גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המשרוקית

מה יקרה להטבות למילואימניקים, לשכירים ולעצמאים בסוף המלחמה?

מאז תחילת המלחמה, הוזרמו מקופת המדינה עשרות מיליארדי שקלים לחזית האזרחית ● אבל מה יקרה לברז המזומנים כשהתותחים ישתתקו והמשק יחזור לשגרה? ● מההטבות לאנשי המילואים ועד הפיצוי לעסקים - אלה המשמעויות הכספיות של שוך הקרבות ● המשרוקית של גלובס

חיילי מילואים. התגמול הקבוע נמשך, המעטפת תצטמצם / צילום: דובר צה''ל
חיילי מילואים. התגמול הקבוע נמשך, המעטפת תצטמצם / צילום: דובר צה''ל

מאז 7 באוקטובר 2023, כלכלת ישראל פועלת תחת מציאות פיסקלית חסרת תקדים. עשרות מיליארדי שקלים הוזרמו לחזית האזרחית במגוון סוגי צינורות. אבל מה יקרה להטבות האלו ביום שבו תסתיים המלחמה?

נתוני צה"ל חושפים: המגזר שבו מתגייסים יותר, והזינוק בגיוס נשים
מהו "התא למניעת חיכוך" שהוחלט להקים בלבנון?

בניגוד למה שניתן לחשוב, התשובה אינה טריוויאלית. אומנם סיום מלחמה נשמע כמו נקודת זמן ברורה: יום שבו התותחים משתתקים, החיילים שבים הביתה והמשק מנסה לחזור לשגרה. אבל מבחינת מערך ההטבות, המענקים והפיצויים שהמדינה מעניקה מאז 7 באוקטובר, מדובר באירוע פחות חד.

זאת משום שחלק מהזכויות קשורות לעצם שירות המילואים, חלקן למצב המיוחד בעורף, חלקן להחלטות פינוי של יישובים, וחלקן להוראות שעה שנחקקו או הוארכו שוב ושוב. לכן, השאלה הכלכלית הגדולה אינה רק איך קובעים שהמלחמה מסתיימת, אלא איך הקביעה הזאת משנה את המציאות.

מי קובע שהמלחמה הסתיימה?

ההחלטה על יציאה למלחמה או על פעולה צבאית משמעותית שעלולה להוביל למלחמה מתקבלת בידי הממשלה, ובנסיבות מסוימות בידי הקבינט המדיני־ביטחוני מכוח האצלת סמכות. כפי שהסברנו בעבר, הדבר נקבע בסעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה.

ואולם החוק אינו מצייר טקס מקביל וברור של "הכרזה על סיום מלחמה". בפועל, המשמעות נגזרת מהחלטות הממשלה, מהחלטות מערכת הביטחון, מהוראות פיקוד העורף ומהחוקים והתקנות שתוקפם הוצמד למצב החירום, למלחמה או לתקופה מוגדרת.

נכון למועד כתיבת הדברים, אין להניח שסיום לחימה בפועל, הפסקת אש או הסכם מדיני כשלעצמם מסיימים אוטומטית את כל מנגנוני הסיוע. גם אם הממשלה תקבל החלטה שלפיה המלחמה הסתיימה, כל הטבה תיבחן לפי מקור הסמכות שלה: חוק, תקנה, צו הרחבה, החלטת ממשלה, הוראת רשות המסים או נוהל של משרד הביטחון.

לכן, "סיום המלחמה" הוא טריגר חשוב, אך לא תמיד בלעדי. במקרים רבים הזכאות תמשיך עד תום תקופת הוראת השעה, עד פקיעת צו מסוים, עד ביטול החלטת פינוי או עד תום תקופת שירות מילואים מזכה.

אם כבר הזכרנו את הוראות השעה, כדאי להגיד כמה מילים על הטכניקה המשפטית המרכזית של השנים האחרונות. המדינה לא שינתה תמיד את דיני העבודה, המס, הביטוח הלאומי והפיצויים מן היסוד, אלא יצרה שכבות זמניות של הגנות, מענקים ומסלולים מיוחדים.

