גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  רכב ותחבורה

זינוק של 501% בעשרים שנה: חגיגת תווי החניה בישראל יוצאת משליטה

מבקר המדינה מצביע על שורה של כשלים שהובילו לזינוק במספר תווי החניה לנכים: קריטריונים עמומים, הליך מקוון שהגדיל את היקף האישורים והיעדר פיקוח ואכיפה ● לפי הדוח, מצב זה מוביל לאובדן הכנסות של מאות מיליוני שקלים ופגיעה בזמינות החניות עבור בעלי המוגבלויות

חניות נכים / צילום: Shutterstock
חניות נכים / צילום: Shutterstock

בשנים האחרונות מתגברת התחושה שהמדרכות מתמלאות ברכבים עם תווי חניה לנכים ושיותר ויותר ישראלים עושים בהם שימוש. כעת, בדוח שמפרסם מבקר המדינה מתברר כי המצב רחוק מלהיות רק תחושה: בין השנים 2006-2025 חל גידול של כ-501% במספר תווי החניה, לעומת גידול של 43% באוכלוסיות ישראל. כ-669 אלף רכבים משויכים לתווים אלו, ולמעשה כ-17% מהרכבים במדינה משויכים לתווי חניה לנכים.

קרנות הגידור והמהפכה בתחבורה: החוקים שמחכים לאישור רגע לפני פיזור הכנסת
המדינה יכולה להרוויח חצי מיליארד ש' ברגע. למה היא לא עושה את זה?

אחד ההסברים המרכזיים לזינוק במספר התווים, לפי מבקר המדינה, הוא הגדרות הזכאות הרחבות והעמומות בחוק חניה לנכים. החוק כולל, בין היתר, קריטריונים כמו אדם ש"תנועתו בדרכים ללא רכב עלולה לערער את מצב בריאותו" או מי ש"זקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות" - ניסוחים שלדברי המבקר מאפשרים פרשנות רחבה. למעשה, כבר לפני כשני עשורים התריע משרד התחבורה כי הקריטריונים אינם ברורים דיים, אך הם לא שונו מאז. בהתאם לכך, בשנת 2022 כ-44% מהבקשות שאושרו לתו חניה סווגו תחת קטגוריה רפואית של "אחר".

במקביל להיעדר שינוי בקריטריונים, בשנת 2021 הפך משרד התחבורה את הליך קבלת התו למקוון. המהלך נועד להקל על המבקשים, אך לפי המבקר הוא תרם להאצה נוספת בקצב הנפקת התווים: עד 2024 גדל מספרם בכ-60%.

ליקויים ודילמות מוסריות

דוח המבקר מצביע גם על ליקויים במנגנון אישור הבקשות. בשנת 2024 אושרו כ-93% מהבקשות באמצעות רופאי אגף הרישוי. זאת, למרות שהם אמורים לבחון רק בקשות עבור אוכלוסיות שיוריות - אלו שלא יכולים לגשת לוועדות של ביטוח לאומי, משרד השיקום וגופים נוספים. "מי שפונה לוועדות עובר הליך מסודר בו בודקים אותו פיזית", אומרת סמי כהונאי, סגנית מנהל האגף לביקורת תחומי התחבורה ומי שכתבה את הדוח. "אבל האוכלוסיה השיורית פונה למשרד התחבורה, וצריך לומר בכנות - אין להם דרך להתמודד עם זה, זה לא בליבת העבודה שלהם. הם מעסיקים רופאים במיקור חוץ, ואלו מקבלים החלטות רק על סמך מסמכים רפואיים".

"ובגלל שהקריטריונים לא מספיק ברורים, הכול תלוי בשיקול-הדעת של הרופא. ראינו בקשות שהוגשו עם אותם מסמכים רפואיים, פעם אחרי פעם, לפעמים אפילו 20 פעמים - ובסוף, אחרי שנדחו שוב ושוב, הם אושרו. זה מראה שיש בעיה בשיקול-הדעת". לכל אלו גם צריך להוסיף 150 אלף תווים שניתנו שלא כדין לכאורה, והתגלו בעקבות חקירה משטרתית שהפכה לגלויה בשנת 2024.

