הבוקר פרסם משרד האוצר את דוח ועדת הארביטראז' המלא לאחר הצגתה של הרפורמה בחיסכון, אתמול. הרפורמה כפי שנכתב אודותיה בהרחבה בגלובס, הוועדה, שיצאה לדרך לפני שנתיים, הוקמה במטרה לקבוע כללים חדשים ולהביא להשוואת תנאי המיסוי בין מוצרי החיסכון השונים: קופות גמל להשקעה, קרנות נאמנות ופוליסות חיסכון.
● האוצר מציג: מהפכה בשוק החיסכון, בניגוד לעמדת רשות שוק ההון
● 20 שנה לחוק הייצוגיות: תביעות הצרכנות מובילות ולמה דיני התחרות במקום אחרון
באוצר מעריכים כי הצעד יעודד העברת כספים מחשבונות העו"ש שאינם נושאים ריבית לאפיקי השקעה מניבים. המהלך כולל הקמת חשבון השקעות, שבו החוסכים יוכלו לראות במקום אחד מסודר ומאורגן את הכספים שנמצאים באפיקים השונים. בנוסף, הטבת המס שקיימת כיום בקופת הגמל להשקעה, המוערכת בכשני מיליארד שקל בשנה, תיפרס על כלל המוצרים ותעמוד על 200 אלף שקל לחוסך לכל היותר - כפי שנחשף בגלובס.
הטבת המס החדשה תאפשר לקנות ולמכור מכשירי השקעה בתוך החשבון ללא יצירת אירוע מס (דחיית מס), כאשר תשלום המס על הרווחים יתבצע רק בעת משיכת הכספים אל מחוץ לחשבון. כמו כן, משיכת הכספים כקצבת פנסיה לאחר גיל 60 תעניק פטור מלא ממס, אך גם היא תוגבל לתקרה של 200 אלף שקל. זאת, בשונה מהמצב הנוכחי בקופות הגמל להשקעה, שבו ניתן להפקיד עד כ-83 אלף שקל בכל שנה ולקבל פטור מלא ממס רווחי הון במשיכת קצבה לאחר גיל 60. במצב הקיים, שווי ההטבה המצטבר לאורך שנים יכול להגיע במקרים חריגים גם למיליוני שקלים. באוצר טענו אתמול כי רק כ-10 אחוזים מהחוסכים עושים שימוש בקופות הגמל להשקעה וכי רק בקרב מיעוט מהם הסכום עובר את תקרת הפטור המוצעת, ואולם מדובר במוצר חדש יחסית שנפתח לציבור רק לפני עשור.
הנימוק הרשמי לחיסרון הרגולטור: "לא מרגיש טוב"
במסגרת מסיבת העיתונאים שהתקיימה להצגת הדוח בלט בהעדרו הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהוא בכלל הרגולטור האמון, כששר האוצר הסביר שהוא "לא מרגיש טוב", ואולם גל מתנגד נחרצות לרפורמה וטיעוניו מובאים בדוח שפורסם היום.
כך נכתב כי יישום ההמלצות עלול לייצר "בסבירות גבוהה" נחיתות מובנית משמעותית מבחינה תפעולית, עסקית ורגולטורית לחלק מהמוצרים המשווקים כיום. "נחיתות זו עלולה להביא לירידה במספר היצרנים, פגיעה במגוון המוצרים המוצעים לצרכן וכפועל יוצא מכך לעליית מחירים. זאת, במקביל לעליית מחירים שעלולה להיגרם מתוספת הנטל התפעולי והגבלה מעשית של היכולת לשווק חלק מהמוצרים באופן ישיר".
הדברים הללו מתכתבים עם טענות שנשמעו בשוק בימים האחרונים, לפיהן במצב של השוואת המיסוי, קופות הגמל להשקעה למעשה ייעלמו מהשוק והציבור ישלם יותר. זאת מאחר ודמי הניהול שונים בתכלית - דמי הניהול הממוצעים בקופת גמל להשקעה הם 0.6% בעוד שבקרן נאמנות 1.5%.
