ספא וסי.טי באווירה חלומית: מידג'רני עושה צעד ראשון בעולם הרפואה
מידג'רני, מחלוצות התמונות בבינה מלאכותית, מרגישה כיצד הצ'טבוטים האחרים נושפים בעורפה ומעדכנת את תחומי פעילותה. לאחרונה הודיעה החברה על השקת "פרויקטים למען האנושות", והראשון שבהם מיזם רפואי שאפתני.
● רגע לפני הפרישה, טים קוק מזהיר מגל התייקרויות. וזה לא ייגמר באייפון
● התוכנית של ענקית הביטחון נחשפת: אנדוריל מתכננת להקים מפעל בישראל ומחזרת אחר מפקד חיל האוויר לשעבר
מידג'רני רוצה להשתמש ביכולות הבינה המלאכותית שלה בסקירות הרפואיות, ולהפוך את הבדיקה לחוויה נעימה ולא קלאוסטרופובית. כך מתארת אותה החברה בבלוג שלה: "זה מתחיל בצעד אל תוך בריכה רדודה של אור זהוב, ואז בהדרגה אתם מורדים מטה והמים מקיפים אתכם. אתם עוברים דרך טבעת של חיישנים תת-מימיים". התוצאה היא אולטרסאונד לכל הגוף, או "סי.טי אולטרסאונד" כפי שמכנה זאת החברה. לדבריה, מדובר ביותר מ- MRI.
בכוונת החברה, שעד כה סיפקה תוכנה בלבד, להקים בסן פרנסיסקו ספא, שיציע לצד הסורק הרפואי סאונות ובריכות קרח. במקביל, היא תפעל לייצר ולהפיץ 50 אלף סורקים כאלה בשש השנים הבאות כדי לבצע מיליארד סריקות כל חודש. יעד שאפתני בהחלט.
בשלב הזה, החברה מכוונת ל"בריאות כללית" ולא למחלות מסוימות, במטרה "להעשיר את השיחה עם רופאים, מאמני כושר וחברי-בינה-מלאכותית (AI Friends)". בשלב הבא, בכוונתה לפתח בדיקות ספציפיות שיוגשו לאישור ה- FDA.
מידג'רני יכולה להפיק כמה לקחים מניסיונות שאפתניים קודמים של חברות תוכנה בתחום הרפואה. הראשון הוא שרק פלח קטן מהאוכלוסייה מוכן לשלם מכיסו על בדיקות לייף סטייל כאלה. רוב הסריקות בעולם ממומנות על ידי חברות ביטוח, ואלה רוצות לדעת מה בדיוק המחלה שבודקים ומונעים, וכיצד זה יחסוך להן כסף.
דבר נוסף, החברה מדברת על החלפת CT ו- MRI באולטרסאונד, אולם כל סוג הדמיה נותן מידע שונה. לאולטרסאונד יש אתגרים טכנולוגיים, והוא שיטת הדמיה פחות טובה לאיברים מלאי אוויר כמו ריאות או מוח., במטופלים עם השמנה חמורה, הוא לא תמיד מדייק בהדמיית האיברים הפנימיים. מידג'רני מאמינה שטכנולוגיה החדשה שלה תוכל להתגבר על חלק מהבעיות הללו, ובעיקר מאמינה ביכולתה לבצע סריקה של המוח באמצעות אולטרסאונד.
ייתכן שמידג'רני מתכננת לבנות מאגר סריקות שיהיה רב ערך בפני עצמו. יש בכך פוטנציאל, אך גם לבתי חולים ולקופות חולים ברחבי העולם, וכן לגורמים כמו UK Bio Bank , יש מאגרי סריקות, לצד מידע קליני רב נוסף.
בישראל פועלות היום כמה חברות העוסקות בממשק שבין בינה מלאכותית להדמיה. ביניהן Aidoc שפיתחה כלים אוטומטיים לקריאת הסקירות; Nanox , שבאמצעות יכולות חישוביות מעוניינת לבצע בדיקת CT באמצעות מכשירים שיותר דומים לרנטגן; ארינטה, שפיתחה מכשיר CT מוקטן, ספציפי ללב ועוד.
נובקטיס מצטרפת לגל הרכישות מסין
חברת נובקטיס, הנסחרת בארה"ב ומנוהלת על ידי הישראלי רון בנצור, הודיעה שתרכוש מחברת Haisco הסינית את הזכויות לפיתוח ושיווק מחוץ לסין של שתי תרופות חדשות. מניית נובקטיס עלתה אתמול 19% בעקבות ההודעה והחברה נסחרה הבוקר לפי שווי של 438 מיליון דולר, תשואה של 408% על מחיר ההנפקה.
