דן / הדמיה: ITstudio

רק השיפוץ יעלה מיליונים: משפחה קנתה שני פנטהאוזים בת"א

משפחה ישראלית רכשה שתי דירות פנטהאוז שחוברו יחדיו בפרויקט של חברת אקו סיטי ברחוב בני דן בתל אביב, במחיר כולל של 28.2 מיליון שקל ● השטח הכולל עומד על 276 מ"ר, ושטח המרפסות עומד על 140 מ"ר ● בפלח דירות היוקרה ברובע 4 בעיר לא נרשמת ירידת מחירים

מל''ט של חברת בייקאר הטורקית / צילום: צילום מסך

חברת הנשק הטורקית, הקשר לארדואן והיוזמה הפרו-פלסטינית

בריטניה מרחיבה את הסיוע הביטחוני לאוקראינה במלחמתה עם רוסיה בהיקף של כ־995 מיליון דולר ● היצוא הביטחוני של הודו זינק, וזו בשורה טובה לחברות הביטחוניות הישראליות ● וחברת המל"טים הטורקית בייקאר תתמוך בסטודנטים פלסטינים המעוניינים לרכוש השכלה גבוהה בטורקיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

המגזר הציבורי / צילום: Shutterstock

הסקר שמראה: הציבור רוצה פקידים עצמאיים, אבל חושש שהם כבר עובדים אצל הפוליטיקאים

מה באמת חושבים הישראלים על פקידי הממשל? מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה ממפה את הפער בין הציפיות למציאות: הרוב רואים בשירות ציבורי מקצועי נכס קריטי, ומעדיפים שקיפות על פני ציות לדרג המדיני ● אלא שבפועל, רק רבע מהמשיבים סבורים שהוא נקי משיקולים פוליטיים ● החוקרים מזהירים: "אם הפוליטיזציה תימשך, נאבד את היכולת לקיים פה מדינה מתפקדת"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"בכלכלה אין קסמים": חוקרי אוניברסיטת ת"א מבקרים את "הסל של ישראל"

מחקר של הפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א בחן את ההשפעות קצרות-הטווח של תוכנית "הסל של ישראל" במהלך כחודשיים מאז השקתה ● מתוצאותיו עולה כי מוצרים אכן הוזלו משמעותית בסניפי קרפור, אך במקביל נרשמו התייקרויות בעשרות קטגוריות אחרות ● פרופ' איתי אטר, מעורכי המחקר: "המבחן האמיתי הוא החשבון הכולל בסוף הקנייה"

פיצ'ר הבועות, שמשדרג את ריבוי המשימות / צילום: יח''צ

הפיצ'רים החדשים שיגיעו אליכם לאנדרואיד

גוגל חשפה באופן רשמי את אנדרואיד 17, ובימים האחרונים מגיעה מערכת ההפעלה הפופולרית ביותר בעולם למכשירים הראשונים בשוק ● משדרוגי בינה מלאכותית ופרודוקטיביות ועד חיבוריות למערכת של אפל

בית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: Shutterstock, Vered Barequet

אחרי שנה וחצי: כ-70 שופטים ורשמים מונו לשלום

אחרי שנה וחצי שבהן שר המשפטים לא מינה שופטים, הוועדה לבחירת שופטים מינתה עשרות שופטים וקידמה נשיאי שלום למחוזי ● בין הנשיאים גם מנחם מזרחי, נשיא בתי משפט שלום במחוז מרכז שביקר את פרשת קאטרגייט, נגד מקורבי ראש הממשלה ● שר המשפטים החליט למנות 15 שופטים למינוי בפועל שמשמעותו מינוי זמני לחיפה, באר שבע, ירושלים והצפון

לאונרדו די קפריו בסרט ''הזאב מוול סטריט'' / צילום: מתוך הסרט

מהרגע שסוכן AI יכול לבנות תיק השקעות, השוק נכנס לסחרחרה

מה שבעבר דרש צוות של יועצים, אנליסטים ומומחי מס, יהפוך זמין בעתיד הקרוב כמעט לכל בעל חשבון השקעות, בזכות מהפכת הבינה המלאכותית ● אלא שככל שהכלים הללו יהפכו זמינים לציבור לצורכי השקעות, יותר ויותר מידע יגולם במהירות לתוך מחירי המניות, והתמונה שתתקבל תיראה אחרת לחלוטין ● כתבה אחרונה בסדרה

אילת / צילום: Shutterstock

אושרה תוכנית לפיתוח אילת ב־360 מיליון שקל. מה היא כוללת?

