למלחמה הממושכת ברחבי המזרח התיכון - ובמסגרתה למבצע שאגת הארי - היו השפעות רבות על מדינות המרחב ככלל ועל טורקיה בפרט, חלקן חיוביות מאוד מבחינת אנקרה. אחת מהן היא הידוק שיתוף פעולה ביטחוני, שעד לפני שנים ספורות היה נראה מופרך, עם מצרים. לאחר ששני הצבאות סיכמו לאחרונה תרגיל אווירי משותף במצרים, שבו נטלו חלק, בין השאר, מטוסי קרב טורקיים מדגם F-16, הגיעו בימים האחרונים מטוסים מדגם זה מחיל האוויר המצרי לתרגיל נוסף בעיר קוניה שבטורקיה.
● ארדואן שלף ציפורניים וחשף את עומק האיום של טורקיה על המזרח התיכון
● הפתרון הסיני ליירוט רחפנים: מערכת לייזר לכל חייל
אלו אינם התרגילים המשותפים הראשונים של המדינות: באפריל אשתקד הגיעו הכוחות המיוחדים של מצרים לאימון משותף באזור אנקרה, ואילו בספטמבר התקיים במזרח הים התיכון התרגיל הימי המשותף "ים הידידות". ברמה המדינית, הנשיאים עבד אל־פתח א־סיסי ורג'פ טאייפ ארדואן נועדו בקהיר בפברואר השנה.
עד לא מכבר, אירוע כזה היה נראה מופרך לחלוטין בגלל שני היבטים מרכזיים: נשיא טורקיה ארדואן הוא איש האחים המוסלמים, והתנועה הזו מהווה את האיום הגדול ביותר מבית על נשיא מצרים א־סיסי. נוסף על כך, אנקרה חתמה ב־2019 על הסכם "גבול ימי" עם לוב, שהמציא יש מאין גבול כזה בין המדינות, על חשבון יוון וסמוך למצרים.
עם זאת, כעת שוררות שותפות אינטרסים, ובעיקר שותפות חששות, בין אנקרה לבין קהיר. טורקיה הובכה מאוד בשאגת הארי מהסיטואציה שבה שותפותיה בברית נאט"ו נדרשו ליירט טילים בליסטיים איראניים בשטחה, ובמקרה של מצרים - המורדים החות'ים, שליחיה של איראן בתימן, גרמו לה נזקים כלכליים קשים בשל חסימת באב אל־מנדב.
יחסים דיפלומטיים "עם משקעים"
מעבר לכך, הסכם השלום של מצרים עם ישראל שריר וקיים והמצרים מפעילים שגרירות בתל אביב, אבל המשקעים בין המדינות עדיין קיימים. מדי שנה מציינת מצרים את חג "יום 6 באוקטובר", שבו היא חוגגת את הניצחון, לכאורה, במלחמת יום הכיפורים. זוהי אחת הסיבות שההתעצמות הצבאית הכה משמעותית של קהיר בשנים האחרונות מעוררת דאגה, או לכל הפחות פליאה, בירושלים, מאחר שאין על מצרים איומים משמעותיים בגבולותיה.
במקרה של טורקיה, באנקרה אפילו לא מנסים להסתיר את תפיסתם כי ישראל היא "האיום הגדול" במרחב. ארדואן ואנשיו מנסים להדהד תיאוריות קונספירציה נגד ישראל, בהן תיאוריית "ישראל הגדולה" שלפיה - לשיטתם - ישראל רוצה לכבוש שטחים נרחבים במזרח התיכון עד מזרח טורקיה. אולם, עד כמה שהתיאוריות הללו מופרכות, עדיין הן מוצאות אוזן קשבת בקרב חוגים רבים במדינה.
