גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

מפרומפט ללופ: המקצוע שיכריע מי ינצח בעידן ה-AI

המסע מ-Prompt Engineer ל-Loop Engineer הוא לא עוד טרנד טכנולוגי, הוא מפת הדרכים לשאלה מי מאיתנו יישאר יקר הערך בעידן הסוכנים, ולמה דווקא ישראל יושבת על מאגר הכישרון הנכון ברגע הנכון

צילום: Shutterstock
צילום: Shutterstock

הכותב הוא סמנכ"ל טכנולוגיות Voicenter

ביוני האחרון פרסם מהנדס בשם פיטר שטיינברגר משפט קצר ברשת X. הוא כתב, בקירוב: תזכורת חודשית, אתם כבר לא אמורים לכתוב פרומפטים לסוכני קוד. אתם אמורים לתכנן לולאות שכותבות את הפרומפטים בשבילכם. המשפט הזה נצפה מיליוני פעמים תוך ימים. אבל מה שהפך אותו ממשפט שנון לרעיון מכונן היה מי שהסכים איתו.

ההייטק הישראלי גייס 7.6 מיליארד דולר השנה, מספר סבבי הגיוס ירד
לראשונה: ההייטקיסט הישראלי הפך ליקר יותר ממקבילו שבעמק הסיליקון

בוריס צ'רני, האיש שבנה את Claude Code, אחד מכלי פיתוח ה- AI המובילים בעולם, אמר בריאיון: אני כבר לא כותב פרומפטים ל-Claude. יש לי לולאות שרצות. הן אלה שכותבות ל-Claude ומחליטות מה לעשות. התפקיד שלי הוא לכתוב את הלולאות. וזו לא רטוריקה. צ'רני סיפר שבמשך חודש שלם לא פתח סביבת פיתוח, בזמן שכל הקוד שלו, מאות בקשות מיזוג, נכתב על ידי הסוכן.

קוראים למקצוע החדש הזה Loop Engineer, מהנדס לולאות. וכדי להבין למה הוא כל כך חשוב, לא רק למתכנתים אלא לכל מי שמנהל ארגון בישראל, צריך לחזור כמה צעדים אחורה. ולהסתכל על מסע שלם שעברנו תוך שלוש שנים בלבד.

מהמקצוע הלוהט שנעלם ועד המדרגה האחרונה

ארבע תחנות, כיוון אחד. כש-ChatGPT הגיע לעולם, נולד מקצוע שנשמע כמו בדיחה: Prompt Engineer, מהנדס פרומפטים. אנשים הרוויחו מאות אלפי דולרים על היכולת לדבר עם המכונה, לנסח את ההוראה המושלמת שתוציא מהמודל את התשובה הטובה ביותר. התקשורת הכתירה את זה כמקצוע הלוהט של העשור. שנתיים אחר כך, התפקיד הזה כמעט נעלם ככותרת עצמאית. לא כי הוא נכשל. אלא כי הוא הפך למיומנות בסיסית שכולם מחזיקים, כמו לדעת לכתוב מייל.

התחנה השנייה הגיעה ביוני 2025, כששני אנשים, טובי ליטקה מנכ"ל Shopify ואנדריי קרפתי מהדמויות המוכרות בעולם ה-AI, הסכימו שהמונח הנכון הוא Context Engineer, מהנדס הקשר. התובנה הייתה עמוקה: הקסם הוא לא בניסוח ההוראה, אלא באיזה מידע, זיכרון וכלים אתם מספקים למודל לפני שהוא מתחיל לעבוד. לא איך אתם שואלים. מה אתם מניחים על השולחן.