למשל, רשות המסים מפעילה מסלולי פיצוי לעסקים בגין נזק עקיף בעקבות מלחמת חרבות ברזל, לרבות מסלולים לפי מיקום העסק והיקף הפגיעה; משרד העבודה פרסם הנחיות וזכויות לעובדים בשעת חירום; ובמערכת הביטחון הוקמה קרן סיוע ייעודית למשרתי מילואים. כשהוראת שעה פוקעת, הזכות אינה ממשיכה מכוח האינרציה. אם המחוקק או הממשלה לא מאריכים אותה, ברירת המחדל היא חזרה לדין הרגיל.

משרתי המילואים
לא מזדכים על הזכויות

הקבוצה הראשונה שתושפע מכל שינוי היא משרתי המילואים. הזכות הבסיסית לתגמולי מילואים אינה מתנה מלחמתית אלא חלק מהדין הקבוע: מי שנקרא לשירות זכאי לתשלום, בדרך כלל דרך המעסיק אם הוא שכיר, או ישירות מהביטוח הלאומי אם הוא עצמאי או במעמד אחר. לפי המידע המעודכן של כל־זכות והביטוח הלאומי, התגמול מחושב לפי ההכנסה, בכפוף למינימום ולמקסימום שנקבעו. לכן גם לאחר סיום המלחמה, כל עוד אדם משרת במילואים כדין, עצם הזכאות לתגמול לא נעלמת.

לעומת זאת, שכבת המענקים המיוחדים שנבנתה סביב המלחמה רגישה הרבה יותר למועד הסיום. קרן הסיוע למשרתי המילואים מעניקה פיצויים ומענקים בשל אובדן הכנסה, פגיעה בעסק, הוצאות משפחתיות, טיפול רגשי וצרכים נוספים. חלק מהמסלולים נקבעו לתקופות זכאות מסוימות או לשירות בצו 8 בתקופת מלחמת "חרבות ברזל". ברגע שהמדינה תסגור את פרק החירום או תצמצם את ההגדרה של שירות מזכה, ייתכן שמענקים חריגים יופסקו, יוגבלו או יוחלפו במנגנון קבוע וצנוע יותר.

גם ההגנה במקום העבודה לא נגמרת ביום שבו המילואימניק מחזיר ציוד. הדין אוסר לפטר עובד בשל שירות מילואים, ובמקרים רבים גם בתקופה שלאחר סיום השירות ללא היתר מתאים. צווי הרחבה והנחיות עדכניות אף הרחיבו את ההגנה במקרים של שירות ממושך. המשמעות היא שסיום המלחמה עשוי לצמצם את מספר ימי המילואים ואת היקף המענקים, אך לא למחוק לאחור את ההגנות שכבר נצברו למי ששירת בתקופה המזכה.

העובדים
מסירים את ההגנות

עבור ציבור העובדים הרחב, סיום המלחמה עשוי להיות המעבר הדרמטי ביותר: מהיגיון של שעת חירום להיגיון של יחסי עבודה רגילים. בזמן המלחמה נוצרו הגנות לעובדים שנעדרו בגלל הוראות פיקוד העורף, סגירת מוסדות חינוך, פינוי יישובים, שירות מילואים של בן או בת זוג, או קריאה לשירות עבודה במפעל חיוני. חלק מההסדרים נועדו למנוע פיטורים בשל היעדרות מוצדקת, וחלקם עסקו בשאלה מי נושא בעלות השכר.

כאשר כל ההוראות הזמניות יפקעו, היעדרות מעבודה תחזור להיבחן בעיקר לפי הדין הרגיל: חופשה, מחלה, הסכמה על עבודה מרחוק או חל"ת מוסכם. מעסיק לא יוכל עוד להסתמך על מנגנוני פיצוי מלחמתיים כדי לקבל החזר על שכר ששולם לעובדים שנעדרו בשל מגבלות חירום, אם אותם מנגנונים לא יוארכו.

עצמאים ובעלי עסקים
שלושה מעגלי פיצוי

אצל עצמאים ובעלי עסקים, השאלה מורכבת במיוחד משום שהנזק הכלכלי מפגר לעיתים אחרי האירוע הביטחוני. מסעדה בצפון, מפעל בעוטף, מדריך טיולים, ספק אירועים או עצמאי ששירת חודשים במילואים עשויים לחזור לפעילות רק בהדרגה, גם אם הלחימה הסתיימה. מסלולי רשות המסים מבוססים על נזק עקיף, ירידת מחזורים, הוצאות קבועות, שכר עובדים ומיקום העסק. לכן סיום המלחמה עשוי לסגור חלון זכאות חדש, אך לא בהכרח למנוע תביעה בגין תקופה שכבר הוכרה.

