גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

סיכום חסוי, סכומי עתק: המאבק על תקציב הביטחון רק נדחה לממשלה הבאה

בדיונים על תקציב הביטחון סוכם על 159 מיליארד שקל לשנה הקרובה ותוכנית הצטיידות ענקית, אך המאבק האמיתי בין האוצר לביטחון רק נדחה ● עם פער של 25 מיליארד שקל וחשש מקיצוצים בשירותים האזרחיים בממשלה מודים: מדובר בפלסטר כדי להרוויח זמן עד הבחירות

חיילי צה''ל בגבול לבנון. ארכיון / צילום: דובר צה''ל
חיילי צה''ל בגבול לבנון. ארכיון / צילום: דובר צה''ל

בסוף השבוע האחרון סיכמה המל"ל (המועצה לביטחון לאומי) את הדיונים על תקציב הביטחון בין האוצר למשרד הביטחון, אבל מה שאמור היה להיות סוף הסיפור של המחלוקת בין המשרדים מהווה רק את תחילתו - עם המון שאלות פתוחות.

האוצר מתנגד לחוק יסוד לימוד תורה: מזהיר מפגיעה כלכלית ומהעלאת מסים
עולה מדרגה: הממשלה אישרה את מיזוג אלתא בתעשייה האווירית

כבר עתה ברור שתקציב הביטחון יעמוד השנה על סכום פנטסטי של כ-159 מיליארד שקל, והצבא יתחיל לממש את תוכנית ההצטיידות בעלות של 350 מיליארד שקל עוד לפני השבעת הממשלה הבאה.

ביום חמישי האחרון פרסמה המל"ל סיכום חסוי של דיוני תקציב הביטחון לשנה הזו, דיונים שנפתחו מחדש בפעם השלישית. הראשונה הייתה עם העברת תקציב המדינה בממשלה בחודש נובמבר האחרון - שעמד על 111 מיליארד שקל. רק לאחר מכן הצליחה הממשלה לחלק את יתר התקציב כנגזרת מתוך הסיכום על תקציב הביטחון.

ערב העברת התקציב בכנסת, ותוך כדי המלחמה מול איראן במבצע "שאגת הארי", התקציב כבר עודכן ל-144 מיליארד שקל, ונשמרו לו רזרבות תקציביות בסך 12 מיליארד שקל - 5 מיליון מתוכם לצרכים אזרחיים של הממשלה.

מאז תום המבצע, על רקע האי-ודאות הביטחונית, מתחולל מאבק, שבמסגרתו מערכת הביטחון מסבירה שהצרכים המבצעיים מחייבים את הגדלת התקציב. זאת כתוצאה מהחלטות הקבינט, והחזקת שלוש רצועות ביטחון - בלבנון, בסוריה ובעזה - לצד המשך היערכות לאיומים מאיראן. הסכום שננקב עמד על 188 מיליארד שקל, פי שלושה מתקציב הביטחון ערב 7 באוקטובר. בהמשך הדרישה קוצצה מעט ל-184 מיליארד.

במסגרת הסיכום של המל"ל, נקבע כי הרזרבות שנשמרו בתקציב, בסך 12 מיליארד שקל, יועברו למערכת הביטחון באופן מיידי, בתוספת 3 מיליארד שקל שבאוצר יצטרכו "לגרד" באמצעות העברות מתקציבים אחרים. כך, במסגרת המחלוקת נותרו 25 מיליארד שקל.

סכום גבוה מהצרכים

באוצר סבורים שמדובר בסכום גבוה בהרבה מצורכי הצבא, ולכן נקבע כי הוא ימומש בהתאם להוצאות בפועל של מערכת הביטחון, ובהתאם לתקציב המדינה. באוצר נאבקו כדי שלא יצטרכו לפרוץ את התקציב שוב במהלך השנה ובתקופת בחירות. היו גם מי שבנו על הגדלה משמעותית של הכנסות המדינה ועל הפתעות חיוביות במסים, שיוכלו לסייע בעניין זה, אך ספק אם אלו יתממשו, ספק אם התקציב הזה יועבר בפועל למערכת הביטחון וספק עוד יותר אם הכנסת תוכל לפתוח את התקציב, שכן צעד כזה יחייב העלאת הגירעון בתקציב המדינה או קיצוץ רוחבי בשירותי בריאות רווחה חינוך ותשתיות.

