גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

להזמין אותה מנה או לנסות אחת חדשה? חוקרים הוכיחו משוואה שנכתבה על מפית מסעדה

הפיזיקאי הנודע ריצ'רד פיינמן הפך התלבטות קטנה בארוחת ערב לשאלה גדולה על קבלת החלטות: מתי להמשיך לחפש אפשרות טובה יותר, ומתי להסתפק במה שכבר עובד ● הפתרון שלו, ששורבט לפני כחמישים שנה, התגלה כאופטימלי, אבל חוקרים מתחומי הכלכלה ההתנהגותית מזכירים שבני אדם מסובכים יותר ממשוואה

איור: Shutterstock
איור: Shutterstock

בסוף שנות ה־70, יצאו ערב אחד הפיזיקאי הנודע ריצ'רד פיינמן וחברו מפיק הסרטים ראלף לייטון לארוחה במסעדה תאילנדית, שבה נהגו לסעוד בקביעות. לייטון התלבט אם להזמין עוף בג'ינג'ר, כרגיל, או להחליף את המנה המוצלחת במנה אחרת, שעשויה להיות מוצלחת עוד יותר או התרסקות איומה.

פיינמן התלהב מהדילמה, וברגע ניסח את הבעיה כסוגיה מתמטית של קבלת החלטות בתנאי אי־ודאות. הוא כתב על מפית משוואה המתארת את ההחלטה שעל לייטון לקבל, בהתחשב במספר הפעמים שהוא מעריך שעוד יזדמן לו לאכול במסעדה הזאת וטווח האיכות הצפוי של המנות - כלומר, עד כמה גרועה או מוצלחת יכולה להיות מנה אקראית באותה מסעדה.

המסחר הקוונטי: איך המתמטיקאים כבשו את וול סטריט
אייס קפה עם אינסולין וחיסונים בבליעה: החוקר שמהנדס את העתיד בהשראת הגוף האנושי

במשך שנים רבות נותרה התוצאה שכתב פיינמן על המפית. הוא לא פרסם אותה בחייו, ואיש לא ידע אם הוא אכן שרבט פתרון בעל ערך.

לייטון הפך עם השנים לביוגרף של פיינמן, וכתב איתו ספרים מצליחים, ביניהם "אתה בטח מתלוצץ מר פיינמן!" המשעשע (שיצא בעברית בהוצאת מחברות לספרות). לאחר מותו של פיינמן, לייטון ירש את אוסף המפיות שלו ועבד עם כמה חוקרים מתחומי קבלת החלטות ותורת המשחקים כדי להבין מה נכתב באותה מפית במסעדה. ב־2013 הם הסכימו על מבנה הבעיה והפתרון שפיינמן הציע.

כעת, ב־2026, קבוצת חוקרים מאוקספורד, פרינסטון וCity־University of New York הוכיחה לראשונה שפיינמן אכן נתן את הפתרון האופטימלי לבעיה, וניתן להחיל אותו על בעיות נוספות דומות. המחקר, שהשתתפו בו יותר מ־2,500 נבדקים, הראה גם שאנשים בוחרים בין חלופות באותו אופן פחות או יותר. המאמר פורסם החודש בכתב העת המדעי המוביל PNAS.

הפיזיקאי חתן פרס נובל ריצ'רד פיינמן / צילום: Reuters, Science Photo Library

שאלת הזמן ואיכות המנה

הנוסחה של פיינמן הביאה בחשבון מספר קטן יחסית של פרמטרים: איכות אפשרית של כלל המנות במסעדה, איכות המנה שכבר בחרנו ומספר הימים שעוד יש לנו לביצוע ההחלטה.

נניח שיש לנו יומיים בלבד לבקר במסעדה מסוימת, ואנחנו מניחים שאיכות המנות בה מפוזרת באופן אחיד בין 0 ל־1. די אינטואיטיבי לחשוב שאם המנה שקיבלנו ביום הראשון היא באיכות של 0.2, ביום הבא כדאי לנו לבחור מנה אחרת. לעומת זאת, אם איכות המנה היא 0.8, כנראה שלא כדאי להחליף. הרף האינטואיטיבי בדוגמה הזאת הוא 0.5. אם איכות המנה שלנו נמוכה ממנו, נחליף. ואם גבוהה יותר - נזמין אותה שוב.