ההבחנה החשובה היא בין שלושה מעגלים. הראשון הוא פיצוי על נזק ישיר לרכוש (מבנה, רכב, ציוד או מלאי) שממשיך להתברר לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים. השני הוא פיצוי על נזק עקיף לעסקים בכל הארץ או באזורים מיוחדים, שנקבע בהוראות שעה ומתווים ייעודיים. השלישי הוא המסלול האדום ליישובי ספר, שבו עסקים זכאים, בכפוף להוכחת קשר סיבתי ותנאים נוספים, לפיצוי רחב יותר על הפסד או מניעת רווח. אם המדינה תכריז על חזרה לשגרה, המסלולים הכלל־ארציים צפויים להיות הראשונים להצטמצם, בעוד שבאזורי ספר או ביישובים שפונו ייתכן שהזכאות תימשך כל עוד הנזק וההגבלות נמשכים.

תושבי קו העימות
המציאות בשטח תכתיב

עבור תושבי קו העימות בצפון ובדרום, "סיום המלחמה" אינו בהכרח המועד הקובע. המועד החשוב יותר עשוי להיות ביטול החלטת הפינוי, קביעת מועד חזרה ליישוב, הסרת מגבלות ביטחוניות או שינוי סיווג היישוב. כל עוד המדינה מורה לתושבים שלא לשוב לבתיהם, או כל עוד יישוב אינו כשיר לחזרה מלאה בשל נזקי תשתיות וביטחון, ההיגיון של סיוע במגורים, הסעות, חינוך, שירותי רווחה ופיצוי לעסקים מקומיים עשוי להמשיך להתקיים.

גם כאן יש פער בין זכויות של משקי בית לבין זכויות של עסקים. תושב שפונה עשוי להיות זכאי למענקי אכלוס, פתרונות דיור או שירותים נלווים מכוח החלטות ממשלה ייעודיות. בעל עסק באותו יישוב עשוי לפעול במסלול אחר לגמרי מול קרן הפיצויים. אם ייקבע שהיישוב "חזר לשגרה", הסיוע האישי עשוי להסתיים מהר יחסית; אבל עסק שלא יכול לשוב לפעילות מלאה בגלל הרס או מגבלות ביטחוניות עשוי לנסות להוכיח נזק נמשך גם לאחר מכן.

השורה התחתונה היא שסיום מלחמה אינו מתג כיבוי לכלכלת החירום. במקום זאת, הוא מעלה שאלות חדשות: אילו הוראות שעה יוארכו, אילו מענקים ייסגרו, אילו תביעות ימשיכו להתברר, ואילו אוכלוסיות יוגדרו עדיין כנפגעות מהמלחמה גם אחרי שהכותרות יתחלפו.

עוד כתבות

פוטין טובל באמבטיית קרח / צילום: ap, Mikhail Klimentyev

כך הפך פוטין את המרדף אחר אריכות ימים לפרויקט של 26 מיליארד דולר

חזירים ננסיים, הדפסת איברים, קריותרפיה וגנטיקה: נשיא רוסיה הפך את המחקר למניעת הזדקנות לאחת העדיפויות של הקרמלין

כיסוני תחרה דובונים / צילום: דניאל בן שושן

ברחוב הכי לא צפוי בתל אביב נולדה מסעדה מעולה

שני חברי ילדות החליטו לפתוח מקום דווקא ברחוב צ'לנוב האפלולי בדרום ת"א ● התוצאה: מסעדה קטנה, קסומה, מלאת אופי ורגש בצלחת

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה חיובית בוול סטריט; SK Hynix זינקה ב-12%

קבלת פנים חמה: SK Hynix טסה בנאסד"ק ביום המסחר הראשון שלה ● חברת השבבים השלימה אמש את הנפקת המניות הגדולה ביותר אי פעם של חברה זרה בארה"ב ● סוכנות האנרגיה הבינלאומית מדווחת כי הביקוש העולמי לנפט צפוי להצטמצם השנה ב-1 מיליון חביות ביום

