גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

הפרופסור שעזב ישיבה, צבר שבעה תארים והיום בונה את הרובוטים של העתיד

פרופ' אלישי עזרא־צור פרש מהישיבה, צבר שבעה תארים והיום בונה מחשבים בהשראת המוח האנושי ודובים שחורים במינסוטה, במעבדה להנדסה נוירו־ביומורפית באוניברסיטה הפתוחה ● בראיון לגלובס הוא מספר על שיתופי הפעולה עם טסלה, אלביט ובית החולים השיקומי אלי"ן, ומסביר מה עומד מאחורי משבר הג'וניורים ולמה נחוץ תואר בבינה מלאכותית, בנפרד ממדעי המחשב

פרופ' אלישי עזרא־צור / צילום: פרטי
פרופ' אלישי עזרא־צור / צילום: פרטי

עוד לפני שהספקנו לעכל את הצ'טבוטים שנכנסו לחיינו, מהפכת הרובוטים שנעים סביבנו כבר ממשמשת ובאה. כך לפחות סבור אלישי עזרא־צור, פרופסור חבר במחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב, דקאן הסטודנטים וראש המעבדה להנדסה נוירו־ביומורפית באוניברסיטה הפתוחה.

הפרופסור הישראלי מהרווארד שיחפש חייזרים עבור טראמפ
מפרומפט ללופ: המקצוע שיכריע מי ינצח בעידן ה-AI

"בסן פרנסיסקו, מכוניות אוטונומיות כבר שולטות במרחב. ביפן ביקרתי במסעדה שבה לא ראיתי אף בן אנוש בצוות. שפים רובוטים מכינים את האוכל ומלצרים רובוטים מביאים אותו. אולי במקום כלשהו מאחור יש אדם אחד עם ווק".

נתת טיפ למלצר הרובוטי?
"מה פתאום. הכול באפליקציה. אני מאמין שרובוטים כאלה יהיו בכל המרחב שלנו עד 2030".

אם רובוטים מפחידים אתכם יותר מצ'טבוטים, עזרא־צור לא מתכוון להרגיע אתכם. "כשאנחנו לוקחים משהו מהאנושיות שלנו, מהאינטליגנציה שלנו, ושמים אותו במרחב הפיזיקלי, הוא יכול להפוך למטריד מאוד. מקובל לציין את חוסר היכולת של רובוטים ללמוד ישירות מהעולם כאחד החסמים לפיתוח מודעות בכלי בינה מלאכותית. אולם ברגע שהם יכולים לחוש את העולם, לייצר מפה שלו וגם לפעול בו, אני חושב שהם יכולים להגיע קרוב יותר למודעות, ולהיות לא רק מערכות חכמות אלא גם נבונות, כלומר עם אינטליגנציה דומה יותר לזו האנושית".

רובוט פיזי מפחיד אולי יותר משום שהוא גם יכול לפגוע בנו פיזית. לפני כמה שבועות הסתובב ברשתות סרטון שרואים בו רובוט שפתאום משום מקום בועט בילד.

"ראיתי את הסרטון. אחר כך הרובוט המסכן התכנס בתוך עצמו. חששות כאלה הם באמת חלק מהאירוע. רובוטים כבר היום מוטמעים עמוק ביותר בצבא, שמשתמש ברכבים אוטונומיים, כלי טיס אוטונומיים. אני רוצה להאמין שאותם מהנדסים שאמונים על הטכנולוגיה למדו גם פילוסופיה של המוסר ואתיקה. לנו יש קורס חובה בתחום הזה עבור תלמידי ה־AI שלנו".

היתרון של מחשב שטועה

פרופ' אלישי עזרא־צור הגיע למסלול האקדמי לא בדרך הרגילה. הוא עזב ישיבה בגיל 15, למד כמעט כל מה שאפשר ללמוד וצבר שבעה תארים בתחומים שנעים מספרות וקולנוע ועד ביו־הנדסה ומדעי המוח (ראו מסגרת). היום הוא מנסה לפתור את אחת השאלות הגדולות של עידן הבינה המלאכותית: איך בונים מכונה שלא רק יודעת לחשב, אלא גם לחוש את העולם, ללמוד ממנו ולפעול בו.

במעבדה שלו מפתחים רובוטים עם מוח שדומה יותר למוח האנושי. "אם מפעילים שבב שלנו, תראי פעילות דומה מאוד לפעילות של תא עצב", הוא אומר.

