גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

התביעה הייצוגית: כלי חזק להגנה על הציבור - שמחייב מנגנוני איזון ובקרה

התובענה הייצוגית שינתה את מאזן הכוחות בין צרכנים לחברות ופתחה את שערי בית המשפט בפני ציבור שלא תמיד היה לו קול, אך כעת היא זקוקה לעבור לשלב הבא בהתפתחותה: כללים שיבחינו בין תביעות שמתקנות עוולות אמיתיות לבין כאלה שמייצרות בעיקר עלויות וחוסר ודאות

עוה''ד מני נאמן ומיכל ליפל / איור: גיל ג'יבלי
עוה''ד מני נאמן ומיכל ליפל / איור: גיל ג'יבלי

הכותבים הם משנה למנכ"ל ויועץ משפטי ראשי בקבוצת הפניקס ועורכת דין באגף הייעוץ המשפטי בקבוצה

עשרים שנה לאחר שנכנס לחיינו חוק התובענות הייצוגיות, נדמה שהגיע הזמן לומר את המובן מאליו: התובענה הייצוגית היא כלי חיוני להגנה על הציבור, אבל דווקא משום שהיא כלי חזק כל כך היא מחייבת שימוש מדויק, מדוד ואחראי יותר.

במקור, הרעיון פשוט וצודק: לאפשר לאזרח הבודד להתמודד עם עוולות קטנות אך רחבות-היקף, כאלה שלא משתלם לו לנהל לבדו, אך מצטברות לנזק ציבורי משמעותי. במובן הזה, התובענה הייצוגית פתחה את שערי בית המשפט בפני ציבור שלא תמיד היה לו קול.

20 שנה לחוק הייצוגיות: תביעות הצרכנות מובילות ולמה דיני התחרות במקום אחרון
אחרי המינוי של 70 השופטים, עוד כ-26 מונו לבתי משפט השלום

אבל כל כלי שנועד לאזן כוח עלול - כשהוא מתרחב ללא בקרה מספקת - לייצר חוסר איזון חדש. השאלה אינה אם התובענה הייצוגית נחוצה; היא נחוצה מאוד. השאלה היא האם המערכת יודעת להבחין בין הליך שמשרת את הציבור לבין הליך שמעמיס עליו עלויות.

זו אינה שאלה תיאורטית. בעולם עסקי שבו כל סיכון מתומחר, גם חשיפה משפטית רחבה מתגלגלת בסופו של דבר לעלות במחירי מוצרים ושירותים שעלולים להביא בחשבון את הסיכון המשפטי, ומראש לגלגל אותו לצרכן.

התחום התבגר; עכשיו תור הכללים

בשנים הראשונות שלאחר חקיקת החוק, הדגש הטבעי היה על עידוד השימוש בכלי: פתיחת הדלת, הנגשת ההליך ויצירת תמריץ אמיתי לחשיפת הפרות רחבות. זה היה שלב הכרחי. אלא שכעבור שני עשורים, שוק התובענות הייצוגיות בישראל כבר אינו שוק בתחילת דרכו. הוא מקצועי, מתוחכם, עתיר ניסיון ולעיתים גם אסטרטגי מאוד. אם נדמה זאת לעולם הספורט, התחום עבר מעיסוק של חובבים למקצוענים.

במציאות כזו, תפקידה של מערכת המשפט אינו רק לפתוח את שערי המגרש, אלא גם לנהל את המשחק ולדעת להוציא לתובעים כשצריך כרטיס צהוב, ואפילו אדום במקרים מתאימים. כך למשל, כאשר מוגשת תביעה ייצוגית ללא פנייה מוקדמת ראויה, או כאשר ניתן מענה ענייני לפנייה כאמור, אך התובע עומד על תביעתו בדווקנות, כי אין לו ממש מה להפסיד, או כאשר מתברר לתובע מהערות בית המשפט שהטענות שלו חלשות במיוחד - ראוי שהמערכת תשדר מסר ברור: לתביעה שאינה ראויה יש מחיר, והתובע צריך לשאת בהוצאות ריאליות. כבר היום ניתן לזהות בפסיקה ניצנים ראשונים של מגמה זו, אולם דומה כי נדרשת מדיניות נחרצת יותר.