"יש פה דילמה מוסרית", ממשיכה כהונאי. "האם התו מגיע רק למי שבאמת יש לו מגבלה ברגליים, האם גם חולים אונקולוגיים זכאים. אבל בסוף, התווים מאושרים על בסיס מגוון רחב של אבחנות רפואיות, וצריך למצוא דרך לפתור את הדילמה המוסרית הזו, כי אלו שצריכים את זה באמת נפגעים".

אובדן הכנסות של 405 מיליון שקל בשנה

מבקר המדינה מצביע גם על ההטבות הכלכליות הנלוות לתווי החניה כגורם שעשוי לעודד את הביקוש להם. מהשוואה בין-לאומית שבוצעה ב-15 מדינות מפותחות, כמו אנגליה וארה"ב, עולה כי ישראל היא המדינה היחידה שניתן לשייך בה שני כלי רכב לאותו תו חניה. בשנים 2022-2024 המליצו צוותי עבודה שהקים משרד התחבורה להגביל את ההטבה לרכב אחד בלבד לכל תו, אך ההמלצות טרם יושמו.

בנוסף, תו חניה לנכה מקנה שורת הטבות נוספות, ובהן חניה ללא תשלום בכחול-לבן והנחה משמעותית באגרת הרישוי - 30 שקל בלבד לעומת כ-1,500 שקל לרכב רגיל. לפי מבקר המדינה, ההטבות הללו גורמות לאובדן הכנסות של כ-405 מיליון שקל בשנה למדינה, לצד אובדן הכנסות לרשויות המקומיות בהיקף שאינו ידוע.

"הגיוני להפריד בין ההטבות האלה", אומרת כהונאי. "זה נכון שאנשים עם מוגבלות לפעמים צריכים רכב כי אין להם יכולת להשתמש בתחבורה ציבורית, ולכן צריך להקל באגרת הרישוי, אבל זה צריך להיות מופרד מתו חניה. גם לגבי שני רכבים לכל תו - יש מקרים שבהחלט ראוי לתת את ההטבה הזו, אבל מישהו צריך לעשות סדר ולקבל החלטות אמיצות, גם פוליטית. במשך שנים היו הצעות שונות, אבל בפועל כלום לא קרה".

לדבריה, התוצאה מורגשת בשטח. "בסוף אנחנו רואים בשטח שאנשים עם מוגבלות מתקשים למצוא חניות פנויות בגלל שיש כל כך הרבה רכבים. מי שבאמת צריך את זה - נפגע. וזה גם יוצר אנדרלמוסיה ברשויות המקומיות בגלל שהתו מאפשר לחנות על מדרכות".

סוגיה נוספת שעליה מצביע המבקר היא משך תוקפם של התווים. בין השנים 2021 ל-2024 הנפיק משרד התחבורה יותר מ-30 אלף תווי חניה לצמיתות בכל שנה, המהווים בין 44% ל-50% מכלל התווים שניתנו באותן שנים. זאת, אף שבמשרד התחבורה גובשו קריטריונים למתן תווים לצמיתות, אך הם לא עוגנו בחוק.

ומה עם אכיפה? על פניו, החוק אמנם מאפשר להטיל קנס של עד 14 אלף שקל במקרים שבהם נעשה שימוש בתו חניה שלא כדין, למשל כאשר בעל התו כלל אינו נמצא ברכב. אולם לפי המבקר, המשטרה והרשויות המקומיות מתקשות לגבש תשתית ראייתית שתאפשר אכיפה אפקטיבית. כתוצאה מכך, במקרים רבים כלל לא מוטלים קנסות - גם במקרים מובהקים שבהם שני כלי רכב המשויכים לאותו תו חניה חונים בו-זמנית בחניות נכים שונות.

"אנשים חושבים לעצמם - למה לא אני?"

