גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

מבקר המדינה: שוק המשכנתאות חשוף למשבר סאב-פריים

בדוח שערך על שוק המשכנתאות, מבקר המדינה מתריע כי חשיפת לווי המשכנתאות והגופים הפיננסיים בישראל למשבר בנוסח הסאב-פריים עלתה בעשור האחרון, אך הפיקוח על הבנקים כמעט לא שינה נהלים ● "העלייה בהיקפי המשכנתאות עלולה להוביל את המערכת הפיננסית לכשל מערכתי חמור", נכתב ● בנק ישראל: "דוח לא מקצועי, רצוף שגיאות וסתירות"

צילום: Shutterstock
צילום: Shutterstock

חשיפת לווי המשכנתאות והגופים הפיננסיים בישראל למשבר בנוסח הסאב פריים עלתה מאוד בעשור האחרון, אך הפיקוח על הבנקים כמעט שלא שינה נהלים לנוכח המצב. כך מתריע מבקר המדינה בדוח שערך על שוק המשכנתאות. מהדוח עולה, כי בין 2015 ל-2025 יתרות החוב של משקי הבית למשכנתאות יותר מהוכפלו, ומשקלן של ההלוואות בסיכון גבוה עלה רק בשנים 2022 ל-2025 מ-20%, לכמעט שליש.

בדיקת גלובס | 2,000 דירות נעלמו? הנתון המפתיע שמבלבל את שוק הדיור
מאי 2026: שיא בגובה המשכנתא הממוצעת של משקיעי הנדל"ן

על פי הביקורת, מ-2015 ל-2025 עלתה יתרת חוב המשכנתאות של הציבור מ-300 ל-630 מיליארד שקל. הדבר נבע מעליית מחירי הדירות הגדולות שנרשמו בשנים אלה והגיעו לכ-60%. העליות הללו מאלצות את הלווים לקחת משכנתאות גדולות יותר יותר, שמשקלן משווי הדירות גדול יותר, ושההחזרים החודשיים בגינן גבוהים יותר.

בבנק ישראל הגיבו לטענות אלו בחריפות, וטענו בין היתר לניתוח שגוי מתודולוגית.

משקל הלוואות בסיכון

עד כמה המשכנתאות המעיקות והולכות הופכות למסוכנות יותר ללווים, אך גם לבנקים המלווים? מבקר המדינה הגדיר משכנתאות בסיכון גבוה ככאלה, שגובהן מגיע ל-60-75% משווי הדירות שנרכשו באמצעותן (מדד LTV) ושההחזרים החודשיים עליהן מגיעים ל-30%-40% מההכנסה החודשית של משק הבית הלווה.

התברר כי בין השנים 2022 ל-2025 עלה משקל הלוואות בסיכון מכ-20% לכ-31%; משקל ההלוואות בשיעורי החזר גבוה מהכנסה עלה מ-39% ל-56%.

מדובר בתהליכים שמאותתים על הגברת הסיכון ללווים, אך לפי מבקר המדינה "למרות העלייה במשקל ההלוואות בסיכון גבוה, נמצא כי הפיקוח על הבנקים לא בחן את הצורך לקבוע משקלי סיכון ייחודיים עבור הלוואות בסיכון גבוה שניתנות בשיעורי מימון והחזר מהכנסה גבוהים". לאור זאת, נותרה רק הוראה אקטואלית אחת לעניין זה, שניתנה עוד ב-2014 ולא עודכנה מאז.

"העלייה במשכנתאות מגדילה את היקף הנכסים של המלווים ואת הכנסותיהם, אך גם מגדילה את היקף החשיפה שלהם לסיכונים פיננסיים שונים שעלולים לגרום לפגיעה ביציבות המערכת הפיננסית, כפי שאירע במשבר הסאב -הפריים", כתב המבקר. "עבור משקי הבית, העלייה בהיקפי המשכנתאות עלולה לגרום לכך שהם לא יעמדו בתשלומי המשכנתאות, וכפועל יוצא מכך, להוביל את המערכת הפיננסית לכשל מערכתי חמור. לכן, קיימת חשיבות גבוהה בפיקוח יעיל של הגופים המאסדרים על שוק המשכנתאות, במטרה לשמור על יציבות המערכת הפיננסית ולהבטיח מתן שירות הוגן ומיטבי לציבור", כאמור, המבקר אינו סבור שהפיקוח על הבנקים פועל בצורה המיטבית בתחום המשכנתאות.

