על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● ההסתבכות של מלוני: האם איטליה בכל זאת עזרה לארה"ב מול איראן?
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | חברת הנשק הטורקית, הקשר לארדואן והיוזמה הפרו־פלסטינית
1החזית החדשה שנפתחה בין ישראל לטורקיה
הממשלה הכירה היום (א') ברצח העם הארמני, בצעד שמומחים חושבים שיותר מונע מהמתיחות המדינית בין ישראל לבין טורקיה, מאשר חשבון נפש היסטורי. כך מדווח באתר אל־מוניטור, שמגדירים את הצעד בתור פתיחת חזית חדשה בין הצדדים. במלחמת העולם הראשונה, במהלך 1916-1915, נרצחו בין 600 אלף ל־1.5 מיליון ארמנים בידי העות'מאנים במדבר הסורי. בד־בבד, רבים אחרים אולצו להתאסלם.
עבור הכרה רשמית ישראלית נדרשת הצבעה בכנסת. כזו כבר שאפו לקדם בעבר, אך בלא הצלחה. ב־2015, ועדת החינוך של הכנסת ציינה את יום השנה ה־100 לרצח; ואילו, כעבור כשלוש שנים ח"כ לשעבר תמר זנדברג הגישה הצעה לכנסת להכרה ברצח העם. במהלך המלחמה, ב־2024, שר החוץ דאז ישראל כ"ץ ציין בציוץ, כי טורקיה היא "המדינה שביצעה את רצח העם הארמני", ובאוגוסט האחרון ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בראיון לפודקאסט כי "עכשיו הכרתי" ברצח העם הארמני.
באל־מוניטור מציינים כי כ־6,000 ארמנים מתגוררים בישראל, רובם משוייכים לכנסייה האפוסטולית הארמנית. ישראל וארמניה כוננו יחסים ב־1992, אבל היחסים בין ירושלים לבין ירבאן עמדו תמיד בצל יחסי ישראל-אזרבייג'ן. מערכת יחסים שלאורך שנים רבות התבססה על נפט אזרבייג'ני תמורת נשק ישראלי, שעזר מאוד לבאקו במלחמות בנגורנו קרבאך ב־2020 וב־2023.
מאת רינה בסיסט, מתוך אל־מוניטור. לקריאת הכתבה המלאה.
2בלבנון משיקים ויזת זהב כדי למשוך משקיעים
ישראל ולבנון חתמו בסוף השבוע על הסכם מסגרת שלפחות לפי שעה לא ברור עד תום, אבל בכל זאת התקווה האמריקאית שהוא יביא בשורה של שלום. בצל זאת, כפי שמדווח ב־IMI, ועדת הכלכלה והתקציב של לבנון אישרה הצעה של הממשלה המקומית להציע מסלול "ויזת זהב" שבו אנשים שאינם אזרחי לבנון יזכו במעמד תושב בתמורה להשקעה של חצי מיליון דולר אמריקאי במדינה. יו"ר הוועדה אברהים כנעאן הגדיר את ההצעה בתור "כלי תושבות־מסוי" ולא כוויזת זהב.
הצעד נובע מהתקווה הלבנונית כי יציבות במדינה רבת־הפוטנציאל יכולה להביא להשקעות שישקמו אותה, על אחת כמה וכמה שבמשך שנים כונתה ביירות "פריז של המזרח התיכון". כנעאן ציין כי הדרישה כוללת השקעה מינימלית בשלושה סקטורים ספציפיים, והשווה את הצעד למסלול תושבות הזהב של דובאי. את זהות הסקטורים לא ציינו בביירות.
הכספים שמוכרחים להגיע בהזרמה מחו"ל יעברו בדיקה, במטרה למנוע ניסיונות להלבנת הון. הלבנונים לא מסתפקים ב-500 אלף דולר, ודורשים שכל בן משפחה שמבקש מעמד תושב, ישלם מדי שנה 50 אלף דולר. בין כה וכה, בלבנון יידרשו לשפר את תדמיתם במהרה, שהרי מאז אוקטובר 2024 הם נמנים על הרשימה האפורה של FATF, הארגון הבינלאומי שקובע את הסטנדרטים בכל הנוגע למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור.
מאת אחמד עבאס, מתוך IMI. לקריאת הכתבה המלאה.
3באיראן מקווים לזרימת כסף מהירה, אך לא בטוח שזה יקרה
איראן מקווה כי בעקבות ההסכם עם ארה"ב, היא תשיג גישה מהירה להון שיגיע מחוץ למדינה. עם זאת, שלושה עורכי דין מוושינגטון סיפרו ל־AGBI, אתר חדשות שמסקר את המפרציות, כי אפילו אם וושינגטון תאפשר העברות לטהרן - החששות מסנקציות ומשכו הקצר של הסכם הפסקת האש הנוכחי יגרמו לבנקים לנקוט במשנה זהירות. מזכר ההבנות האמריקאי-איראני הוא רק למשך 60 יום, אבל האיראנים כבר מקווים לקבל גישה לנכסים שלהם מחוץ למדינה. בוול סטריט ג'ורנל העריכו זאת ב־37 מיליארד דולר בקטאר, יפן ועיראק, ו־50-20 מיליארד דולר בסין.
נשיא איראן מסעוד פזשכיאן הכריז בשבוע שעבר כי מזכר ההבנות כולל שחרור 6 מיליארד דולר איראניים שתקועים בקטאר. מנגד, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ פרסם ברשתות החברתיות כי כל הון שתשחרר מזכירות האוצר האמריקאית יועבר לנאמנות שנמצאת בשליטה אמריקאית. לדבריו, הכסף נועד לרכישת מזון וציון רפואי בלבד. ג'רמי פאנר, שותף בחברת יוז האברד ומומחה לסנקציות אמריקאיות, אמר ל־AGBI כי ישנו הבדל מהותי בין כספים שחסומים בהתאם לחוק האמריקאי לבין כאלו שנמצאים בחשבונות בנק זרים - ואותם הקפיאו המוסדות עצמם. אלו מוחזקים "מחשש לחרון אפה של ממשלת ארה"ב", הדגיש פאנר.
טיילר קוליס, עורך דין בכיר במשרד פרארי ושות', ציין כי ניתן ללמוד מהתקרבויות קודמות עם טהרן, שלא יהיה פשוט לשכנע את הבנקים להעביר את הכסף לאיראן בשל החשש מסנקציות אמריקאיות.
שלא יעמדו בפני השלכות הסרת המגבלות על משטר האייתוללות - אינה פשוטה כלל. בה בעת, פרהד עלאווי, שותף מנהל וראש מחלקת ביטחון לאומי ותאימות סחר בקבוצת עורכי הדין אקריביס, העריך שהאמריקאים יוציאו מסמך שבו יצהירו שלא ישיתו עיצומים על מוסדות פיננסיים שישחררו הון איראני.
מאת מאט סמית', מתוך AGBI. לקריאת הכתבה המלאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
