בג"ץ הקפיא את מינויו של עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה, זאת בעקבות העתירות שהוגשו נגד הליך המינוי בו חברי כנסת תיעדו ופרסמו את הצבעתם, דבר שפגע בחשאיות ההצבעה.
עו"ד ראבילו, ששימש כעורך דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, היה אמור להיכנס לתפקיד ב-3 ביולי עם סיום כהונתו של מבקר המדינה הנוכחי מתניהו אנגלמן.
ההחלטה התקבלה על-ידי הרכב של חמישה שופטים, לאחר ששופטי בג"ץ הציעו לכנסת לערוך בחירות חוזרות לתפקיד, אך יו"ר הכנסת אמיר אוחנה סירב לכך וכתב ברשת X: "הכנסת אמרה את דברה".
● הממונה על התחרות לבג"ץ: "מעולם לא עשיתי דבר שפגע בסמכות השר"
● בג"ץ קבע: מבקר המדינה חרג מסמכותו בחקירת ה-7 באוקטובר
שבע עתירות הוגשו נגד מינויו של ראבילו, שנבחר למבקר המדינה בסיבוב ההצבעה השני ברוב של 61 קולות, מול 57 קולות לשופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון.
בעתירות נטען כאמור כי חשאיות הליך הבחירה נפגעה, מאחר שחברי כנסת תיעדו עצמם בסבב השני מצביעים לראבילו בעקבות הנחיה שקיבלו. טיעון נוסף התייחס לניגוד עניינים בין ראש הממשלה לעורך דינו. השופטים הבהירו כי לא יקבלו את טיעון ניגוד העניינים, אך הביעו ביקורת על הליך ההצבעה במהלך שני הדיונים שהתקיימו.
בסיבוב ההצבעה הראשון ניצח אלרון עם 60 קולות, לעומת 57 לראבילו. מאחר שאף מועמד לא השיג את הרוב הדרוש של 61 קולות, נערך סיבוב הצבעה שני, ואז חל המהפך, וראבילו נבחר.
במהלך הסיבוב השני, חברי כנסת מהאופוזיציה טענו כי חברי כנסת מהליכוד קיבלו הנחיה להצטלם עם פתק ההצבעה מאחורי הפרגוד, דבר שפוגע בחשאיות ההצבעה. חלק מחברי הכנסת, בהם ח"כ חנוך מילביצקי, פרסמו תמונות שלהם עם פתק שעליו שמו של ראבילו. בעתירות נטען כי חשאיות ההצבעה הקבועה בחוק נפגעה בשל כך.
את העתירות הגישו התנועה לאיכות השלטון, לשכת עורכי הדין, סיעות האופוזיציה יש עתיד וכחול לבן, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים), עמותת הישראלים, יאיא פינק ועו"ד יהודה רסלר.