המבקר מתייחס למבצעים הפיננסיים של יזמי הנדל"ן, שנועדו לסייע בקידום מכירות בשלבים מוקדמים של פרויקטי בינוי למגורים, ובמיוחד בתקופות בהן יש האטה בביקוש. מבצעי העידוד כללו בעיקר דחייה משמעותית של חלק מהתשלומים עבור הדירה עד למועד המסירה ("80/20" או "90/10") והלוואות בסבסוד קבלנים ("הלוואות קבלן"). מבצעי עידוד נוספים כללו הלוואות שונות בסבסוד קבלנים, תוספות ושדרוגים. במבצעי עידוד הרוכשים דוחים את גיוס מקורות המימון הדרושים להשלמת העסקה למועד הסמוך למסירת הדירה, שיכול להמשך 3-5 שנים. "דחיית מועדי התשלומים מייצרת יתרונות וסיכונים לכל המעורבים בפרויקט (קבלנים, רוכשים ובנקים מלווים", מעיר מבקר המדינה.

התעצמות היקף מבצעי העידוד: עלייה בסיכון לרוכשים ולקבלנים

על פי הפיקוח על הבנקים, שיעור הדירות שנמכרו בשיטות אלה הגיע באוקטובר 2024 ל-28% מכלל הדירות החדשות שמכרו היזמים. להערכת המבקר, ההטבות הכלכליות הללו הגיעו לשיעורים של 5.3-7% ממחירי הדירות, ובמונחים כספיים ל-123-163 אלף שקל.

ואולם המבקר כותב, כי "הפיקוח על הבנקים אינו מחייב את הבנקים להגביל מכירות של קבלנים עם דחיית משמעותית בתשלומים למועד המסירה. בשל כך, למרות שנהוג לכלול בהסכמים בין הבנקים לקבלנים בפרויקטים בליווי בנקאי התניות לפיהן על הקבלנים למכור דירות בפריסת תשלומים לפי המודל הליניארי (בהתאם להתקדמות הבנייה), בפועל חלק מהבנקים אינם מגבילים את הקבלנים במכירות עם דחיית תשלומים משמעותית".

עוד כתב, כי "ככלל לא מתבצע תהליך של חיתום במכירת דירות שבהן קיימת דחייה משמעותית של התשלומים למועד המסירה. היעדר חיתום מעלה חשש לסגירת עסקאות עם לקוחות שאינם בעלי יכולת כלכלית מספקת... התעצמות היקף מבצעי העידוד, החל משלהי 2023, וירידה בהיקף איכות החיתום של הלווים, שביצועו נדחה לשלב מאוחר יותר ממועד חתימת הסכם הרכישה, גורמים לעלייה בסיכון לרוכשים ולקבלנים ויתכן ואף לאשראי שמעמידה המערכת הבנקאי".

עוד העלה המבקר, כי על אף שהפיקוח על הבנקים החל לעקוב אחרי התופעה, ולאסוף נתונים על המשכנתאות הנדחות, "משכנתאות הבלון", הוא לא בדק את חלקן של ההלוואות משווי הנכס, על אף שנתונים אלה נדרשים, כדי לאמוד את רמת הסיכון של המבצעים הללו.

המבקר גם מטיל ספק במסקנותיה של ועדת שמחון, שעסקה לפני כשנה בבדיקת השפעתם של הבנקים על מחירי הדירות. הצוות בחן את קיומה של מעורבות הבנקים בקביעת מחירי הדיור, בין היתר באמצעות שימוש באמות מידה פיננסיות בהסכמי הליווי הפיננסי ואת ההשלכות שעלולות להיות לכך על התחרות בשוק הדיור. יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון שעמד בראש הצוות יצא מנקודת הנחה, שמעמדם הריכוזי של הבנקים בליווי פרויקטים מאפשר להם ללחוץ על יזמים שלא להוריד מחירי דירות, ובמקום זה לעודד אותם לערוך מבצעים פיננסיים. בכך, סבר שמחון, הבנקים פוגעים בתחרותיות בשוק.