התוכנית כוללת תקציבים להיערכות לחירום, למערך התחבורה ולפיתוח נמל התעופה רמון, לחיזוק התיירות ולהשקעה בהשכלה ● כ־82.5 מיליון שקל מתוך הסכום מיועדים למערכת הבריאות בעיר ויוקצו בעיקר לטובת משיכה ושימור של כוח־אדם מקצועי בתחום

ד''ר ספי מנדלוביץ' / צילום: משרד הבריאות

ד"ר ספי מנדלוביץ' עוזב את תפקידו כסמנכ"ל משרד הבריאות

מנדלוביץ' עוזב את משרד הבריאות כדי להתמנות לתפקיד ניהולי בבית החולים שערי צדק ● משרד הבריאות: במהלך כהונתו הוביל ד"ר מנדלוביץ' שורה של רפורמות ותהליכים אסטרטגיים והיה מהדמויות המרכזיות בהובלת התמודדות עם אתגרי החירום של השנים האחרונות

חיילי מילואים. התגמול הקבוע נמשך, המעטפת תצטמצם / צילום: דובר צה''ל

מה יקרה להטבות למילואימניקים, לשכירים ולעצמאים בסוף המלחמה?

מאז תחילת המלחמה, הוזרמו מקופת המדינה עשרות מיליארדי שקלים לחזית האזרחית ● אבל מה יקרה לברז המזומנים כשהתותחים ישתתקו והמשק יחזור לשגרה? ● מההטבות לאנשי המילואים ועד הפיצוי לעסקים - אלה המשמעויות הכספיות של שוך הקרבות ● המשרוקית של גלובס

בניין ''ידיעות אחרונות'' בראשון לציון / צילום: כדיה לוי

נוני מוזס מכר מחצית מבניין ידיעות אחרונות בראשל"צ בכ-160 מיליון שקל

היקף העסקה למכירת מחצית ממתחם "ידיעות אחרונות" בראשל"צ מוערך בכ-160 מיליון שקל ● וגם: הבכיר שעוזב את משרד עורכי הדין שבלת לטובת משרד עצמאי, ואילו עבודות אמנות רכשה קבוצת "כאן ועכשיו" של אגודת ידידי מוזיאון ישראל ● אירועים ומינויים

הנשיא שנבחר השבוע, אבלרדו דה לה אספרייה / צילום: Reuters, Lucas Aguayo Araos

העיר בחזית המלחמה של קולומביה בקוקאין

מיקומה של קאלי, סמוך לאזורי גידול קוקה ולנתיבי הברחה לאוקיינוס השקט, הפך אותה למוקד אלימות המשקף בקנה מידה מקומי את פריחתו העולמית של הסחר בסמים

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

ענק ההשקעות שממליץ להמר נגד השקל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בבנק אוף אמריקה ממליצים לפתוח "פוזיציית לונג" על שער הדולר-שקל ● 
מנהל ההשקעות שמסביר למה הוא מוריד כעת חשיפה לישראל ● טאואר הופכת לישראלית בעלת השווי הגבוה ביותר ● אחרי חודש שיא בשוק ההנפקות, מי השיגו תשואות דו ספרתיות למשקיעים ומי צללו? • וגם: סטפק עונה על שאלות בוערות

יבגני ודרינה בל / צילום: פרטי

המשפחה שמחזיקה 4 דירות להשקעה, אך עדיין גרה בשכירות

כשיבגני ודרינה בל התחתנו, כל אחד מהם החזיק בדירה. מאז הם הספיקו לרכוש עוד שתי דירות - ואת כולן הם משכירים ● למרות הרצון לרכוש בית מגורים משלהם, הם מכוונים כעת דווקא להשקעה חדשה ואחרת