התחנה השלישית, ב-2026, היא Harness Engineer, מהנדס הרתמה (יש שקוראים לזה גם Agent Engineer). כאן כבר לא מדובר בשיחה בודדת עם המודל, אלא בתכנון כל הסביבה התפעולית שבה סוכן אוטונומי פועל: אילו כלים יש לו, מתי הוא עוצר, למי הוא מסלים, איך הוא נכשל בבטחה. כפי שאמר מהנדס מצוות Codex של OpenAI: סוכנים זה לא הקשה. הרתמה היא הקשה.

ועכשיו התחנה הרביעית: Loop Engineer. כאן האדם עולה מדרגה אחרונה. הוא כבר לא כותב את ההוראה, לא אוסף את ההקשר, ואפילו לא מפעיל את הסוכן הבודד. הוא מתכנן את הלולאה: מערכת קטנה שפועלת לבד. מוצאת את העבודה, מפעילה את הסוכן, בודקת את התוצאה מול מטרה מוגדרת, ואם היא לא הושגה, מפעילה את הסוכן שוב עם תיקונים. האדם הופך למחבר של המערכת. המודל הופך לחלק קטן בתוכה.

ה-AI יחליף את כל העובדים? לא בטוח

שימו לב לכיוון של כל המסע הזה. בכל תחנה, האדם מתרחק עוד צעד מהעבודה עצמה, ומתקרב צעד למערכת שמייצרת את העבודה. מי שכתב פעם שורת קוד אחת מתכנן היום מערכת שכותבת אלפי שורות בזמן שהוא ישן. זו בדיוק אותה מדרגה שעברנו פעם משפת מכונה לשפות עיליות, ומשם למסגרות עבודה. כל קפיצה כזו הכפילה את התפוקה האנושית. אף אחת מהן לא ביטלה אותה.

הטעות שעולה מיליארדים וכאן מגיעה הנקודה שצריכה לעניין כל מנכ"ל, לא רק כל מתכנת.

יש פיתוי עצום לחשוב שאם הטכנולוגיה כל כך חזקה, אפשר פשוט לקנות אותה ולפטר אנשים. הנתונים אומרים בדיוק את ההפך. מחקר של MIT מ-2025 מצא ש-95% מפיילוטים של AI גנרטיבי בארגונים לא ייצרו שום השפעה מדידה על השורה התחתונה. גרטנר צופים שיותר מ-40% מפרויקטי הסוכנים בעולם יבוטלו עד 2027. ו-Klarna, שהתגאתה שהסוכן שלה מבצע עבודה של 700 נציגים ופיטרה בהתאם, גילתה תוך שנה שאיכות השירות צנחה, והחזירה בני אדם.

מה משותף לכל הכישלונות האלה? הטכנולוגיה לא הייתה חלשה מדי. פשוט לא היה מי שתכנן אותה נכון. כפי שמנסחים את זה ב-PwC בכלל אצבע ששווה לתלות על הקיר: הטכנולוגיה מספקת כ-20% מהערך. 80% הנותרים מגיעים מעיצוב מחדש של העבודה סביבה. כלומר, הסוכן הוא 20%. ה-Loop Engineer שמתכנן את הלולאה סביבו הוא 80%.

זו הסיבה שאני טוען טענה שנשמעת כמו סתירה: כן, ה-AI יחליף עבודה. הרבה עבודה. אבל זה לא יקרה בלי העובדים הכי טובים, אלא בזכותם. הארגון שינצח הוא לא זה שקנה את ה-AI החזק ביותר. כולם קונים את אותו מודל, באותו מחיר. הארגון שינצח הוא זה שהאנשים שלו יודעים לתכנן את הלולאה. הטכנולוגיה הפכה למצרך. הכישרון האנושי שמפעיל אותה הפך לנכס היקר ביותר.

הקרב של הדור שלנו

תנו לי לתרגם את זה לעולם שאני חי בו כבר שנים: מוקדי שירות ומכירות. אצלנו ב-Voicenter אנחנו רואים את המעבר הזה קורה בשטח, אצל לקוחות אמיתיים, לא במצגת.