הארביטראז' נשמר: עדיפות מובנית לקרנות הנאמנות
הרשות אמנם תומכת בעקרון של ניטרליות מיסויית בין מוצרי החסכון השונים ואולם היא מסבירה כי המתווה לא משיג את היעד הזה. "במסגרת המתווה, מוצע לבטל את דחיית המס במעבר בין מסלולים בקופות גמל להשקעה ובפוליסות חיסכון עבור סכומים העולים על התקרה המוצעת (200 אלף ש"ח), בעוד שבפועל מרבית כספי הציבור במוצרים אלו ובחשבונות ניירות ערך מצויים דווקא מעבר לתקרה זו ומחוץ לחשבון ההשקעה, ומשכך אינם נהנים מהטבת המס", נכתב.
"במקביל לביטול הטבת דחיית המס בקופות גמל להשקעה ובפוליסות חיסכון, יתרון מיסויי מרכזי הקיים בקרנות נאמנות, האפשרות לקיזוז הפסדים לצורכי מס, נותר על כנו, מבלי שניתן לכך מענה מקביל במוצרים האחרים והחוסכים בהם אינם יהנו מקיזוז הפסדים כאמור. יתרה מכך, הדוח קובע כי לא קיימת היתכנות פיסקלית (תקציבית - א"ז) ליצירת השוואה מלאה בין המוצרים בהיבט זה, ומשכך מדובר בפער מיסויי מהותי שיווצר לטובת מוצרים מסוימים וישמר ארביטראז' מיסויי. במכלול, השינויים המוצעים אינם מביאים ל"יישור מגרש המשחקים" בהתאם לעיקרון שהותווה, אלא יוצרים הטיה משמעותית לטובת מכשירים ונכסים פיננסיים מסוימים, באופן העלול לפגוע בתחרות ההוגנת בין המוצרים ואף להשפיע על הקצאת החיסכון במשק משיקולים שאינם כלכליים".
בנוסף ליתרונות המיסויים שיקבלו קרנות הנאמנות, עוד נטען על ידי הרשות כי אמנם נקבע שלא תהיה חובה להתחבר ל"חשבון השקעה" שיוקם וניתן יהיה להציע מכשירי חיסכון גם מחוצה לו, תהיה חובה להתחבר אליו. חובה זו תעלה כסף ועשויה להתגלגל לחוסכים.
חשש לעיוות התחרות וניגוד עניינים בייעוץ החוסכים
ברשות שוק ההון מביעים דאגה גם מפגיעה ביכולת ההשוואה הצרכנית: "בעוד שבקופות גמל להשקעה ובפוליסות חיסכון קיים מספר מוגבל ומוגדר של מסלולי השקעה, בקרנות נאמנות קיים היצע רחב ומשתנה של מסלולים, אשר עשוי לפגוע ביכולת ההשוואה של החוסך ולהקשות על קבלת החלטה מושכלת".
הרשות מסבירה כי "צפוי להיוותר פער מובנה בהיבט זה, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם עקרון "מגרש המשחקים השווה" שעליו מושתת הדוח. לעמדת הרשות, לשם צמצום הארביטראז' הרגולטורי בין המוצרים, ובפרט הפערים הנובעים מהיצע מסלולים רחב ולא אחיד, הרשות הציעה לשקול קביעה שלפיה היצע מסלולי ההשקעה במסגרת חשבון ההשקעה, בכל אחד מהמוצרים, יהיה דומה בהיקפו, באופן שיקל על הציבור לבחון את המסלול המתאים לו. כמו כן, הרשות קובעת כללים מפורטים בעניין אופן קביעת המסלולים במכשירי החיסכון השונים בהתאם לשיקולים רחבים ואין מקום לשינוי ההליך המוצע בקביעת המסלולים, בפרט שההליך המוצע מהווה פער רגולטורי חדש בפני עצמו".
כאמור, במסגרת הרפורמה יוקם "חשבון השקעות" שיתן גישה לכלל מוצרי החיסכון, בדוח מוצע לקבוע שמתפעלי החשבון הזה יוכלו להציע גם שירותי ייעוץ ואולם, "במרבית המקרים מתפעלי חשבון ההשקעה הם גם יצרנים של מוצרים פיננסיים או קשורים ליצרנים כאמור. בנסיבות אלה מתעורר קושי מובנה להבטיח כי הייעוץ שיינתן יהיה אובייקטיבי ונטול ניגודי עניינים, ואף עלול להיווצר קושי בהתיישבותו עם הוראות הדין החלות על בעלי הרישיונות השונים", כתבה הרשות.