אין בכך כדי להחליש את הכלי. להיפך: הבחנה חדה בין תביעה ראויה לבין תביעה חלשה מחזקת את אמון הציבור במנגנון הייצוגי ומבטיחה שהמשאבים השיפוטיים והעסקיים יופנו למקרים שבהם נגרם לציבור נזק ממשי.

המגן הופך לחרב

הדיון בתובענות ייצוגיות מתנהל בשפה של זכויות משפטיות, מתוך ראייה צרה של המקרה הנקודתי, מבלי שהמחוקק מביא בחשבון השלכות כלכליות רחבות יותר, והאם התועלת בתביעה הנקודתית עולה על העלות הרחבה לכלל הציבור.

עלויות ניהול, פשרות, שכר טרחה, שינוי מערכות, הגדלת עתודות והתגוננות מתמשכת אינם מתקיימים בוואקום. בחלק מהמקרים הם מוצדקים לחלוטין, משום שהם מתקנים עוול אמיתי. אבל במקרים אחרים, כאשר התועלת לציבור נמוכה והעלות המערכתית גבוהה, עולה הפרדוקס - האם כלי שנועד להגן על הציבור, עלול בשימוש לא מדויק דווקא להגדיל את המחיר שהצרכן משלם בשוק. לכן המבחן אינו רק אם קיימת עילה משפטית, אלא אם ההליך מייצר ערך ציבורי נטו.

בארה"ב ניתן לראות מה עלול לקרות כאשר המטוטלת נעה רחוק מדי: פסיקה של בית המשפט העליון בארה"ב אכפה הסכמי בוררות הכוללים ויתור על ניהול הליכים ייצוגיים, וצמצמה בפועל את האפשרות לנהל תביעות ייצוגיות במקרים רבים. ספק אם ישראל צריכה לאמץ מודל כזה, אבל לכל הפחות עליה ללמוד ממנו. כאשר כלי משפטי נתפס כבלתי מאוזן, התגובה אליו עלולה להיות צמצום יתר - ובסופו של דבר הציבור מפסיד פעמיים.

הזנב הארוך של האחריות

אחד האתגרים הבולטים נמצא אצל גופים מוסדיים, בנקים, חברות ביטוח וקרנות. אלה גופים שמנהלים מערכות יחסים ארוכות-טווח עם הציבור, לעיתים לאורך עשרות שנים (ביטוחי בריאות; משכנתאות; ביטוח חיים ועוד). כאשר עילה מסוימת מוגדרת כעילה מתמשכת, החלטות והסכמים שנעשו בעבר הרחוק עלולים להיבחן לפי סטנדרטים וכללים בהווה שהם שונים מהותית מהאופן שבו התנהלו הדברים אז.

הבעיה אינה עצם האחריות. גופים מוסדיים צריכים לשאת באחריות כאשר פגעו בציבור. הבעיה היא שיפוט בדיעבד של התנהלות שנעשתה לפני שנים רבות, לעיתים בהתאם לפרקטיקה שהייתה מקובלת באותה עת ואף תחת עינו של הרגולטור. זאת ועוד, ככל שחולף הזמן, היכולת לשחזר נסיבות, מסמכים, שיקולים והקשרים מצטמצמת, בעוד שהחשיפה המשפטית עלולה דווקא להתרחב.

כאן נדרש איזון חקיקתי ושיפוטי: להגן על הציבור מפני פגיעה אמיתית, אך גם להעניק ודאות סבירה לגופים שפעלו בזמן אמת בהתאם לדין, לפרקטיקה המקובלת ולהנחיות הרגולטוריות שהיו קיימות באותה תקופה.

המשמעות הכלכלית ברורה: אי-ודאות היסטורית משפיעה על תמחור סיכונים, על הקצאת הון, על ניהול מוצרים ארוכי טווח ועל היכולת של גופים פיננסיים לתכנן קדימה.