קחו מנהל מוקד טוב. אחד שמכיר כל תסריט שיחה, יודע איפה לקוחות מתעצבנים, מבין מתי נציג צריך להתערב ומתי לא. במודל הישן, הידע הזה היה כלוא בראש שלו ובאוזניים של חמישים נציגים. עכשיו תארו לעצמכם שאותו מנהל הופך ל-Loop Engineer.

הנה הלולאה שהוא בונה אצלנו במערכת, בלי לכתוב שורת קוד אחת. שיחה נכנסת, וה- VoiceBot מזהה את הלקוח עוד לפני המילה הראשונה: מי הוא, מה הסטטוס שלו, מה פתוח אצלו ב-CRM. הבוט מטפל בפניות הפשוטות לבד ומבצע פעולות במערכת בזמן אמת. אם השיחה דורשת אדם, הנציג מקבל אותה כשכל ההקשר והסיכום כבר מוכנים לפניו. ואחרי השיחה, ה- AI מתמלל, מסכם, פותח משימות ומכין טיוטת מענה. הכל אוטומטי. אבל הלב של הלולאה הוא רכיב אחד שאנחנו קוראים לו Custom Prompts: המנהל מגדיר בדיוק מה ה-AI צריך לחפש בכל שיחה. האם הלקוח הזכיר מתחרה? האם הייתה התנגדות מחיר? האם השירות הידרדר? המערכת בודקת את עצמה מול ההגדרות האלה, שיחה אחר שיחה, ומשתפרת. זו לולאה במובן המדויק של המילה. כל אינטראקציה הופכת לידע, וכל ידע משפר את האינטראקציה הבאה.

הלולאה הזו לא עובדת קשה יותר. היא לומדת. והמנהל שתכנן אותה לא הוחלף, הוא מינף את הידע שלו על פני מוקד שלם, שנים קדימה. זה בדיוק הרעיון שמאחורי מה שאנחנו בונים: ECHO Center , מערכת הפעלה לעידן ה- AI , שבה כל קול שנכנס לארגון הופך לידע וכל ידע הופך לפעולה. אבל גם במערכת המתקדמת ביותר, הלב הוא לא הסוכן. הוא האדם שתכנן את הלולאה.

ולמה דווקא אנחנו. עכשיו תחברו את שני הקצוות.

מצד אחד, המקצוע היקר ביותר בעידן הקרוב הוא תכנון לולאות. מיומנות שדורשת הבנה טכנית, חשיבה מערכתית, ויכולת לתרגם תהליך עסקי לקוד שמשתפר לבד. מצד שני, יש מדינה אחת בעולם שיושבת על ריכוז הכישרון הזה בצפיפות הגבוהה בעולם. לפי מדד השימוש של Anthropic , ישראל מדורגת ראשונה בעולם בעוצמת השימוש ב- AI ביחס לגודלה. לא שנייה. ראשונה.

אבל הנתון החשוב באמת הוא לא כמה אנחנו משתמשים, אלא הפער בין מה שאפשר לעשות עם AI לבין מה שאנחנו באמת עושים איתו. Anthropic עצמם מיפו את הפער הזה: יש תהום בין היכולת התיאורטית של הטכנולוגיה לבין השימוש בה בפועל, בכל ענף וענף. וזה בדיוק האוצר שלא נגענו בו. כי אם 95% מעובדי ההייטק שלנו כבר חיים את ה- AI , אבל רוב המשק הישראלי עדיין לא, אז כל מהנדס שיוצא היום מההייטק הוא לא מובטל. הוא Loop Engineer פוטנציאלי, שיכול להיכנס לבית חולים, לבנק, למפעל או לרשת קמעונאית, ולתכנן שם את הלולאה הראשונה שתשנה ענף שלם.

