במהלך העשור האחרון ניסה נוחי דנקנר, לשעבר בעל השליטה בקונצרן אי.די.בי, שנחשב בזמנו ל"איש העסקים החזק בישראל", להימנע מהכרזה עליו כפושט רגל. במסגרת הסדר שעליו חתם מול הבנקים הנושים בגין חוב פרטי של כחצי מיליארד שקל, הוא שילם להם מאז כ-110 מיליון שקל.
אך לאחר שלא עמד בתנאי ההסדר (שעודכן לבקשתו מספר פעמים), פנו הבנקים באפריל האחרון לביהמ"ש בבקשה לפתוח נגדו בהליך חדלות פירעון (שבעבר היה ידוע כפשיטת רגל) בשל חוב נטען של יותר מ-500 מיליון שקל (כולל ריבית שנצברה).
● 20 שנה לחוק הייצוגיות: התביעות המובילות ולמה דיני התחרות בסוף
● בגלל היטלי פיתוח: עיריית ראשל"צ תובעת 24 מיליון שקל מרמ"י
בשבוע שעבר נענה בית המשפט לבקשה, הוציא צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, הטיל על דנקנר מגבלות כלכליות ומינה נאמן שיבחן את נכסיו ואת היקף החובות.
חודש לאחר חתימת ההסדר מול הבנקים הורשע דנקנר בהרצת מניות אי.די.בי, ובהמשך נגזר עליו עונש מאסר. כעת עולה השאלה האם הבחירה להימנע שנים מהליך חדלות פירעון הייתה נכונה מצידו, או שמא רק מהלך שדחה את הבלתי נמנע, דחייה ש"עלתה" לו כאמור בהחזרי חוב של יותר מ-100 מיליון שקל?
גורמים המעורים בפרשה, ומומחים בתחום חדלות פירעון, תולים את העדפתו של דנקנר בהסדר החוב בזמנו בשילוב של שיקולי כבוד, רצון להמשיך לפעול בעולם העסקים ואמונתו שיוכל להחזיר את החוב.
דנקנר בחר כאמור שלא לפנות להליך בביהמ"ש, וב-2016 התחייב לשלם לנושיו 180 מיליון שקל עד 2024, למכור את הווילה שבה התגורר בהרצליה פיתוח ולהשיב את יתרת החוב בהתאם להכנסותיו העתידיות, גם אם הדבר יימשך עד יומו האחרון. כבר אז עמדה בפניו האפשרות לנקוט הליך של חדלות פירעון, אך הוא בחר להגיע להסדר מחוץ לביהמ"ש. מה היו השיקולים שלו?
"שיקולי אגו וכבוד"
ניתן להבין את ההיגיון ביסוד החלטת דנקנר שלא להיכנס להליך פשיטת רגל בעשור הקודם, שהיה מגביל את פעילותו העסקית העתידית ועלול לסגור בפניו הזדמנויות לייצר הכנסות, ואולי אף לעמוד בהסדר החוב. לצד זאת, "היו כאן שיקולי אגו וכבוד", מעריך גורם המעורה בפרשה. "יש אנשים שלא בנויים להליך כזה אחרי שהיו במעמד כל כך גבוה".
דנקנר, שהשתלט על אי.די.בי בשנת 2003, והחזיק בקונצרן כעשור עד קריסתו, חלש דרכו על כמה מהחברות הגדולות במשק, בהן שופרסל, סלקום, נכסים ובניין, כלל ביטוח, מכתשים אגן ונייר חדרה.
השנים שבהן ניסה לעמוד בהסדר עם הבנקים (כאמור בהצלחה חלקית בלבד) אפשרו לו לנסות לפתח עסקים חדשים "הוא אדם מאוד רציונלי, מחושב ואנליטי. ההתרשמות שלי הייתה שהיה לו חשוב לא להיכנס לחדלות פירעון כדי לנסות לפתח עסקים, והוא באמת פעל בעניין הזה", אומר גורם המעורה בתיק.
"שכנע את הבנקים"
עו"ד אמיר דולב, שותף במשרד מיתר, אומר כי "הליך בביהמ"ש פחות מתאים למי שחשוב לו שלא לקבל סטטוס של חדלות פירעון, או למשל כאשר הוא חושב שיש לו פוטנציאל משמעותי להשתכרות. אם הוא ייכנס להליך, הוא לא יוכל להתנהל בעולם העסקים בצורה חופשית".
"אני מעריך שהוא קיווה שיצליח לעמוד בהסדר באמצעות כספי המשפחה, ויצליח לעשות עסקים אחרים, ובעזרתם לפרוע את החובות", אומר עו"ד יוסי בנקל, ששימש כנאמן למימוש נכסיו של איש העסקים המנוח אליעזר פישמן. להערכתו "דנקנר שכנע את הבנקים שיש לו מקורות חיצוניים, שאם ילך לפשיטת רגל הוא לא יוכל לספקם. הם בנו על כך שהסדר עדיף על פשיטת רגל".