הצוות הגיע למסקנה, כי אין הצדקה לכך שבנקים יתערבו במחירי המכירה של דירות בפרויקטים של קבלנים וכי יתכן שהתערבות כזו עלולה למנוע את ירידת מחיריהן בנסיבות מסוימות. את בהתבסס על הסכמי המימון בפרויקטים, שכוללים התניות של מכירת דירות לפי המחירים שנקבעו בתוכניות העסקיות.

בהתאם לכך המליץ הצוות לאסור על הבנקים להתערב בשיקולים של הקבלנים בקביעת מחירי המכירה של דירות לאחר שהתקשרו עם קבלנים בהסכמי מימון בפרויקטים.

ואולם למבקר יש ביקורת על דרך עבודת הוועדה, ולדבריו "נמצא כי הצוות התבסס על ההתניות בהסכמי המימון בלבד, ולא על מידע בהקשר לפרקטיקה הנהוגה, או על נתונים אמפיריים המעידים כי אכן המערכת הבנקאית מונעת הפחתה של מחירי הדירות, ומה עשויה להיות ההשפעה של הסרת אמות המידה הפיננסיות על מחירי הדירות".

המבקר גם אינו שבע רצון מפעולות הפיקוח על הבנקים להגביר את השקיפות והתחרותיות בשוק המשכנתאות. "על פי נתוני בנק ישראל, שיעור התיחור (יצירת תחרות) של לווים בשנת 2024 לאחר יישום הרפורמה הוא נמוך יחסית (37%), כך שמרבית הלווים (63%) קיבלו הצעה מבנק אחד בלבד. כמו כן, מנתוני בנק ישראל לשנת 2024 עולה כי שיעורי התיחור גבוהים יותר ברכישת דירה יחידה (46%) לעומת דירה חליפית (40%) או דירה להשקעה (38%), כך שמרבית הלווים שלוקחים הלוואות למטרת רכישת דירה לא עושים תיחור.

לסיכום, המבקר ממליץ לפיקוח על הבנקים לתקף באופן עיתי את המגבלות על משכנתאות ויבחן את ההשפעות שלהם על יציבות הבנקים וההוגנות כלפי הלווים.

עוד ממליץ המבקר לפיקוח על הבנקים לבצע מעקב על שוק הדיור ועל מבצעי העידוד השונים וינקוט צעדים פיקוחיים מתאימים לרמת הסיכון שלהם.

תגובת בנק ישראל

בבנק ישראל הגיבו בחריפות לדוח המבקר. "שוק המשכנתאות חשוב מדי מכדי שיידון בדוח לא מקצועי, רצוף שגיאות וסתירות", נמסר בתגובת הבנק המרכזי, הכוללת דוגמאות. כך למשל המבקר כותב, כי צעדי הפיקוח "לא צלחו" והיקף האשראי המצטבר בהלוואות בסבסוד קבלנים קפץ פי 18.5 מכ-453 מיליון שח בדצמבר 23 ל כ8.4 מיליארד באוגוסט 25.

"בפועל", נכתב בתגובת בנק ישראל, "מדובר בניתוח שגוי מתודולוגית, המשווה נתון חודשי לנתון מצטבר. מעבר לכך, הקביעה מתעלמת ממכלול הצעדים שננקטו ובהם זיהוי מוקדם של הסיכונים, מעקב שוטף, העברת מסרים למערכת הבנקאית וגיבוש מתווה הדרגתי צעדים שאותתו לשוק, אפשרו למידה והערכה ומנעו זעזועים חדים.

"הצגתם ככישלון מעידה על אי-הבנה של האופן שבו רגולציה פועלת בפועל ואף עלולה להוביל לתובנות שגויות באשר למדיניות הנדרשת ולנזקים למשק".