זה הקרב של הדור שלנו. לא להגן על מבנה ההייטק הישן, ולא לפחד מהסערה המושלמת של פיטורים, שקל חזק ומלחמה ארוכה. אלא לקחת את הכישרון הכי יקר בעולם, שמשתחרר עכשיו מהבועה, ולפזר אותו אל כל פינה במשק. הטכנולוגיה תכין. הסוכנים ירוצו. אבל מי שיתכנן את הלולאות, מי שיחליט לאן הן רצות ובשביל מה, אלה אנחנו, בני האדם. וזו ההזדמנות להמציא מחדש לא רק את העבודה, אלא את הכלכלה שלנו כולה.

עוד כתבות

הילה ברון, צביה אורנשטיין קסן, ישי מנדיל, נגה בנר־סוארי, ניצן יהלי אלטר, מתי יהב / צילומים: סם יצחקוב, רפי דלויה, רמי זרנגר, פייבר, יח''צ

מהומור עצמי עד אימפקט אמיתי: מנהלי השיווק מפרגנים לקמפיינים ישראלים

הסמנכ"לים שמאחורי מהלכי השיווק הגדולים במשק בוחרים את המהלכים החזקים שהובילו המתחרים בשנה החולפת - חלק שני ● הצצה למדד המותגים שיתפרסם השבוע ולכנס MAD שיתקיים היום

ראסל אלוואנגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: מיכה בריקמן

המפעל החדש שמסדר לטאואר תחזית אופטימית ומזניק את המניה

טאואר מקפיצה את התחזית ל-2028 בעקבות תוכנית להרחבת כושר הייצור ביפן בהשקעה של כ-3 מיליארד דולר ● היעדים המעודכנים כוללים הכנסות של 3.6 מיליארד דולר ורווח של 1.2 מיליארד דולר ● המניה מזנקת בחדות במסחר

המחירים ביוני צפויים לרדת שוב / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

שפל של 5 שנים: מה צפוי היום בנתוני האינפלציה

גורמים עונתיים, ירידת מחירי הדלק והתחזקות השקל גרמו ככל הנראה למדד יוני להתברג באמצע יעד האינפלציה ולתמוך בהמשך הורדת הריבית ● אך פיחות השקל והוצאות הביטחון מזכירים שהשקט הנוכחי עלול להיות זמני

מייסדי סטארק פאוור. מימין לשמאל: צפריר יואלי, שחר גרשון ונדב טנא / צילום: תמונה פרטית

אנרגיה לוהטת: בתוך מספר חודשים גייסו פורשי נופר 665 מיליון שקל

סטארק פאוור שהקימו נדב טנא ושחר גרשון, הפועלת בתחום פיתוח תשתיות אנרגיה ודאטה סנטרס בארה"ב, צירפה גם את מגדל למשקיעיה בסכום של 90 מיליון שקל

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

פלאפון: מזכר הבנות לרכישת וויקום מובייל בכ-265 מיליון שקל

העסקה, אם תושלם, צפויה לחזק את פעילות הסלולר של הקבוצה ● בבזק צופים חיסכון של כ-50 מיליון שקל בטווח הקצר ועד כ-100 מיליון שקל בטווח הארוך

איסמעיל גרוש ויוסי מוסלי / איור: גיל ג'יבלי

רימונים וירי על ג'פניקה: שתי משפחות הפשע שמגלגלות מעל מיליארד שקל

על פי החשד, האירועים האלימים האחרונים שכללו פגיעה בסניפי ג'פניקה הם תולדה של סכסוך בין שתי משפחות פשע ותיקות ובעלות הון גבוה: ג'רושי ומוסלי ● כך הן פועלות ואיך צברו את הונן

