בג"ץ קיבל שתי עתירות נגד חקירת מבקר המדינה מתניהו אנגלמן את אירועי ה-7 באוקטובר. נקבע כי פעולותיו של המבקר ביחס לארבעה נושאים שתיכנן לפרסם נעשו בחוסר סמכות ועליו להימנע מהמשך החקירה.
העתירה התקבלה לגבי ארבעה נושאים: "מדיניות ההסדרה" בעזה, הגנת הגבול ברצועת עזה, תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני בעקבות המידע על התוכניות ההתקפיות של חמאס ומהלך האירועים בשבעה באוקטובר 2023 - פעילות הדרג המדיני, צה"ל ושב"כ.
● השבוע בבג"ץ: האם תיסלל הדרך להדחת הממונה על התחרות?
● משפט נתניהו: השופטים חזרו על המלצתם לסגת מסעיף השוחד
העתירות הוגשו כנגד שמונה מתוך עשרות רבות של הליכי ביקורת שמבקר המדינה יזם בנוגע למחדל השבעה באוקטובר ולמלחמה שפרצה בעקבותיהם. בית המשפט העליון קיבל את שתי העתירות שהגישו התנועה לאיכות השלטון והסנגוריה הצבאית פה אחד.
פסק הדין העיקרי נכתב על-ידי השופטת ברק-ארז, וניתנה לו הסכמתם של השופטים מינץ, וילנר ושטייין. גם השופט גרוסקופף הסכים כי דין העתירות להתקבל אך מהנמקות שונות.
נפסק כי על מבקר המדינה להימנע מהמשך פעילותו ביחס לארבעה הליכי ביקורת בלבד, וכי בעניינם של ארבעת ההליכים הנוספים יוכל לקיים את הביקורת אך לא על סמך הטיוטות שהוכנו ללא מתן זכות טיעון מלאה.
ברק-ארז קבעה כי הגם שמבקר המדינה יכול להידרש לנושאים בעלי זיקה צבאית, סמכותו לא חולשת במישרין על נושאים מובהקים של מדיניות ואסטרטגיה בתחומי החוץ והביטחון. זאת, בין השאר, בהתחשב בהיעדרן של נורמות ברורות שעל-פיהן נוהגים בתחומים אלו.
לאחר בחינתם של ארבעת הליכי הביקורת העומדים על הפרק לגופם, קבעה כי אלה חורגים באופן מובהק מהסמכות המוקנית למבקר המדינה, ועליו להימנע מלקיימם.
פעולות המבקר יקשו על עבודת ועדת החקירה הממלכתית?
בית המשפט קבע כי סמכותו של מבקר המדינה היא לערוך "ביקורת", שתכליתה העיקרית היא השוואת התנהלות, להבדיל מאשר "חקירה" המכוונת בעיקרה לבירור המציאות העובדתית עצמה. השופטת ברק ארז קבעה כי ביקורת בנושא עבודת המודיעין והדרג המדיני למול המידע על התוכניות ההתקפיות של חמאס; ומהלך האירועים בשבעה באוקטובר בדרג המדיני והביטחוני - חורגים באופן מובהק מהסמכויות המוגדרות כביקורת. "בנושאים אלו נדרש בירור עובדתי נרחב, שביחס אליו סביר שיהיו גרסאות רבות שנדרש יהיה להכריע ביניהן". עוד הוסיפה כי "בירור ההתנהלות, במעין "תחקיר", באשר לאילו דיונים נערכו ומה היה מעגל המשתתפים שלקח בהם חלק, נוטה בצורה מובהקת לעבר "חקירה", ומחייב הפעלה של סמכויות חקירה ובירור עובדתי מעמיק, כגון השוואה בין גרסאות ובחינת מהימנותן של עדויות, שאינן מנת חלקו של מבקר המדינה".
באשר לשני הנושאים הנוספים שבמחלוקת - הגנת הגבול ברצועת עזה; והלוחמה הכלכלית בטרור, נושא שהוגדר ככולל את מדיניות ההסדרה מול חמאס, קבע בית המשפט כי אלו "מצויים באופן ברור בלב ליבה של האסטרטגיה המדינית-ביטחונית בזירת עזה". המבקר טען בהליך כי לגבי נושאים אלו הביקורת תעסוק בהליך בלבד, ולא במהות. אולם, השופטים לא שוכנעו כי ההבחנה אפשרית לגבי נושאים אלה. הם קבעו כי "מבקר המדינה מבקש לבחון גם את המדיניות במישור התוצאתי, קרי - האם היה בה כדי להביא לשינוי הרצוי או לא. כל אלו זולגים גם לבחינת תוכן המדיניות, וכנגזרת מכך אל מחוץ לסמכותו של מבקר המדינה".