הגנה חכמה יותר

השלב הבא בדיני התובענות הייצוגיות אינו צריך להיות מלחמה בכלי, אלא ניהול טוב יותר שלו. בתי המשפט צריכים להמשיך לאפשר תביעות שמציפות עוולות רחבות ומייצרות תיקון אמיתי, אך במקביל להרתיע באמצעות הטלת הוצאות ריאליות מפני הליכים שמייצרים בעיקר עלות, לחץ ופשרה ללא תועלת ציבורית מספקת. גם המחוקק נדרש לקבוע גבולות ברורים יותר, במיוחד ביחס לעילות מתמשכות, פנייה מוקדמת, תמריצים כלכליים ושאלת העלות הציבורית. מערכת בוגרת אינה נמדדת רק ביכולתה לפתוח דלתות, אלא גם ביכולתה לדעת מתי לסנן, למקד ולכוון.

התובענה הייצוגית צריכה להישאר חרב חדה ביד הציבור, אבל זו אינה נבחנת רק בעוצמתה, אלא גם בדיוק השימוש בה. אם נרצה שהכלי הזה ימשיך ליהנות מאמון, מלגיטימציה ומהשפעה, הגיע הזמן לכייל אותו מחדש.

עוד כתבות

אליאב בטיטו / צילום: שי כהן

"דירה בלב ת"א בגיל 26, בלי ירושה": עשה את המיליון הראשון מעסק והשקעות

אליאב בטיטו התחיל להשקיע כבר בגיל 13, שילם "שכר לימוד" כואב במיוחד כשאיבד חצי מחסכונותיו ביום אחד, וכיום מנהל את רוב כספו באמצעות סוכן ובמדדים ● האסטרטגיה: השקעות לטווח ארוך ואפס הימורים ● המשקיעים החדשים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מכה לגוגל: הפסידה בערעור ותשלם קנס של 4.1 מיליארד אירו

בית המשפט העליון של האיחוד האירופי דחה את ערעורן של גוגל ואלפאבית ואישר את הקנס שהוטל עליהן, לאחר שנקבע כי ניצלו את הדומיננטיות של מערכת ההפעלה אנדרואיד כדי להעניק יתרון לשירותי גוגל ● בכך מגיעה לסיומה אחת מפרשות ההגבלים העסקיים הגדולות בתולדות החברה

פרופ' אבי לייב / צילום: Christopher Michel

הפרופסור הישראלי מהרווארד שיחפש חייזרים עבור טראמפ

פרופ' אבי לייב, אסטרונום באוניברסיטת הרווארד, מונה לראש ועדה שתבחן את המידע הקיים בידי ממשלת ארה"ב בעניין גורמים מעופפים לא מזוהים ● הצוות קיבל גישה לקבצים שנחשבו עד כה לסודיים ביותר ● עם זאת, בראיון ל-AP שפורסם אתמול העריך לייב כי רוב המידע במאגרים הסודיים הללו יוסבר בסופו של דבר כתופעות טבע או כמעשה ידי אדם

אולפן רדיו תל אביב 102FM / צילום: באדיבות 102 תל אביב

רדיו תל אביב מאיים בתביעות אישיות נגד אנשי משרד התקשורת

לטענת התחנה, משרד התקשורת לא פעל במשך תשע שנים למנוע הפרעות לשידוריה שמקורן בקפריסין, טורקיה וברשות הפלסטינית ● בנוסף, לא אישר לה להגביר את עוצמת המשדר, בעוד מתחרותיה נהנות מתנאים דומים ● כעת היא מציבה אולטימטום של 30 יום

עדנה ארבל ז''ל / צילום: הרשות השופטת

עדנה ארבל, שופטת בית המשפט העליון בדימוס, נפטרה בגיל 82

ארבל כיהנה במשך יותר מארבעה עשורים בשירות הציבורי, מפרקליטות מחוז המרכז ועד לבית המשפט העליון ● במהלך הקריירה שימשה כפרקליטת המדינה, ממלאת מקום היועץ המשפטי לממשלה, והייתה מעורבת בכמה מהפרשות והוועדות הבולטות בתולדות מערכת המשפט בישראל