עוד מגיבים בבנק ישראל, כי בניגוד לקביעת המבקר, לפיה אין לפיקוח נתונים מספקים - למשל על היקף הלוואות בסבסוד קבלנים, "בפועל, הפיקוח על הבנקים מקבל מידע שוטף ברמה חודשית על פעילות זו".

לגבי הנתונים על משכנתאות בסיכון, נכתב בתגובת הבנק, כי "המבקר כותב כי אין לפיקוח נתונים קריטיים על סיכון, אך הוא מוזמן לאתר בנק ישראל ולמצוא את הנתונים האלה".

ולסיכום נכתב בתגובה, כי "בנק ישראל והפיקוח על הבנקים ימשיכו לפעול באופן מקצועי, מאוזן ואחראי לשמירה על יציבות והוגנות המערכת הבנקאית ובפרט תוך מעקב שוטף ומעמיק אחר ההתפתחויות בשוק המשכנתאות ונקיטת צעדים בהתאם לצורך".

עוד כתבות

מארק צוקרברג / צילום: Associated Press, Nick Wass

צוקרברג רוצה נתח משוק התחזיות: מטא מפתחת אפליקציה חדשה שתתחרה בפולימרקט

הניו יורק טיימס מדווח כי מנכ"ל מטא מארק צוקרברג הורה לצוות ייעודי לפתח אפליקציית תחזיות חדשה בשם Arena ● האפליקציה תפעל בנפרד מפייסבוק ומאינסטגרם ותאפשר למשתמשים לחזות תוצאות של אירועים בדומה לפלטפורמות פולימרקט וקלשי ● בשלב הראשון הפלטפורמה של מטא לא תכלול שימוש בכסף אמיתי

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב־מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית לעליון: מתנגדים להסכם הפשרה עם הוט מובייל

היועמ"שית הגישה עלעור לבית המשפט העליון בנוגע להסדר הפשרה בתובענות ייצוגיות נגד הוט מובייל ● לטענתה, ההסדר עלול להכשיר גבייה בניגוד לדין ו"פיצוי הקופונים" עלול להפוך לכלי שיווקי במקום פיצוי אמיתי ללקוחות

קריית הממשלה בירושלים / צילום: אבי דרור - ויקיפדיה

המבקר: מיפוי הנדל"ן הממשלתי לא עודכן 25 שנה; נכסים עומדים ריקים

דוח מבקר המדינה מעלה כי מינהל הדיור הממשלתי לא עורך רישום ומעקב יעיל אחר אלפי המבנים אותם הוא מנהל ● בין היתר נמצא כי למינהל אין הערכת שווי עדכנית של הנכסים, שכן לא בוצעה הערכת כזו משנת 2013 ● 57 נכסים בניהול מינהל הדיור הממשלתי, ששוויים למעלה מ-100 מיליון שקל, לא הושכרו תקופות ארוכות

נשיא ארגנטינה חאביר מיליי מניף מסור - סמל לרפורמות הקיצוצים שלו / צילום: ap, Natacha Pisarenko

שנתיים וחצי למסור של מיליי: האינפלציה צנחה והמטבע יציב, אבל יש גם מחיר

לפני שנתיים וחצי בחרה ארגנטינה בנשיא שהבטיח רפורמה כלכלית רחבת היקף במדינה ● דוח חדש של בנק אוף אמריקה שהגיע לידי גלובס מראה ששניים משלושה פרמטרים אכן מראים התאוששות כלכלית, אבל הדרך עוד ארוכה

הרכבת הקלה בירושלים / צילום: צוות תכנית אב לתחבורה

הסבלנות נגמרה: דיון דחוף במשרד התחבורה על החלפת הזכיין ברכבת הקלה בירושלים

רצף התקלות החריג ברכבת הקלה בירושלים מוביל את משרד התחבורה לבחון את המשך ההתקשרות עם חברת כפיר ● לאחר אזהרה שניתנה לחברה לפני כחודש, במשרד סבורים כי הצעדים שננקטו עד כה לא הביאו לשיפור ברמת השירות