עד כמה אנחנו קרובים לפיתוח טכנולוגיה כזאת? לדבריו, היום יש דמיון מועט בלבד בין אלגוריתמי בינה מלאכותית שאנחנו משוחחים איתם לבין המוח האנושי. לפעמים התוצאות שמפיק הבוט נראות לנו דומות לחשיבה אנושית, אך זו רק אשליה.

מדוע אנחנו רוצים מחשב שדומה לנו?
"למערכת הקיימת יש יתרונות משלה, אבל גם למוח שלנו יש יתרונות רבים. המערכות הקיימות מאוד מדויקות ומשקיעות המון אנרגיה כדי לוודא שהן לא טועות. לעומת זאת, מערכות שדומות יותר למוח יודעות ללמוד מהעולם ולתקן טעויות תוך כדי התהליך, ולכן הן פחות 'חוששות' לטעות. כתוצאה מכך, הן יכולות לפעול באנרגיות הרבה יותר נמוכות ולהיות הרבה יותר זולות.

"אלא שאם אני אתן היום לבוגר מדעי המחשב את המערכת הזאת של המחשב הנוירו־מורפי, המחשב שדומה לרקמת מוח, הוא לא יידע מה לעשות איתה. איך כותבים על זה קוד? איך מריצים על זה תוכנה? אז זה מה שאנחנו עושים. בונים את כל האקוסיסטם של המחשב הנוירו־מורפי עם הקוד שרץ עליו והחומרה שהוא מפעיל".

בחומרה אתה מתכוון לרובוטים?
"זו אחת ההתמחויות העיקריות של המעבדה שלנו. הקוגניציה המוטורית היא אחד היתרונות שלנו כבני אדם על פני הרובוט. בני אדם זזים היום בצורה הרבה יותר מוצלחת מכל מכונה. לכן למערכות הבינה שאנחנו משוחחים איתן היום אין גוף. השפה והזיכרון מפותחים במערכות הללו הרבה יותר.

"כדי ליצור רובוט שיכול לנוע במרחב באמצעות הארכיטקטורות האלה, דרושה כמות עצומה של משוואות, המון אנרגיה וכוח חישוב של המכונה. אבל אנחנו, בני האדם, חושבים תנועה במנגנון אחר לגמרי מזה של הרובוטים הקיימים, ולכן אנחנו מאמינים שהרובוטיקה של העתיד תגיע מהמחשב הנוירו־מורפי, כנראה בממשק עם מחשב 'רגיל'".

מסעדה שהמלצרים בה הם רובוטים / צילום: ap, Kaoru Tachibana

מחקר על דובים שחורים

יש כבר יישום בשטח. "שיתפנו פעולה עם בית החולים אלי"ן, מרכז השיקום לילדים ולנוער. אנחנו רוצים להציע להם פתרונות רובוטיים שיעזרו להם היכן שהם לא מסוגלים לבצע תנועה. זה אתגר גדול, כי בתנועה של אדם במרחב יש רכיב מאוד גבוה של אי־ודאות, וגם כי לכל ילד עם הפרעה כזו בתנועה יש בעיה אחרת וסט מגבלות אחר. המגבלות אפילו משתנות אצל אותו אדם משנה לשנה, לפעמים מיום ליום".

מערכות רובוטיות למטופלים עם הפרעות תנועה אמנם כבר קיימות, אך הן מורכבות מאוד ויקרות. "אנחנו מאמינים, וגם הדגמנו - לראשונה במערכת קלינית - שהמחשב הנוירו־מורפי יכול לעשות את זה הרבה יותר בזול. פיתחנו יד רובוטית שמתחברת לכיסא הגלגלים ויכולה להרים עבור המשתמש דברים מהרצפה, לקחת כוס ממדף ולעזור לו לשתות ממנה. הרובוט הזה גם מקבל פקודות מהמשתמש וגם חש את הסביבה ממש כמו המוח. הוא יודע איפה הוא במרחב, יש לו הבנה של נקודות העניין, והוא יכול לבצע משימה על פי הוראה פשוטה יחסית מהמשתמש".

