בג"ץ דן בשידור חי בעתירות נגד הליך מינוי מבקר המדינה בו נבחר עו"ד מיכאל ראבילו, שהיה עורך דינו של נתניהו. הדיון מתקיים בהרכב של חמישה שופטים לאחר ששופטי בג"ץ הציעו לכנסת להסכים לבחירות חוזרות אך יו"ר הכנסת אמיר אוחנה סירב וכתב ברשת X "הכנסת אמרה את דברה".
במקביל הוצא צו על תנאי בו נדרשה הכנסת להסביר למה לא לבטל את המינוי בעקבות הטענות להפרת חשאיות ההצבעה. בכך דחו השופטים את הטענות לניגוד עניינים של ראבילו בעקבות ייצוג נתניהו בעבר.
● אב לחמישה הותיר את האלמנה מחוץ לצוואה. מה קבע ביהמ"ש?
● נוחי דנקנר "הרים ידיים". נכס אחד בירושלים יקבע את עתידו
הנשיא עמית: אם 120 ח"כים היו מתעדים את הצבעתם - זו הצבעה חשאית?
עו"ד אילן בומבך המייצג את הממשלה ונתניהו ביקש לדחות את העתירות. הוא טען כי גם בבחירות הקודמות למבקר המדינה, חברי הכנסת תיעדו את הצבעתם. "עד היום לא דאגו לאכוף את זה ואי אפשר לאכוף את זה. אי אפשר למנוע מחברי כנסת להיכנס עם טלפונים וכשנכנסים עם טלפונים גם מתעדים. בומבך הוסיף כי אין כלל האוסר על צילום. "גם אם נניח שהיתה הפרה, עדיין זה לא גורר את המסקנה של בחירות מחדש שזה סעד קיצוני לחלוטין. האם ניתן להניח שיש פה פגיעה במרקם החיים הפרלמנטריים".
נשיא העליון שאל: "אם 120 חברי כנסת היו מתעדים את הצבעתם היינו יכולים לומר שההצבעה חשאית? ואם 80 או 60?". עו"ד בומבך השיב כי חשאיות היא רק מנגנון. "פתק, קלפי, היעדר הצבעה שמית. החשאיות זו תכונה של מנגנון ההצבעה שהכנסת צריכה לספק".
השופט סולברג אמר: "תפקידנו להגן על כבודה של הכנסת בהגנה על התכלית החד משמעית של החשאיות, גם אם זה גובר על הסכמה כזו או אחרת שגובשה בין הקואליציה לאופוזיציה".
נציג הכנסת: לא היתה הנחייה לחברי הכנסת לצלם את הצבעתם
נציג הכנסת עו"ד יצחק ברט ביקש לדחות את העתירות. הוא טען כי אין הוכחות לכך שהיתה הנחייה לחברי הכנסת לתעד את עצמם. "חברי הכנסת אמרו שלא היתה הנחייה. אין ראיות שמישהו שיקר". השופטת רות רונן שאלה "האם הנחייה יכולה להיות סמויה? באווירה חברתית שעולה שזה אפשרי, מותר ואף רצוי?" והוסיפה "יכולה להיות לזה משמעות". יכול להיות שיש אווירת מסדרון שאומרת, שנהיה חייבים לתעד את עצמנו. זה לא הנחייה מלמעלה. אבל יכולה להיות לזה משמעות בשינוי אופן ההתנהלות של מי שלא רצו לתעד את עצמם אבל מבינים שזו האווירה הכללית, ומי שלא יתעד את עצמו הופך לחשוד.
עו"ד ברט השיב: "אני לא חושב שזה נקרא הנחייה", והשופטת רונן הקשתה "למה בכל זאת הרבה אנשים (חברי כנסת) צילמו את עצמם בסבב השני?".
באשר לשאלה האם מותר לחברי הכנסת לתעד את עצמם, ברט השיב כי אין איסור על הכנסת פלאפונים לקלפי ועל צילום מאחורי הפרגוד. על כך השיבה השופטת דפנה ברק-ארז "מותר להציץ כשמישהו מצביע? ברט השיב שלא. וברק ארז המשיכה "אבל זה גם לא כתוב במפורש בחוק. האם משמעות חשאיות ההצבעה היא כל פעולה שפוגעת בה?".
השופטת כנפי שטייניץ אמרה: "אין חולק שהבסיס לחשאיות ההצבעה הוא הפרגוד. אם מסיטים את הפרגוד האם ההצבעה לא הופכת להיות גלויה? אני מאחורי הפרגוד אבל עם צילום מלא של ההצבעה, הסטתי את הפרגוד ואני כבר בהצעה גלויה מול הציבור".
ברט טען:"לא ברור אם יש איסור או אין איסור".
במהלך הדיון, ח"כ טלי גוטליב (ליכוד) הפריעה לדיון מספר פעמים, והשופט עמית הורה לה לצאת.
העותרים: חשאיות ההצבעה הקבועה בחוק נפגעה
שבע עתירות הוגשו נגד מינויו של ראבילו שנבחר בסיבוב ההצבעה השני ברוב של 61 קולות, מול 57 קולות לשופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון.
בסיבוב ההצבעה הראשון ניצח אלרון עם 60 קולות לעומת 57 לראבילו. מאחר שאף מועמד לא השיג את הרוב הדרוש של 61 קולות, נערך סיבוב שני ואז חל המהפך וראבילו נבחר.
במהלך הסיבוב השני, חברי כנסת מהאופוזיציה טענו כי ח"כים מהליכוד קיבלו הנחיה להצטלם עם פתק ההצבעה מאחורי הפרגוד, דבר שפוגע בחשאיות ההצבעה. חלק מחברי הכנסת בהם ח"כ חנוך מילביצקי פרסמו תמונות שלהם עם פתק שעליו שמו של ראבילו. בעתירות נטען כי חשאיות ההצבעה הקבועה בחוק נפגעה בשל כך.
את העתירות הגישו התנועה לאיכות השלטון, לשכת עורכי הדין, סיעות האופוזיציה יש עתיד וכחול לבן, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים), עמותת הישראלים ויאיא פינק, ועו"ד יהודה רסלר.
