גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  ניהול וקריירה

זו לא האנגלית - זה כשל התקשורת השקט של מנהלים ישראלים

גם מנהלים מבריקים וכריזמטיים עלולים להתקשות בתקשורת בשפה זרה ● הכשל האמיתי שנפוץ בקרב מנהלים ישראלים בזירה הלאומית - והמיומנויות הנדרשות כדי התגבר עליו ● טור דעה

למה מנהלים ישראלים מתקשים לתקשר באנגלית / צילום: Shutterstock
למה מנהלים ישראלים מתקשים לתקשר באנגלית / צילום: Shutterstock

הכותבת היא ישראלית-אמריקאית, מאמנת למיומנויות תקשורת באנגלית, מנחה קורסים וסדנאות, מאמנת בכירים.ות, מרצה וחוקרת.

הוא נחשב לאחד המנהלים המבריקים בישראל: חד, כריזמטי, קשוב, עם נוכחות של כוכב. בארץ הוא אורח קבוע בפאנלים ובכנסים. בג'ינס כהה ונעליים שמשדרות קלאסה שקטה, הוא עולה לבמה בנינוחות, מחייך אל הקהל ומתיישב. הוא מדבר בלי מאמץ. רהוט, מדויק - כל מילה במקומה, תמיד עם חיוך קטן בזווית הפה.

"פיטורים המוניים בהייטק יפגעו גם ברואי החשבון, עורכי הדין וקרנות ההשקעה"
8 שעות ביום גם בגיל 80: "רוצה לעבוד עד שאני סוגר את העיניים"

אך כשהוא עלה לבמה לראיין מנכ״ל מפורסם בכנס בניו יורק, משהו השתבש. הוא הרגיש את זה מיד: הגוף התכווץ מעט, הנשימה התקצרה, והמבט שלו חזר שוב ושוב לנקודות שעל הדף. הוא הנהן לתשובות של המרואיין, אבל לא באמת הקשיב.

במקום להיות נוכח במפגש, הוא היה שקוע בתוך הראש של עצמו - מה השאלה הבאה, איך לנסח אותה נכון, מה לא לשכוח. התוצאה היתה רצף טכני של שאלות ותשובות. ראיון שלא התרומם, במקום המפגש המרתק שכולם ציפו לו.

כשחזר למלון, נחתה עליו מועקה. המסקנה שלו הייתה ברורה: אם רק הייתי עושה את זה בעברית. בשפת האם שלו הוא יכול להיות הוא עצמו - לייצר חיבור, להצחיק, להשפיע. הוא הבטיח לעצמו שימצא זמן "לעבוד על האנגלית" - דקדוק, אוצר מילים.

אלא שהאמת מורכבת יותר. האנגלית שלו לא הייתה הבעיה - היא דווקא הייתה בסדר גמור. ובכל זאת, משהו שם לא עבד.

הבעיה עמוקה יותר מהשפה.

הדוגמה הזו חושפת כשל נפוץ בקרב מנהלים ישראלים בזירה הבינלאומית - כולל כאלה שהאנגלית שלהם מצוינת. וכמו כל כשל תקשורתי, גם לו יש מחיר עסקי.

אז מה בעצם הכשל?
בראש ובראשונה, בלבול בנוגע למטרה של תקשורת בעולם האמיתי.

זה לא מופע, זו שיחה

כשעוצרים רגע לחשוב על כך, זה די ברור: בעולם העסקי, בניגוד לבית הספר, המטרה איננה "לדבר נכון", אלא לתקשר בצורה אפקטיבית. לא לקבל ציון גבוה במבחן, אלא לבנות אמון ומערכות יחסים, להשפיע, לקדם תהליכים.
כדי לעשות זאת היטב נדרש מכלול שלם של מיומנויות, שהדיוק בשפה הוא רק רכיב אחד מתוכו.
כפי שמנסח זאת פרופ’ מאט אברהמס, מרצה לתקשורת מאוניברסיטת סטנפורד:
"It’s about connection, not perfection."

אלא שבסיטואציות חשובות, לא פשוט בכלל להשתחרר מהשאיפה לשלמות. במיוחד לאנשים ורבליים, כריזמטיים ובעלי סטנדרטים גבוהים, שרגילים להצטיין.
כשהשפה אינה שפת אם, הפוקוס עובר אוטומטית ל"ביצועים" שלנו, על חשבון כישורים בין־אישיים.
כל עוד זה הפוקוס שלנו, לא נביא לאינטראקציה את הגרסה הטובה ביותר של עצמנו.
אז איך עושים את השינוי?

