"מגיל צעיר היה ברור לגבי כל אחד מהילדים שלי שהם מחוננים, אבל אני לא מוותרת על ההכנה למבחנים", מספרת מ' מראש העין, אם לשלושה (14, 11 ו-8). "הבנתי שגם אם ברור שהילד מחונן, הוא צריך לבוא מוכן ולסגור את הפער מול אחרים, שהתכוננו.
"לבן הגדול לא רכשנו שום לומדה, והוא לא עבר מבחן שלב ב' כמחונן, רק כמצטיין. עם הקטנים לא רציתי לתת ליד המקרה לשחק. רכשתי לומדות ב-500-400 שקל לכל אחד לקראת המבחן בכיתה ב'. הגדול - לקראת המבחן של החטיבה - עשה קורס בעלות של 900 שקל. היו לו מפגשים ושיחות זום עם מורה ותרגול מבחנים וגם מבחן לדוגמה".
● ראיון | המנכ"ל שמסתער על שוק המזון
● סגרה עסקאות ביטחוניות במיליונים בגיל 20, ומנהלת את הקרן של משקיע־העל בישראל
● "מערכת הביטחון לא יודעת שובע. לממשלה קשה לשים לה גבול"
● בדרך לחלום לא להחזיק בשום בית: מסע הרכישות והמכירות של אילון מאסק
לכיתת המחוננים בחטיבת הביניים בנה הבכור כבר התקבל. האמצעית עברה את המבחנים ביסודי לפני כשלוש שנים ובכיתות ג'-ה' יצאה כל שבוע ל"יום שליפה", יום העשרה מלא במרכז למחוננים בכפר סבא. בימים אלה מ' ממתינה בציפייה דרוכה לתוצאות שלב ב' של בנה הצעיר. איתה כל שאר ההורים והילדים, שניגשו למבחן החודש ובחודש שעבר.
מי שמאותרים כמחוננים, בעלי יכולות קוגניטיביות ויצירתיות גבוהות במיוחד, מופנים למסגרות שאמורות לאפשר להם לממש את הפוטנציאל שלהם: מרכזים שמפעילים ימי העשרה, כיתות ייעודיות וקטנות יותר וגם אפשרות להתקבל לתוכניות מחקר ומדעים ייחודיות. המענה החינוכי המותאם שלו הם זקוקים כולל התייחסות גם למאפיינים חברתיים ורגשיים המייחדים אותם (בין היתר לפער בין ההתפתחות הקוגניטיבית לרגשית, פרפקציוניזם קיצוני וצורך חזק בעצמאות ואוטונומיה).
המשאבים הרבים שמושקעים בתוכניות האלה קוסמים לרבים, במיוחד נוכח פרסומים חוזרים ונשנים על הידרדרות מערכת החינוך, המחסור במורים והישגי התלמידים בישראל. וכשהורים רוצים שילדיהם ייהנו ממסלול ייחודי כזה - הם יעשו הכול כדי לגרום להם להתקבל.
כך למעשה צמחה בישראל תעשייה ענפה של הכנה למבחני האיתור. החברות בה מציעות שלל מסלולים - מכמה מאות שקלים לחוברות או ערכה מקוונת לתרגול עצמי ועד אלפי שקלים לסדנת הכנה פרונטלית מלאה.
מה הפוטנציאל של תוכנית הכנה כזו, והאם יש ביכולתה להכריע את השורה התחתונה ולהעביר ילדים שאינם מחוננים על חשבון אחרים שלא רכשו ערכת הכנה כזו? מה שבטוח, נכנס פה משתנה שהופך את התמונה למורכבת יותר.
24 אלף מחוננים בשנת הלימודים הנוכחית
משרד החינוך מפעיל מערך ארצי לאיתור ולטיפוח תלמידים מחוננים ומצטיינים. בשנת הלימודים שמסתיימת בימים אלה היו כ־24 אלף מחוננים (כיתות ג'-י"ב) בישראל. האיתור מתחיל בכיתות ב' (ג' בחברה הערבית) ו־15% בעלי היכולות הגבוהות בכיתה מופנים לשלב ב' הקשה יותר. הנבחנים בו מחולקים לאחוזוני הצלחה: 3% בעלי הציונים הגבוהים ביותר מוגדרים כמחוננים ו־5% אחריהם נחשבים מצטיינים (התוכניות משתנות בהתאם).