מפעל חברת רפא בהר חוצבים בירושלים / צילום: באדיבות חברת רפא

למרות המגמה: קרן פימי דוחפת את רפא לבורסה אך מפחיתה את שוויה ב-30%

לאחר מספר ביטולי הנפקות בשוק, פימי עדיין מאמינה בחברת התרופות והיא מביאה את החברה בדרך של הצעת מכר ● פימי מפחיתה את השווי לכ-1.6 מיליארד שקל מול תכנון מקורי של מעל ל-2 מיליארד שקל ● היקף הגיוס יקטן ל-910 מיליון שקל

ישראל מנגיסטו / צילום: אסף אברהם

היזם שלא קיבל זימון ל-8200 "בגלל שם המשפחה" והיום חולם על הנפקה

ישראל מנגיסטו היה בין התלמידים המובילים בכיתה, אבל כשהחברים שלו קיבלו זימונים לממר"ם ו־8200, הוא נשאר בחוץ: "מי שלא היה במיינסטרים לא התקבל ליחידות החשובות" ● מאז הוא הכשיר דורות של מתכנתים, הפך ליזם ומחכה להנפקה ● שיחה קצרה עם מייסד־שותף הסטארט־אפ Trado

לוויית עלי חמינאי, היום / צילום: ap

במקביל להלווית ח'אמנאי - פיצוצים בשורת מוקדים באיראן

הפיצוצים נשמעו בדרום-מזרח איראן ● צבא ארה"ב תקף הלילה 90 מטרות צבאיות באיראן - במה שמסתמן כגל התקיפות הרחב ביותר מאז נחתם מזכר ההבנות ● טראמפ: "זו נקמה על הפצצת ספינות, אם זה יקרה שוב, המצב יחמיר בהרבה" ● באיראן טענו: 14 בני אדם נהרגו בתקיפות, עשרות נפצעו ● משמרות המהפכה שיגרו בתגובה טילים וכטב"מים לעבר מדינות המפרץ  ● עדכונים שוטפים

עמוס שוקן / צילום: אביב חופי

קבוצת הארץ דה מרקר תפטר 35 עובדים

באסיפה שנערכה הערב עם הועד נמסר כי 19 עיתונאים בהסכם קיבוצי יפוטרו בחודש הקרוב והיתר עובדים שאינם בהסכם קיבוצי ● החלוקה הפנימית טרם התבררה אולם על פי הערכות דה מרקר צפוי להיפגע ומחלקת החדשות של הארץ וכן האנגלית ייפגעו פחות ● 5 משרות נוספות יצומצמו ללא פיטורים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט: נאסד"ק עלה ב-1.3%, מניות השבבים זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% בערב בו וול סטריט חזרה להתמקד בסיפור ה־AI, תעודת הסל על השבבים זינקה ● שבע המופלאות בתמחור הזול ביותר מזה יותר מעשור ● פפסיקו ירדה לאחר תוצאות מעורבות לרבעון ● ההימור של אריק טראמפ על הביטקוין מחק יותר מ־600 מיליון דולר מהונו ● חברת השבבים SK הייניקס תתמחר הלילה את הההנפקה הגדולה ביותר של חברה זרה בארה"ב

משרדי SK hynix / צילום: Shutterstock

המשקיעים כבר מסתערים: הכירו את ענקית השבבים שעושה בכורה בוול סטריט

הביקושים בהנפקת הנאסד"ק של ספקית הזיכרון המרכזית של אנבידיה היו גבוהים פי 7 מההיצע • מחיר תעודת ADR נקבע על 149 דולר, המשקף שווי שוק של כטריליון דולר • זוהי ההנפקה השנייה בגודלה אי-פעם, מיד אחרי SpaceX ● האם הגישה הכלכלית הישירה לוול סטריט תתקן את המכפיל המעוות של החברה?