ריצ'י האנטר, מבעלי קרן גרין לנטרן / צילום: יונתן בלום

קיבלה אישור: גרין לנטרן רוכשת את ביסקוטי לפי שווי של 500 מיליון שקל

רשות התחרות אישרה את רכישת מחצית ממניות רשת הקונדיטוריות ביסקוטי בידי קרן גרין לנטרן, בעסקה המשקפת לחברה שווי של כ־500 מיליון שקל ● המהלך מצטרף לשורת רכישות שביצעה הקרן בתחום המזון בשנתיים האחרונות ומרחיב את פורטפוליו ההשקעות שלה, שחצה את רף 1.7 מיליארד השקלים

פטריק דרהי, אבי לוי, נבות בר / צילום: יח''צ, שלומי יוסף,AP- Ian Langsdon

רכישת הוט מובייל: הבעלים החדשים יביאו "מהבית" רק כחצי מיליארד שקל

נחתמה העסקה לרכישת חברת הסלולר תמורת 1.2 מיליארד שקל ע"י קבוצת דלק ישראל־קיסטון־לאומי ● לראשונה נחשפים נתוני הוט מובייל, שמציגה שיפור בתוצאות ברבעון הראשון ורווח נקי של 23 מיליון שקל ● נציגת הרוכשים: השבחת החברה לא תגיע מעליית מחירים

כותרות העיתונים בעולם

בישראל וביוון חוששים: האם טראמפ ייתן מתנה לטורקיה על חשבונן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: בישראל וביוון חוששים שטראמפ יודיע על מכירת מטוסי F-35 לטורקיה, הנפט מתחיל לזרום במצר הורמוז והאיחוד האירופי משקיע כספים במחקר אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם   

תצוגת נשק בלונדון / צילום: Reuters, Toby Melville

רחפנים ו"צי היברידי": בריטניה חשפה תקציב ביטחון חדש ומוגדל

בריטניה בדרך לעמוד בהתחייבות להגדיל את הוצאות הביטחון ל־3% מהתמ"ג ● באחת ההחלטות האחרונות שלו בתפקיד, ראש הממשלה קיר סטארמר חשף את תקציב הביטחון, שכולל הגדלת השקעה ברחפנים ונשק גרעיני והתמקדות ברכש מקומי

אורי לוין, מנכ''ל תדהר, בכנס הנדל''ן השנתי של EY ישראל / צילום: טל גולדשטיין

המנכ"ל שמאחורי הנפקת השנה: "מחירי הדירות צנחו ב-20%"

מנכ"ל תדהר אורי לוין אמר בכנס הנדל"ן השנתי של EY ישראל כי בשל מבצעי המימון ושאר ההטבות, הירידות שהתרחשו ב-4 השנים האחרונות לא משתקפות בפועל בנתוני הלמ"ס  - עובדה המנטרלת את האפקט הפסיכולוגי ● עוד אמר: "שוק המשרדים נמצא במצב מורכב, אך בת"א מורגשת התאוששות"

החנות החדשה של רולקס באלפים בשוויץ / צילום: courtesy of Bucherer

הפרדוקס של רולקס: ככל שיותר קשה לרכוש אותו, כך רוצים אותו יותר

ענקית היוקרה היא כבר מזמן לא רק יצרנית של שעונים שוויצריים, אלא גם דוגמה קיצונית ומרתקת למותג שמייצר ביקוש אדיר דווקא דרך חוסר זמינות ● ומה השיעור למותגים ישראלים? ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש

צילום: Shutterstock

מפרומפט ללופ: המקצוע שיכריע מי ינצח בעידן ה-AI

המסע מ-Prompt Engineer ל-Loop Engineer הוא לא עוד טרנד טכנולוגי, הוא מפת הדרכים לשאלה מי מאיתנו יישאר יקר הערך בעידן הסוכנים, ולמה דווקא ישראל יושבת על מאגר הכישרון הנכון ברגע הנכון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בהצגת הרפורמה להקמת חשבון השקעה (ארביטראז'), היום (ד') / צילום: לע''מ

מהפכת החיסכון של האוצר: הבנקים הגדולים יישארו בחוץ ב-3 השנים הראשונות

באוצר מציגים את הדוח הסופי של "ועדת ארביטראז'" - מהלך שנועד לרכז בפלטפורמה אחת שלל מוצרי חיסכון תוך השוואת תנאי המיסוי: קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות ● כפי שפורסם בגלובס, תיקבע תקרת פטור קשיחה ומצרפית של 200 אלף שקל לכלל מוצרי החיסכון