וול סטריט / צילום: ap

סערה מושלמת שתימשך כמה שבועות: מה חושבים המומחים על הכאוס בשווקים

הירידות החדות בוול סטריט בהובלת מגזר השבבים מעוררות שורה של שאלות ● בכירי המומחים בעולם התייחסו לכך ביממה האחרונה וניסו להעריך עד מתי המימושים יימשכו ועד כמה עמוק יגיעו

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

מבקר המדינה: לישראל אין מספיק גז למהפכת הבינה המלאכותית

תחזיות צריכה שאינן כוללות את השפעת הבינה המלאכותית ושינויי האקלים, היעדר תשתיות ליבוא אנרגיה ועלות של מיליארדים מעיכובים בהקמת יחידות ייצור חשמל ● דוחות מבקר המדינה מצביעים על שורת כשלים בתכנון משק האנרגיה בישראל

שר החקלאות אבי דיכטר. הבוקר הזה, כאן ב', 21.06.26 / צילום: רפי קוץ

האם ממשלת בנט־לפיד מסרה ללבנון שטח ריבוני?

טענה שחוזרת פעמים רבות היא שהממשלה הקודמת מסרה ללבנון שטח ריבוני תמורת שקט ● פסיקה של בג"ץ שומטת את הקרקע מתחת לטענה הזאת ● המשרוקית של גלובס 

מאור מלול, עומר אדם ונסים גאון / צילום: עידן כהן, שי פרנקו

שווי חברת השרתים של עומר אדם ומאור מלול קופץ ל-1.6 מיליארד דולר

הסכם ההשקעה של לאומי פרטנרס ב"ענן" - קבוצת תשתיות חוות השרתים של מאור מלול, עומר אדם וניסים גאון - נחתם בימים האחרונים ● לגלובס נודע כי שווי החברה הספיק לקפוץ ל-1.6 מיליארד דולר - פי ארבעה ביחס לשווי החברה שיוחס לה בתחילת השנה

תחבורה ציבורית בישראל / צילום: Shutterstock

סקר: אזורי התעשייה בישראל מנותקים מהתחבורה הציבורית

קווי תחבורה חסרים ותזמונים לא מותאמים, מרחיקים עובדים מאזורי התעשייה ומכבידים על המגזר העסקי, כך בסקר חדש של התאחדות התעשיינים המציג תמונת מצב מדאיגה ● כ־73% מהתעשיינים מציינים כי החיבור של המפעל שלהם לתחבורה ציבורית הוא ברמה נמוכה או כמעט לא קיים, נתון שמטפס לכ־81% באזורי הצפון והדרום

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: כדיה לוי

מבקר המדינה: מערך הגנת הצרכן נשחק דווקא כשיותר ישראלים נפגעו

מספר התלונות לרשות להגנת הצרכן הוכפל בתוך שנתיים, אך מספר הליכי האכיפה דווקא צנח ● רק 22% מהעיצומים שהוטלו נגבו בפועל, והמועצה לצרכנות פעלה במשך חודשים ללא הנהלה מתפקדת ● המבקר מצביע גם על פערים בסימון מחירים, בהגנה על צרכנים בכרטיסי אשראי ובטיפול בריקולים

עובד סניטריה מרסס חומר חיטוי נגד נגיף האבולה בשוק בקונגו / צילום: ap, Moses Sawasawa

החשד הוסר: שני המאושפזים שנבדקו נמצאו שליליים לאבולה

משרד הבריאות עדכן כי שני הנכנסים לישראל מקונגו שאושפזו לאחר שפיתחו תסמיני מחלה לא נדבקו באבולה ● נכון לעכשיו אין בישראל חולים או חשודים נוספים, והמעקב אחר התפרצות המחלה בעולם נמשך

צילום: ניב קנטור

ישי דוידי: "במהלך המלחמה השלמנו מימושים ב-3.6 מיליארד דולר"

