תוספי אומגה 3 הפכו לחלק אינטגרלי משיח הלונג'ביטי בעקבות מחקרים אפידמיולוגיים שהצביעו על תרומתם לבריאות בשלל היבטים: לב, הפחתת דלקתיות, שימור מאסת שריר, מניעת דיכאון, ובמיוחד - שיפור הקוגניציה. זאת פחות או יותר כל החבילה שהיינו רוצים בגיל מבוגר. אולם מחקר אמפירי מבוקר, שנמשך שנתיים ופורסם לפני כשבוע, מטיל ספק בכל זה.
● לכאן לא באים לנוח: בעלי ההון גילו את מלונות הלונג'ביטי
● מבקר המדינה: בישראל אין תוכנית מערכתית להתמודדות עם אתגרי ההזדקנות
המחקר, שבחן אם התוספים הללו אכן מאיטים הידרדרות קוגניטיבית, לא מצא השפעה כזאת. בכך הוא מצטרף למאמר סקירה מ־2020, שכפר ביכולות של תוספי אומגה 3 למנוע הידרדרות קוגניטיבית. אז האם אומגה 3 הייתה הבטחת שווא?
מה נבדק במחקר?
במסגרת המחקר, שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת eBiomedicine מקבוצת Lancet, החוקרים גייסו 365 נבדקים בני 55-80 עם גורמי סיכון לדמנציה. אצל כל הנבדקים, התזונה היומיומית לא הייתה משופעת באומגה 3 מסוג DHA (חומצת שומן מרכזית ברקמות המוח וברשתית העין), שאותה ביקש המחקר לבדוק.
47% מהנבדקים היו נשאים של מוטציה בגן APOE, הנחשבת גורם סיכון משמעותי לאלצהיימר וחוקרים משערים שהיא משפיעה לרעה על פעילות ה־DHA במוח. המחשבה הייתה שאולי תוסף אומגה 3 יכול להתגבר על ההשפעה השלילית.
הנבדקים חולקו לשתי קבוצות - אחת נטלה תוסף DHA, והשנייה - תרופת דמה. כעבור שנתיים, בקבוצת הניסוי אכן היו רמות גבוהות יותר של DHA בנוזלי השדרה, כפי שנמצא בבדיקת ניקור מותני. ובכל זאת, לא נמצא בין הקבוצות הבדל בתפקוד הקוגניטיבי, ולא בנפח רקמת המוח.
למה התוסף לא מועיל?
ד"ר חוסיין יאסין מאוניברסיטת דרום קליפורניה, ממובילי המחקר, נשמע בשיחה עם אתר CNN מעט ביקורתי כלפי נבדקיו: "בתזונה ים תיכונית, הימצאות אומגה 3 בתפריט מנבאת קוגניציה טובה", אמר, "אבל אנשי הים התיכון לא דוחפים תוספים. הם אוכלים דגים, מתעמלים, נפגשים עם חברים ומאמצים חיים אטיים. אם אתם אוכלים מזון מהיר, יושבניים ולחוצים, העלאת רמות ה־DHA במוח לא תשנה מהותית את מצבכם".
אז מה תקול פה? התיאוריה, המחקר או אורח החיים המערבי?
נתחיל בנושא שאין עליו מחלוקת: פעילות תקינה של המוח תלויה בחומצות מסוג אומגה 3, החיוניות לתקשורת תקינה בין תאים.
יש שלושה סוגים של חומצות אומגה 3: DHA ו־EPA, המצויות כמעט בלעדית באצות ובדגי ים שאוכלים אותן, ו־ALA שנמצאת גם בזרעים מסוימים כמו צ'יה ובאגוזי מלך. הגוף שלנו יכול לייצר אומגה 3 מסוג DHA ו־EPA מתוך ALA, אבל לא ביעילות גבוהה.
אלא שהעובדה שמחסור בחומר מסוים במוח יגרום לו לעבוד פחות טוב אין פירושה שתוסף של החומר הזה יגרום לו לעבוד טוב יותר.
כיום גם לא ידוע בדיוק מהי רמת החומצה השומנית הזאת שנחשבת מחסור. ואם כן ניתן להשלים את החומר בתוסף, מהם המינונים הדרושים, ועד כמה השפעתו תלויה בהימצאותם או בהיעדרם של חומרים אחרים?
יש בדיקה לזיהוי מחסור?
ישנה בדיקת דם בשם Omega 3 index המודדת רמות של EPA ו־DHA בתאי הדם האדומים, ונמצא קשר בין תוצאה גבוהה בבדיקה לבין יכולות קוגניטיביות מסוימות.
עם זאת, במאמר ב־Proceedings of the Nutrition Society מנובמבר 2020, נטען שהבדיקות בחלקן נעשות במכונים פרטיים ולכן יש ביניהן שונות רבה. עוד נטען שנמצא קשר בין תוצאות רפואיות גרועות לרמות אומגה 3 בדם, אך לא לרמת התיסוף, כלומר נראה כי יש שונות בין אישית רבה באופן הספיגה של החומר. לכן קשה להשתמש במדד הזה כדי לבחון את האפקטיביות של התוסף כפי שבוחנים תרופה.
זאת הטרגדיה של צמחי המרפא והתוספים, שכתבנו עליה בעבר: בגלל היעדר פטנט, אין תמריץ לחברות להשקיע מיליארדי דולרים במערך ניסויים שימצא את המינון האופטימלי של התוסף ויוכיח חד־משמעית את יעילותו. לכן אנחנו ממשיכים להיות תלויים במחקרים אפידמיולוגיים שמשאירים שאלות רבות פתוחות.
אז מה מומלץ לעשות?
כיוון שדגים שומניים הם מקור מוצלח לחומצות אומגה, ארגון הקרדיולוגים האמריקאי ממליץ כיום לצרוך שתי מנות דג ביום עבור מחלות לב, וישנם ארבעה מוצרי אומגה 3 מאושרים על ידי ה־FDA להפחתת כולסטרול.
האם ההמלצות האלה יכסו אתכם גם בתחום הקוגניציה? ייתכן, אבל כדי לקבל תשובה חד־משמעית נצטרך לחכות למחקרים נוספים.