הם לומדים בתוכניות ייחודיות ב־63 מרכזי מחוננים ומצטיינים וב־58 בתי ספר. ביסודי רוב המחוננים משתתפים ביום העשרה שבועי (יום שליפה) במרכז מחוננים יישובי או אזורי, על חשבון יום לימודים (בשש ערים במרכז יש גם כיתות מחוננים ייעודיות). מצטיינים זכאים להשתתף בתוכניות העשרה וחוגים ייחודיים שנערכים בשעות אחר הצוהריים. תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים יכולים להשתלב בכיתות מחוננים, בימי העשרה ובמגוון תוכניות ייעודיות (בהן אמירים לטיפוח מצוינות, נחשון עם דגש מדעי, אקדמיה בתיכון ותוכניות מדעני העתיד).
אלא שכדי שכל הטוב הזה ייפתח בפני הילדים הם צריכים להתברג לאחוזונים העליונים במבחן (ולעיתים פעם נוספת אם ברצונם להשתלב בכיתות מחוננים בעל־יסודי).
כאמור, בפני ההורים עומדות שלל אפשרויות שמציעות לסייע בכך - ממקבצי מבחנים לרכישה, דרך לומדות, שיעורי הכנה מצולמים או קורסים בזום ועד קורסים שנתיים ואף מבחן הכנה פרונטלי בתנאים דומים למבחן האמיתי.
המחירים? ערכות אונליין עם שאלות לתרגול עצמי מתחילות ב־139 שקל, חוברות של מבחנים בודדים להדפסה עולות 300-250 שקל, חבילות מפגשים ממוקדות מוצעות בכ־500 שקל וקורסים או סדנאות פרונטליים מקיפים יותר נעים בין 560 שקל לחודש ל־1,585 שקל לסדנה מלאה. בין השמות המובילים בתחום ניתן למצוא את החברות הפרופסור הלא מפוזר, מיחונן ומכון נועם, ולצדן מחונן מלידה, iQute וילד גאון וגם מורים פרטיים.
דניאלה קונטנטי, מנהלת תחום ההכנות למחוננים ובתי ספר במכון נועם, נתקלה לא פעם בשאלה למה צריך להתכונן למבחן המחוננים. לדבריה, התשובה פשוטה: "כי זה מבחן, ומתכוננים לכל מבחן".
"אנחנו יודעים מניסיון שבמבחן לכיתה ב' יש המון רעשי רקע שיכולים להפריע לאיתור ילדים שיש להם פוטנציאל להיות מחוננים, היא אומרת. "באמצעות ההכנה היכולות של הילד המחונן באות לידי ביטוי מבלי שכל הדברים מסביב יפריעו לו".
מה מפריע לו?
"ילד שהוא מחונן אבל לא ראה את סוג השאלות לפני, לא תרגל מבחן אמריקאי ולא נתקל בזמן מוקצב של עשר דקות לעשר שאלות - עלול להילחץ. מושיבים אותם ליד אנשים שהם לא מכירים, בוחנים אומרים להם 'עצרו, לא לגעת יותר, נגמר הזמן'. זה דומה לבגרות, אבל לילדים בני 8. ההכנה מנטרלת את רוב הלחצים הללו".
קונטנטי מסבירה כי המטרה היא "לאפשר לילד למצות את היכולת שיש בו", אבל מדגישה: "ילד שאין לו פוטנציאל לא יצליח, גם עם ההכנה הכי טובה בעולם, להפוך למחונן".
"הלוואי שהיה כזה חינוך בבית הספר"
א', אב לשלושה מהרצליה, בטוח שההכנה הכרחית. "הגדול שלי תמיד היה יוצא דופן ובולט, ובכל זאת רכשנו עבורו ערכת הכנה. היו לו שני חברים בכיתה שהיו לא פחות טובים ממנו, והם לא אותרו כמחוננים, ולדעתי ההבדל היחיד היה שאנחנו הושבנו אותו ללמוד. קנינו ערכה של מבחנים וקצת חוברות הכנה, השקענו אולי 250 שקל - להבין מה יש שם, להכיר את השאלות, להבין במה צריך להתמקד".