ההשראה לבניית המערכות הללו מגיעה ממקומות בלתי צפויים. "נסענו למינסוטה לחקור דובים שחורים שישנים שם שנת חורף במערות", מספר עזרא־צור. "יש להם פיזיולוגיה מאוד מעניינת שמאפשרת להם להאט מאוד את קצב הדופק ועדיין להגיב לסביבה. יש לנו שותפים באוניברסיטת מינסוטה שהמחקר הזה הוא החיים שלהם והם מבלים את כל הקריירה שלהם במטר וחצי של שלג. הם יודעים להגיע לדוב ישן ולהשתיל לו שבב".

אז המערכת שלכם, בהשראת המוח האנושי והפיזיולוגיה של הדובים, יכולה להוזיל לנו מאוד את הרובוטים של העתיד.

"הוזלה היא חלק מהסיפור, אבל מטרה חשובה לא פחות היא לשפר את יכולת התגובה לסביבה, האינטראקציה עם העולם. למשל, היה לנו פרויקט עם חברת טסלה בנושא של בקרת נהיגה במקרה של הפתעה, למשל שמן על הכביש. ה'מוח' שלנו יכול לחוש מהר מקרים שבהם הפיזיקה מתנהגת לא כמו שאנחנו מצפים שהיא תתנהג וגם לפצות על כך מהר".

וטסלה ישתמשו בזה?
"זה כבר עניין שלהם. אנחנו הדגמנו את היכולת. הדגמנו גם רובוט על שש רגליים, שיכול לנוע בתנאים מאוד מורכבים, על גבי מדרגות וסלעים, תוך שהוא כל הזמן שומר על הגחון שלו במצב אופקי".

שאלת הצבע של השמלה

מערכות נוירו־מורפיות נועדו לא רק כדי לבנות כלי בינה מלאכותית בהשראת המוח, אלא גם כדי ללמוד על המוח עצמו. כך, לדוגמה, המעבדה של עזרא־צור היא אחת המובילות בלמידה על מערכות ראייה אנושיות באמצעות הדמיה שלהן במחשב נוירו־מורפי.

"אנחנו יכולים להראות איך מחשב שבאמת דומה למוח עושה חישובים באופן שמסביר סוגים שונים של אשליות אופטיות והבדלים בין־אישיים - כמו המקרה המפורסם שבו אנשים מסוימים ראו בתמונה שמלה בצבע כחול ואחרים בצבע זהב.

"עד היום, חוקרים הצליחו להראות באופן חישובי איך מוח יכול ליצור אשליה אופטית כזאת או אחרת, אבל אנחנו הצגנו מודל שמסביר מספר גדול של אשליות בבת אחת.

"המטרה היא להבין איך אנחנו רואים את העולם כחוויה ויזואלית אחודה, צבעונית ברזולוציה גבוהה, רציפה לאורך זמן, בעוד הקלט שהמוח מקבל הוא לגמרי שונה. המוח לא רואה פריימים של מצלמת 4k. אז איך הרעש שהוא כן מקבל הופך להיות עולם ויזואלי יפה ובריא? המודלים שלנו מתחילים להראות איך המוח עושה את זה".

הפעם, זה לא בשביל הרובוטים. "להם דווקא יעיל לקבל תמונת עולם ממצלמה. אבל המחקר הזה כן יכול להיות רלוונטי לפיתוח רשתית מלאכותית, שיודעת לתקשר תמונות מהעולם לתוך המוח האנושי".

באקדמיה ובעולם הסטארט־אפים הישראלי היו כמה פרויקטים יישומיים בתחום הזה.
"עדיין יש. הם לא נעלמו, אלא שהדברים הללו לוקחים המון המון זמן, וזה מאוד יקר".

האם יש מוצרים מהמעבדה שלכם שכבר נמצאים בפיתוח?
"רשות החדשנות הקימה מאגד של חברות בתעשייה, כולל אלביט, מרק הגרמנית ו־Ceva, שפועל לבניית המחשב הנוירו־מורפי המלא הראשון. אנחנו מתכננים את האלגוריתמים שיעבדו על מחשב כזה. אני מאמין שזה יקרה בתוך שנתיים או שלוש".

יש לו גם שת"פ עם אינטל. "הם היו הראשונים שבנו שבב נוירו־מורפי. הוא עובד כמו המוח אבל עדיין צ'יפ דיגיטלי. הם הקימו קונסורציום ואנחנו היינו המעבדה הראשונה בארץ שקיבלה מהם צ'יפים ותמיכה תקציבית. כך בנינו את הרובוט עם כיסא הגלגלים.
האוניברסיטה רשמה על זה פטנט ונמצאת בשלבי מסחור, אבל בשלב הזה אני כבר פחות מתעניין. אני המהנדס של האירוע. אני מאמין שזה יקרה בסוף".

