גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

אלפי משקיעים שרצו לעשות סיבוב נתקעו עם הדירות ונאלצים לקחת משכנתאות ענק

נתון שהסתתר בדוח בנק ישראל מצביע על זינוק במשכנתא הממוצעת של משקיעים לשיא כל הזמנים ● אלא שהסיפור רחב יותר: משקיעים שקיוו לעשות סיבוב מהיר במבצעי 20/80, מצאו עצמם עם משכנתא מכבידה וכנראה עם נכס שלא רצו להחזיק

צילום: Shutterstock
צילום: Shutterstock

רוכשי הדירות להשקעה הגדילו רמת המשכנתא הממוצעת שהם לוקחים ביותר מ-50% מאז תחילת 2023, בעוד שרוכשי דירה יחידה בשוק החופשי העלו אותה ב-16% בלבד, כך עולה מנתוני בנק ישראל. ההערכה היא, כי משקיעים רבים רכשו דירות במסגרת המבצעים הפיננסיים של יזמי הנדל"ן, והיו מוכנים לקחת משכנתאות גבוהות במיוחד, אולי כי סברו שירוויחו עליהן בעת המכירה.

מבקר המדינה: שוק המשכנתאות חשוף למשבר סאב-פריים
נתונים חדשים חושפים: כך משנה הממ"ד את הכללים בשוק השכירות

בחודש מאי לקחו המשקיעים משכנתא ממוצעת של 1.46 מיליון שקל, שיא של כל הזמנים. זאת, בעוד שרוכשי דירות יחידות בשוק החופשי (כלומר ללא רוכשי דירות מסובסדות במסגרת "דירה בהנחה") לקחו משכנתא ממוצעת של 1.1 מיליון שקל.

בתחילת 2023 המשכנתאות שלקחו שני סוגי הלווים הללו היו דומות, ולפני כן המשכנתאות שלקחו רוכשי הדירות היחידות היו גבוהות יותר.

מדוע משקיעים מוכנים לקחת משכנתאות כל כך גבוהות, דווקא בעידן כל כך חסר ודאות?

ראשית, יש לראות את התמונה הגדולה. בניגוד לעבר, בתקופה האחרונה אנו רואים מגמה של היפרדות שוק המשכנתאות מהנעשה בשוק הנדל"ן. לדוגמה, ממוצע היקפי המשכנתאות שנלקחות כיום בחודש הוא 9.2 מיליארד שקל, כ-8% פחות מהממוצע החודשי של משכנתאות שנלקחו ב-2021, שנחשבת לשנת השיא בנדל"ן למגורים.

לעומת זאת, מבחינת כמות העסקאות החודשית שמבוצעת בתקופה הנוכחית, היא נמוכה כיום ב-45% מהממוצע החודשי של העסקאות שבוצעו ב-2021, ומגיעה לכ-7,000 במספר.

נכון שגם בעבר שוק המשכנתאות לא הלך אחד לאחד עם שוק הדירות, אך דפוסי ההתנהלות שלהם היו קרובים בהרבה מאלה שמתקיימים היום.

דפוסי הרכישה השתנו

ההסבר לכך טמון בדפוסי מכירה ורכישה של דירות שהשתנו בשנים האחרונות. בעוד שבעבר עיקר הרכישות בוצעו לדירות שמועד אכלוסן נע בין חודשים ספורים לשנתיים מחתימת ההסכם, כיום ניתן לראות חוזים רבים שנחתמים ארבע שנים ומעלה לפני אכלוס הדירה.

הדבר נובע ממוכנות של הרוכשים להמתין את כל הזמן הארוך הזה, ומדפוס מכירת הדירות בפרי-סייל ובמבצעים פיננסיים על ידי היזמים, שמבטיח לרוכשים הטבה כלכלית, שלפי דוח מבקר המדינה האחרון נעה בין 123 ל-165 אלף שקל בממוצע (7%-5% משווי הדירה הנמכרת).