גארי סרוויס / צילום: אינסייט פרטנרס

היועץ הבכיר שמשוכנע: ה־AI לא הרגה את השיווק, אך הוא יצטרך להיוולד מחדש

גארי סרוויס, שותף בצוות הייעוץ של קרן ההון סיכון אינסייט פרטנרס, סבור שבעולם שבו לכולם יש גישה לאותם כלי AI, היתרון התחרותי כבר לא יהיה הטכנולוגיה עצמה ● בראיון לקראת הופעתו בכנס MAD של גלובס הוא מסביר מדוע מותגים יצטרכו ללמוד לדבר גם למכונות ולמה כדאי להפנים שהשינוי לא יסתיים לעולם ● לקראת כנס MAD שיתקיים מחר 

ברק אברמוב, בעלי רשת ג'פניקה / צילום: שלומי יוסף

"סוחטים אותי": גרסת ברק אברמוב לרימונים על ג'פניקה נחשפת

לגלובס נודע כי אברמוב אמר למקורביו שהאירועים סביב מסעדות ג'פניקה נובעים מסירובו לשלם דמי פרוטקשן ● לאומי פרטנרס השקיעה לאחרונה 200 מיליון שקל ברכישת 20% מהחברה-האם של ג'פניקה, והעסקה כרגע נמשכת כסדרה

מטה סוכנות הדירוג מודי'ס / צילום: Shutterstock, Andrius Zemaitis

מודי'ס: נתוני המאקרו של הכלכלה הישראלית חזקים

סוכנות הדירוג מסכמת את מחצית שנת 2026, ולא מרמזת על לחצים כלשהם להעלאה או להורדה של הדירוג הנוכחי ● החלטת הדירוג הבאה של מודי'ס צפויה רק בעוד כמה חודשים, ובשוק מעריכים כי לא צפוי שינוי בדירוג או באופק הדירוג ● בינואר האחרון עדכנה חברת הדירוג את תחזית הדירוג של ישראל ל"יציבה"

מטה IBM בקנדה / צילום: Shutterstock

המנכ"ל הודה: "כשלנו" - ומניית IBM צוללת במעל 22%

מניית חברת התוכנה הודיעה כי היא תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של השנה צפויות לפספס את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה ● המנכ"ל ייחס את התוצאות המאכזבות לחולשה במגזר התוכנה וציין כי מספר עסקאות לא נסגרו בלוחות הזמנים שהחברה ציפתה להם

כטב''ם / צילום: Shutterstock

סעודיה הפכה לרוכשת הכטב"מים הגדולה של טייוואן

זינוק חריג ביצוא מטאיפיי, זאת לאחר שהסעודים רכשו אלפי כטב״מים במחיר גבוה מהשוק ומחדדים את מרוץ החימוש האזורי

ניר קריגל ב''שיר הכטב''ם''

האם סופרמן יציל את העסקים הקטנים מתביעת "שיר הכטב"ם"?

לפי פרסומים ברשת, מספר בעלי עסק קיבלו בשבועות האחרונים התראה לפני תביעה על הפרת זכויות יוצרים, בגלל שימוש בשיר הכטב"ם שהפך לפופולרי בזמן "שאגת הארי" ● אלא שלא בטוח כי מבצע השיר הוא בעל זכויות היוצרים בשיר, בעקבות טענה כי הטקסט לקוח בכלל מהסרט סופרמן

ליאור וקס, מנכ''ל אינפיניטי ניהול תיקי השקעות / צילום: יח''צ

מנהל ההשקעות שממליץ לצעירים 100% מניות: "ישראל תיהנה מהסלמה עם איראן"

ליאור וקס, מנכ"ל אינפיניטי ניהול תיקים, מזהיר מסקטור השבבים בארה"ב ובפרט מספייס אקס: "שוויים התנפחו, צריך להיזהר מחברות חלום" ● הנטייה החיובית שלו לשוק בת"א נמשכת, בעיקר אחרי ירידה של 10%, הוא משוכנע שהשקל יחזור להתחזק, ומסמן כמה הזדמנויות