קודם כל, מזכירים לעצמנו מה המטרה. המשפט הזה הוא מנטרה שימושית:
It’s not a performance, it’s a conversation.

גם כשמדובר בנאום או בפרזנטציה, זו קודם כל תקשורת עם אנשים. לפני כל שיחה או מצגת חשובה, שווה לעצור רגע ולהגיד לעצמנו את זה. ובזמן אמת, להתמקד באיכות השיחה, לא באיך אנחנו נשמעים.

שינוי מיינדסט לא קורה ביום אחד. הוא דורש תרגול, וכרוך באי־נוחות - לפעמים מאד לא נעימה - שצריך ללמוד לקבל.
ולמען הסר ספק: לא מדובר בהורדת סטנדרטים. להיפך.

השחרור מהצורך לקלוע "לדבר הנכון" - למבנה הדקדוקי המושלם, למילה שיש לנו בראש בעברית, או למה שתכננו להגיד - הוא תנאי הכרחי להתקדמות אמיתית. בפועל, זה אומר להתאמן על מציאת דרכים שונות להביע את מה שאנחנו רוצים לומר, בלי להיתקע. ככל שמתרגלים את זה יותר, כך מפתחים גמישות, ביטחון ושטף דיבור גבוהים יותר.

לתרגול הזה אני קוראת בשם קוד: "Say it another way." עם הזמן, הביטחון שנמצא דרך אחרת להתנסח מחזיר את תחושת השליטה לידיים שלנו.

אך המיינדסט הנכון והתרגול הזה, חשובים ככל שיהיו, אינם מספיקים.
קיים סט של מיומנויות מעולמות הגישור והפסיכותרפיה, שאם מיישמים אותן בסיטואציות חשובות באנגלית, הן מעניקות יתרון תחרותי ממשי . למעשה, בכל שפה.

אלה הן שלוש המיומנויות העוצמתיות ביותר, מתוך מכלול רחב, שיכולות לשדרג משמעותית את האינטראקציות שלכם - עם רמת האנגלית שלכם כרגע:

תהפכו למאסטרים של הקשבה

הקשבה איננה עניין של נימוס. היא מיומנות מנהיגותית.

התרגלנו לחשוב שדיבור הוא סימן לאינטליגנציה ולביטחון, ושתיקה עלולה להתפרש לעתים כחוסר מעורבות. אבל הוכח שדווקא כשאנחנו מדברים פחות ומקשיבים באמת, הכוח וההשפעה שלנו מתחזקים, באופן שתורם גם לתוצאות עסקיות טובות יותר.

להקשיב פירושו קודם כל להיות בנוכחות מלאה, כאן ועכשיו: לנשום, להשתיק את הרעש בראש, ולא לתכנן את התגובה. במובן הזה, הקשבה דומה מאוד למיינדפולנס. זו הרמה הבסיסית של הקשבה.

הקשבה "למתקדמים" עושה צעד נוסף: היא מחלצת מהדובר גם את מה שעדיין לא הצליח לבטא.

וזה קריטי, משום שכולנו מתמודדים עם פער קוגניטיבי שרובנו לא לוקחים בחשבון. הפער הזה נקרא "חוק ה־900/125": האדם הממוצע חושב בקצב של כ־900 מילים בדקה, אך מסוגל לדבר רק כ־125. כמעט תמיד יש עוד שכבות - מידע, מחשבות, רגשות - שעדיין לא נאמרו. כשאנחנו ממהרים להגיב אחרי משפט או שניים, כל זה מתפספס.

מאסטרים של הקשבה מבינים שהתפקיד שלהם איננו רק להבין את מה שנאמר, אלא גם לעזור לבן השיח שלהם לומר את מה שעוד לא נאמר.

אחת הדרכים האפקטיביות לעשות זאת היא פרפראזה - לומר במילים שלי מה שהבנתי, ולבדוק אם לזה האדם שמולי התכוון.

מחקרים על משאים ומתנים עסקיים מצאו שכשאחד הצדדים משתמש בפרפראזה הוא מגדיל את הסיכוי להגיע לרווח גבוה יותר לשני הצדדים.

תלמדו לתקף. זהו כלי רב עוצמה שלא מלמדים אותנו

מיומנות שיחה נוספת שפחות טבעית לישראלים מגיעה מעולם הטיפול הדיאלקטי־התנהגותי (DBT): תיקוף (Validation).
תיקוף הוא לא הסכמה; הוא אקט שגורם לאדם שמולך להרגיש מובן. לפעמים מספיק משפט אחד שמכיר במה שנאמר, ובעיקר ברגש שמאחוריו:
"This seems really important to you."
"That must’ve been very …(moving/exciting/challenging) for you."