וכך, כשהרוכש חותם על העסקה, הוא נדרש לשלם לקבלן הון עצמי מסוים, שמהווה אחוז נמוך יחסית ממחיר הדירה (בדרך כלל 10%-20%), אך בניגוד לשיטה הרגילה, שלפיה הרוכש ממשיך לשלם ליזם סכום כספי מסוים בכל פעם, לפי התקדמות קצב הבנייה, במבצעים הפיננסיים הצדדים פוסחים על שלבי הביניים הללו, ומסכימים שהרוכש ישלם את רוב מחיר הדירה רק בסמוך למועד אכלוסה.

התוצאה היא איחור משמעותי במימושי המשכנתאות, שכן אלה שנלקחות עם החתימה על החוזה הן משכנתאות "בלון", שמימושן נדחה עד להשלמת התשלומים על ידי הרוכשים. נוסף על כך, פעמים רבות משתנים התנאים במשק, ובמיוחד הריביות, דבר שמניע את הלווים לבצע מיחזורים למשכנתאות שלקחו. זה יוצר מצב של מספר משכנתאות שנלקחות על עסקה אחת, שאינן סמוכות לזמן החתימה על חוזה רכישת הדירה.

המבצעים שינו הכול

בחזרה לענייננו: בתחילת 2023, אז המבצעים הפיננסיים עוד לא היו מוכרים, רוכשי דירות יחידות ומשקיעים שרכשו דירות לקחו משכנתאות כמעט זהות בהיקפן - כ-950 אלף שקל. ואולם, הדברים קיבלו שינוי חד מאז הוחל באותם מבצעים, במחצית השנייה של 2023 (זמן קצר לפני פרוץ המלחמה). כאמור, בחודש שעבר המשכנתאות שלקחו המשקיעים היו גבוהות ב-53% מבתחילת 2023, לעומת עלייה של 16% בלבד אצל רוכשי הדירות היחידות.

להערכתנו, המשכנתאות הללו מעידות על כך שציבור נרחב מרוכשי הדירות במסגרת המבצעים הפיננסיים היו משקיעים שיכלו לעמוד בלוחות הזמנים עד להשלמת הדירות, ומלכתחילה לא בנו על התשואות שהן יניבו, אלא על עליית שוויין.

התכנון המקורי שלהם היה לממש את הדירות ולמכור אותן לפני האכלוס, כך שהמשכנתא הדחויה שלקחו בעת החתימה על החוזה לא תמומש, או שתוחזר מיד לאחר שיצליחו למכור את הדירה. יש לציין, כי זו גם הייתה טקטיקת השיווק של אנשי המכירות באותו זמן.

הביקושים ירדו מאוד

ואולם, מאז השתנו הדברים. ראשית, לא כל היזמים מאפשרים לרוכשים למכור את הדירות לפני שאוכלסו; שנית, הביקושים ירדו מאוד, ואם המשקיעים קיוו לנטוש את הדירה לפני שייאלצו לממש את המשכנתא, תקוותם נכזבה, והם נאלצים לקחת את המשכנתאות שעליהן התחייבו לפני כמה שנים, מבלי שחשבו מראש על הסיכונים במסלול השקעה זה.

מנתוני בנק ישראל ניכר כי מדובר במצוקה של ממש, במיוחד החל מהרבעון האחרון של 2025, שאז היקפי המשכנתאות שלקחו המשקיעים החלו לעלות בצורה מואצת. הסיבה לכך היא שהפרויקטים שבהם נרכשו הדירות מבשילים בהדרגה, והמשקיעים נאלצים לממש את המשכנתאות.

לפי בנק ישראל מדובר בממוצע ב-640 משקיעים בחודש שנתקעים עם הכורח להתחייב על משכנתא גבוהה. ייתכן שחלקם רכשו דירות יקרות מאוד ללא קשר למבצעים הפיננסיים.

בהתאחדות יועצי המשכנתאות בדקו לעומק את הנתונים, ומצאו כי המשקיעים של היום אמידים יותר ורוכשים דירות יקרות מבעבר. אם לפני ארבע שנים רק כמחצית מהדירות שהם רכשו היו במחירים של 3 מיליון שקל ומעלה, כיום 68% מהמשכנתאות שהם לקחו נועדו לרכישת דירות כאלה. זאת, בעוד שרק 43% מרוכשי הדירות הרגילים רכשו דירות במחירים של יותר מ-3 מיליון שקל.