כמו כן נקבע, בשונה מטיוטות שהוחלפו בין הצדדים, כי מסקנות ועדת מור יוסף לשיקום נכי צה"ל תחכה לממשלה הבאה, זאת לאחר שמסקנותיה פורסמו לאחרונה. גורמים בממשלה ציינו שהדבר לא היה על דעת האוצר, וסוגיות רבות לא לובנו במסקנותיה.

סוגיה נוספת קשורה לכך שבשנה האחרונה קבע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי תוכנית העשור להצטיידות הצבא תעמוד על 350 מיליארד שקל, כ-50 מיליארד מתוכם באמצעות התייעלות והנפקת חברות ביטחוניות. תחילה, גורמים באוצר הזהירו כי הצעד הזה יחייב "הטלת מסים בהיקף שיוביל לדיכוי כלכלת ישראל, ולהכבדה בלתי אפשרית בעול המסים על אזרחי ישראל, ונראה שלשר האוצר אין כוונה להשלים עם המהלך".

ואולם, ככל שהתקדם הזמן, נראה שבמשרד האוצר השלימו עם ההחלטה ועם הצורך בה. כך, המל"ל החליטה לפרוס את התוכניות ליותר מעשור, ל-13 שנה, באופן שיוכל להקל מעט על קופת המדינה המדוללת, כשתחילה יופנו תקציבים במיליארדי שקלים בודדים ובמשך הזמן הם יגדלו.

"אירוע חשבונאי חולף"

יממה אחת לפני סיכום המל"ל יצא מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, במתקפה חריגה על אגף התקציבים באוצר. "בניין הכוח ארוך-הטווח של מדינת ישראל נמצא בפיגור מסוכן. אם נמשיך לנהוג כך כמדינה - הסיכון למוכנותה הביטחונית המותאמת של מדינת ישראל יהפוך לגדול ביותר. אגף התקציבים באוצר, שרואה במשמעויות של המציאות המלחמתית 'אירוע חשבונאי חולף', ממסמס את יכולת הממשלה לממש החלטות שכבר התקבלו על בניין כוח ארוך-טווח".

חרף זאת, המל"ל סיכמה כי בשנת 2027 יוקצו 3 מיליארד שקל לתוכנית הרכש ויעלו בהדרגה עד ל-25 מיליארד בשיא התוכנית בעשור הבא, וירדו ל-19 מיליארד בשנה עד לסוף התוכנית. בסך-הכול מדובר ב-212 מיליארד שקל לנוכח התקציבים שמערכת הביטחון אמורה להוסיף ממקורותיה וכן לנוכח האי-ודאות סביב הסכם ה-MOU.

ואולם, לעמדת רבים בממשלה, מדובר בסיכום שהוא פלסטר בלבד, שנועד "לקנות זמן" כדי לא לקבל החלטות חד-משמעיות עד הבחירות. הסיבה לכך היא, שבחודשים האחרונים הסיכום ששאפה אליו המל"ל היה אחר לחלוטין. השאיפה שם הייתה ליצור סיכום שייפרס על פני עשור ויסגור את כלל הסוגיות הפתוחות בין הניצים. הדבר המשמעותי ביותר הוא בסיס תקציב משרד הביטחון, שעמד לפני המלחמה על כ-60 מיליארד שקל, ומאז תפח והלך בהתאם להתפתחויות הביטחוניות ולמלחמה שעדיין לא הסתיימה.

בשנת 2024 הוקמה ועדה ציבורית בראשות יעקב נגל שקבעה את תקציב הביטחון על כ-110-120 מיליארד שקל בכל שנה, אך מסקנותיה, שפורסמו לפני המבצעים מול איראן, מוסמסו.

מי מפקח על ההוצאות?

בוועדה היו חברים מי שמונו בהמשך לבעלי התפקידים המרכזיים באוצר: מהרן פרוזנפר, לשעבר היועכ"ל (היועץ הכספי לרמטכ"ל) והיום הממונה על התקציבים, ומיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית. גורמים בממשלה מתארים כיצד עמדותיהם בוועדה היו ברורות - פרוזנפר היה בגישה "מרחיבה" לתקציב הביטחון, ואילו עבאדי-בויאנג'ו נאבקה על רפורמות בשכר ופיקוח על ההוצאות. כיום, באופן מפתיע פרוזנפר מהווה את הסמן הימני בהתנגדות להגדלת תקציב הביטחון במשרד האוצר. כך במל"ל הציעו תקציב לשנת 2027 שיעמוד סביב מסקנות הוועדה, אך נדחו.