פיינמן מותח את ההיגיון הזה, באמצעות חישובים סטטיסטיים, על פני לילות רבים יותר וטווחי איכות מורכבים יותר. לדברי פרופ' אייל וינטר, מהמרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית, "התובנה העיקרית שעולה מהחישובים היא שככל שיש לנו יותר זמן לשהות ביעד ויותר הזדמנויות ליהנות מהבחירה החדשה שלנו, כך כדאי לנו יותר לחקור ולהחליף, כי יהיה לנו הרבה זמן ליהנות מהחלופה המשופרת שנמצא. לעומת זאת, אם הזמן שלנו קצר, עדיף לנו להישאר עם מה שעובד, ובתנאי שהאיכות היא מעבר לרף סביר כלשהו".

פרופ' אייל וינטר / צילום: תמונה פרטית

החוקרים במאמר שפורסם כעת הציגו לכ־2,500 נבדקים בחירה שהוצגה בצורה הפשוטה והדומה ביותר לבעיה שהגדיר פיינמן. "התוצאה הייתה דומה לזו של פיינמן במובן שהנטייה להחליף את הבחירה הלכה וירדה ככל שהנבדקים החלו להרגיש את סוף המסע", מסבירה פרופ' שוהם חושן הלל, סגנית דקאן להוראה בבית הספר למנהל עסקים וחברת מרכז פדרמן לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית. היה הבדל קטן: אצל הנבדקים, הנטייה להחליף מסעדה ירדה באופן לינארי עם הזמן, ואילו אצל פיינמן, הקצב ירד יותר מהר ככל שהסוף התקרב. בגבולות הגדרת הבעיה, המודל של פיינמן נותן תוצאה אופטימלית יותר, אבל דורש חישוב מורכב יותר.

בעיה דומה בגיוס עובדים

הבעיה שפיינמן ביקש לפתור היא מסוג "כללי עצירה", כלומר, בעיה שבה עלינו להחליט מתי להמשיך לבחון אפשרויות ומתי לעצור ולדבוק באופציה שבחרנו. אחת הבעיות המפורסמות מהסוג הזה היא "בעיית המזכירה", "שמשיקולי פוליטיקלי קורקט אנחנו כבר קוראים לה 'בעיית גיוס העובדים'", אומר וינטר. "בבעיה הזאת יש זרם של מועמדים שמגיע, ואחרי כל מועמד צריך להחליט אם אומרים לו כן או לא".

אלא שבניגוד לבעיית המסעדה, אחרי שבוחרים מועמד לא ניתן לשנות את הבחירה ואחרי ששילחנו מועמד לדרכו, לא ניתן לחזור אליו. "המשוואה קצת שונה, אבל הרעיון הכללי דומה: אנחנו מנסים להעריך את האיכות של כלל המועמדים תחת תנאי אי־ודאות, ולגזור מכך איזשהו רף איכות שאם נעבור אותו, כדאי לנו להגיד 'כן', מהחשש לאבד את האופציה הטובה רק כי חיפשנו את האופציה העוד־יותר טובה", אומר וינטר. גם בבעיית גיוס העובדים, מתברר שככל שאנחנו קרובים לסוף התהליך, עם פחות הזדמנויות לראות אופציות נוספות, כך כדאיות הפשרה גבוהה יותר.

"ישנה גם השאלה איך אנחנו מעריכים את ההתפלגות. אם אנחנו חושבים שרוב המועמדים טובים, כדאי לנו להמשיך לדגום. אם אנחנו מעריכים שרובם בינוניים, כדאי לנו לעצור ברגע שראינו מישהו שעומד באיזשהו רף מינימלי".