נובקטיס מצטרפת לטרנד של חברות אמריקאיות הרוכשות תרופות חדשות מסין. בדרך כלל, מדובר בתרופות שהן מולקולות חדשות, כלומר לא גנריות, אך הן פועלות על מנגנון ביולוגי מוכח. במקרה של נובקטיס, אחת מהתרופות היא למחלות אוטואימוניות נדירות הנמצאת לקראת שלב III של הניסויים הקליניים בארה"ב, והשנייה לתחום הסרטן, שנמצאת לקראת תחילת הניסויים.
בתמורה נובקטיס תשלם 40 מיליון דולר מיידית ובאבני דרך קרובות, ועד 1.42 מיליארד דולר אם שני המוצרים יאושרו ויצליחו. בקופה של החברה 25.1 מיליון דולר. אין לה עדיין הכנסות וברבעון הראשון של השנה היא הפסידה כ-6.1 מיליון דולר.
בנצור מספר לגלובס שהחברה התחילה כבר לפני כשנתיים להסתובב בכנסים ולחפש טכנולוגיה סינית. "התעניינו במוצר לסרטן בשלב הפרה-קליני שלו, ובכך היה לנו יתרון על רוב החברות האמריקאיות שמחפשות בסין רק מוצרים בשלים. כך נוצרה ההזדמנות לרכוש גם את המוצר האוטואימוני, שכבר יש סביבו המון מידע קליני".
בנצור מציין עוד שהייסקו חתמה לאחרונה על שני הסכמים עם חברות הביג פארמה אלי לילי ואבווי. יש לה 30 מוצרים בשוק מתוך צנרת מוצרים כולל של כ-70 מוצרים. "הם כנראה הרגישו שהם 'מסודרים' מבחינת הזדמנויות הביג פארמה שלהם, ויכולים לקחת סיכון עם חברה קטנה אך גמישה יותר", הוא אומר.
לנובקטיס מוצר לסרטן בשלב מוקדם של הניסויים הקליניים, והעסקה הזו הופכת אותה לחברה קרובה הרבה יותר לשוק.
בקרוב בישראל: בדיקה לזיהוי מוקדם של סרטן הלבלב
חברת הסטארט-אפ הישראלית Adenocyte, שפיתחה טכנולוגיה לזיהוי מוקדם של סרטן הלבלב, השלימה סבב גיוס של 10 מיליון דולר בהובלת קרן ההון סיכון הקנדית iGan, ובהשתתפות קרן המחקר ע"ש גדליה דורון הפועלת מטעם האגודה למלחמה בסרטן.
בנוסף, חתמה החברה על הסכם שותפות עם רשת המעבדות האמריקאית Quest Diagnostics לביצוע סקירות ברחבי ארה"ב. בישראל, המערכת עומדת להיכנס בחודשים הקרובים לשימוש במרכז הרפואי שערי צדק.
המערכת של החברה משתמשת באנרגיית אולטרסאונד לשחרור תאי אפיתל (תאים שיוצרים רקמה שמצפה איברים) מהלבלב, ואז שולחת אותם לבדיקת מעבדה. לפי החברה, כך ניתן לאבחן מקרים טרום-סרטניים בשלבים מוקדמים מאוד, באוכלוסיות בסיכון גבוה - בהם מטופלים הסובלים מציסטות בלבלב, בעלי היסטוריה משפחתית וכן מטופלים נשאי מוטציות BRCA.
ההליך הזה, שאורך 30 דקות, כבר אושר על ידי ה־ FDA ואף זכה לשיפוי של חלק מחברות הביטוח בארה"ב. עד היום השלימה החברה 150 פרוצדורות רפואיות, והדגימה ב־90 מטופלים זיהוי של ארבעה מקרים שלא התגלו קודם. כעת השת"פ עם Quest עשוי להגדיל את פריסת הטכנולוגיה בארה"ב.
החברה הוקמה בשנת 2018 בירושלים על ידי יזם הביומד הסדרתי ד"ר מרק רוטנברג. היא מונה כיום 12 עובדים בישראל ובארה"ב. עד כה, החברה גייסה כ־8 מיליון דולר וקיבלה מרשות החדשנות מענק של 1.5 מיליון דולר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