סוגיה נוספת שנותרה פתוחה היא סוגיית הפיקוח והבקרה על הוצאות הביטחון. במשרד האוצר עלו להתקפה נגד מערכת הביטחון וטענו שאין מי שמנהל את התקציב. אבל למעשה, שנים ארוכות המשרד נאבק על שקיפות רבה יותר בהוצאות הביטחון, עוד לפני שחשב המשרד רואה את ההתקשרויות והוצעו לצדדים מספר מהלכים בנושא, אך אלו לא סוכמו.

כך, הרצון לעדכן את התקציב לצרכים לצד קביעת מסגרת תקציבית עשור קדימה, תוכנית הצטיידות ומהלכים לשיפור השקיפות והבקרה - עלו בתוהו, ופגשו את הצורך בהכרעה מהירה לנוכח העובדה שהתחייבויות מערכת הביטחון עולות על מסגרת התקציב. בכל אופן, מתוכם הסיכום כולל כאמור רק את עדכון התקציב, שלמעשה דוחה את הוויכוח הגדול על מרבית התקציב השנוי במחלוקת להמשך השנה בחודשים אוקטובר-נובמבר, ואת תחילת ההתחייבויות לשנים קדימה על תוכנית ההצטיידות.

בכל אופן, התקשרויות צה"ל יצטרכו לעבור את ועדת השרים להצטיידות. שם ייקבע האם הצורך בהצטיידות הצבא גוברת על הצורך לשמור על יכולת ההחלטה של הממשלה הבאה - אם תרצה לבצע שינויים בתוכנית או בפריסתה.

עוד כתבות

שחר דניאל, מנכ''ל חברת אלארום טכנולוגיות / צילום: יח''צ

הישראליות שנופלות בוול סטריט: אלארום ו-REE צונחות ביותר מ-50%

מניית אלארום צוללת לשפל של שלוש שנים וחצי בעקבות חקירת ה-FBI בחשד שרשת חברת-הבת NetNut חוברה למכשירים ביתיים ללא ידיעת בעליהם ● חברת האוטוטק, REE, שמחקה 99.8% משוויה מאז ההנפקה, הגישה בקשה לעיכוב הליכים בשל חובות של 51 מיליון שקל ותימחק מחר מהנאסד"ק

האטה ממושכת בקצב הצמיחה של התעסוקה בענף ההייטק / צילום: Shutterstock

לא רק ג'וניורים: זינוק חד במספר מחפשי העבודה בהייטק

דוח חדש של שירות התעסוקה מצביע על שינוי במאפייני שוק העבודה בענף ההייטק ● אף שמספר המועסקים בענף ממשיך לעלות, קצב הגיוסים נבלם, ושיעור דורשי העבודה מההייטק מכלל דורשי העבודה כמעט שולש מאז 2022 ● במקביל, הדוח מצא מתאם בין התרחבות השימוש בבינה מלאכותית לבין העלייה במספר דורשי העבודה, בעיקר בקרב עובדי תוכנה

החלוץ של נבחרת ארה''ב באלוגון, במשחק הנבחרת מול בוסניה, 1 ביולי / צילום: ap, Jeff Chiu

בבלגיה זועמים על ביטול הכרטיס האדום: "בדיוק לפני המשחק המכריע, כל המסכות ירדו"

ההחלטה של פיפ"א לאפשר לחלוץ נבחרת ארה"ב לשחק למרות שקיבל כרטיס אדום במשחקו האחרון מעוררת זעם בבלגיה, שתפגוש את הקבוצה הלילה ● התאגדות הכדורגל האירופי: "עצם הקיום והאמינות של המשחק מוטלים בספק"

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

לקראת הנפקה עתידית: לאומי פרטנרס רוכשת 20% מדלק ישראל לפי שווי של 850 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של לאומי תשקיע 213 מיליון שקל בחברה שמפעילה כ-240 מתחמי תדלוק ומחזיקה בברגר קינג, קפה ג'ו, חנויות הנוחות מנטה ורשת מועדוני זאפה ● העסקה תתמוך במימון חלקה של דלק ישראל ברכישת הוט מובייל

דניאל בראל, מייסד ומנכ''ל REE / צילום: שלומי יוסף

REE בדרך להסדר חוב: גיל אגמון וזיו אבירם השקיעו בה, המנכ"ל השווה אותה לאינטל

פחות מ-5 שנים לאחר שחברת האוטוטק הגיעה לוול סטריט, היא הגישה בקשה לצו עיכוב הליכים ● חייבת מעל 50 מיליון שקל, מהם כ־12 מיליון שקל לעובדים ● שרפה מעל מיליארד דולר מהיווסדה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