ד"ר רן סניטקובסקי, מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת ת"א, מוסיף כי אלה בעיות שניתן לקרוא להן גם Exploring-Exploiting, כלומר "לחקור לעומת לממש". "עד מתי אנחנו משתמשים בבחירות שלנו כדי ללמוד את העולם, ומתי אנחנו מרגישים שלמדנו מספיק והגיע הזמן לממש את הבחירה שלנו", הוא מסביר. אותו היגיון ניתן להפעיל גם בסוגיות של חיפוש חניה, בן זוג, דירה ועוד.

סניטקובסקי מבהיר שפיינמן רק נגע בתחום בעיות העצירה, אבל הן עולם שלם בפני עצמו. "מי שפיתח אותן הוא חוקר עם סיפור חיים לא פחות מעניין מזה של פיינמן. זה היה פרופ' דיוויד בלקוול, האפרו־אמריקאי הראשון שהחזיק משרה בברקלי והראשון שמונה לאקדמיה הלאומית למדעים".

מנסים לפני שמהמרים

אחת הבעיות הידועות בתחום הזה נקראת "הבנדיט בעל שתי הזרועות", על שמה של מכונת הגרלה שבה יש לנו אפשרות לבחור בין שתי זרועות (או יותר), שכל אחת מהן נותנת פרס בהסתברות שונה. תחילה, כדאי לנו לדגום את כל אחת מהזרועות, כך שנבין היכן הסיכוי הגבוה ביותר לקבל פרס. בשלב מסוים, כדאי לנו לקבל החלטה ולבחור בזרוע שנראית לנו המניבה יותר, אבל מתי נחליט שקיבלנו מספיק מידע? ניתן לכתוב משוואה שתציע לנו נקודת עצירה אופטימלית, כתלות במספר הפעמים שמותר לנו לשחק ובהערכת הבדלי התגמול בין המכונות.

סניטקובסקי מספר שניתן לראות באולמות קזינו בארה"ב מהמרים שמנסים תחילה את כל המכונות, זו אחר זו, כדי לנסות לראות "לאיזו מהן יש היום יותר מזל".

ד''ר דן סניטקובסקי / צילום: ישראל הדרי

אנשים באמת משתמשים בשיטות האלה?
וינטר: "באופן אינטואיטיבי, אנשים עושים בחירות שמשקפות את התובנות שמשוואות בעיות העצירה מגלמות, אבל כמובן הם לא פותחים משוואה בכל פעם שהם מגייסים עובד או בוחרים מסעדה.

"המשוואות הללו כן משמשות אותנו בתחום ההנדסה. למשל, אם אנחנו בוחנים שני אלגוריתמים שמפיקים תוצאות שיש בהן אקראיות ואנחנו רוצים לדעת איזה מהם מספק תוצאות טובות יותר, אנחנו כן נגדיר למערכת זמן מסוים לבדיקה שאחריו עוצרים ובוחרים, ממש על פי משוואות העצירה שפותחו לבעיה הזאת. או אם אנחנו מפתחים מודל בינה מלאכותית ואנחנו רוצים להחליט כמה זמן אנחנו רוצים לאמן אותו לפני התחלת השימוש בו. זאת בעיית עצירה שיש לה פן מתמטי פורמלי".

סניטקובסקי נותן דוגמה אחרת לשימוש במשוואות. "נניח שיש לי רובוט שואב, שמוקצה לו זמן סוללה מסוים לכסות את כל הבית - כמה מהזמן הזה הוא מקדיש כדי להסתובב ולמפות את הבית כדי שיהיה לו קל יותר לשאוב בהמשך, וכמה לשאיבה עצמה?".

לדברי סניטקובסקי, גם מודל תמחור האופציות בלק אנד שולס הוא סוג של בעיית עצירה. המודל מניח שבשלב כלשהו נפסיק לחכות לתועלת המקסימלית של האופציה ונמכור אותה, ומחשב מהו המחיר האופטימלי לעשות זאת, תוך שהוא מביא בחשבון את התנודתיות הצפויה של המניה. כמובן, מדובר במודל סטטיסטי, ואיננו יודעים באמת לא מה תנודת המניה ולא אם אנשים אכן ימכרו אותה במחיר שהמודל מציע. בכל זאת, מפתחי מודל בלק אנד שולס קיבלו עבורו פרס נובל, והוא הפך שימושי מאוד בכלכלה.