אימג' מתוך Grand Theft Auto VI. מכה בשוק כולו / צילום: Shutterstock

המשחק המצליח בעולם מוכר קופסה ריקה – והקונים מסתערים

כמה חודשים לפני ההשקה, GTA6 כבר שוברת שיאי מכירות וממחישה את עוצמתה הכלכלית של תעשיית הגיימינג ● הסדרה, שקודמה GTA5 נחשב למוצר הבידור הרווחי בהיסטוריה, הפכה למותג שמסוגל להזיז תאריכי השקה בהוליווד ולהקפיץ את שווי החברה שמאחוריו. ● וגם: ההחלטה למכור גרסאות פיזיות ללא דיסק מסמנת שלב נוסף במעבר לבעלות דיגיטלית בלבד – שבו הצרכנים משלמים על גישה לתוכן, ולא על מוצר מוחשי

סניף של סופר-פארם / צילום: אייל טואג

סופר פארם ממנה חמישה חברי הנהלה חדשים

רשת הפארם הגדולה בישראל ממנה חמישה חברי הנהלה חדשים, כולם מינויים פנימיים ● לשכת רואי החשבון קיימה את האירוע השנתי באילת, ומשרד הפרסום LEAD ממנה סמנכ"ל קריאייטיב חדש ● אירועים ומינויים

מצר הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

מדוע איראן תקפה השבוע ספינות שעברו במצר הורמוז?

לפי מחקר חדש מהו התחום עם השכר הגבוה ביותר בהייטק? ● לאיזו חברה יש את פעילות הנדל"ן הרביעית בגודלה בישראל? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

קופה ראשית וארץ נהדרת כובשות השבוע את פסגת הפרסומות הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק לאומי ושירה שטיינבוך, והפרסומת האהובה ביותר לבנק הפועלים ואירנה - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● במקום השני והצמוד באהדה נמצאים קופ"ח מאוחדת והטורטלים

סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI / צילום: ap, stf

אפל תובעת את OpenAI: גונבת בשיטתיות סודות מסחריים

ענקית הטכנולוגיה מאשימה את OpenAI בכך שהוציאה מעובדים של אפל מידע חסוי כדי לקדם את פיתוח מוצרי הבינה המלאכותית שלה ● התביעה מסמנת הסלמה דרמטית ביחסים בין שתי החברות, שעד לא מזמן שיתפו פעולה בתחום ה־ AI

טהרן / צילום: Reuters, Fatemeh Bahrami

"השלכות כבדות": למה איראן לא יורה לעבר ישראל?

למרות שיגורי הטילים לעבר מדינות המפרץ וירדן, טהרן נמנעת בשלב זה מעימות ישיר עם ישראל ● מומחים מסבירים: "המשטר מבין שהמחיר יהיה כבד בהרבה" ● שאלת השעה

נתניהו מתרכז באיזנקוט, אבל מתברר שיש עוד מישהו שנושף בעורפו

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת • מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? • והפעם: במבט ראשון לא ניכר שינוי, אבל המהפך מתגלה כשיורדים לפרטים

קרב חרבות / צילום: Shutterstock

הקרדיט שהחרב מקבלת ככלי נשק קצת מוגזם

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: התרבות הפופולרית התאהבה בחרבות, אבל תפקידן בלוחמה היה צנוע יותר משחושבים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף פתוח לעמק יזרעאל: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים במגדל העמק?

ברחוב כ"ט בנובמבר בשכונה המערבית במגדל העמק נמכרה דירת 5 חדרים בשטח של כ־130 מ"ר, תמורת 1.8 מיליון שקל ● המוכרים זכו בדירה במסגרת תוכנית דיור ממשלתית, הקונים הם זוג צעיר, שרכשו את הדירה למטרות מגורים ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מטוס של חברת איזי ג'ט / צילום: מיכל רז חיימוביץ

אחרי שהסכימה להצעה בתחילת השבוע: איזיג'ט משנה כיוון

דירקטוריון חברת הלואו-קוסט איזיג'ט נתן אור ירוק להצעת רכש חדשה מקרן ההשקעות האמריקאית אפולו, על פני ההסכם העקרוני למכירתה לקאסל-לייק עליו הכריזה רק בתחילת השבוע ● מניית איזיג'ט זינקה עם פתיחת המסחר בלונדון בשיעור של עד 14%

בנימין נתניהו. כשר אוצר צמצם, כראש ממשלה הגדיל / צילום: אוליבייה פיטוסי-הארץ

מ-165 ל-500 ישובים ברחבי ישראל: מפלצת הטבות המס יצאה משליטה

עם השנים ישראל הפכה ל"מדינת הנחות", שבה המחיר המלא הוא לכמה פראיירים שנשארו מחוץ למועדון ● ההקלות לתושבי פריפריה מדגימות את עומק הכשל: במקום לקחת את הכסף ולהפוך אותה לאטרקטיבית, משלמים לאנשים לעבור אליה