גם לבת האמצעית רכש א' את ערכת המבחנים, וכיום הם ממתינים לתוצאות מבחן שלב ב'. הוא מסביר את המוטיבציה שלו ושל רבים: "האחוזים הבודדים שהולכים ליום שליפה לאו דווקא מתמקדים במתמטיקה, פיזיקה, חידות היגיון. הבן שלי למד שם עיצוב בבד, חינוך ימי, עשה קורס בקולנוע וברפואה. זה מדהים. הלוואי שהיה כזה חינוך בכל המסגרות. בבית הספר לא קידמו אותו בכלל. הוא היה אפילו מפריע בשיעורים, כי השתעמם. היה חשוב לנו שגם הקטנה תיהנה מזה, ולכן דאגנו להכין אותה למבחן".
אם הם מחוננים, הם לא אמורים לעבור את המבחן גם ללא ההכנה?
"השאלות במבחן לא מובנות והם חייבים להיחשף אליהן לפני. נכון שבסוף זה לא שוויוני, כי מי שלא מכין את הילדים שלו, מקטין את הסיכוי שלהם. אבל ההכנה קריטית, גם לילד מחונן".
במשרד החינוך דווקא מסתייגים - בשל טענת השוויון אך לא רק. לשאלתנו מה דעתם על תעשיית ההכנות למבחן המחוננים השיבו: "משרד החינוך אינו מעודד קורסי הכנה פרטיים. עמדתנו היא שהיכרות בסיסית ומתונה עם מבנה המבחן וסוגי השאלות היא ראויה, אך הכנה אינטנסיבית ויקרה עלולה להגביר לחץ על ילדים והורים ולפגוע בשוויון ההזדמנויות. בהתאם לכך המשרד פועל להעמדת חומרי תרגול חינמיים ונגישים לכלל התלמידים ואינו מפעיל קורסי הכנה מסחריים למבחני המחוננים".
הורים רבים משוכנעים אחרת. "כשהבן שלי ביקש להיבחן מיוזמתו, הצטרפתי לקבוצות הפייסבוק של המחוננים וקראתי שם שכולם לומדים", מספרת ל מנס ציונה, אם לשני ילדים מחוננים. "לומדות, חוברות, תוכנות וקורסים - לא הבנתי למה צריך את כל זה, אבל אז הסתכלתי על מבחן לדוגמה וחשכו עיניי. הבנתי שחייבים להכין אותו לזה.
"השקעתי כמה מאות שקלים בתוכנה, עם מאגר של כ־1,000 שאלות ומבחנים, הכול ממוחשב ונורא ידידותי וצבעוני". לדבריה, ההשקעה הייתה שווה. "אם אני מכניסה ילד לחדר עם עשרות ילדים לחוצים למבחן הראשון בחייו, בלי הכנה, אני לא יודעת כמה הוא יצליח לעמוד בזה, אפילו הילד הכי מחונן. צריך להכיר את המטריה, את החשיבה, את הרמה של השאלות. וזה הוכיח את עצמו".
נ' מהרצליה, אם לשני בנים מחוננים, האחד עולה לח' והשני לז', לא הסתפקה בכך ורכשה עבורם הכנות של לא פחות משלוש חברות שונות. "בכל חברה הוצאתי כמה מאות שקלים", היא מספרת. "רצינו מאוד את המסגרת של המחוננים, וללא הכנה לא בטוח שהם היו עוברים. החוברות נועדו בעיניי לילדים שיש להם את הרצון, אבל צריכים את העזרה של התרגול. קנינו עוד תוכנה לחבר של אחד הבנים שלא היה יכול להרשות לעצמו, אבל הוא לא התאמן בכלל ולא עבר".
"משוגעים שהוציאו 2,500 שקל"
אם ההורים והילדים מרוצים, אז מה הבעיה? ד' מתל אביב למשל מעידה על עצמה שהייתה "בטירוף" להכין את בנה למבחנים מחשש שאחרים שמתכוננים יתפסו את המקום שלו. "רוב האמהות אצלנו שלחו את הילדים לקורסים. יש אצלנו משוגעות שהוציאו 2,500 שקל", היא מספרת. "אני רכשתי קורס מקוון, קניתי מבחנים וגם ביקשתי מחברות מבחנים שרכשו וחוברות. הוצאתי יותר מ־1,000 שקל, ונחשבתי השפויה. יש לחץ, אם כולם עושים, אז אתה לא יכול להיות היחיד שסומך על הכישורים הטבעיים בלבד".