ישי דוידי קיבל אות הוקרה מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב והציג את נתוני הפעילות של פימי • קבוצת הפרסום פובליסיס חשפה פלטפורמה חדשה המבוססת על AI, בזמן שבכירי ענפי ההייטק וההשקעות התכנסו לדיון בהשלכות ה-AI באירוע שארגן התאגיד השוויצרי UBS ● אירועים ומינויים

פיטורים בהייטק / אילוסטרציה: Shutterstock

הצמצומים בחברת הסייבר סניק חוזרים: עשרות עובדים בישראל פוטרו

הקיצוץ בסניק יפגע במיוחד במרכז המו"פ בישראל, שכבר הצטמצם משמעותית בשנים האחרונות, על רקע מעבר פעילות לחו"ל ולחצים גוברים מתחרות מבוססת AI ● סניק, כמו מתחרותיה, הושפעו מהשקת עדכון התוכנה של קוד קלוד בחודש פברואר האחרון העוסק בסריקת קוד לאיתור פרצות סייבר

חוקרים עקבו שנתיים אחרי בני 55־80 שלקחו תוסף אומגה 3. התוצאות אכזבו

תוספי אומגה 3 נהנים מתדמית של חיזוק למוח בגיל מבוגר, אבל מחקר חדש מצא שהם לא שיפרו את הזיכרון או את החשיבה ● האם זה סוף פסוק ומה בכל זאת מומלץ לעשות? ● מדעי אריכות החיים, מדור חדש 

ד''ר קובי ברדה / איור: גיל ג'יבלי

הסקירה של קובי ברדה: החברות שירוויחו מפריצת הדרך המדעית

פריצת דרך בפארמה עשויה לייצר רווח לחברות התרופות, ולא רק ● ארה"ב עלולה להפסיד במרוץ על מוניות אוויריות בגלל קרבות משפטיים ורגולציה ● ואירוע שהדגיש את פגיעותן של ענקיות התוכנה לצווארי בקבוק פיזיים בשרשרת האספקה של שבבים ● מדור חדש

הבורסה בלונדון, בריטניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; בורסת דרום קוריאה התאוששה ועלתה ב-3%

מגמה מעורבת בחוזים בניו יורק ● הסיכון הבא של וול סטריט הוא הין היפני שנסחר בשפל של 40 שנה • דריכות הלילה לקראת הדוח הכספי של מיקרון ● אלפאבית מצטרפת לדאו ג'ונס

אייל רביד, מנכ''ל ובעלי ויקטורי / צילום: עומר וידר

רשות התחרות: אייל רביד הבין היטב את משמעות ההתבטאויות בתקשורת

פרשת תיאום המחירים: החל שלב ההוכחות במשפטו של מנכ"ל ובעלי ויקטורי אייל רביד ● יחד אתו נאשמים איתן יוחננוף, בעלי רשת יוחננוף; אלעד חרזי, המשנה למנכ"ל יוחננוף; אפרים תשובה, מנהל סופר ברקת; והרשתות עצמן ● עוה"ד של רביד: "ניסו להלביש פה סיפור עברייני שלא היה" ● עוה"ד של יוחננוף: "התיק בנוי על הקשקשנות של רביד"

ראשת ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בבית הלבן באפריל 2026 / צילום: ap, Tom Brenner

הקרב על הכבוד הלאומי של איטליה: מה קרה בין מלוני לטראמפ?

בימים האחרונים מנהלת ראשת ממשלת איטליה, ג'ורג'ה מלוני, קרב פומבי וכמעט חסר מעצורים מול נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ● רוב הפרשנים מסבירים כי החזית שפתחה מלוני מול טראמפ, נועדה לשפר את אחוזי התמיכה בה מבית

צילום: התעשייה האווירית

באירופה מתנערים מנשק ישראלי אז איך בכל זאת היצוא בשיא?

בצל החרם בצרפת והאמברגו המערבי, התעשיות הביטחוניות הישראליות שוברות שיאים, עם יצוא של 19.2 מיליארד דולר אשתקד ● המנוע המרכזי: זינוק בביקוש באסיה־פסיפיק בעקבות החשש מסין, שיתופי־פעולה בהודו ובווייטנאם והדרישה העולמית לתווית "הוכח בשדה הקרב"