לפי נתונים ראשוניים מתוך דוח ההייטק למחצית הראשונה של 2026, שמפרסמים היום (ה') לאומיטק ו-IVC, חברות טכנולוגיה ישראליות גייסו 7.6 מיליארד דולר בששת החודשים הראשונים של השנה- עלייה של 52% לעומת התקופה המקבילה ב-2025. כך, ברבעון השני בלבד גויסו 4.2 מיליארד דולר.
● לראשונה: ההייטקיסט הישראלי הפך ליקר יותר ממקבילו שבעמק הסיליקון
● זינוק של מעל 200%: המניה מכפר סבא שמככבת בוול סטריט
עם זאת, העלייה בהיקף ההון אינה משקפת התרחבות של שוק הגיוסים כולו. מספר סבבי הגיוס המשיך לרדת, וברבעון השני הסתכם ב-97 עסקאות בלבד. לפי הדוח, מאז 2023 עומד מספר סבבי הגיוס על מעט יותר מ-100 ברבעון בממוצע, לעומת כ-140 סבבים ברבעון בשנים 2019-2020. המשמעות היא שיותר כסף נכנס להייטק הישראלי, אך הוא מתרכז במספר קטן יותר של עסקאות ובחברות מעטות יחסית, מגמה שמאפיינת בשנים האחרונות גם את שוק ההון סיכון בעולם.
הסייבר שומר על הבכורה, הדיפנס־טק ממשיך לצמוח
גם חלוקת ההשקעות בין התחומים נותרה דומה לשנים האחרונות. תחום הסייבר המשיך להיות מוקד המשיכה המרכזי של המשקיעים, עם גיוסים של 2.57 מיליארד דולר במחצית הראשונה- כ-34% מכלל ההון שגויס. בכך שומר התחום על מעמדו כמוביל גיוסי ההון בתעשיית ההייטק הישראלית, לאחר שכבר הוביל את השוק גם ב-2024 וב-2025. במקביל, גם תחומי הדיפנס־טק, החלל והמחשוב הקוונטי ממשיכים לצבור תאוצה. חברות הפועלות בתחומים אלה גייסו יחד 846 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה - סכום שכמעט משתווה לכלל הגיוסים שנרשמו בענפים אלה במהלך שנת 2025. בדוח עודכנה גם מתודולוגיית מדידת חברות הבינה המלאכותית: במקום להתייחס רק לחברות GenAI, נכללות כעת חברות שבהן הבינה המלאכותית נמצאת בליבת המוצר או הטכנולוגיה. לפי ההגדרה החדשה, חברות Core AI גייסו 1.6 מיליארד דולר במחצית הראשונה, אם כי ב- IVC מדגישים כי קיימת חפיפה בין קטגוריה זו לענפים נוספים, ובראשם הסייבר.
החברות הגדולות מושכות את רוב הכסף
הנתונים מצביעים גם על פער הולך וגדל בין חברות בוגרות לבין סטארט־אפים צעירים. ברבעון השני ריכזו חברות בשלבי הצמיחה והשלבים המאוחרים כ-83% מכלל ההון שגויס, בעוד שחברות בשלבי הסיד והשלבים הראשוניים גייסו 719 מיליון דולר בלבד, ירידה לעומת יותר ממיליארד דולר בכל אחד משלושת הרבעונים שקדמו לכך.
לפי הדוח, אחת הסיבות לכך היא השפעת סביבת המאקרו. החברות מגייסות הון בדולרים, אך מרבית הוצאותיהן, ובראשן השכר, משולמות בשקלים. התחזקות השקל לצד העלייה בשכר בענף שוחקות את כוח הקנייה של כספי הגיוס ומקשות בעיקר על חברות צעירות, שלהן פחות מקורות הכנסה ופחות גמישות פיננסית. מנגד, החברות הבוגרות מצליחות להתמודד טוב יותר עם השינויים ואף הגדילו משמעותית את היקף הגיוסים. במקביל, שיעור המשקיעים הזרים נותר יציב יחסית ועמד במחצית הראשונה על 69.1% מכלל קרנות ההון סיכון וזרועות ההשקעה הפעילות בישראל, נתון המעיד כי למרות האתגרים הביטחוניים והכלכליים, ישראל ממשיכה לשמור על מעמדה כאחד מיעדי ההשקעה המרכזיים בתעשיית הטכנולוגיה.