"אכן, סביר מאוד שחלק מזה נובע מהמבצעים הפיננסיים שדרבנו אותם לרכוש דירות יקרות ולהתחייב על משכנתאות גדולות", אומרת יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות, נופר יעקב. "אני רוצה להזכיר גם את מגזר ההייטק, שבשנים האחרונות השקיע לא מעט בנדל"ן, וייתכן שיש אנשים שמוכנים לשלם הרבה על דירות ולקחת משכנתאות גבוהות, כי הם סבורים שמחירי הדירות עוד יעלו".

זה בהחלט יכול להיות הסבר משלים לתופעה. אך קצב עליית המשכנתאות המהיר בקרב ציבור זה, שמנוגד לחלוטין לתשואות הנמוכות המתקבלות מדירות - מרמז יותר על בעיה מאשר על אופטימיות ש"תוקפת" את מגזר המשקיעים.

עוד כתבות

חרדים חוסמים כבישים (ארכיון) / צילום: דוברות המשטרה.

לאחר 4 שעות: הפגנת החרדים הסתיימה ללא עומסי תנועה חריגים

אלפי מפגינים מהציבור החרדי יצאו בשיירות מחאה איטיות ברחבי הארץ במחאה על מעצר עריקים, אך למרות החשש משיבושי תנועה נרחבים, העומסים היו מתונים יחסית וההפגנה הסתיימה ללא חסימות חריגות ● מה עמד מאחורי המחאה, מי הוביל אותה, אילו כבישים הושפעו ומה בכל זאת השתבש בדרך? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניות השבבים המשיכו לאבד גובה

הנאסד"ק נחלש בכ-0.4%, אחרי שצנח במעל 2% אמש ● מיקרון ירדה לקראת הדוחות הכספיים שלה ● מניות השבבים המשיכו לספוג לחצים ● הדולר התחזק ברחבי העולם ● מחירי הנפט ברמתם הנמוכה מאז פרוץ מלחמת איראן; הזהב נסחר מתחת ל-4,000 דולר, לראשונה מאז נובמבר ● הביטקוין נפל מתחת לרף ה-60 אלף דולר למטבע

שלומי נחאיסי / צילום: עמי גרופ

מתחם הקולנוע פלאנט בראשון לציון נמכר ב-300 מיליון שקל

קבוצת עמי גרופ, שבבעלות איש העסקים שלומי נחאיסי, רכשה את מתחם הקולנוע פלאנט מתיאטראות ישראל

מועדוני נוסעים / צילום: צילומי מסך

המאבק בין מועדוני הנוסעים מתחמם, וכל אחד רוצה לשלוט בדרך שבה תבחרו חופשה

לקראת הקיץ עלו לאוויר שתי פלטפורמות חדשות, שמסמנות את הטריטוריה החדשה של חברות התעופה ומנפיקות כרטיסי האשראי ● מה מציעה כל אחת מהשחקניות והאם זה יספיק כדי שנזמין דרכן גם בית מלון

מנכ''ל פלסאנמור ד''ר אלעזר זוננשיין ומוצר החברה / צילום: פלסאנמור יח''צ

הסכם ההפצה בארה"ב שהקפיץ את מניית המכשור הרפואי הישראלית

פלסאנמור חתמה על הסכם מול חברת Ouma Health, חברת טלה-רפואה המתמחה בתחום ההריון והלידה ● חברת האולטרסאונד הביתי הונפקה בנאסד"ק בתחילת 2026 לאחר שקיבלה אישור FDA, מאז איבדה כ-40% ● המניה זינקה במעל 200% בתל אביב, אך במסחר בוול סטריט ננעלה בעלייה של כ-93%

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בין ת"א לניו יורק: איפה צריכה להיות "ספינת-האם" של המשקיעים

בעוד שביצועי היתר של השוק המקומי נקטעו, והבורסה המקומית מדשדשת, וול סטריט ממשיכה לעלות, ולמשוך אליה חזרה את המשקיעים ● אבל ייתכן כי הבחירה הנכונה דווקא אינה בין תל אביב לניו יורק ● טור אורח