אפקט הנגיד: הפחתת הריבית הזניקה את מדדי תל אביב בסיום

בנק ישראל הפחית את הריבית ל-3.5% ומסיבת העיתונאים של הנגיד הובילה להתחזקות העליות לקראת הנעילה • ת"א 90 טיפס ב-1.3% ות"א 35 עלה ב-1.1% • מדד הבנקים הפך כיוון וביצע תפנית חיובית, ומדד מניב חו"ל זינק ב-5.9% • מניות ג'י סיטי ונורסטאר קפצו ברקע עסקת ארי נדל"ן • הדולר ננעל מתחת לרף ה-3 שקלים

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: אביגיל פפרינו-באר

פגעה ביבוא המקביל? סאני עשויה להיקנס בלמעלה מ-17 מיליון שקל

ברשות התחרות טוענים כי סאני תקשורת סלולרית, יבואנית סמסונג לישראל, פעלה באופן שעלול היה להביא לפגיעה ביבוא המקביל ואף להפסקתו כליל ● מדובר בתיק האכיפה הרביעי של רשות התחרות מאז כניסתו לתוקף של תיקון החוק העוסק בפגיעה ביבוא מקביל, במסגרת מהלך רחב יותר שמובילה הרשות בשנתיים האחרונות מול יבואנים ישירים

מיכלית נפט / צילום: Reuters, stringer

מחיר הנפט צנח ב-43% מהשיא, ומייצר לשוק בעיה חדשה

בארבעת החודשים האחרונים חווה שוק הנפט עליות מחירים היסטוריות ● ואז הגיע המהפך: מצר הורמוז נפתח, ארה"ב משחררת מיליוני חביות ממאגרי החירום וסין מפסיקה לקנות נפט - ומחירי הזהב השחור נופלים ● איך יתמודדו יצואניות הנפט?

כביש מהיר בארה''ב עם קו לבן בצד הימני / צילום: Shutterstock

הקו הלבן הפשוט הזה הוא אחת ההמצאות הגדולות ביותר של אמריקה שמעולם לא זכתה להערכה ראויה

אתם מכירים את הנורה ואת האייפון. זהו סיפורו הלא מוכר של חידוש גאוני נוסף ששינה אומה שלמה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הנאסד"ק זינק בהובלת מניות השבבים; הדאו ג'ונס בשיא חדש

הנאסד"ק זינק במעל 1% ● הדאו ג'ונס ננעל מעל רף ה-53,000 לראשונה אי פעם ● דל קפצה אחרי שהנשיא טראמפ קרא לאנשים "לצאת ולקנות מחשבי דל" ● מיקרוסופט נחלשה אחרי שהודיעה כי תפטר 4,800 עובדים ● בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת ● סיטי: מחיר הנפט עשוי לרדת ל-60 דולר עד סוף השנה

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

בכירים אמריקאים: איראן שיגרה טילים לעבר כלי שיט בהורמוז

מזכר ההבנות בסכנת קריסה? ארה"ב צפויה להגיב בתקיפות נגד מטרות איראניות ●  דיווח בניו יורק טיימס: טראמפ צפוי להודיע לארדואן כי הוא מוכן להשיב את טורקיה לתוכנית החמקן ולמכור לה מטוסי F35 ● עדכונים שוטפים

ירושלים / צילום: Shutterstock

הנתונים מגלים: תושבי החוץ הסתערו על ירושלים, ואז הדולר צנח

היחלשותו המהירה של הדולר מחלחלת אל שוק הנדל"ן בירושלים וקוטעת את רצף העסקאות ● בזמן שהמחיר בשקלים כמעט ולא זז בשנתיים האחרונות, פער המטבע מייצר עבור הרוכשים האמריקאים אפקט של התייקרות חדה ● מתווכים מדווחים: תושבי החוץ יושבים על הגדר

בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בג"ץ עונה לממשלה: נבחרי ציבור מחויבים לפעול על פי הוראות הדין

שופטי בג"ץ מבהירים: עובדי ציבור ונבחרי ציבור צריכים לפעול על פי הדין ● כאשר פועלים בניגוד להחלטות שיפוטיות, הסדר החסינות האישית המוקנה מפני תביעות נזיקין עשוי שלא לחול