השופטים התייחסו לטענה כי אין לקיים הליך ביקורת בשל ועדת החקירה הצפויה לקום וקבעו כי עבודת המבקר תקשה על עבודת ועדת חקירה ממלכתית. "חשוב להדגיש שארבע ביקורות הליבה שבהן בחר לעסוק מבקר המדינה נופלות לכאורה לגדר תחום הפעילות הצפוי של ועדת החקירה שתקום. אכן, הקמתה מתמהמהת, אך בשלב זה כבר הובהר על-ידי כל הנוגעים בדבר כי ועדת חקירה היא דבר נדרש, וקביעה זו אף קיבלה תוקף של החלטה שניתנה בבית משפט זה בהרכב מורחב של שבעה שופטים. אין ספק שהתוצאה אשר אליה הגענו היא רצויה גם מבחינת התולדות של ניהול שני ההליכים בסמיכות זה לזה - גיבושן של קביעות עובדתיות שיקשו על עבודתה של ועדת החקירה הממלכתית וחשש לזיהום עדויות".
תגובות
תגובת התנועה לאיכות השלטון: "בית המשפט אימץ את הטענה שעמדנו עליה לאורך כל הדרך - שאסור לגבש מסקנות אישיות כלפי בכירים בלי לשמוע אותם תחילה, וכי טיוטה שמטילה אחריות אישית יוצרת נרטיב ונקודת ייחוס שפוגעים בחקר האמת ובהגינות ההליך. המנגנון היחיד שיכול לחקור את האירועים בצורה מקיפה ובלתי תלויה הוא ועדת חקירה ממלכתית. נמשיך לעמוד על המשמר עד להקמתה".
ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה: "מבקר המדינה הביע את עמדתו, ימים ספורים לאחר קרות אסון ה-7 באוקטובר, לפיה פעולת ביקורת המדינה הכרחית לנוכח האסון הכבד וההכרח להפיק לקחים, לתקן את הטעון תיקון ולעמוד על האחראים לכשלים בדרג המדיני, הצבאי והאזרחי. הצורך בפעולה זו התעצם במהלך 33 החודשים שחלפו, אשר במהלכם לא התקיימה ולו פעולת בדיקה אחת על ידי גורם אובייקטיבי ובלתי תלוי, מלבד משרד מבקר המדינה, אשר פעל בהתאם לתכנית ביקורת שאושרה אך באפריל 2025 בפסק דין של בג"ץ".
"במהלך השנה האחרונה פרסם מבקר המדינה למעלה מ- 40 דוחות שחשפו פערים יסודיים בפעולת ההיערכות של המערכת המדינית, הצבאית והאזרחית (מחר יפורסמו 4 דוחות חמורים נוספים). בביקורות אלו עמד המבקר גם על האחראים לכשלים בכלל הדרגים. אשר ל-8 ביקורות שהעבודה עליהן טרם הסתיימה, קיבל היום בג"ץ את החלטתו. משרד מבקר המדינה ישלים את ביצוע ארבע ביקורות (כולל הדוח על רישוי המסיבה ברעים ואבטחתה והגנה על ערי הדרום) בהתאם לפסיקה ויביא לפרסומן לציבור. אשר לארבע הביקורות הנוספות יעצור משרד מבקר המדינה את פעולתו. לדאבון הלב, שלוש שנים לאחר האסון טרם קיבלו אזרחי המדינה את התשובות לשאלות הקשות שעדיין מרחפות באוויר בעניינן של 4 ביקורות אלו".
הסנגוריה הצבאית הראשית מסרה בתגובה: "פסק הדין מעגן שני עקרונות יסוד: הראשון - גבולות סמכותו של מבקר המדינה, והשני - ההכרה בכך שגם בהליכי ביקורת יש להבטיח הליך הוגן כאשר ישנה אפשרות לפגיעה אישית משמעותית. הסנגוריה הצבאית רואה בפסק הדין חיזוק חשוב לעקרון שלטון החוק ולהבחנה בין ביקורת מנהלית לבין הליכי חקירה, וכן להבטחת זכויות היסוד של כל אדם העלול להיפגע מהליך בעל אופי חקירתי".