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

קרנות לסטארט-אפים ומרכזי פיתוח בינלאומיים בהיקף של 1.5 מיליארד שקל: הפתרון המסתמן להייטק

במשרד האוצר וברשות החדשנות מנסים להתמודד עם הבעיות שיצר שער הדולר לחברות ההייטק ובוחנים הקמה של שתי קרנות מענקים לסטארט-אפים ולמרכזי פיתוח בינלאומיים ● הקרן למרכזים תחלק מענק של אלפי שקלים על כל גיוס של עובד ישראלי

בורסת טוקיו, יפן / צילום: Shutterstock

דוחות מיקרון מזניקים את החוזים בוול סטריט; עליות חדות באסיה בהובלת הקוספי

חוזי הנאסד"ק מטפסים ב-2%, ברקע דוחות מיקרון וקוואלקום ● ,הקוספי הדרום-קוריאני שמזנק בכמעט 6% ● הביטקוין חוזר לטפס ● הפד עומד למבחן 'הנחיתה הרכה'

חמישה דברים שכדאי לדעת / צילום: shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת יום המסחר

המסחר בתל אביב ייפתח על רקע סימני ההתאוששות הקלים במדדים אמש ● עליות באסיה לאחר פרסום דוחות מיקרון, זינוק של קרוב ל-6% במדד הקוספי הדרום-קוריאני ● היום, העיניים נשואות לפרסום נתוני המאקרו בוול סטריט ● וגם: התחזית לכלכלה הגלובלית של אחד האנשים המשפיעים בוול סטריט

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתון הכלכלי שחזר לרמות של ה-7 לאוקטובר - והכוכבית

לאחר ההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן, פרמיית הסיכון של ישראל צנחה לרמות שלא נראו מאז פרוץ המלחמה ● אלא שביחס למדינות בעלות דירוג דומה, ישראל נותרה גבוהה ● וגם: מה המשמעות עבור החלטת הריבית הקרובה?

נוחי דנקנר מגיע לדיון בבית המשפט, היום / צילום: עמירם גיל

"מרים ידיים, נתתי את כל מה שיש לי": נוחי דנקנר הוכרז כפושט רגל וינהל מגעים להסדר חוב

ההחלטה התקבלה לבקשת הבנקים, לאחר שדנקנר, לשעבר בעל השליטה באי.די.בי, לא עמד בהסדר החוב האחרון והסיר את התנגדותו להכרזתו כפושט רגל ● ביהמ"ש הוציא צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, וכעת הבנקים ודנקנר צפויים לחדש את המגעים להסדר חוב ● עד כה החזיר דנקנר כ-110 מיליון שקל ● אמר היום: "עשיתי כמיטב יכולתי לפרוע את חובותיי"

קריית הממשלה בירושלים / צילום: אבי דרור - ויקיפדיה

המבקר: מיפוי הנדל"ן הממשלתי לא עודכן 25 שנה; נכסים עומדים ריקים

דוח מבקר המדינה מעלה כי מינהל הדיור הממשלתי לא עורך רישום ומעקב יעיל אחר אלפי המבנים אותם הוא מנהל ● בין היתר נמצא כי למינהל אין הערכת שווי עדכנית של הנכסים, שכן לא בוצעה הערכת כזו משנת 2013 ● 57 נכסים בניהול מינהל הדיור הממשלתי, ששוויים למעלה מ-100 מיליון שקל, לא הושכרו תקופות ארוכות

אייל רביד, מנכ''ל ובעלי רשת ויקטורי, בבית המשפט / צילום: גלובס

רשות התחרות: אייל רביד הבין היטב את משמעות ההתבטאויות בתקשורת

פרשת תיאום המחירים: החל שלב ההוכחות במשפטו של מנכ"ל ובעלי ויקטורי אייל רביד ● יחד אתו נאשמים איתן יוחננוף, בעלי רשת יוחננוף; אלעד חרזי, המשנה למנכ"ל יוחננוף; אפרים תשובה, מנהל סופר ברקת; והרשתות עצמן ● עוה"ד של רביד: "ניסו להלביש פה סיפור עברייני שלא היה" ● עוה"ד של יוחננוף: "התיק בנוי על הקשקשנות של רביד"