מחקרים על אינטראקציות עם לקוחות מצאו שתיקוף מצד האדם שמול הלקוח נקשר לנכונות גבוהה יותר לשלם, לנאמנות גבוהה יותר, ולשיעור גבוה יותר של המלצות לאחרים.

בתרבות ה"דוגרי" הישראלית זהו שיח שלא נשמע טבעי ואפילו נתפס כמעושה. אבל הוא לא - זה פשוט קוד תרבותי אחר.
ובכל מקרה, לתקף את מה שנאמר עדיף בהרבה על התגובה האינסטינקטיבית שרובנו נוטים אליה: להביע מיד דעה או להציע פיתרון.

חוקרים מ־Harvard Negotiation Project, שחקרו שיחות קשות, מצאו שגם השהייה קצרה בלבד - להישאר רגע עם מה שנאמר לפני שעוברים לתגובה - משפרת את האפקטיביות של השיחה. זו מחווה קטנה שנותנת מענה לצורך אנושי עמוק: התחושה שמישהו באמת שומע ומבין אותנו.

ושוב, זה לא רק עניין רגשי. כשאנחנו ממהרים הלאה, אנחנו מפספסים ניואנסים, אינטרסים והסתייגויות, ובסופו של דבר, המשמעות עלולה להיות כסף שנשאר על השולחן.

תשאלו שאלות פולואו-אפ טובות

ככלל, כשאנחנו שואלים יותר שאלות ומשמיעים את עצמנו פחות, אנחנו משדרגים את איכות התקשורת.

רייצ'ל גרינוולד, שדכנית מקצועית ומרצה לתקשורת, ניסחה עיקרון פשוט:
"Be more interested than interesting".

בעיקר חשוב לשאוף לשאול יותר שאלות פתוחות - כאלה שמתחילות ב־ What או How.
למשל, במקום: "Do you understand what I’m saying?"
אפשר לשאול: "What’s your perspective on this?"

בעולם העסקי, הכלים האלה חשובים הרבה יותר מאנגלית מושלמת. כשבכירים מפסיקים להתמקד בביצוע שלהם ומעבירים את תשומת הלב לאיכות האינטראקציה, הם מקבלים בחזרה את כוחות־העל שלהם.

אותו מנהל מתחילת המאמר חזר לבמה כמה חודשים לאחר מכן, אחרי אימון ותרגול. הוא הכין לעצמו נקודות, אבל כשהיה על הבמה, לא הסתכל על הדף. הוא היה נוכח, מחובר, ממוקד במרואיין. הפעם השיחה זרמה והקהל היה מרותק. באותו ערב כתבה לו קולגה:
"הרגשתי שזה פשוט אתה, רק באנגלית."

וזו בדיוק הנקודה.
מנהיגות לא נמדדת בשפה מושלמת, אלא ביכולת להיות אותנטיים, לגעת באנשים ולהשפיע. ובעידן ה-AI, כשרובוטים כותבים עבורנו מסרים, כישורי שיחה אנושיים מפותחים - ובעיקר נוכחות והקשבה - הופכים ליתרון תחרותי ממשי.

החדשות הטובות הן שלשם כך יש פלייבוק סדור, שאפשר להתחיל ליישם כבר ממחר בבוקר.

עוד כתבות

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

האוניברסיטה הישראלית ששיפרה את מיקומה בדירוג הבינלאומי

אוניברסיטת תל אביב שיפרה את מיקומה במדד ה-QS לאוניברסיטאות בעולם, והיא נמצאת במקום ה-208 מתוך 1,500 מוסדות האקדמיה הבינלאומיים ● גם האוניברסיטה העברית והטכניון עלו בדירוג ושיפרו את מיקומן

פאלמר לאקי / צילום: Reuters, Jonathan Alcorn

מה מחפש ילד הפלא של תעשיית הביטחון בישראל?