מטוסי easyjet חונים בשדה תעופה

איזיג'ט בדרך להימכר: כך עשוי להשתנות אחד ממותגי הלואו־קוסט הגדולים באירופה

אחרי שצנחה ביותר מ־50% מאז הברקזיט, ענקית התעופה הבריטית עומדת בפני עידן חדש: קרן אמריקאית בדרך לרכוש את החברה במיליארדי ליש"ט ● מומחים מסמנים את המהלכים הבאים - מחידוש צי המטוסים ועד היציאה מבריטניה

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

מנהל רשות המסים: "אנחנו חווים כמות אדירה של מתקפות סייבר"

שי אהרונוביץ': "מרגע שהחל פרויקט 'חשבוניות ישראל', תוך כמה חודשים ארגוני הפשיעה הבינו שהמשחק השתנה, ושהיום המפתח נמצא במערכות המחשוב" ● לדבריו, "אנשים מגיעים למשרדי רשות המסים עם תעודות זהות מזויפות כדי לקבל גישה למערכות" ● וגם: מה הוא חושב על הגירעון ועל הצעדים שנעשו כדי להשאירו בשליטה?

בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

חמישה נשיאי העליון לשעבר: "אי-ציות לבית המשפט - המסמר האחרון בארון הקבורה של הדמוקרטיה"

בגילוי דעת שפרסמו נשיאי העליון בדימוס פוגלמן, חיות, גרוניס, ביניש וברק נכתב כי "נוכח ההחלטה שקיבלה אתמול הממשלה בעניין מועצת הרשות השנייה, אנו מתריעים על חומרתה חסרת התקדים של החלטה זו, שמשמעותה היא קריאה לאי-כיבוד ואי-ציות לצווי ביהמ"ש" ● לדבריהם, "זהו מהלך המשבש באופן מוחלט את סדרי השלטון והמשפט ומוביל לאנרכיה"

בית השנהב. בעיגול: נוחי דנקנר / צילום: יוסי זמיר, תמר מצפי

איך נראה הנכס האחרון של נוחי דנקנר, ומה הסיכוי להפוך את המשרדים הישנים לדירות חדשות

בניין המשרדים הוותיק בבירה עומד למכירה ושווה לטענת דנקנר 420־500 מיליון שקל ● דנקנר מחזיק בנכס יחד עם אחותו, ובעת המכירה יצטרך לשלם היטל השבחה ● לבניין יש תוכנית השבחה, אולם לא יהיה קל לממש אותה נוכח היצע המשרדים הגבוה בירושלים

בניין להב 433 / צילום: גלובס

המשטרה הקפיאה עשרות מיליוני שקלים של בכירי מנורה בפרשת השחיתות בהסתדרות

במסגרת התפתחות נוספת בפרשת "יד לוחצת יד", המשטרה הקפיאה עשרות מיליוני שקלים בחשבונות מנורה מבטחים ובחשבונות אישיים של חלק מבכיריה ● לפי החשד, החברה קידמה את פוליסת התרופות של ההסתדרות באמצעות טובות הנאה ותשלומים לסוכן הביטוח עזרא גבאי, במטרה להשפיע על חידוש ההתקשרות ולהגדיל את רווחיה ● במשטרה מציינים כי ממצאי החקירה עד כה חיזקו את החשדות נגד המעורבים

אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הנחית מכה של מיליארדים על ת"א וירושלים. העיריות מצאו מסלול עוקף

העליון דחה את בקשת עיריות ת"א וירושלים לדון שוב בפסיקה משנה שעברה, שביטלה היטלי השבחה על דירות מכוח תמ"א 38 ● המשמעות: ציפייתן להכנסות של מיליארדי שקלים נגוזה ● אולם הן מצאו פתרון יצירתי: תביעות המבוססות על טיעוני שמאות בסכומים גבוהים

מסע הלוויה של עלי חמינאי. מפגן הכוח של משטר האייתולות על חשבון האזרחים / צילום: Reuters, Fatemeh Bahrami

תרומות חובה של מעל חצי מיליון דולר: אזרחי איראן מממנים את הלוויית חמינאי

ארבעה חודשים אחרי חיסולו, נערך השבוע מסע ההלוויה של עלי חמינאי ● האזרחים חויבו להשתתף, משלחות הגיעו מפקיסטן, רוסיה ומדינות המפרץ, והיחיד שלא ישתתף הוא היורש ● וברקע מפגן העוצמה האיראני עומד המשא ומתן מול ארה"ב