האוצר מתנגד לחוק יסוד לימוד תורה: מזהיר מפגיעה כלכלית ומהעלאת מסים

משרד האוצר מתנגד לחוק יסוד: לימוד תורה ומזהיר מפגיעה כלכלית בעקבות שירות המילואים הנרחב של יתר האוכלוסייה ומעידוד ותמרוץ שלא להשתלב בשוק התעסוקה, עד כדי כך שבעוד 30 שנה הממשלה תצטרך לעלות את המסים ב-16% כדי לשמור על אותה רמת שירותים שהיא נותנת לציבור.

● מחשש שלא יספיקו להעביר את החוק: בוועדת החוקה דנים על פיצול הצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"שית
● צה"ל סירב לקבל חרדים שהתנדבו להתגייס? זה הסיפור המלא
● טעות חוזרת: הריבוי של החרדים לא יהיה כל-כך מהיר כמו שנוטים לחשוב

חוק יסוד: לימוד תורה מקודם בכנסת וביום רביעי האחרון אושר בקריאה ראשונה, כאשר הממשלה מנסה להעבירו עד לתום כהונת הקואליציה ועד להכרזה על בחירות.

החוק מעגן את ערך לימוד התורה כערך יסוד במדינה, כדי לאפשר משקל נגד מול ערך השוויון שנגזר מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ביסודו הכוונה ליצור קונסטרוקציה חוקתית שתוכל לפטור מגיוס.

תחילה, בנוסחו המקורי של החוק, נכתב כי זכויותיהם וחובותיהם של לומדי התורה ייראו כמי ש"משרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי", ואולם מדברי ההסבר לא הושמטה הכוונה.

הגברת הנטל על משרתי המילואים

בחוות-הדעת של היועץ המשפטי של משרד האוצר, הוא ציין כי לא ניתן להעריך את עלותו התקציבית של החוק, אולם פרשנות מסוימת של החוק עשויה לגזור הקצאת משאבים תקציביים נרחבים.

כן נכתב כי "קיים חשש ממשי כי ההצעה תפגע במאמצים להגדלת היקף המתגייסים לצה"ל מקרב אוכלוסיית הגברים החרדים, וכך גם בצורך לצמצום היקף ימי המילואים במשק והפחתת הנטל על המשרתים, שעה שהנטל הכלכלי הנובע משירות המילואים הולך ומחריף".

עוד נכתב כי החוק עלול להעצים את מערך התמריצים שמונע את השתלבותם של אוכלוסיית הגברים החרדים בשוק העבודה.

המטרה של החוק כפי שנוסחה היא "הכרה בלימוד התורה כערך יסוד במדינת ישראל כדי ליצור מֹאזני צדק אל מול ערכי יסוד אחרים במדינה". על זאת אומרים באוצר כי "ככל שפרשנות חוק היסוד תהיה שהזכות ללימוד תורה גוברת על זכות השוויון או על זכויות חוקתיות אחרות, כפי שכאמור ייתכן להסיק מדבר ההסבר, הדבר עלול להביא להשלכות תקציביות וכלכליות משמעותיות ביותר".

"משמעויות תקציביות כבדות"

ההשפעה הכלכלית של שירות המילואים בהיעדר גיוס חרדים היא דרמטית, כשלפי האוצר "העלות הכלכלית למשק עבור חודש של שירות מילואים בעד משרת בודד עומדת בממוצע על כ-50 אלף שקל, כך שבמהלך השנים 2023-2026 העלות הכלכלית המצטברת בעד שירות המילואים צפויה לעמוד על כ-170 מיליארד שקל.

"לכן, ככל שמשרתי מילואים רבים ימשיכו לשרת מספר חודשים בשנה, העלות המשקית השנתית צפויה לעמוד על עשרות מיליארדי שקלים. בנוסף, לגיוס המילואים יש משמעויות תקציביות כבדות, כך שמתחילת המלחמה ועד לסוף שנת 2026 צפויות הוצאות הממשלה בעד שירות מילואים לעמוד על כ-115 מיליארד שקל".

כן הודגש בעמדת האוצר כי שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד על כ-50%, ללא שיפור בעשור האחרון. יש לכך השפעה הן על הכלכלה והן על העוני בחברה החרדית. השפעה זו מתעצמת לנוכח התחזית של הלמ"ס, לפיה ב-2065 החברה החרדית תעמוד על כשליש מהאוכלוסייה.

"כפועל יוצא מכך, בהיעדר הגדלת שיעור התעסוקה של גברים חרדים, בשנת 2065 יהיה צורך בהעלאת המסים הישירים על אזרחי המדינה ב16%, על-מנת לשמור על אותה רמת שירותים שהמדינה מספקת כיום ללא הגדלת שיעור הגירעון המותר בתקציב המדינה", נכתב.

"יודגש כי היעדר השילוב בשוק העבודה של הגברים החרדים נובע ממספר גורמים, אך במידה רבה הוא תוצאה של מערך תמריצים כלכליים המעודד היעדר השתלבות בשוק העבודה, באמצעות מתן סיוע כלכלי ממשלתי שאינו מותנה בהשתלבות בתעסוקה ואף פוחת או בטל בעת השתלבות בחלק מהמקרים.

"יודגש כי השווי הכלכלי של ההטבות הניתנות למי שאינו עובד נאמד באלפי שקלים בחודש עבור כל משק בית, המצטברים לעשרות אלפי שקלים בשנה ומהווים הכנסה אלטרנטיבית להשתלבות בשוק העבודה, המהווה את אחד החסמים המרכזיים להגדלת היקפי התעסוקה בקרב קבוצה זו".