יצחק תשובה וצחי נחמיאס / צילום: יונתן בלום, ורד

המהלך הפיננסי שהציף ליצחק תשובה ערך של חצי מיליארד שקל ביום

חלוקת מניות דלק ייזום כ"דיבידנד בעין" לבעלי המניות של קבוצת דלק, חשפה לציבור את השווי של תמלוגי מאגר לוויתן ● בד בבד, הכריזה דיסקונט השקעות על מהלך דומה, שנועד לקרב את בעליה לנכס המרכזי שלה - מניות השליטה בחברת גב־ים ● והן לא היחידות

מייסדי פינדינגס, קובי פרידמן (ימין) ויונתן פרי / צילום: אורנה חלף

חברת הסייבר שכמעט נמכרה ב־300 מיליון דולר מגיעה לת"א

לאחר שמכירתה אשתקד בוטלה, פועלת Findings להתמזג לשלד הבורסאי וילק, לפי שווי נמוך משמעותית ● צופה כי השנה יותר מתכפיל את הכנסותיה מאשתקד

דלית ויכסלבאום, ליעד שובל, מיכל צוקרמן, יגאל ברקת, נויה פרסול, דרור בהט / צילומים: ענבל מרמרי, רמי זרנגר, עדי אורני, תומר שלום, עומר כהן, ניקולה וסטהפל

כוחו של הקריאייטיב: מנהלי השיווק מפרגנים לקמפיינים ישראלים

הסמנכ"לים שמאחורי מהלכי השיווק הגדולים במשק בוחרים את ההצלחות הבולטות של השנה החולפת, ומפרגנים למתחרים - חלק ראשון ● הצצה למדד המותגים שיתפרסם השבוע ולכנס MAD שיתקיים ביום רביעי

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל חברת Wix / צילום: אלן צצקין

מנכ"ל Wix מנהל סדר יום הפוך וטוען: "נותנים יותר מדי קרדיט ל־AI"

בראיון לפודקאסט האמריקאי 20VC, התייחס אבישי אברהמי ליכולת ה־AI והשפעתה על שוק העבודה: "לא מצליחה בהרבה דברים" ● ביחס למניית Wix שנפלה בשנה האחרונה ב־65%: "זה חלק מהחיים בשוק המניות" ● וגם: באיזו שעה הוא מתעורר בכל יום

רחוב באיראן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אזרחי איראן מתקרבים למשמרות המהפכה, וזה פוגע במו"מ עם ארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: הלאומנות האיראנית הקיצונית רושמת התחזקות במדינה, חוקרים ישראלים ואמריקאים פעלו יחדו לפתח תוכנית לערעור המשטר באיראן, וחברת הטכנולוגיה הישראלית שמספקת אמצעי מעקב לשוטרים בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם    

הגורם שהמשקיעים לא חושבים עליו / צילום: Shutterstock

הסיכון שהמודלים לא מודדים

בעולם שבו מודלים פיננסיים מודדים כמעט כל סיכון אפשרי, יש גורם אחד שנותר מחוץ למשוואה: האנשים שמאחורי ההשקעה ● יושרה, שקיפות ועמידה בהתחייבויות מתגלים שוב ושוב כגורמים המשפיעים ביותר על הצלחת השקעה בטווח הארוך – גם כשהם אינם מופיעים בדוחות, במצגות או באקסלים

רכבים שרופים כחלק מתופעת הפרוטקשן / צילום: כב''ה צפון

רימונים מתפוצצים בג'פניקה: דמי חסות הפכו למכת מדינה והאכיפה זעומה

החל מהמטענים בסניפי ג'פניקה ועד לרצח של הקבלן מהצפון, הפרוטקשן והפשיעה הקשה הפכו למכת המדינה ● שנתיים לאחר שהכנסת חוקקה את התיקון לחוק העונשין, נתוני האכיפה הזעומים מוכיחים שהמדינה רחוקה מפתרון ● וגם: איך המיליארדים שגובים ארגוני הפשיעה מבעלי העסקים הופכים לנטל ישיר ביוקר המחיה