"בין בעיות העצירה, בעיית המסעדה של פיינמן היא לא באמת כל כך מסובכת, ולא באמת הייתה דרושה המפית שלו כדי לפתור אותה", אומר וינטר, "אבל זה גם חלק מהשיווק של מאמרים במתמטיקה. המאמר פורסם בכתב עת עם הרבה יוקרה, שגם מאוד אוהב לפרסם את עצמו - והנה זה מה שיצא".

יש לפיינמן עוד מפיות מעניינות כאלה שאנחנו צפויים לגלות בהמשך?
"אני מאמין שאת הדברים הבאמת חשובים שמצא, הוא פרסם כמאמרים".

בין המשוואה לחיים

אם אתם מרגישים שאתם בוחרים מסעדות או מנות אחרת מכפי שהתיאוריה מציעה, אתם כנראה לא טועים. יש במשוואה כמה מרכיבים חסרים, אומרת חושן הלל. לדוגמה, יש הבדלים בין־אישיים ברמת הגיוון שבני אדם מחפשים. יש מי שעבורו הרעיון לחזור לאותה מסעדה בחו"ל פעמיים נחשב בעצמו לחילול הקודש, ואילו אחרים ידבקו במנה שמשביעה את רצונם, לא משנה מה ההתפלגות הנתפסת בעיניהם או כמה לילות נותרו להם לסעוד במקום. פיינמן הניח במשוואות שלו אדם אדיש לסיכון, אדיש לאלמנט הריגוש, שרק האיכות האבסולוטית של המנה מעניינת אותו.

"ישנו לא רק הבדל בין־אישי, אלא אפילו הבדל באותו אדם במצבים שונים", אומר סניטקובסקי. "למשל, בקבלת החלטת השקעה בבנק הם יכולים להיות שונאי סיכון, ובקזינו חובבי סיכון".

פרופ' שוהם חושן הלל / צילום: מיכל רביבו

חושן הלל מוסיפה: "השאלה הזאת של בחירת המנות במסעדה חושפת המון מידע מעניין על בני אדם. למשל, מתברר שאנשים משערים שהם ירצו גיוון יותר מכפי שהם רוצים בפועל. איך בחנו זאת? מקבוצת נבדקים אחת ביקשו להכין תפריט שבועי, ומחברי הקבוצה השנייה ביקשו לדווח כל יום מה הם רוצים לאכול. הקבוצה שתכננה תפריט שבועי נמנעה מלחזור על מנות ואילו הקבוצה שבחרה כל יום גיוונה פחות.

"נראה שאנשים מעריכים ביתר עד כמה הם בכלל יזכרו ביום הרביעי את הטעם של מה שהם אכלו ביום ראשון, או מעריכים בחסר את האנרגיה הקוגניטיבית לבצע בחירה יצירתית יותר. אז בפועל אולי בכל זאת נמצא את עצמנו בכל פעם אוכלים עוף בג'ינג'ר".

מסתפקים או ממקסמים?

הבחנה נוספת רלוונטית לבחירה: האם אתם Satisficers או Maximizers (מסתפקים או ממקסמים)? "המסתפק באופן עקרוני רוצה להגיע לרף איכות מסוים, ואחרי שהגיע אליו, הוא בוחר אופציה ומרגיש מסופק. הממקסם הוא אדם שחשוב לו להגיע למקסימום האפשרי, והוא לא יהיה רגוע עד שבחן כמה שיותר אפשרויות, והשתכנע שלא היה יכול באופן ריאלי לעשות יותר כדי לשפר את מצבו".