הלחץ, כך חשה ז', אמא לילד מחונן המסיים כיתה ו' וילדה שמסיימת ב', מגיע לא רק מההורים. "החברות בתחום לוחצות מאוד ללמוד, באופן לא סביר. בחודש מאי של כיתה א' מתחילים את ההכנה עבור המבחן של בכיתה ב' (שבדרך כלל נערך באפריל, השנה הוא נדחה בשל המלחמה - אל"ו). הם אומרים שכולם לומדים והכול יחסי, ולכן לוחצים ללמוד בטירוף. אחרי שקונים את החבילה המאוד־מאוד יקרה שלהם, פתאום מתפרסם איזה מפגש חזרה במאות שקלים, מקבץ מילים גבוהות בתוספת של עוד מאות שקלים וכדומה. זה נראה כאילו כל העולם שם אז חייבים. בגדול זו תעשייה קשוחה מאוד שגוזלת הרבה כסף".
ה' היא אמא לשני ילדים שעברו את מבחני המחוננים - הגדולה עולה לו' והצעיר מסיים כיתה ד'. בדומה לרבים היא סבורה שגם מחוננים זקוקים היום להכנה, אך להרגשתה השיח למבחנים איבד פ רופורציה. "רשמתי את הילדים לקורס אונליין, כי רציתי שידעו פחות או יותר למה הם ניגשים. הורים אחרים בכיתה השקיעו אלפי שקלים בכמה סוגי חברות הכנה. לקחתי את הקורס הבסיסי של 400 שקל ושניהם אובחנו כמחוננים. אבל אם הייתי רואה שהם לא בכיוון, לא הייתי שולחת אותם להכנה בכלל, כדי שלא תהיה להם חוויה מתסכלת".
לעומת זאת, היא אומרת: "יש מי שחושבים שאם יעשו את ההכנות המטורפות של קורסים וזומים ואיך לפתור בשיטות כאלה ואחרות, אז הילד יצליח. נהיה פה שיגעון, הורים שהגישו את הילדים שלהם בכוח. התעשייה הזאת בנויה עליהם".
י', מורה פרטי המכין תלמידים למבחני מחוננים, מסביר: "מחונן מקבל ממשרד החינוך שירות שונה לחלוטין. הוא כאילו נמצא במערכת אחרת. אני כהורה הייתי מוכן לשלם גם 100 אלף שקל כדי שהילד יקבל את זה, בלי קשר למחוננות. זה חינוך הרבה יותר טוב, כיתות קטנות, עולם חדש של תוכן, ממיתולוגיה, דרך רפואה ועד אמנות.
"הילד מקבל ביטחון עצמי, מתייחסים אליו אחרת. זו תעודה שאומרת לבתי ספר בהמשך, לצבא ולאוניברסיטה שהאדם איכותי. מפה המוטיבציה של הורים - גם אלה שסבורים שהילדים שלהם לא מחוננים - לנסות חזק מאוד להתקבל".
האם ההכנות הללו עלולות לתת יתרון לילד לא מחונן שלמד יותר על פני ילד מחונן שרק ראה מבחן או שניים?
"ילדים חכמים מאוד שעוברים הכנה יכולים לקחת את המקומות של ילדים מצטיינים שלא התכוננו אולי - אבל הם לא יאובחנו כמחוננים. ודווקא ההורים שלהם מוציאים אלפי שקלים על חבילה כוללת, עם ליווי אישי, קורסים בזום או פרונטליים וערכות הכנה, כדי להעניק לילד שלהם יתרון".
"ההכנה מסייעת בהיבטים רגשיים"
אלא שלא לכל משפחה יש יכולת להשקיע בהכנה. האם נקודת הפתיחה של ילדים מחוננים משכבות סוציו־אקונומיות נמוכות נפגעת? "ודאי שכן", אומר י'. "לילדים עם היכולת לרכוש ערכות הכנה יש סיכוי גבוה יותר. ההכנה צריכה להיעשות בידי משרד החינוך".