לגלובס נודע, כי אנדוריל, הסטארט-אפ הבולט ביותר בתחום הביטחון בארה"ב, מבצע בימים אלה ראיונות עם מספר בכירים בישראל להקמת פעילות מקומית שתעסוק במכירות למערכת הביטחון הישראלית ובמו"פ עבור מוצריה הגלובליים

בורסת נאסד''ק / צילום: Shutterstock

משלחת של המדינה יוצאת לניו יורק. על הפרק: הנפקה של החברות הביטחוניות

לגלובס נודע כי משלחת הכוללת את סגנית מנהל רשות החברות, מעין הראל, נציגי רפאל ות"א ומשרד הביטחון תיפגש עם גורמי רגולציה וחתמים, במטרה לבחון השלכות של הנפקת החברות הביטחוניות בנאסד"ק ● ברקע: מחלוקת מול רשות ניירות ערך על סוגיית חובת הגילוי והחיסיון

כותרות העיתונים בעולם

קטאר עוצרת עסקה גדולה של רפאל. זו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: חברות הספנות בהורמוז מהססות והמפרציות רצות קדימה, כיצד קרן העושר הקטארית משפיעה על רפאל, והאם פקיסטן תצליח לשמר את מעמדה כמתווכת אזורית? ● כותרות העיתונים בעולם 

תרחיש האימים של ההייטק הישראלי / איור: גיל ג'יבלי

"פיטורים המוניים בהייטק יפגעו גם ברואי החשבון, עורכי הדין וקרנות ההשקעה"

חברות הטכנולוגיה חוות "סערה מושלמת" שהגיעה גם לישראל, עם צלילת שער הדולר, מהפכת ה־AI שמשנה את הכללים והצורך המיידי בהתייעלות ● בתוך חודש בלבד נפרדו החברות מאלפי עובדים - ואם הקצב יימשך, בתרחיש האימים, המספר יגיע ל־40 אלף עד סוף השנה ● מומחים מעריכים: עשרות אלפים בסכנת פיטורים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

הבורסה נכנסת לשבוע גורלי והאם הדולר יעשה קאמבק

השווקים יבחנו את עמידות מזכר ההבנות בין ארה"ב ואיראן ● בעוד שוול סטריט זכתה לרוח גבית מהעסקה, הבורסה בת"א פנתה לכיוון ההפוך וצנחה ● מניות השבבים בת"א סיימו שבוע בעליות ● חששות האינפלציה בארה"ב התרככו לנוכח הירידה במחירי הנפט, אך החלטת הריבית הניצית של הפד הקפיצה את הציפיות להעלאה בהמשך השנה ● וגם: הדולר מתחזק ברחבי העולם ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

יוסי שריאל / איור: גיל ג'יבלי

יוסי שריאל מפקד 8200 לשעבר הקים סטארט-אפ חדש, ובונה על חוזים ממשלתיים

גלובס חושף כי מפקד יחידת העילית בזמן טבח 7 באוקטובר הקים לאחרונה חברה חדשה בתחום הנגשת ה–AI בשם עלמא לאבס, ומשווק את מוצריו לגורמים ממשלתיים

רוני אורן, יו''ר רפק תקשורת / צילום: באדיבות החברה

חברת אנרגיה נוספת בדרך לבורסה: רפק אנרג'י רוצה להנפיק לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל

חברת האנרגיה שבשליטת קבוצת רפק הציבורית צפויה לגייס כ-450 מיליון שקל, במסגרת הנפקה ראשונית של מניותיה ● המהלך צפוי להוות הצפת ערך עבור חברת האם שנסחרת לפי שווי של 1.25 מיליארד שקל

המגשר עמוס גבריאלי / צילום: ערן לם

התביעה נגד עמוס גבריאלי משרטטת לראשונה קריטריונים לתביעת מגשר

בימ"ש השלום דחה תביעה ב-2.1 מיליון שקל נגד המגשר עמוס גבריאלי וחייב את התובעים בהוצאות ● השופטת אביגיל פריי קבעה לראשונה: ניתן לחייב מגשרים בנזיקין על פעולה ברשלנות, אך רף החיוב יהיה גבוה, עד כדי זדון, כדי למנוע "אפקט מצנן" על פעילות הגישור ● התובע: יוגש ערעור

אנשים באיראן. סנקציות לא משפיעות על הממשל, אבל פוגעות באזרחים / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

ארה"ב מסלימה את הלוחמה הכלכלית. אויביה אינם נרתעים

איראן, רוסיה וקוריאה הצפונית שולטות באמנות ההתחמקות מסנקציות אמריקאיות

צעצוע של סיפור 5 / צילום: ap, Pixar

312 מיליון דולר בשלושה ימים: הסרט שעשה היסטוריה

"צעצוע של סיפור 5", שיצא בסוף השבוע האחרון, הפך במהרה לסרט האנימציה השני בהכנסותיו הראשוניות ● כך עקפו סרטי האנימציה את הסרטים למבוגרים

עו''ד מיכאל ראבילו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בג"ץ לממשלה: נמקו מדוע לא לבטל את הליך בחירתו של ראבילו למבקר המדינה

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר הביעו שופטי בג"ץ את עמדתם כי נפלו פגמים בהליך בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה בשל הפגיעה בחשאיות ההליך ● היום הודיע יו"ר הכנסת אמיר אוחנה כי הוא דוחה את הצעת בג"ץ לערוך בחירות חוזרות לתפקיד ● מאוחר יותר הוציא בג"ץ צו על-תנאי בעתירות לביטול הליך בחירתו של ראבילו

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

גיוסים של 13 מיליארד שקל בפחות מחצי שנה: למה הלקוחות נוהרים למיטב?