על רקע הממצאים, מבקר המדינה קורא לכלל הגורמים המעורבים בסוגיית תווי החניה לנכים לפעול במשותף לתיקון הליקויים. בדוח נכתב כי על משרדי הממשלה והרשויות הרלוונטיות "לרכז מאמצים ולשתף פעולה כדי לתקן את מכלול הליקויים ולהשיב לתווי החניה ולחניות הנכים את ייעודם הערכי והחברתי".

"קודם כל צריך לעשות סדר בבלאגן, למפות אוכלוסיות ולקבוע קריטריונים ברורים", אומרת כהונאי. "הקריטריונים צריכים להיות גם לגבי הזכאות וגם לגבי תוקף התו. בנוסף, אנחנו ממליצים גם על הסברה. התחושה היא שלכולם יש תווי נכה, וכולם עושים בזה שימוש לרע. במצב כזה, אנשים חושבים לעצמם - אז למה לא אני?".

את האצבע המאשימה מבקר המדינה מפנה למדינה ומוסדותיה. ואכן, אין ספק שלמשרדים השונים יש הרבה מה לעשות כדי לתקן את המצב. אבל לצד האחריות של המדינה, עולות גם שאלות חברתיות: איך הגענו למצב שבו הטבה שנועדה לאפשר עצמאות לאנשים עם מוגבלות הפכה בעיני רבים לזכות שכדאי להשיג גם ללא צורך אמיתי? ואיך הגענו למצב שכמעט אחד מכל שישה רכבים משויך לתו חניה?

עוד כתבות

מליאת הכנסת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

קרנות הגידור והמהפכה בתחבורה: החוקים שמחכים לאישור רגע לפני פיזור הכנסת

בקואליציה חיכו לרגע האחרון, ושורה של הצעות חוק כלכליות שגובשו לאורך זמן רב עלולות להיתקע ולא להגיע להצבעה ● מדובר בין השאר על הסדרת ענף קרנות הגידור בנאמנות והקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות ● מה הסיכויים שהחקיקה תושלם בכנסת הנוכחית?

קניון הזהב / צילום: איל יצהר

איך יכול להיות שהקניון הגדול בישראל שווה כה מעט?

מגדל מוציאה את האחים גינדי מקניון הזהב בראשון לציון, בעסקה המשקפת שווי של 2 מיליארד שקל ● משה גינדי: "נחזור לעסקי הבנייה. אנחנו יכולים להרוויח יותר" ● ברקע: המתנה להחלטת הממונה על התחרות אם לאשר מכירת מחצית מהקניון למליסרון

שופרסל / צילום: Shutterstock

דרמה בשוק הבשר: שופרסל תייבא ישירות מדרום אמריקה

לגלובס נודע כי במסגרת המהלך, שיוכרז בשבועות הקרובים, שופרסל תייבא בשר מדרום אמריקה ביבוא ישיר - מה שצפוי להוריד את המחיר לצרכנים ● המפסידות מהמהלך: היבואניות הגדולות בלדי ונטו ● גורם בשוק: "ענף הבשר הולך להשתנות מקצה לקצה" ● האם קמעונאים נוספים יצטרפו?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

גורניצקי וש. הורוביץ בפנים: ההטבה החדשה שמקבלים עורכי הדין

אף שמדובר בהטבת המס הגדולה ביותר לשכירים, במשך שנים קרנות השתלמות היו מחוץ לתחום בעולם עריכת הדין ● כעת התחרות הגוברת על הטאלנטים והצעירים מאלצת את הפירמות הגדולות לשבור את המסורת ● ואילו פירמות שינו כיוון?

נבחרת מרוקו, אמש / צילום: Reuters

עם נבחרת ששווה 448 מיליון אירו: מרוקו כובשת את המגרש

ארבע שנים אחרי שהדהימה את העולם והגיעה לחצי הגמר, מרוקו מוכיחה שההישג לא היה חד-פעמי ● מאחורי ההצלחה עומדת השקעה ארוכת שנים, גיוס כישרונות מהתפוצות ותפיסה שרואה בכדורגל מנוע לאומי ודיפלומטי