הסיבה למשבר הג'וניורים

בשנה הקרובה ייפתח תואר חדש באוניברסיטה הפתוחה, שעזרא־צור רואה בו את הבייבי שלו. קוראים לו "תואר ראשון ביישומי מערכות נבונות". "התואר מניח עולם שבו הבינה המלאכותית מגיעה אל העולם הפיזי ושהמהנדס של העולם החדש צריך להבין גם את המציאות הפיזית ורובוטיקה, וגם לדעת משהו על כלכלת AI, על ניהול ויזמות.

"הרי זו הסיבה למשבר הג'וניורים: הסיפור של אדם אחד מול מכונה אחת נגמר, והיום כל מתכנת הוא מנהל של אוסף מכונות בינה מלאכותית. לכן הוא צריך פרספקטיבה רחבה יותר, שתאפשר לו להבין לאיזו מכונה כדאי לו לפנות עבור כל משימה ומה היתרונות והחסרונות שלהן, לנטר אותן בעודן מבצעות את המשימה ולדעת איפה יש צווארי בקבוק ומה אפשר לשפר.

"זאת במידה מסוימת העבודה של מנהל, ולכן בתואר החדש אנחנו נלמד גם עקרונות של ניהול, יזמות וכלכלה, כדי לאפשר למהנדסים שלנו את הראייה הכוללת של המערכת".

עזרא־צור מדגיש שהתואר הוא לא על חשבון מדעי המחשב הקיימים, אם כי גם התחום הזה יצטרך להשתנות. "אמנם קורות החיים שלי לא מעידים על כך, אבל אני בבסיס שלי איש מדעי המחשב, ואני מאמין שתואר במדעי המחשב הוא נהדר. בעתיד, אנשי המחשבים יתמחו במקומות התיאורטיים והפורמליים, ואילו מהנדסים ואנשי AI יוכשרו לעבוד עם המוצר עצמו. אנחנו מתכוונים ללמד את AI כשכבה על גבי מדעי המחשב, אבל גם כתחום נפרד ממנו. כמו שהביולוגיה יושבת על כימיה ופיזיקה, אבל היא גם מקצוע אחר מהן. לא ראיתי עדיין תארים אחרים שמתייחסים כך לבינה המלאכותית".

רובוט לכביסה, לא לריקוד

מה להערכתך בני אדם תמיד יוכלו לעשות טוב יותר ממכונות?
"כשאני רואה גבר רוקד בלט, זה דבר מדהים. אני לא יכול לדמיין איך בטכנולוגיה שאנחנו מכירים היום רובוט יגיע לרמה כזו. לא שזה בלתי אפשרי, אבל זה מורכב מאוד, והאמת? זה לא יהיה מעניין. מי רוצה לראות רובוטים רוקדים? אנחנו צריכים אותם בשביל כביסה, בשביל להוציא את הזבל. לא כדי ליצור אמנות".

עוד כתבות

שרי אריסון, מייק האקבי וד״ר מרים אדלסון / צילום: ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית IAC, שי ז'אק

המסר של שגריר ארה"ב מייק האקבי לישראלים

שגריר ארה"ב הבטיח באירוע בביתה של אשת העסקים שרי אריסון: הברית עם ישראל לא תתפרק • מרכז מסחרי חדש בהשקעה של 200 מיליון שקל נפתח בצומת עד הלום • חברת אבטחת המידע פנטרה רוכבת על המונדיאל בקמפיין בינלאומי • וגם: חנ"י תשקיע 8 מיליון שקל בסטארט־אפים בתחום הים והנמלים • אירועים ומינויים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מכה לגוגל: הפסידה בערעור ותשלם קנס של 4.1 מיליארד אירו

בית המשפט העליון של האיחוד האירופי דחה את ערעורן של גוגל ואלפאבית ואישר את הקנס שהוטל עליהן, לאחר שנקבע כי ניצלו את הדומיננטיות של מערכת ההפעלה אנדרואיד כדי להעניק יתרון לשירותי גוגל ● בכך מגיעה לסיומה אחת מפרשות ההגבלים העסקיים הגדולות בתולדות החברה

חיילי צה''ל / צילום: דובר צה''ל

בדרך לפשרה: האוצר יוסיף 15 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, הוויכוח הגדול נדחה