עידן הדרי, דירקטור מוצר בחברת התוכנה Novidea ואב לילד מצטיין, נתקל אף הוא בבעיית העלויות. כפתרון הוא הקים אתר שמספק ערכות הכנה גם למי שלא רוצה להשקיע מאות שקלים. "מתוך החוויה האישית הזאת הקמתי את 'גאוני מחוננים', שמנגיש מבחני סימולציה איכותיים במחירים הוגנים". האתר מציע חוברות ומבחני סימולציה ב-40-90 שקלים כשהחבילה המלאה והיקרה ביותר היא 150 שקלים.
הדרי סבור שכאשר הילדים נחשפים מראש למבנה המבחן ולסוגי השאלות, זה נותן להם נקודת פתיחה טובה יותר ומשפר את הסיכוי שלהם להצליח, זאת בנוסף לאינטליגנציה וסקרנות טבעית. "ההכנה חשובה, אבל לא חייבת להיות יקרה. כמה מבחני סימולציה איכותיים יכולים בהחלט לעשות את העבודה, מבלי להיכנס להוצאות של מאות ואלפי שקלים".
בהיעדר מחקרים להוכחת יעילות ההכנות, על סמך מה אפשר לומר שההכנות מוצלחות?
"זה עוזר לילד להכיר את מבנה השאלות, אופן המענה וסוגי שאלות שחוזרות על עצמן בכל מיני וריאציות, אבל ברור שבסוף אם אין לו סקרנות טבעית ואינטליגנציה מסוימת, זה לא יעזור. זה מחזק את מי שיש לו פוטנציאל מולד. כמו כל דבר בחיים, תרגול והכנה מסייעים להצליח".
ד"ר נורית פז־ברוך, מרצה וחוקרת בתוכנית לתואר שני בחינוך מדעי־טכנולוגי באוניברסיטת בר־אילן, מסבירה בהקשר זה כי "תעשיית ההכנה למבחני המחוננים מאפשרת לילדים להכיר את פורמט השאלות, להתנסות בסוגי משימות שהם לא פוגשים בבית הספר, לתרגל אסטרטגיות פתרון, להתאמן במענה מהיר על שאלות תחת מגבלת זמן - וכך להפחית את השפעתם של לחץ ואי־ודאות על הביצוע במבחן".
עם זאת, היא מבהירה, "לא נכון לומר באופן גורף שילד שהתכונן תופס מקום של ילד אחר שלא התכונן. ילד בעל יכולות קוגניטיביות גבוהות מאוד עשוי להצליח בכל מקרה. הכנה יכולה לאפשר לילדים שיש להם פוטנציאל גבוה לשפר את ביצועיהם במבחן, ובמקרים מסוימים גם את סיכויי הקבלה".
לדבריה, "למיטב ידיעתי, אין מחקר בלתי תלוי שבדק ישירות את התרומה של קורסי הכנה לציון במבחני האיתור למחוננים, אך על סמך מחקרים בינלאומיים על הכנה למבחנים סטנדרטיים ועל אפקטים של תרגול במבחני יכולת קוגניטיבית, היכרות עם הפורמט ואימון באסטרטגיות פתרון יכולים לשפר ביצוע במידה מסוימת".
ומה עם חוסר השוויון שעלול להיווצר בין אלה שרוכשים ערכות הכנה וקורסים לאלה שידם אינה משגת?
"התעשייה הזאת עלולה להעמיק פערים חברתיים, משום שההכנה אינה נגישה באופן שווה. ילדים ממשפחות בעלות משאבים מגיעים עם היכרות מוקדמת, ביטחון גבוה יותר ופחות אי־ודאות. לעומתם, ילדים מהפריפריה או מרקע סוציו־אקונומי נמוך עשויים להגיע למבחן ללא חשיפה דומה, גם אם יש להם יכולות גבוהות או פוטנציאל משמעותי".