אסף גריס ושירי הייסר, מנכ''לים משותפים ראובני פרידן / צילום: סלע קפיטל

חצי שנה אחרי הפרידה מיד 2: משרד הפרסום ראובני פרידן יטפל במתחרה madlan

ראובני פרידן, שליווה את יד2 במשך כשמונה שנים, יעבור לטפל במתחרה madlan במסגרת תקציב פרסום המוערך בכ־10 מיליון שקל ● במקביל, רשת בראון שבשליטת ישראל קנדה מרחיבה את פעילותה באירופה ונכנסת לראשונה לשוק המלונאות בגרמניה ● אירועים ומינויים

קרן קוזלוב / צילום: רוני כנעני

כתבת השטח שמנהלת תיק "מאוד סולידי" ומצפה להגיע למיליון הראשון בגיל 35

קרן קוזלוב עובדת כבר מגיל 17, אבל רק בגיל 25 בעקבות תאונה הגיעה להכרה שהפקדה לפנסיה וגמל זה לא מספיק, והיא "חייבת להתחיל להשקיע, ועכשיו" ● מרשה לעצמה ליטול סיכונים "של צעירים" אבל לא למשוך כספים מהתיק ● המשקיעים החדשים, מדור חדש 

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

מבקר המדינה: חולשות במערכת רשות המסים מאפשרות גניבת מידע וזהויות של עסקים

למרות הרפורמה שנועדה לבלום חשבוניות שלא עומדת מאחוריהן עסקה אמיתית, או שפרטיהן זויפו או נופחו, מבקר המדינה מצא כי פרצות במערכת ההזדהות של רשות המסים מאפשרות לעבריינים להתחזות לעוסקים, להפיק חשבוניות בשמם ולקבל מספרי הקצאה ללא התרעה בזמן אמת

טעינת רכבים חשמליים / צילום: Shutterstock

דוח המבקר: אין תוכנית מסודרת לפרישת עמדות טעינה לרכבים חשמליים

דוח מבקר המדינה, מצביע על פער חד בין זינוק במספר הרכבים החשמליים, לבין פריסת עמדות הטעינה – רק כ־5% יכולים להיטען במקביל ● עוד נכתב בדוח, כי המשרד להגנת הסביבה צריך להשלים את האסדרה בנוגע לסוללות כלי רכב חשמליים והיברידיים ● כמו כן, מצוין בדוח כי היקף הנזק הכספי של פליטות מזהמים לאוויר הגיעה בשנת 2024 לממדי עתק של כ-36.9 מיליארד שקל

ירון גזית / צילום: תמר מצפי

אחרי 25 שנה: גלוברנדס נפרדת מווינסטון וקאמל; זכויות ההפצה יעברו לדיפלומט

יבואנית מוצרי הטבק והחטיפים גלוברנדס לא הגיעה להסכמות עם חברת JTI וצפויה לאבד את זיכיון היבוא וההפצה, המהווה כ-45% מהכנסותיה ● זכויות ההפצה יעברו לדיפלומט, שמעריכה כי ההיקף ההכנסות השנתי יעמוד על 2.2 מיליארד שקל ● בעקבות הדיווח מניית גלוברנדס צונחת

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב־מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית לעליון: מתנגדת להסכם הפשרה עם הוט מובייל

בהרב-מיארה הגישה ערעור לבית המשפט העליון בנוגע להסדר הפשרה בתובענות ייצוגיות נגד הוט מובייל ● לטענתה, ההסדר עלול להכשיר גבייה בניגוד לדין, ו"פיצוי הקופונים" עלול להפוך לכלי שיווקי במקום פיצוי אמיתי ללקוחות

טהרן / צילום: Reuters, Fatemeh Bahrami

דיווחים באיראן: אין גישה לבנקים; כספומטים ומסופי אשראי מושבתים

דיווחים מאיראן מצביעים על שיבושים נרחבים במערכת הבנקאית, הכוללים השבתת בנקים, תקלות בכספומטים ובמסופי אשראי ופגיעה בפעילות המסחר השוטפת ● ההערכות נעות בין מתקפת סייבר רחבת היקף לבין ניסיון של המשטר לטשטש בעיות כלכליות חמורות