במערכת הביטחון מזהירים כי המשימות שהוטלו על צה"ל מאז אושר תקציב המדינה בנובמבר מחייבות תוספת של עשרות מיליארדי שקלים ● במסגרת ההסכמות המסתמנות יאושרו כעת 15 מיליארד שקל בלבד, ופער של כ־25 מיליארד שקל בין הצדדים יידחה להמשך השנה, בעוד האוצר מתעקש שלא להגדיל את יעד הגירעון

אליאב בטיטו / צילום: שי כהן

"דירה בלב ת"א בגיל 26, בלי ירושה": עשה את המיליון הראשון מעסק והשקעות

אליאב בטיטו התחיל להשקיע כבר בגיל 13, שילם "שכר לימוד" כואב במיוחד כשאיבד חצי מחסכונותיו ביום אחד, וכיום מנהל את רוב כספו באמצעות סוכן ובמדדים ● האסטרטגיה: השקעות לטווח ארוך ואפס הימורים ● המשקיעים החדשים

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסה לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

המועד שפאלו אלטו תיכנס למדד הדגל של הבורסה וההשלכות

ועדת המדדים קבעה: ענקית הסייבר שהקים ניר צוק תצטרף למדד ת"א-35 ב-6 באוגוסט הקרוב ומשקלה יוגבל ל-5% במדד הדגל בשל מגבלת המניות האמריקאיות ● משקל אורמת יקוצץ • למה מדד ת"א-35 החמיץ זינוק של 127% במניה ששווה כבר מעל 800 מיליארד שקל?

מייקל ברי

מייקל ברי מצביע על "תחילת הסוף" באמצעות פוזיציות שורט חדשות על בינה מלאכותית

טסלה, קטרפילר וקרן סל של מניות שבבים נמצאות על הכוונת של המשקיע האקסצנטרי

פרופ' אבי לייב / צילום: Christopher Michel

הפרופסור הישראלי מהרווארד שיחפש חייזרים עבור טראמפ

פרופ' אבי לייב, אסטרונום באוניברסיטת הרווארד, מונה לראש ועדה שתבחן את המידע הקיים בידי ממשלת ארה"ב בעניין גורמים מעופפים לא מזוהים ● הצוות קיבל גישה לקבצים שנחשבו עד כה לסודיים ביותר ● עם זאת, בראיון ל-AP שפורסם אתמול העריך לייב כי רוב המידע במאגרים הסודיים הללו יוסבר בסופו של דבר כתופעות טבע או כמעשה ידי אדם

נפגעי עבירה לא ממצים את הזכויות / איור: Shutterstock

נפגעי עבירה לא ממצים זכויות. איך המדינה יכולה לשנות את זה?

מי שנפגעו מעבירות שונות, כמו מין ואלימות, אינם צד להליך הפלילי, אך הם יכולים לתבוע פיצויים בהליך אזרחי ● אלא שבפועל כמעט כל נפגעי העבירות לא עושים את זה - ולוואקום הזה ניסתה הממשלה להיכנס ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי קידום זכויות נפגעי עבירה

גם זה קרה פה / צילומים: תמר קינן, Shutterstock

בטרפת הימורי המונדיאל יש לקח חשוב לכיס

בתכנון קו הרכבת החדש דילגו על כמה בעיות ● המשביר עצבן את הקונים כדי להעביר מסר ● ומה מלמדים הימורי המונדיאל ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ריצ'י האנטר, מבעלי קרן גרין לנטרן / צילום: יונתן בלום

קיבלה אישור: גרין לנטרן רוכשת את ביסקוטי לפי שווי של 500 מיליון שקל

רשות התחרות אישרה את רכישת מחצית ממניות רשת הקונדיטוריות ביסקוטי בידי קרן גרין לנטרן, בעסקה המשקפת לחברה שווי של כ־500 מיליון שקל ● המהלך מצטרף לשורת רכישות שביצעה הקרן בתחום המזון בשנתיים האחרונות ומרחיב את פורטפוליו ההשקעות שלה, שחצה את רף 1.7 מיליארד השקלים

סניף הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

יתרון לקוטן: הבנק שיקבל סוכרייה חריגה ממשרד האוצר

בעוד לאומי, הפועלים, מזרחי ודיסקונט יישארו מחוץ לרפורמת "חשבון ההשקעה" של משרד האוצר בשל "הגנת ינוקא", הבנק הבינלאומי הוחרג ויוכל להצטרף כבר מהשלב הראשון ● בליבת הרפורמה: ריכוז שורת מוצרי חיסכון והשקעה תחת פלטפורמה אחת תוך השוואת הטבות המס עליהם