המוסד לביטוח לאומי / צילום: Shutterstock, KiyechkaSo

ליקויים חמורים: דוח המבקר חושף את מצב המרחבים המוגנים במבני ציבור

דוח מבקר המדינה חושף ליקויים חמורים במרחבים מוגנים במוסדות חיוניים ● מהבדיקה שבוצעה במהלך מלחמת "חרבות ברזל" עלה כי שיעור המבנים שבהם לא היה כלל מיגון תקני נע בין כ־8% לכ־23% ● בין המבנים שנבדקו: המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה, טיפות חלב וקופות החולים כללית ומכבי

קו הרקיע של מנהטן לפני פיגועי ה־11 בספטמבר / צילום: Shutterstock

ערב משבר חוב: העימות החריג בין מחזיקי אג"ח דה לסר

פירעון חלק מהחוב שגייסה חברת הנדל"ן הוותיקה, מצית בחודש האחרון דרישה של חלק ממחזיקי החוב לעכב את התשלום לאור "מצבה הקשה והמדרדר" ● בחברה דוחים את הטענות ומאשימים: "מקרה חריג וקיצוני שבו נושה מבקש לאיים על נושאי המשרה"

היזם מאור שלמה / צילום: באדיבות המצולם

ילד הפלא של וויקס משיק מודל שפה חדש

לאחר שהפכה למנוע הצמיחה העיקרי של Wix, משיקה Base44 מודל שפה, שאמור לשחרר אותה מתלות בצדדים שלישיים, ולחסוך בעלויות לה ולמשתמשים

ח''כ גלית דיסטל אטבריאן, נועה בירן דדון, ושר התקשורת שלמה קרעי / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

ספרינט לפני פיזור הכנסת: האם רפורמת השידורים של קרעי תעבור בחקיקה?

הכאוס הפרלמנטרי בוועדת התקשורת, בראשות ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הוא תמונת מראה מדויקת למצבו של השוק כולו: מתוח, יצרי ורווי בחוסר ודאות סביב חוק התקשורת החדש ● מי המרוויחים, מי המפסידים והאם לחוק יש סיכוי להיחקק לפני פיזור הכנסת

נגמרו המאווררים בחנויות, בריטניה / צילום: Reuters, Rasid Necati Aslim

גל החום שובר שיאים. למה האירופאים מעדיפים לא להתקין מזגנים למרות הכול

דירות הפכו למלכודת חום, מסילות רכבת נפגעו, המאווררים אזלו מהחנויות, ותושבי אירופה מחפשים פתרונות יצירתיים להתמודד עם הטמפרטורות שוברות השיאים ● בברלין הפעילו מכת"זית לקירור התושבים, וממשלת צרפת יצא בתוכנית חירום

שיגור לווין של SPACEX / צילום: SPACEX

בית ההשקעות הקוריאני שפספס את הנפקת SpaceX

פאשלת מיליארד הדולר: חברת ההשקעות הדרום-קוריאנית מיראיי אסט נמצאת תחת חקירה רגולטורית, לאחר שטעות בהגשת הביקושים הותירה אותה לחלוטין מחוץ להנפקת הענק של חברת החלל של אילון מאסק ● התוצאה: ביקושים בגובה של יותר מ-1.1 מיליארד דולר מהשוק הקוריאני ירדו לטמיון

מתוך הסרטון של משרד המשפטים / צילום: צילום מסך

"מעליב": הסרטון שמסעיר את מערכת המשפט

סרטון של נציבות תלונות הציבור על שופטים מעורר זעם במערכת המשפט, וזאת לאחר שמוצגות בו דוגמאות להתנהלות שעלולה להיות לא הוגנת מצידם של שופטים ● גורם במערכת המשפט: "התשדיר הפשטני והמעליב הזה פוגע במעמד השופטים ובמעמדו של בית המשפט"

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

עשרות מיליוני שקלים: המדינה תפצה את חברות התעופה על חלק מנזקי "שאגת הארי"

לאחר שחברות התעופה הישראליות נאלצו להחנות עשרות מטוסים בחו"ל במהלך המלחמה, המדינה תפצה אותן על רוב עלויות החניה – בהיקף של עשרות מיליוני שקלים