זו תכונת אישיות, אולם לפעמים אנשים הם ממקסמים או מסתפקים בנסיבות חיים שונות. לדוגמה, מתחתנים עם האישה הראשונה שאיתה יצאו לדייט אבל גוררים אותה בסיבובים בלתי פוסקים סביב היעד בחיפוש אחר מקום החניה הקרוב ביותר.

"המחקר מראה שהמסתפקים הם בעיקרון אנשים יותר מרוצים מחייהם מאשר הממקסמים, שהם רוב הזמן מאוד עייפים מניסיונות המקסום שלהם", אומרת חושן הלל ומוסיפה שבעיות בחירה משתנות בהתאם לשאלה אם המוצר הנבחר הוא תלוי טעם או שיש לו איכות ברורה. כשהמוצר תלוי טעם, השיקולים הופכים להיות יותר מגוונים, וכוללים גם פרמטרים כמו הרצון להרשים בבחירה מיוחדת, או להיפך, הרצון להימנע מחרטה אם הלכתם על בחירה נועזת מדי.

אחד המאמרים של חושן הלל הראה, למשל, כיצד חוכמת ההמונים משתלבת בסוגיה של חיפוש־מימוש. כשאנשים לומדים על אופציות מוכרות מאנשים שהם מכירים, תגבר הנטייה שלהם להמשיך לבדוק את האופציות הלא מוכרות. נראה שישנה כאן התבוננות על הסוגיה ממבט של "אנחנו", ולא רק של "אני", ורצון להגדיל את כמות המידע הזמינה לקולקטיב, ולמקסם את התוצאה ברמת הקבוצה.

"יש עוד המון המון גורמים שמשחקים תפקיד בבחירת מסעדה", אומר סניטקובסקי. "מחקר שאנחנו ערכנו קשור בתפקיד של התור למסעדה והצפיפות בה כסמן של איכות, לעומת התור והצפיפות כמשהו שבעצמו גורם אי־נוחות. אנחנו חושבים שהמסעדנים מאוד אוהבים לראות תור למסעדה שלהם ומעריכים בחסר את רמת האי־נוחות שהוא גורם, ואת הסיכוי שסועדים יוותרו על מסעדה שהם מניחים שיהיה בה צפוף".

בכל זאת רציונלים?

בסופו של דבר, בני האדם הם כן די רציונליים", טוען סניטקובסקי. "מאז שבוצעו העבודות המפורסמות בקבלת החלטות על ידי כהנמן וטברסקי, יש איזה הייפ על חוסר רציונליות, שבעיניי הוא מוטעה קצת. כהנמן וטברסקי לא טענו אחרת, אלא הראו נקודות מאוד מסוימות שבהן יכולת החישוב של האדם הסביר גורמת לסטייה מוגבלת וצפויה מהאופטימום המתמטי הטהור. אבל כל התנהגות יכולה להיות מתוארת כרציונלית אם אנחנו מניחים שאדם בסופו של דבר עושה מה שהוא רוצה, ורוצה את מה שהוא עושה, מהסיבות שלפעמים ידועות רק לו".

האם אפשר עקרונית להוסיף על גבי המודל הזה גם את כל ההבדלים הבין־אישיים, והסוגיות האחרות, עד שנגיע למודל שהבסיס שלו הוא המשוואה של פיינמן, אבל כן מנבא התנהגות של בני אדם בסבירות גבוהה?
סניטקובסקי: "הסטטיסטיקאי ג'ורג' בוקס אמר שכל המודלים הם מוטעים אבל חלקם שימושיים. מודל כמו של פיינמן לא נועד לחזות התנהגות אנושית, אלא להאיר זוויות מעניינות להתבונן בבעיה".

עם עליית כוח החישוב, שוב חוזרת האופטימיות לגבי האפשרות לנבא מערכות מורכבות, אפילו התנהגות אנושית.
סניטקובסקי: אני מאמין שאי־אפשר יהיה לעולם באמת לנבא את ההתנהגות האנושית באופן מלא. תמיד יהיה אלמנט של אי־ודאות והמודל לעולם לא יהיה מושלם. אפשר בהחלט, ברמה העקרונית, להוסיף למודל עוד ועוד פרמטרים, ולקבל ניבוי שמתקרב יותר למציאות, אבל לפעמים המודלים הפשוטים הם דווקא אלה שנותנים לנו איזו תובנה על החיים, למשל שככל שיש לנו פחות זמן, כך ניטה להתפשר. ואילו מהמודלים המורכבים אנחנו אולי יכולים לחזות, אבל קשה יותר להפיק הבנה אינטואיטיבית ושימושית על העולם".