הקרבות שהתחוללו בכבישים ב-7 באוקטובר / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

אלף ימים למלחמה: מחאות בעשרות מוקדים ו"דקת עצירה ארצית"

אירועי יום ה-1,000 לטבח 7 באוקטובר נפתחו הבוקר במוקדי זיכרון ומחאה ברחבי הארץ בהובלת מועצת אוקטובר • במהלך היום יתקיימו דקת זיכרון ארצית, תערוכת "1,000 זיכרונות", מיצגים, עדויות של משפחות ושורדים, והערב תיערך עצרת מרכזית בכיכר החטופים בתל אביב ● משרד החוץ האיראני: השיחות של המשלחת האיראנית בדוחא שבקטאר הסתיימו ● עדכונים שוטפים

ראש הממשלה בנימין נתניהו בתוכנית ''הפטריוטים'', ערוץ 14 / צילום: צילום מסך

נתניהו התגאה שהוריד את מחירי הדירות. הוא צדק, אבל יש כוכבית

ראש הממשלה התראיין ל"פטריוטים" וציין את הוזלת מחירי הדירות - אך הוא נמנע מלדבר על ההתייקרות בשוק השכירות ● והמונח "תל"ג" שוב יצא מפיו של נתניהו, אלא שאנשי מקצוע טוענים שצריך להסתכל על פרמטר אחר ● המשרוקית של גלובס בודקת את ראיון נתניהו

גיה באר גורביץ' / צילום: רונן פדידה

הפרזנטורית החדשה של בנק מזרחי טפחות

אחרי יותר משלוש שנים בתפקיד, חן אמסלם מסיימת את דרכה כפרזנטורית הבנק, ולנעליה תיכנס השחקנית גיה באר גורביץ’ ● באר גורביץ’ תצטרף לדביר בנדק, שמוביל את הקמפיינים של מזרחי טפחות כבר קרוב לשני עשורים

איור: גיל ג'יבלי

איך הירידה בדולר משנה את הדרך שבה מנהלים סטארט־אפ?

הצלילה של הדולר פגשה את ההייטק הישראלי בנקודה רגישה - אחרי שש שנים של קורונה ומלחמות ועם מהפכת ה־AI שמשנה את הכללים ● איך ניתן למזער את הנזקים? ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

ראש בראש עם פולימרקט: חברת הגיימינג הישראלית נכנסת לשוק החיזוי

סאנפלאוואר הישראלית תחל בשבועות הקרובים בפיילוט בקרב לקוחותיה לפלטפורמת חיזוי חדשה שפיתחה בשם Crown Predictions ● המהלך מסמן את כניסתה לתחום החם שמושך גם ענקיות טכנולוגיה כמו מטא, על רקע הרגולציה המתגברת בשוק הסושיאל־קזינו שבו צמחה

דריו אמודיי מנכ''ל אנתרופיק / צילום: ap, Don Feria

בועת ה-AI המטרידה: מה באמת הביא לדחיית הנפקות אנתרופיק ו-OpenAI

ההוצאות וההפסדים של ענקיות הבינה המלאכותית צפויים רק לגדול ● המשקיעים חוששים: הלקוחות לא יצליחו לייצר מהטכנולוגיה היקרה מספיק הכנסות כדי להצדיק את השקעות העתק

ההייטק הישראלי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

ההייטק הישראלי גייס 7.6 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2026, מספר סבבי הגיוס המשיך לרדת

דוח חדש של לאומיטק ו-ivc מראה כי חברות ההייטק הישראליות גייסו במחצית הראשונה של 2026 כ־7.6 מיליארד דולר, עלייה של 52% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ● הסייבר ממשיך להוביל את הגיוסים, תחומי הדיפנס־טק והקוונטום ממשיכים לצמוח, אך עיקר ההון זורם למספר קטן יותר של חברות גדולות, בעוד שהחברות הצעירות מתקשות לגייס