תחנת הכוח דוראד / צילום: יגאל גורן

מכה לדוראד: רשות התחרות מתנגדת להרחבת תחנת הכוח הפרטית באשקלון

רשות התחרות פרסמה שהיא ממליצה לרשות החשמל לא לאשר את הקמת תחנת הכוח דוראד 2 ● התנגדות זו מצטרפת למשבר הפנימי בין בעלי המניות ומטילה ספק ביכולתה של התחנה להשיג את אחד מארבעת האישורים להקמת תחנות כוח חדשות

שי אהרונוביץ', מנכ''ל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

תוספת של עד 8 מיליארד שקל בשנה: ברשות המסים יוזמים מהלך דרמטי למיסוי שותפויות

צוות משותף של משרד האוצר ורשות המסים מגבש מהפכה במיסוי "הישויות השקופות" ● בתוכנית: החלת מודל מיסוי דו–שלבי וחובות דיווח נוקשות שיעשו סוף לתכנוני המס האגרסיביים ● הצעד, שצפוי להשפיע על משרדי עורכי דין, רואי חשבון, קליניקות ומפעלי קיבוצים, נועד להילחם בהון השחור וליישר קו עם הסטנדרט הבינלאומי

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

דקות לפני סיום המסחר: הסקטור שהעביר את תל אביב לירידות

מהפך בחצי השעה האחרונה באחד העם: רוח גבית שלילית מוול סטריט הפילה את מניות הטכנולוגיה והכריעה את מדד ת"א 35 ● מדד הבנייה והנדל"ן זינקו על רקע ציפיות לריבית ● חשיפת גלובס על שופרסל הפילה את מניות יבואנית הבשר ● גילת קפצה לאחר דיווח על חוזה ענק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות קלות בוול סטריט, בדרך לרבעון הטוב ביותר מזה שש שנים

וול סטריט בדרך לסיים את הרבעון הטוב ביותר שלו מזה שנים ● בורסות טוקיו וסיאול ננעלו בעליות בעקבות הנעילה הירוקה אמש בוול סטריט ● הרגיעה הגאו-פוליטית שולחת את הנפט להמשך ירידות ● הזהב רושם את החודש הגרוע ביותר מאז 2008

ים המלח / צילום: Unsplash, Dave Herring

שנים של דחיות ועיכובים: מבקר המדינה מזהיר לגבי עתיד ים המלח

ארבע שנים לאחר המועד שנקבע, המשרד להגנת הסביבה טרם הגיש לממשלה את הדוח שאמור לשמש בסיס לגיבוש מדיניות לשיקום ים המלח, כך עולה מדוח מבקר המדינה ● המבקר מתריע גם מפני הזנחת הטיפול בבולענים, עיכובים בפיתוח תשתיות תיירות והיעדר הכרעה בין חלופות השיקום, בזמן שהמדינה מקדמת מכרז חדש לניצול משאבי ים המלח

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

משרד החוץ האיראני: "לא נקיים בימים הקרובים שום פגישות מו"מ עם הצד האמריקאי"

נשיא ארה"ב טראמפ אמר כי פגישת המו"מ תתקיים, וטען כי איראן היא שביקשה לקיים את השיחות - אך דובר משרד החוץ האיראני הכחיש זאת ● נשיא איראן פזשכיאן: "אם הצד האמריקאי דבק במזכר ההבנות, נמלא גם את התחייבויותינו"● סגן שר החוץ האיראני: מומחים איראנים ועומאנים יחלו בשיחות בימים הקרובים בעניין נתיבי הסחר בהורמוז ● עדכונים שוטפים

מערכת ההגנה האווירית ספיידר / צילום: רפאל

עסקת הענק של רפאל: כמה ירוויחו העובדים וכמה המדינה?

רפאל מכרה לרומניה בשני מיליארד אירו את "ספיידר" - מערכת הגנה אווירית לשכבות נמוכות ● העסקה משקפת את מגמת העלייה ברכש האירופי בצל האיום הרוסי ואת דרישת נאט"ו להגדיל את תקציבי הביטחון ● למה נבחרה דווקא היא נבחרה, וכמה כסף ייכנס לקופת המדינה?