עוד כתבות

חרדים חוסמים כבישים (ארכיון) / צילום: דוברות המשטרה.

לאחר 4 שעות: הפגנת החרדים הסתיימה ללא עומסי תנועה חריגים

אלפי מפגינים מהציבור החרדי יצאו בשיירות מחאה איטיות ברחבי הארץ במחאה על מעצר עריקים, אך למרות החשש משיבושי תנועה נרחבים, העומסים היו מתונים יחסית וההפגנה הסתיימה ללא חסימות חריגות ● מה עמד מאחורי המחאה, מי הוביל אותה, אילו כבישים הושפעו ומה בכל זאת השתבש בדרך? ● גלובס עושה סדר

אמיר אבולעפיה / צילום: באדיבות המצולם

עוד אלוף במיל׳ מצטרף לבורסת השמות לניהול הסניף הישראלי של ענקית הדיפנס

האלוף במיל' אמיר אבולעפיה מצטרף לעמיקם נורקין ולמועמדים נוספים שייפגשו בשבוע הבא עם מייסד אנדוריל לאקי פאלמר והמנכ”ל בריאן שימפף, במסגרת המירוץ לתפקיד ניהול פעילות החברה בישראל ● בינתיים, ענקית הדיפנס־טק ממשיכה לקדם שיתופי פעולה עם התעשיות הביטחוניות המקומיות

צביקה הדר / צילום: רונן אקרמן

הערוץ החדש של רם לנדס מודיע על גיוס שני טאלנטים, ויש תאריך עלייה לאוויר

ערוץ 16 הודיע על הצטרפותם של צביקה הדר ומאור זגורי, שיהיו אמונים על פיתוח תכנים בתחום הבידור והפקות המקור ואף יגישו תוכניות בערוץ החדש ● עוד פורסם בימים האחרונים כי יעקב אילון יגיש את מהדורת החדשות המרכזית בערוץ ● תקופת ההשקה של הערוץ תיפתח רשמית ביום ראשון הקרוב

צילומים: Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בין פחד גבהים לרווח מדהים: השבוע הסוער של מניות השבבים, והצפי להמשך

לאחר שזינקו לשיאים חדשים בתחילת השבוע, מניות השבבים איבדו גובה, על רקע חששות המשקיעים מהשפעות מאקרו ורמות המחירים הגבוהות ● ואז הגיעו הדוחות המצוינים של מיקרון והפכו את התמונה ● וגם: התחזיות האופטימיות של האנליסטים לסקטור השבבים

משרדי אנבידיה ברחוב יצחק שדה, תל אביב ומטה חברת השבבים נובה ברחובות / צילום: בר לביא, איל יצהר

​אפקט אנבידיה: הכלכלן שטוען - מיעוט חברות מטות את נתוני הצמיחה

הייצור בחו"ל זינק בתוך רבעון והסתיר פגיעה קשה בתוצר - כך לפי הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי ● ההערכות: חברות בודדות, ביניהן אנבידיה (מלאנוקס), קמטק ונובה אחראיות למחצית מהצמיחה ● האם בנק ישראל והאוצר מסתנוורים מאשליה סטטיסטית?

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

החשש מסין מעכב את הליסינג הממשלתי?