בית ההשקעות שבשליטת משפחות סטפק וברקת רשם 5 חודשים היסטוריים של גיוסי כספים בשוק הגמל מהמתחרים, בין היתר בשל שיקום היחסים עם סוכני הביטוח ● גם במור יכולים להיות מרוצים כשהם עקפו את אלטשולר שחם והפכו לגוף הגמל השני בגודלו בישראל

כותרות העיתונים בעולם

הטעות האסטרטגית שיכולה לעלות ביוקר לאיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: הטלת אגרות במצר הורמוז יכולה לחזור לאיראן כבומרנג, החשש של טראמפ מפגיעה בכלכלה היה אחת הסיבות להסכם עם טהרן, ו-AP ממפים את השטחים שישראל השתלטה עליהם מאז אוקטובר 2023 ● כותרות העיתונים בעולם 

מגדלי הארבעה / צילום: Shutterstock, Vered Barequet

פרטנרס, המשכירה משרדים ל-600 עורכי דין, נקלעה לקשיים ופנתה לבית המשפט

חברת פרטנרס, המציעה שירותי משרד לעורכי דין עצמאיים בבניינים יוקרתיים בתל אביב, הודיעה ללקוחותיה כי נקלעה לקשיים ופנתה לבית המשפט "בבקשה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב" ● פרטנרס: "המטרה - הסדר מאוזן שיבטיח את המשך פעילות החברה"

נעמי הררי בקמפיין וולט / צילום: צילום מסך יוטיוב

המאבק על ארוחת הצהריים שלכם עולה מדרגה

וולט עולה בקמפיין חדש הפונה למעסיקים ולעובדים ● סוגיית הבינה המלאכותית כיכבה בכנס איגוד השיווק השנתי ● וקרן תמורה, המבססת את פעילותה על אופציות שתורמות חברות הייטק, מציינת את האקזיט ה-200 בפורטפוליו שלה ● אירועים ומינויים

מעבר להוזלת הביטוח, המודל מהווה תמריץ לנהיגה בטוחה / צילום: Shutterstock

בעולם כבר משלמים על ביטוח לפי סגנון הנהיגה. למה ישראל נשארה מאחור?

בזמן שעלויות ביטוח הרכב בישראל מאמירות, שוק הביטוח הגלובלי מסתייע במערכות בינה מלאכותית שמנתחות את אופי הנהיגה ומעניקות הנחות של עשרות אחוזים למבוטחים זהירים ● בישראל הטכנולוגיה נבלמת בשל דרישות רגולטוריות מחמירות של הגנת הצרכן ופרטיות

אמיר זיו / צילום: גל חרמוני

הטלטלה בכלכליסט: סגני העורכת פורשים

גולן פרידנפלד ואמיר זיו הודיעו לעובדים כי הם עוזבים את העיתון הכלכלי מבית ידיעות אחרונות ● עזיבתם של השניים, שהיו חלק מצוות ההקמה של העיתון ומלווים אותו מהיום הראשון, מעמיקה את הטלטלה ומסמנת את סוף עידן המייסדים במערכת כלכליסט

מרדכי אלגרבלי / צילום: תמר מצפי

מייסד חברת התרופות שפורש מניהולה לאחר 3 עשורים

מרדכי אלגרבלי, בעל השליטה המשותפת בחברת התרופות רקח, פורש מתפקיד המנכ"ל בו הוא מכהן מאז 2015 ● לפני כן הוא כיהן במשך שני עשורים כיו"ר החברה

חיילי צה''ל בבופור, לבנון / צילום: דובר צה''ל

מהו "התא למניעת חיכוך" שהוחלט להקים בלבנון?

המתווכות בין ארה"ב לאיראן הכריזו על גוף לתיאום בין צה"ל לחיזבאללה ● מה זה אומר בפועל, ואיך זה ישפיע על צה"ל? ● המשרוקית מסבירה