קטאר ופקיסטן, המתווכות במגעים בין ארה"ב לאיראן, פרסמו הצהרה משותפת שבה נכתב, בין השאר, כי יוקם "תא למניעת חיכוך" בלבנון, "כדי להבטיח את המחויבות לסיום המבצעים הצבאיים בלבנון". איך פועל תא כזה - וכיצד הוא ישפיע על פעולות צה"ל?
● למה נתניהו וטראמפ כל־כך התנגדו להסכם הגרעין של אובמה?
● אביו הציל אותו מקריסה כלכלית שוב ושוב. אז למה טראמפ טוען שהוא התחיל מאפס?
מהו "תא למניעת חיכוך"?
תא למניעת חיכוך (de-confliction cell) הוא מנגנון תקשורת ותיאום מבצעי ישיר בין גורמים יריבים או מתווכים, שנועד למנוע תקריות, תאונות צבאיות או הסלמה בלתי מכוונת כתוצאה מאי־הבנה בשטח. לפי הצהרת המתווכות, בתא החיכוך בלבנון יהיו שותפות ארה"ב, איראן ולבנון.
אלא שההצהרה לא סיפקה פרטים נוספים. "קשה להבין מי יהיו החברים, איך זה יתבצע ואיך זה יתבטא בשטח", אומרת אורנה מזרחי, חוקרת בכירה וראש תוכנית לבנון במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די ואנס קרא לזה 'היחידה לפיקוח ועיצוב החזיתות החדשות כולל בלבנון' - שזה משהו יותר כללי ולא נוגע רק ללבנון".
אבל דווקא ישראל וחיזבאללה לא הוזכרו. אלוף (במיל') עמוס גלעד, לשעבר ראש האגף הביטחוני־מדיני במשרד הביטחון, מסביר כי "יהיה בלתי אפשרי להגיע לסידורי ביטחון כל עוד צה"ל בכלל לא בתמונה. גם חיזבאללה לא חלק מהעסקה - ובצד שלה מוזכרת רק לבנון כמדינה, אך צבאה הוא דל־כוח".
איך זה ישפיע על צה"ל?
באופן תאורטי, המנגנון עשוי להביא לשינוי הפעולות של צה"ל במספר דרכים, ביניהן הגבלת חופש הפעולה ההתקפי, חובת דיווח בטרם פעולה נגד פעילות חשודה מצד חיזבאללה ותיאום פעולות הנדסיות כמו פירוק תשתיות תת־קרקעיות ומנהרות שנותרו בדרום לבנון.
אבל המומחים צופים שבשטח הדברים ייראו אחרת. "התא לא יוכל לעבוד", סבור גלעד. "המפקחים יקבלו הנחיות מארה"ב, יתנו הוראות לחיזבאללה וינסו לשקם את השטח - אבל זה לא פתרון יסודי. לכל הסכם מדיני־צבאי צריך מנגנון פיקוח ואכיפה".
מי יהיה במנגנון הזה?
בהקשר הזה מוזכרים שני גורמים: צבא לבנון וסוריה. אלא שלדברי גלעד, "צבא לבנון חלש מדי כדי שיוכל לפקח על תהליך זה. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ רצה שסוריה תיקח חלק בתהליך, אך לסורים הייתה מספיק תבונה להגיד שהם עסוקים בייצוג השלטון הסורי ולא צריכים הרפתקאות בלבנון". המסקנה, לדברי גלעד, היא שמעשית אין כאן מנגנון הפיקוח והאכיפה הנדרש ליישום ההסכם.
"השאלה היא מה האיראנים יצליחו 'להזריק' לשם וכמה ישראל תצליח לעמוד על הרגליים האחוריות מול האמריקאים", טוענת מזרחי. "לישראל יהיה חשוב לראות איך זה לא מפריע לנו באסטרטגיה החדשה שתתגבש, כדי שהפסקת האש תישמר במאפיינים שנוחים לנו ולא תשפיע על המשא־ומתן ועל המגעים עם הממשלה הלבנונית שמתחילים בוושינגטון".
האם יש תקדים לגוף כזה?
גוף שנועד למנוע חיכוך בלבנון הוקם כבר ב-2024, כחלק מהסכם הפסקת אש. אז, הוקם מנגנון שכלל את לבנון, ישראל ויוניפי"ל והונהג על־ידי ארה"ב בתמיכת צרפת. לפי פרסום של תא"ל (מיל') אסף אוריון ב־INSS, המנגנון יצר פלטפורמה לקישור, תיאום ושיתוף מידע בין צה"ל לצבא לבנון, הן כדי למנוע חיכוך ביניהם והן כדי לקדם את פירוז דרום לבנון.
עם זאת, אוריון כותב שבהמשך נחשפו פערים במאמצי הפירוז, שחלקם נבעו גם מכשלים בתהליכי הניטור והתיעוד של המנגנון עצמו.