לגלובס נודע כי הוחלט לאחרונה על דחיית התוכנית של מינהל הרכב הממשלתי באוצר למעבר צי הרכב הממשלתי לליסינג ● ההערכה בענף היא כי ההקפאה קשורה לניסיון לצמצם כלי רכב מתוצרת סין בצי על רקע לחץ אמריקאי ● משרד האוצר: "הנושא נמצא בבחינה ● השבוע בענף הרכב

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

קרנות לסטארט-אפים ומרכזי פיתוח בינלאומיים בהיקף של 1.5 מיליארד שקל: הפתרון המסתמן להייטק

במשרד האוצר וברשות החדשנות מנסים להתמודד עם הבעיות שיצר שער הדולר לחברות ההייטק ובוחנים הקמה של שתי קרנות מענקים לסטארט-אפים ולמרכזי פיתוח בינלאומיים ● הקרן למרכזים תחלק מענק של אלפי שקלים על כל גיוס של עובד ישראלי

השותפים ב־DEEP 33. למעלה מימין: מייקל ברוכים, אורי אמסלם, ירדן גולן; למטה מימין: יואב רוזנברג, ליאור פרושאור, יעל ברששת / צילום: אוהד קב

קרן הדיפ־טק גייסה 200 מיליון דולר ורוצה להפוך את ישראל ל"טייוואן של ה־AI"

קרן Deep33, שהוקמה לפני כחצי שנה על ידי ליאור פרושאור והיזם האמריקאי מייקל ברוכים, גייסה 50 מיליון דולר מעל היעד ● יותר ממחצית מהמשקיעים הם זרים, בעיקר מארה"ב ומבריטניה, אך בגיוס השתתפו גם מוסדיים ישראליים, שעד לאחרונה נמנעו מהשקעות בדיפ־טק

מייסדי Stratos Ventures, דניאל פוזיילוב ורותם יהודה קקון / צילום: Emma Sayag

ממיאמי לתל אביב: הקרן המקושרת שמביאה את הגנרלים האמריקאים לישראל

קרן ההון סיכון Stratos Ventures כבר גייסה 50 מיליון דולר מתוך יעד של 80 מיליון, ומבטיחה לחבר סטארט־אפים ישראליים למקבלי ההחלטות ולגופי הרכש הביטחוניים בארה”ב – באמצעות רשת קשרים הכוללת בכירי CIA לשעבר, גנרלים אמריקאים ושותפים מתעשיית ההייטק

שלומי נחאיסי / צילום: עמי גרופ

מתחם הקולנוע פלאנט בראשון לציון נמכר ב-300 מיליון שקל

קבוצת עמי גרופ, שבבעלות איש העסקים שלומי נחאיסי, רכשה את מתחם הקולנוע פלאנט מקבוצת תיאטראות ישראל ● לפי עמי גרופ, המתחם נמצא כיום ב-100% תפוסה

יקי פייטלסון, מנכ''ל ורוניס / צילום: תומר פולטין

לקראת רכישת ענק נוספת בסייבר הישראלי? מאחורי הזינוק במניית ורוניס

חברת אבטחת הסייבר ורוניס, שנסחרת בשווי של מעל 4 מיליארד דולר, עשויה להימכר לאחת מענקיות הפרייבט אקוויטי בארה"ב, ובהן קרן בלקסטון ● מניית ורוניס, שהוזכרה בעבר בגלובס כמועמדת לרכישה, עלתה ב־73% בחודשיים האחרונים, אך נסחרת בכמחצית משווייה בשיא

NoTraffic / צילום: הדר גולן

הסטארט-אפ שמוכיח: אפשר להיות מבטיח בגיל 10

NoTraffic התחילה מהמתנה שרמזור בישראל יתחלף, והפכה לרשת הרמזורים החכמים הגדולה בארה"ב ● היא רצה קדימה עם קצב הכנסות שנתי של 30-50 מיליון דולר והמלצה חמה ממנכ"ל אנבידיה ● מקום 7 ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס

כותרות העיתונים בעולם

ההסתבכות של מלוני: האם איטליה בכל זאת עזרה לארה"ב מול איראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: באיטליה הכחישו, אך מזכ"ל נאט"ו טען שרומא אישרה לארה"ב להוציא טיסות משטחה בימים הראשונים למבצע מול איראן, המשטר האיראני מציג תמיכה גם מצד צעירים ונשים ללא חיג'אב, ובלבנון חוששים להעניק מחסה לשיעים ובורחים מכפריהם ● כותרות העיתונים בעולם 