זינוק במחוננים בשדרות ואופקים
ענת מנשה, מייסדת ובעלים של הפרופסור הלא מפוזר, מהחברות הוותיקות והמובילות בתחום, אומרת כי הבעיה רחבה יותר. "אותו תלמיד שלהורים שלו אין תקציב לרכוש לומדות, סביר להניח שאין לו מורה פרטי למתמטיקה ושהוא לא בחוגים אחר הצוהריים ואולי פחות טס לחו"ל - לכן נקודת הפתיחה שלו, בלי שום קשר להכנה למבחני המחוננים, נמוכה יותר".
לדבריה, "המבחן הזה בסופו של דבר הוא לא מבחן מנת משכל (IQ) קלאסי, והוא לא יודע לנטרל השפעות תרבותיות או סוציו־אקונומיות. הבעיה היא לא בהכנה, אלא שבשביל לנטרל את כל אלה צריך מנגנון אחר לאיתור מחוננים, שהוא לא אפשרי. אין לי ביקורת על משרד החינוך, כי אלה המגבלות של המבחן".
בחלק מהעיריות ברחבי הארץ הבינו את המגבלות והחליטו לעשות מעשה: הן מעניקות קורס הכנה בחינם או בסבסוד. "אנחנו עובדים עם המון עיריות בארץ, בהן שדרות, אופקים, נתיבות, קריית מלאכי, שנותנות בחינם את ההכנה להורים, ובחלק מהן זה ממש עשה מהפך", אומרת מנשה. "באופקים הגדילו פי 600 את מספר המחוננים והמצטיינים, בשדרות עברו מאפס ל־100 אחרי השנה שבה החל הקורס".
בשדרות אותרו מחוננים בודדים בשנים שקדמו לקורסי ההכנה, לעיתים אחד בלבד. בשנת הלימודים תש"פ גם לא ניגש שום תלמיד למבחן, אולם בתשפ"א (2021-2020) העניקה העירייה לתלמידיה לראשונה קורס הכנה חינם ומעטפת הכנה נרחבת הכוללת שיעורים פרטניים ומבחן סימולציה: 192 תלמידים ניגשו ו־33 מהם אותרו כמחוננים. שנה לאחר מכן ניגשו 142 תלמידים ואותרו 23 מחוננים, ובכל שנה מאז אותרו כ־25 מחוננים בעיר.
מעיין בר יוחאי, מנהלת פרויקטים באגף החינוך בעיריית שדרות מספרת כי "כל ילד קיבל שעתיים הכנה של מדריך עם פרקטיקות ואסטרטגיות למידה של איך פותרים מבחני מחוננים, עמידה בזמנים והכנה למבחני הצורות. כל זה עזר בסוף לילדים לצלוח את המבחן. אצלנו זה הוכיח את עצמו. שדרות הפכה למודל לערים מסביב".
גם אופקים רשמה זינוק במספר התלמידים המחוננים והמצטיינים לאחר שהעירייה החלה לספק תוכניות הכנה מקצועיות בתשפ"א. במבחני 2025 אותרו 19 מחוננים ו־72 מצטיינים. בעיר לומדים כיום יותר מ־200 תלמידים מצטיינים וכמעט 90 מחוננים - נתון חסר תקדים לעיר, שבה עד לפני כמה שנים אותרו שלושה תלמידים מחוננים בלבד.
אי אפשר לומר בוודאות גמורה שקורסי ההכנה הם שהביאו לתוצאות בעיריות הללו, שכן הם חלק ממהלכים נרחבים יותר, כמו הקמת מרכז מחוננים חדש בשדרות וכן פתיחת שלוחה של המרכז הישראלי למצוינות בחינוך IASA בנתיבות עבור מחוננים ומצטיינים מהדרום. עם זאת, העובדה שההכנה הזאת מתקיימת בערים האלה הביאה את המבחן למודעות והנגישה את הלימוד למשפחות ללא יכולת לממן הכנה פרטית.
בחודש הבא יתקבלו תוצאות מבחני המחוננים של השנה הנוכחית, וההורים והילדים ידעו אם יזכו להיכלל בתוכניות הייחודיות והעשירות בשנים הבאות. על השאלה מה הכוח של מסלולי ההכנה בהכרעה הזאת אין תשובה חד־משמעית. אבל דבר אחד ברור: כשזה תלוי בכסף, כבר אי אפשר לומר שמדובר בהזדמנות שווה.