גיא ודורון לוי / צילום: מיכה לובטון

מסע הרכישות של מגדל: נכנסת לחברת הנדל"ן גיא ודורון לוי לפי שווי של 2.3 מיליארד שקל

לאחר העסקה עם אשטרום מגורים, מגדל ממשיכה להגדיל את פעילותה בענף הנדל”ן ומשקיעה 325 מיליון שקל ב-14% מחברת גיא ודורון לוי ● החברה, שפועלת כבר כשלושה עשורים, בנתה כ-10,000 יחידות דיור ברחבי הארץ ומתכננת הנפקה בבורסה בת"א

איור: גיל ג'יבלי

איך הירידה בדולר משנה את הדרך שבה מנהלים סטארט־אפ?

הצלילה של הדולר פגשה את ההייטק הישראלי בנקודה רגישה - אחרי שש שנים של קורונה ומלחמות ועם מהפכת ה־AI שמשנה את הכללים ● איך ניתן למזער את הנזקים? ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

ההייטק הישראלי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

ההייטק הישראלי גייס 7.6 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2026, מספר סבבי הגיוס המשיך לרדת

דוח חדש של לאומיטק ו-ivc מראה כי חברות ההייטק הישראליות גייסו במחצית הראשונה של 2026 כ־7.6 מיליארד דולר, עלייה של 52% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ● הסייבר ממשיך להוביל את הגיוסים, תחומי הדיפנס־טק והקוונטום ממשיכים לצמוח, אך עיקר ההון זורם למספר קטן יותר של חברות גדולות, בעוד שהחברות הצעירות מתקשות לגייס

כמה הרוויחו הרוכשים בהגרלת הדירות הגדולה בלוד?

מי הקניון עם השווי הכי גבוה בישראל, לפי דוחות חברות הנדל"ן הציבוריות? • מי הן שתי המדינות שלא נכנעות ל"שיטת הפרוטקשן" של איראן? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס 

החנות החדשה של רולקס באלפים בשוויץ / צילום: courtesy of Bucherer

הפרדוקס של רולקס: ככל שיותר קשה לרכוש אותו, כך רוצים אותו יותר

ענקית היוקרה היא כבר מזמן לא רק יצרנית של שעונים שוויצריים, אלא גם דוגמה קיצונית ומרתקת למותג שמייצר ביקוש אדיר דווקא דרך חוסר זמינות ● ומה השיעור למותגים ישראלים? ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש

ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה / צילום: Associated Press, Artyom Geodakyan

פוטין ניצב בפני משבר פוליטי כשמחסור בדלק מתפשט ברחבי רוסיה

מוסקבה עשויה להידרש לייבא בנזין ולאסור על ייצוא סולר, בעוד תורים ארוכים משתרכים בתחנות הדלק

רונן אלעד / צילום: יח''צ

ביהמ"ש אישר: יצרנית המגבונים דינמיק תימכר ב-178 מיליון שקל

חברת המגבונים דינמיק מאשדוד תימכר לרונן אלעד, שהצעתו גברה על הצעתם של דוד פורר וחברת נאופארם ● חובותיה של דינמיק נאמדים ב-294 מיליון שקל

לירון אייזנמן, מנכ''ל סיליקום / צילום: bartzi

זינוק של מעל 200%: המניה מכפר סבא שמככבת בוול סטריט

סיליקום, ספקית פתרונות הרשת ותשתיות הדאטה, זינקה מתחילת השנה ב-226% ● קפצה השבוע לאחר שקיבלה הזמנת ייצור ראשונה הקשורה לתחום ה-AI Inference

נתן צבי, קרן מנור אוורגרין / צילום: אייל אפרתי

חברת הסיעוד המשפחתית שעשתה אקזיט של 180 מיליון שקל

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● בשבוע שעבר רכשה קרן מנור אוורגרין 50% מחברת הסיעוד המשפחתית נתן, בהשקעה של 200 מיליון שקל, והצטרפה לשורה של גופים פיננסיים שהשקיעו בתחום המתנהל הרחק מאור הזרקורים ● ומה בכל זאת מעיב על פעילותן של החברות בתחום, שמגלגל סכומי עתק