צילום: Shutterstock

אלפי משקיעים שרצו לעשות סיבוב נתקעו עם הדירות ונאלצים לקחת משכנתאות ענק

נתון שהסתתר בדוח בנק ישראל מצביע על זינוק במשכנתא הממוצעת של משקיעים לשיא כל הזמנים ● אלא שהסיפור רחב יותר: משקיעים שקיוו לעשות סיבוב מהיר במבצעי 20/80, מצאו עצמם עם משכנתא מכבידה וכנראה עם נכס שלא רצו להחזיק

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

"בשל ההתפתחויות בין רוסיה לאוקראינה": אל על משהה טיסות למוסקבה

בשל ההסלמה בלחימה והאירועים התעופתיים האחרונים באזור, אל על הודיעה על השהיית הטיסות למוסקבה בימים הקרובים ● החברה תבחן מחדש את המצב בשבוע הבא, ובינתיים תציע לנוסעים חלופות ● זו הפעם השלישית שאל על עוצרת את פעילות הקו בגלל מלחמת רוסיה-אוקראינה, מה שמרמז על צפי להחמרה משמעותית

רומן צ'רנין מייסד נביוס / צילום: רמי זרנגר

תור הזהב של נביוס: גייסה מיליארדים מאנבידיה וקפצה ב-240% מתחילת השנה

ספקית חוות השרתים לענקיות בינה מלאכותית, שנוסדה בהולנד ע"י הישראלים ארקדי וולוז' ורומן צ'רנין, גייסה מיליארדים מאנבידיה מאז הקמתה ● החברה, שהיא גלגול של חטיבת הענן של יאנדקס הרוסית, מסתמנת כעת כמניית הניאו קלאוד המובילה

איסטנבול / צילום: Shutterstock, nataschen

חמת עזבה את טורקיה. מי החברות הישראליות שממשיכות לפעול במדינה?

סגירת מפעל הייצור של חמת באיזמיר באחרונה מצטרפת לנסיגה מתמשכת של חברות ישראליות מטורקיה מאז אמברגו הסחר שהטילה אנקרה ב־2024 ● עם זאת, חברות בהן נטפים וטבע עדיין שומרות על דריסת רגל שקטה במדינה, בעיקר עבור פעילות מקומית

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בירידות, בהובלת מניות הטכנולוגיה

המדדים המרכזיים ננעלו בירידות של מעל 1% ●  הירידות מגיעות על רקע היפוך מגמה בוול סטריט, שם הנאסד"ק עבר מזינוק של מעל 2% לירידה של קרוב ל-1% ● מניות השבבים הדואליות מחקו את העליות שרשמו בפתח יום המסחר וננעלו באדום ● השקל התחזק מול הדולר

אסמאעיל קאאני / צילום: ap, Vahid Salemi

איראן באיום על ישראל - ודדליין: "לסגת היום מלבנון"

רס"ר (במיל') באסל סויד נפל בתאונה מבצעית בדרום לבנון ● מפקד כוח קודס מאיים על ישראל: "אם היא לא תיסוג מרצונה מדרום לבנון היום, היא תיאלץ לצאת משם מחר כשהיא מובסת" ● משמרות המהפכה: שיט במצר הורמוז ללא תיאום איראני הוא דבר "לא מקובל ומסוכן" ● חוסל מפקד במערך הייצור של ארגון הטרור גא"פ ברצועת עזה ● דיווח ברויטרס: חמש ספינות דרום-קוריאניות יצאו ממצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

מתוך הקמפיין של הפועלים / צילום: צילום מסך

שני הבנקים הגדולים כבשו את הצמרת. מי הפרסומת הכי זכורה, ומי הכי אהובה?

מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השלישי - לבנק הפועלים ● ישראכרט ואל על, שמשתפות פעולה במועדון נוסע המתמיד, מתחרות כעת ראש בראש