גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המשרוקית

ארבעה חודשים לבחירות: האם ישראל בדרך לאירוע של פעם ב-38 שנה?

החוק מעניק לכנסת יד חופשית להקדים את הבחירות, אבל הדחייה הרבה יותר בעייתית ● וייתכן שלוח השנה העברי יביא את ישראל למצב שכמותו לא היה 38 שנים ● המשרוקית עושה סדר בקביעת מועד הבחירות

מליאת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת
מליאת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

ישראלים רגילים להזמין טיסות חודשים מראש, אבל הפעם יש לא מעט שחוששים: מה יקרה אם אחרי שהם כבר יסגרו כרטיסים, פתאום יוחלט שהבחירות לכנסת יתקיימו בזמן שהם יהיו רחוקים מאדמת המולדת? עד מתי בכלל אפשר לקבוע את התאריך? ובעוד שכולם מדברים על הקדמה, האם יש גם אפשרות לדחות את מועד הבחירות? להלן ננסה להפיג, עד כמה שאפשר, את עננת אי הוודאות סביב שיבוצו בלוח השנה של יום חגה של הדמוקרטיה הישראלית.

סקר הסקרים | סקר מנדטים אחד הלך בניגוד למגמה, ומה צפוי בקרבות התחתית?
נתניהו התגאה שהוריד את מחירי הדירות. הוא צדק, אבל יש כוכבית

מה תאריך הבחירות כרגע?

סעיף 9 לחוק יסוד: הכנסת קובע: "הבחירות לכנסת יהיו ביום ג' השלישי לחודש חשוון של השנה שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת, אולם אם הייתה השנה שלפניה שנה מעוברת, יהיו הבחירות ביום ג' הראשון לאותו חודש". במספרים: 27 באוקטובר 2026.

עד מתי הכנסת יכולה לשנות את זה?

ד"ר אסף שפירא, ראש התוכנית לרפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר: "כשמחוקקים את חוק התפזרות הכנסת, החוק צריך לנקוב במועד הבחירות שיכול להיות עד חמישה חודשים ממועד חקיקתו. אין הגבלות על קביעת המועד בתוך טווח זה, אבל בשיח התקבע המועד של שלושה חודשים כזמן הנדרש לצורך ארגון בחירות. מבחינת ועדת הבחירות המרכזית אולי אפשר לקצר מועד זה, אבל רק במעט.

"כך שאם תפוזר הכנסת והבחירות יוקדמו - מועד הבחירות שייקבע בחוק ההתפזרות כנראה יהיה סביב מועד הבחירות הרגילות באוקטובר. אין מגבלה חוקית על הקדמה משמעותית יותר, אבל בשל המוסכמה של שלושה חודשים, בנוסף לעובדה שבאמצע יש תקופת החגים - ספק אם זה מעשי. בכל מקרה, ברגע שהכנסת תצא לפגרה יהיה קשה מאוד לפזר את הכנסת, גם אם ירצו".

"הקדמת הבחירות ביוזמת הכנסת מתבצעת באמצעות חוק התפזרות. אמנם יש בישראל מנגנונים אחרים להקדמת הבחירות, אבל הם אינם ביוזמה ישירה של הכנסת אלא באמצעות מנגנונים אחרים (כמו צו של רה"מ בהסכמת הנשיא). אפשר לחשוב באופן תאורטי על אפשרות כזו (למשל באמצעות תיקון לחוק היסוד), אבל היא נוגדת את הרציונל של השיטה המקובלת בישראל וממילא ספק אם יכולה מבחינה משפטית לחול על הבחירות הקרובות".

אם הבחירות לא מוקדמות, הכנסת ממשיכה כרגיל?

לפי סעיף 37 לחוק יסוד: הכנסת, "הכנסת היוצאת תוסיף לכהן עד לכינוסה של הכנסת הנכנסת". שפירא אומר כי "יש פה הבדל בין החוק לנוהל. חוקית, קיימת רציפות: הכנסת היוצאת ממשיכה לכהן, כאמור בחוק היסוד.

"אבל הנוהל הוא שהכנסת נכנסת לפגרה לפני הבחירות - הפעם מ־17 ליולי - ובתקופה זו התנהלותה מאוד מצומצמת. לפי הנוהג שהתקבע לפחות ב־20 השנים האחרונות, וכן לפי הייעוץ המשפטי של הכנסת, כמעט כל פעילות, ובטח חקיקה, אמורה להתבצע תחת הסכמה בין הקואליציה והאופוזיציה במסגרת מה שנקרא 'ועדת הסכמות' שמקדמת רק דברים דחופים ורק בהסכמה".

אלא שלדבריו, "זה לא אומר שהכנסת לא יכולה לנסות להעביר דברים בתקופה זאת. חריג בולט לנוהל היה ב־2019, אז ניסו להעביר את חוק המצלמות בקלפיות, כשבוע לפני הבחירות לכנסת ה־22, ללא הסכמה רחבה, אך הניסיון נכשל" (משום שלא היה רוב נדרש של 61 ח"כים).

"בעבר חקיקה בזמן בחירות הייתה יותר נפוצה. מאז תחילת שנות האלפיים יש ריסון יותר גדול של הכנסת, יש נוהג של לחוקק רק בהסכמה, ובעיקר חקיקה דחופה - כמו חקיקות סביב הקורונה. אבל רק משום שזה נוהל ולא חוק מפורש, אין כאן הבטחה לעתיד. עם זאת, מה שיעלה בלי הסכמה יהפוך לעניין משפטי. בסופו של דבר, אני לא מאמין שינסו לעשות דברים כאלו".

מתי בפעם האחרונה הכנסת מילאה את ימיה?

לפני 38 שנים. הכנסת האחרונה שהלכה לבחירות במועד הקבוע בחוק הייתה הכנסת ה־11, שכיהנה בין 1984 ל־1988. זו הייתה הכנסת של ממשלת הרוטציה בין שמעון פרס ליצחק שמיר, שטכנית נחשבה לשתי ממשלות. הכנסת האחרונה שמילאה את ימיה במקביל לממשלה אחת שהחזיקה מעמד הייתה הכנסת השביעית (1969־1973), וגם אז הבחירות לא נערכו בדיוק במועד.

אפשר לדחות את הבחירות מעבר לתאריך החוקי?

סעיף 9א לחוק יסוד: הכנסת קובע: "הכנסת לא תאריך את תקופת כהונתה אלא בחוק שנתקבל ברוב של שמונים חברי הכנסת ואם נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות עריכת בחירות בעיתן; תקופת ההארכה לא תעלה על הזמן המתחייב מהנסיבות האמורות; בחוק כאמור ייקבע מועד הבחירות".

גם סעיף 9א עצמו משוריין ברוב של 80 ח"כים, ובכך מהווה את אחד משני סעיפים יחידים בספר החוקים שמשוריינים ברוב של יותר מ־61. שפירא מסביר כי "סעיף 9א מיועד למצבים כמו מלחמה, כשאי אפשר לקיים בחירות. דחיית בחירות אפשרית עד הרגע האחרון, משום שמלחמה יכולה לפרוץ בכל רגע ולא יודעים מתי הדבר יקרה".

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית והמשנה לנשיא ביהמ"ש העליון נעם סולברג התייחס בשבוע שעבר לאפשרות של דחיית הבחירות בשעת חירום. הוא אמר שבמקרה שלא ניתן לקיים בחירות חופשיות, שוויוניות ונגישות לכל הבוחרים, הרי ש"דחייה מוגבלת, מפוקחת ומנומקת עשויה להיות מוצדקת - ובלבד שלא תהפוך לכלי בידי השלטון להאריך את כהונתו".

סולברג מנה שישה עקרונות מנחים לבחינת דחייה מסוג זה: קיומו של הכרח לדחותן; דחייה לזמן מוגבל; השפעת הדחייה על התחרות (עיקרון "הפלורליזם המוסדי"); היותה של הדחייה מוצא אחרון; שקיפות הנימוקים להחלטה; וקיומו של הסדר חזרה לשגרה.

האם זה קרה בעבר?

כפי שמסביר המכון הישראלי לדמוקרטיה, יש מספר תקדימים לדחיית הבחירות. הפעם הראשונה הייתה כבר בקום המדינה: הכרזת העצמאות קבעה שהשלטונות הנבחרים והחוקה ייכונו עד 1 באוקטובר 1948. אלא שמלחמת העצמאות קבעה מציאות אחרת בשטח, ודוד בן־גוריון קבע שיש צורך קודם כל לנצח בה ורק לאחר מכן לכונן את המוסדות הלאומיים.

"לא נוכל, אולי, לקיים כל מצוות הדמוקרטיה, ולא נגשים כמה חוקים דמוקרטיים, בגלל הכורח העליון לנצח במלחמה על קיומנו ועל חירותנו הלאומית", בן־גוריון אמר במועצת העם הזמנית. שם הוחלט לקבוע את הבחירות מחדש לינואר 1949, וכך היה. בחירות אלו היו במקור למועצה המכוננת ולא לבית המחוקקים, אבל זו חוקקה כבר בפברואר את חוק המעבר והפכה לכנסת הראשונה.

הפעם הבאה מחזירה אותנו לבחירות לכנסת השמינית, שמסבירה למה בעצם אפילו הכנסת השביעית, שמילאה את ימיה, לא התפזרה בדיוק במועד. בחירות אלו היו אמורות להתקיים ב־30 באוקטובר 1973. אלא שב־6 באוקטובר פרצה מלחמת יום הכיפורים להפתעת כולם. היה חשש שהדבר לא יאפשר לקיים בחירות במועדן. מאחר שבאותה עת סעיף 9א לחוק יסוד: הכנסת עוד לא היה קיים, הכנסת חוקקה (ברוב של 67 מול 1) חוק מיוחד, שדחה את הבחירות ל־31 בדצמבר אותה שנה.

עוד כתבות

דניאל עמינצח, מקינזי / צילום: מקינזי

בדרך להכנסות של 5 מיליון דולר לעובד: שני השעונים שמנכ"לים צריכים להפעיל

ארגונים רבים מתמקדים בהטמעת בינה מלאכותית כדי לייעל פעילות קיימת ● אך בינתיים מתחרים חדשים שנבנו מלכתחילה כ־AI Native משנים את כללי המשחק ● חברות צריכות לשלב הטמעה לצד הקמת פעילויות חדשות שיפעלו בקצב ובמודל עסקי שונה ויבנו את מנוע הצמיחה הבא ● מחקרים מהשטח, מדור חדש

סם אלטמן. בלי לספר את הסיפור / צילום: Reuters, Image Press Agency

אמזון סגרה עסקת ענק עם openAI - והשקת הסרט על המייסד שלה נבלמה

לאחר שאמזון נסוגה מהפצת הסרט "Artificial", שמציג את מנכ"ל OpenAI באור ביקורתי, מציף המקרה שאלות על יחסי הכוחות החדשים בין הוליווד לענקיות הטכנולוגיה ● האם בעידן שבו האולפנים תלויים יותר ויותר בביג־טק, גם החופש האמנותי עלול לשלם את המחיר?

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם אבי ברגר / צילום: דוברות משרד הביטחון

"מדינת חלל לכל דבר": ההישגים של איראן מחוץ לאטמוספירה - והסיכונים לישראל

שיחה עם אבי ברגר, ראש מנהלת החלל במפא"ת ● על כברת הדרך המרשימה שעשתה איראן בפיתוחי החלל, היתרונות של היעדר הגבולות הטריטוריאליים מחוץ לאטמוספירה והתוכנית של ישראל: להציב מאות לוויינים בחלל בשנים הקרובות

איזה קניון שווה הכי הרבה בישראל?

מי הקניון עם השווי הכי גבוה בישראל, לפי דוחות חברות הנדל"ן הציבוריות? • מי הן שתי המדינות שלא נכנעות ל"שיטת הפרוטקשן" של איראן? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס 

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

אירופה ננעלה בשיא של שנה; מניות השבבים התאוששו

נעילה חיובית באירופה: מדד סטוקס 600 עלה לשיא של שנה והשלים עלייה שבועית רביעית ברציפות ● מניות שבבי הזכרונות הובילו את בורסת דרום קוריאה לזינוק של 6% ודחפו את אלו של אירופה ● בעקבות דוח התעסוקה החלש, הדולר נחלש ומחיר הזהב עולה בדרך לרווח השבועי הראשון שלו מזה חמישה שבועות ● היום, לרגל יום העצמאות, לא מתקיים מסחר בוול סטריט

מסילת הרכבת החיג'אזית בצפון מערב ערב הסעודית / צילום: Shutterstock

על חשבון ישראל: טורקיה וערב הסעודית מקדמות נתיב סחר חדש

טורקיה חתמה על מזכר הבנות עם ערב הסעודית להקמה מחודשת של מסילת הרכבת החיג'אזית ● באנקרה מקווים שהיא תהווה נתיב סחר חליפי למצר הורמוז ויעקוף את תוכנית מסדרון IMEC שבו מעורבת ישראל ● מקור המימון עשוי להיות קטאר

שלומי נחאיסי / צילום: יונתן בלום

מהחנות של אבא ל־18 מרכזי קניות: "אין גוף שלא פנה להיכנס איתי"

עסקת הענק שעשה שלומי נחאיסי בשבוע שעבר, כשקנה את פלאנט ראשון לציון ב־300 מיליון שקל, היא עוד אחת בסדרת הרכישות שלו, שמסתכמת ב־1.6 מיליארד שקל בחמש שנים ● היזם, שהתחיל כילד בחנות היודאיקה של אבא, מספר בראיון על הבעלות על 18 מרכזי קניות, ההנפקה הצפויה עד 2027 והחסות למכבי תל אביב: "פעם ניקיתי את האצטדיון, היום אני חולם לקנות את הקבוצה" ● ראיון בלעדי

איזו נבחרת במונדיאל נמצאת במקום הראשון בשווי השחקנים? / צילום: Shutterstock

איזו מבין הנבחרות במונדיאל היא בעלת שווי השחקנים הגבוה ביותר?

במה מובדל תמרור העצור בישראל מזה של רוב העולם, איזה כביש הוא השני באורכו בישראל, ומי המציא את ההכרעה בדו-קרב פנדלים? ● הטריוויה השבועית

נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: Reuters, Anadolu

מטוסי קרב ועסקאות ענק: למה כל העולם מחזר אחר ארדואן?

ועידת נאט"ו שתתקיים בשבוע הבא באנקרה ממחישה כיצד המערב מתיישר לפי אינטרסים כלכליים ומבצעיים ● ארה"ב מחפשת דרך לספק לטורקיה מטוסים חמקניים, קנדה רוצה למכור לה כורים וגם איטליה ובריטניה מקדמות עמה עסקאות ענק ● כך חזר ארדואן למרכז הבמה

שלמה ארצי / צילום: צילום מסך יוטיוב

שלמה ארצי ויהודית רביץ למי שישלם: הפוטנציאל של אמנים ישראליים למכור קטלוגים ולעשות כסף גדול

וול סטריט קנתה את הקטלוגים המוזיקליים של ענקי מוזיקה בסכומי עתק, אבל מה הסיכוי שהטרנד יגיע גם לאמנים המקומיים? ● מי שווה יותר, הקלאסיקות או הטרנדים, איך מתמחרים קטלוג ומה הסכנה ליוצרים עצמם

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

המניה מכפר סבא שמככבת בוול סטריט – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הבורסה בת"א מסכמת מחצית, ורוב המומחים מסמנים סקטור אחד שצפוי לזכות לרוח גבית בשנה הקרובה ● קרנות הגידור שהיכו את ת"א 125 עד כה השנה ● הסיבה שבגללה השוורים בוול סטריט לא חוששים ממחירי המניות הגבוהים ● וגם: המעבר למסלול המניות בפנסיה זינק, אך הוא לא מתאים לכולם - כך תבחרו נכון

מרצדס CLA200 / צילום: יחצ

זו מכונית מלוטשת, איכותית ונעימה. אם אתם מוכנים להוציא יותר מ-300 אלף שקל

מרצדס CLA200, הדור החדש של ה־CLA, שומר על המראה של קודמו אולם משפר משמעותית את מרווח הפנים, את היכולת הדינמית ואת נוחות הנסיעה ● אבל המחיר פונה בעיקר ללקוחות שוחרי סטטוס

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

הבוקר: בג"ץ ידון בשידור חי במינוי יהודה אליהו לראש רמ"י

בג"ץ יבחן הבוקר מחדש את מינויו של יהודה אליהו למנהל רמ"י ● הדיון מתקיים לאחר שהוצא צו על תנאי שדרש מהמדינה להסביר מדוע לא יבוטל מינויו של אליהו

צילום: Shutterstock

חברות הביצוע הופכות לנכס אסטרטגי ליזמיות הנדל"ן

בתוך פחות משנה הודיעו חמש חברות ייזום נדל"ן על רכישת חברת ביצוע, או על הקמת זרוע ביצוע משלהן ● הסיבות רבות: החל בשליטה על כל "שרשרת הייצור", דרך הרצון לוודאות גדולה יותר ללא תלות בגורמים חיצוניים - ועד בניית המוניטין ● אך יש מי שמזהיר: "אם אתה לא קבלן ביצוע בנשמה - אל תיכנס לזה"

''ישראל הולכת לחיות עם שקל חזק לאורך זמן'' / צילום: Shutterstock

הוא חקר את המטבע החזק בעולם ובטוח: כך יקרה גם לשקל

"מה שקורה לשקל הוא סימן להצלחה, אבל זה מצריך שינוי. אנחנו הבנו מזמן איך לנהל את הדינמיקה הזאת הגיע הזמן שגם אתם תבינו" ● קוסטה ואיינס, מחבר הספר "הפרנק השוויצרי", שחקר את אחד המטבעות החשובים בעולם, משוכנע בדמיון לעליית ערך השקל ● מה צפוי לנו, ואילו צעדים יאפשרו לשמור על כלכלה משגשגת?

הדירה וסיבוב הפרסה: כך ניצחה אם בביהמ"ש את בתה

קומת מרתף של עמותה ששימש כבית לחיילים בודדים בת"א סווג כמגורים - והארנונה הופחתה ב־230 אלף שקל בשנה • העליון אישר לרכבת ישראל לחלט ערבויות של כ־50 מיליון שקל • וביהמ"ש קבע: בת יחידה שוויתרה על ירושת אביה לא תוכל לחזור בה בחלוף חמש שנים ● 3 פסקי דין בשבוע

פרויקט נוגה 1 ביפו של יוסי אברהמי / צילום: באדיבות יוסי אברהמי

הישר משוק היוקרה: טרנד המכירות החדש של חברות הבנייה

זה התחיל כפתרון לתושבי חוץ שרכשו דירות בארץ וביקשו לחסוך לעצמם זמן והתעסקות, הפך למקדם מכירות לדירות יוקרה וכיום הפך רווח גם בשוק הכללי ● דירות שנמכרות עם ריהוט מלא הפכו לכלי שיווקי בתקופה מאתגרת למכירות, אך הן עלולות להפוך גם לחסם אם השיווק לא מדויק ● מה היתרונות ליזם, כמה הוא נדרש להשקיע ואיפה הסיכון?

"אמרו לנו שהם תורמים לחיילים בודדים": כך הפילו מלכי מחנות הקיץ את המשקיעים בת"א

קריסתה הפתאומית של סימד חשפה סבך של חובות ושעבודים באימפריית הנדל"ן של האחים שאבסלס, שגייסו מאות מיליונים מהמשקיעים בת"א וכעבור זמן קצר נעלמו עם הכסף ● תחקיר גלובס חושף: כך עקפו האחים מברוקלין, שהחלו את דרכם בעסקי המגזינים והפכו לדמויות מוכרות ולתורמים נדיבים בקהילה היהודית, את שומרי הסף והותירו את המשקיעים בת"א מול שוקת שבורה

הוספת ממ''ד לבית קיים (לצילום אין קשר לפסק הדין) / צילום: דוברות משרד הביטחון

האם הזכות לאוויר חזקה יותר מהצורך של השכן לבנות ממ"ד?

פס"ד של המפקח על המקרקעין קובע כי זכותו של שכן לאור, לאוויר ולאיכות חיים יכולה להיות חזקה יותר מזכויות של הרוב שמסכים לבניית ממ"ד אצל השכן

נבחרת מרוקו, אמש / צילום: Reuters

עם נבחרת ששווה 448 מיליון אירו: מרוקו כובשת את המגרש

ארבע שנים אחרי שהדהימה את העולם והגיעה לחצי הגמר, מרוקו מוכיחה שההישג לא היה חד-פעמי ● מאחורי ההצלחה עומדת השקעה ארוכת שנים, גיוס כישרונות מהתפוצות ותפיסה שרואה בכדורגל מנוע לאומי ודיפלומטי