בתצהיר שהגיש לביהמ"ש כתב דנקנר כי בחר שלא לפנות להליכי פשיטת רגל בעבר, אלא לערוך הסדר חוב מול הבנקים, למרות שזו "הדרך המורכבת והמאומצת יותר".
בפועל, רוב הסכום ששילם עד היום לקופת ההסדר הגיע מבני משפחה ובעיקר נכסים של אביו המנוח, יצחק דנקנר.
"ניסיתי כמיטב יכולתי"
ההסדר כלל גם כאמור התחייבות מצד דנקנר לשלם לבנקים מתוך הכנסותיו העתידיות, אך רכיב זה "למרבה הצער לא התממש מעולם", כתב דנקנר.
הוא אמר בביהמ"ש כי "ניסיתי כמיטב יכולתי, כולל מימוש בית המגורים שלי, מענקים ומתנות מבני משפחה, מחברים כולל הלוואות. "הקמתי חברה שממנה חשבתי שאיוושע ואוכל גם משם להביא סכומים יפים. לצערי זה לא הסתייע. אני לא אפרט את הסיבות".
לאחר שהשתחרר מהכלא הקים דנקנר ב-2020 את חברת הפודטק חושן. חושן פיתחה טכנולוגיה לגידול נבטים להזנת בעלי חיים במקומות סגורים, והקימה מפעל בשותפות עם קיבוץ סער הסמוך לנהריה. דנקנר, ששימש בחברה כיו"ר פעיל וכממלא מקום המנכ"ל בשנים האחרונות, השקיע עם אביו המנוח כ-15 מיליון שקל בחושן, שגייסה עוד כמה מיליוני שקלים ממשקיעים נוספים.
מה שהשתנה בעשור האחרון, מאז חתם על הסדר החוב עם הבנקים, ויכול להועיל כעת לדנקנר, הוא חוק חדלות פירעון החדש, שנכנס לתוקף בשנת 2019, ושהגדיר לראשונה את השיקום הכלכלי של החייב כמטרה עליונה (ולא את ההגנה על אינטרסים של הנושים ומקסום הליכי גבייה). החוק הגביל את ההליך לארבע שנים, שבסופן יקבל החייב פטור מחובותיו.
"לטובת שיקום החייב"
"אני מניח שהיום הוא יצליח לקבל הפטר לחובות", אומר עו"ד בנקל. "נראה לי שהוא הגיע למסקנה שהיום זו תהיה פשיטת רגל שונה, כי מטרת החוק החדש זה שיקום. אם לא יסתיר, וישתף פעולה, יצא מהר מאוד מהצד השני". כלומר פטור מהחובות ומההגבלות של פושט רגל.
לדברי עו"ד דולב "החוק מסיט את האינטרס לטובת שיקום החייב, ויש לו לוחות זמנים ברורים. זה יותר מהר ובלי המתח הקיים מול הנושים. עם כל הקושי שבהליך כזה, עדיף לחייב להיכנס להליך כי הוא מוגבל בזמן - אירוע עם התחלה, אמצע וסוף".
למסלול של הסדר חוב במסגרת ביהמ"ש יש יתרונות לחייב ולנושים במתן ודאות. "המסלול נועד לאפשר לצאת לדרך חדשה ולגדר סיכונים. באופן עקרוני, זו הדרך הנכונה", אומר עו"ד אחר בתחום חדלות פירעון. יחד עם זאת, הוא מסייג, יש מקרים שבהם הצדדים ישיגו יותר מחוץ להליך. זה תלוי בנסיבות.
במסגרת ההליך המשפטי, הבנקים מבקשים לבצע בחינה אמיתית של היכולת לקידום מימוש נכסיו של דנקנר. מדובר בעיקר בחלקו בעזבון אביו המנוח, שהנכס העיקרי בו הוא "בית השנהב" בירושלים, ושכולל עוד נדל"ן. על פי המידע שמסר דנקנר, זכויותיו מהעיזבון מוערכות ב-83-150 מיליון שקל.
עו"ד בנקל מסביר, כי ההליך המשפטי עשוי לסייע לבנקים בדרך נוספת, לאחר שבעבר ספגו ביקורת על הסדרים שכללו ויתור על חובות: "כל הסדר שיקבל אישור ביהמ"ש והממונה על חדלות פירעון, יכשיר זאת תדמיתית מבחינת הבנקים".
עו"ד אחר בתחום חדלות הפירעון אומר, כי יש אפשרות שפניית הבנקים לביהמ"ש היא צעד "פופוליסטי, למניעת ביקורת שלפיה הם מחקו לדנקנר חוב של מאות מיליונים. כך זו לא תהיה החלטה שלהם, אלא תוצאה של ההליך המשפטי".
