איך הירידה בדולר משנה את הדרך שבה מנהלים סטארט־אפ?

התנודות הקיצוניות בשער הדולר בתקופה האחרונה רחוקות מלהיות סוגיה פיננסית טכנית. עבור ענף ההייטק הישראלי, המהווה כ־58% מסך היצוא של המדינה, מדובר באירוע מאקרו־כלכלי בעל השפעה קרדינלית על עתיד החברות והמשק. מיה אייזן־צפריר, מנכ"לית לאומיטק, מסבירה עד כמה עמוקה הפגיעה ומה אפשר לעשות כדי למזער אותה.

● ראיון | הוא חקר את המטבע החזק בעולם ובטוח: כך יקרה גם לשקל

לטובת מי שלא עקב אחרי הגרף התנודתי: שער הדולר, שחצה את רף ה־4 שקלים בפרוץ המלחמה, צלל בהמשך עד לשפל של 2.88 שקלים. אמנם חווינו תיקון קל מאז, אך עדיין מדובר ברמות נמוכות מבחינה היסטורית.

איך זה משפיע על החברות?

"ההייטק הישראלי הוא קטר היצוא של המשק, והוא מתנהל במודל דואלי מורכב. החברות מגייסות את ההון שלהן מהמשקיעים בדולרים, וגם מבנה ההכנסות שלהן מלקוחות גלובליים הוא דולרי. מצד שני, הפעילות המרכזית שלהן היא מקומית. המטה, מרכזי הפיתוח ומבנה ההוצאות על השכר הם שקליים.

"במילים פשוטות, הכסף נכנס בדולרים, אבל העובדים מקבלים שכר בשקלים. כשהדולר נחלש, נוצרת תנועת מלקחיים - ההכנסות והגיוסים מתכווצים במונחים מקומיים, בעוד עלויות השכר והתפעול השקליות נשארות גבוהות ואף עולות".

כשהתקציב לא מספיק

זה נשמע כמו אירוע שיכול לשבש תוכניות עבודה. מה קורה לחברות כשהדולר צולל בכ־20% בשנה?
"הקצב הזה אכן חריג וזה זורק את החברות לבחון מחדש את תוכניות העבודה והתקציבים. חברות שיש להן 'Runway' (טווח נשימה פיננסי, ב"ל) ארוך, נהנות מיותר זמן להיערך. הן מנהלות דיונים, בוחנות את מבנה ההוצאות ושואלות את עצמן שאלות קשות כמו איך לתכנן את כוח האדם מול המציאות החדשה.

לעומתן, חברות עם Runway קצר מוצאות את עצמן במציאות מורכבת בהרבה. פתאום כסף שהיה אמור להספיק לשנה שלמה, מתכווץ ומספיק לשמונה חודשים".

אתם רואים שיותר ויותר יזמים מתלבטים איפה לגייס את העובד הבא?
"חשוב לזכור שאתגר המט"ח הנוכחי מגיע אחרי רצף של חמש שנים מטלטלות עבור ההייטק, אבל לאורך כל התקופה הזו ראינו את היכולת שלהן להמציא את עצמן מחדש. בנוסף, כל זה קורה בדיוק כשטכנולוגיית ה־AI נכנסת לחיינו ומשנה את החוקים. לכן אנחנו רואים היום שיטות חדשות לבניית חברות: יזמים הולכים דרך ארוכה יותר בפיתוח המוצר עוד לפני שהם בכלל ניגשים לגייס כסף. הם משלבים את הכלים החדשים של ה־AI ומכלכלים את צעדיהם בצורה שמרנית בהרבה. שואלים מתי ואיפה לגייס, ואיך להתקדם מהר ובצורה יעילה יותר כדי לא להיכנס למבנה הוצאות כבד מדי מוקדם מדי".

איך חברות מתגוננות מהתנודות?
"פה אנחנו רואים הבדל בין חברות מבוססות לצעירות. החברות הגדולות מחזיקות במחלקות כספים מפותחות ומשתמשות בכלי גידור פיננסיים. הן נעזרות ביועצים ובבנקים ומקבלות קשת של פתרונות שמאפשרים לקבע את השער מול 'שער התקציב' שהן הגדירו. החברות הצעירות יותר מתקשות בכך. סטארט־אפ לא נולד כדי להיות גוף פיננסי מתוחכם שמנהל חשיפות מט"ח, אלא כדי להגשים חזון טכנולוגי.

לכן, הדבר המרכזי שהן עושות כעת זה לחשב 'שער תקציב' ריאלי ושמרני, שלוקח בחשבון את התחזקות השקל, כדי לוודא שהכסף הקיים יאפשר להן להגיע לאבני הדרך הבאות. החברות הגדולות הן גם מעסיקות גדולות ויש להן עובדים ברחבי העולם. לכן צריך לפעול כדי שישראל תמשיך להיות תחרותית גם בהיבט של העסקת עובדים".

ומה עושה האקוסיסטם כדי לסייע לחברות צעירות?
"כולם עובדים קשה. כבנק שמלווה אלפי סטארט־אפים, אנחנו שואלים את עצמנו בכל יום איך אנחנו יכולים לעזור. אנחנו מנגישים להם ידע וייעוץ, ובימים אלו שוקדים על פיתוח פתרונות פשוטים שיאפשרו גם ליזמים בתחילת הדרך לקבל ודאות פיננסית מסוימת. באותה נשימה, אנחנו רואים גם מעורבות של הממשלה, שמנהלת דיונים עם בכירים בענף על הקמת קרנות סיוע לסטארט־אפים שנפגעו מייסוף השקל, ואפילו על יוזמות שיאפשרו לחברות לשלם מסים בדולרים".

"נראה קידומת של 2 שקלים"

אף אחד לא יכול לנבא לאן ילך שער החליפין, אבל הגורמים המבניים של המשק - כמו העודף המובנה בחשבון השוטף - תומכים בטווח הארוך בשקל חזק. "השוק מדבר על כך שעוד נראה בהמשך קידומת 2. נכון שבימים האחרונים הדולר חזר לאזור ה־3 שקלים, אבל השערים הגבוהים שראינו כנראה כבר מאחורינו, לפחות בשנה הקרובה".

לסיכום, את אופטימית לגבי היכולת של הענף לצלוח גם את הסערה הזו?
"ההייטק הישראלי יעבור כל סערה. אנו פועלים בעולם יחסי ובסביבת מאקרו מאתגרת שמשפיעה על כולם. בשורה התחתונה, היזם הישראלי צריך להמשיך לבלוט ביחס למקביליו בעולם. איכות הטכנולוגיה והיזמים שצומחים כאן היא מהטובות ברמה בינלאומית. כשאנחנו מסתכלים על אלפי החברות שאנחנו מלווים, אף אחד לא עוצר. כולם נמצאים בתהליכי היערכות, התארגנות וחשיבה קדימה".

*** גילוי מלא: נתון בשבוע הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם.