חברת מגדל טופ נדל"ן הגישה תביעה נגד בנק לאומי, בה ביקשה מבית המשפט להורות לבנק למסור פרטי זיהוי של חשבון שהעבירה אליו 3.8 מיליון שקל, וזאת בטענה למרמה ותלושים מזויפים שהועברו אליה במסווה שמדובר בעיריית תל אביב-יפו. לטענת החברה, משגילתה שהשוברים מזויפים, וכשפנתה לבנק לאומי בבקשה למסור פרטים על בעל החשבון, היא סורבה בטענה כי מדובר בחיסיון בנקאי.
● הדירה וסיבוב הפרסה: כך ניצחה אם את בתה בבית המשפט
● הכבוד והאגו שעלו לנוחי דנקנר 100 מיליון שקל
כאשר מעבירים כסף לחשבונו של אדם אחר, אנחנו בדרך-כלל יודעים למי הועבר הכסף, אך לא במקרה הזה. התביעה מגוללת השתלשלות עניינים ששמורה בדרך-כלל לאנשים פרטיים ובסכומים קטנים יותר, ולא לחברה יזמית שמעידה בכתב התביעה כי "נפלה קורבן למעשה מרמה מתוחכם".
מגדל טופ נדל"ן מקימה פרויקט התחדשות עירונית ברחוב לה גוארדיה בתל אביב, ולצורך כך היא נדרשה לשלם לעיריית תל אביב-יפו אגרות והיטלי פיתוח כתנאי לקבל היתר בנייה.
החברה קיבלה שוברי אגרות הנחזים להיות של עיריית תל אביב-יפו, ובהסתמך עליהם ביצעה שתי העברות בנקאיות בסך כולל של 3.8 מיליון שקל לחשבון המתנהל בבנק לאומי.
במקביל, החברה טוענת כי נמסר לה היתר בנייה מזויף הנחזה להיות היתר שהוצא כדין על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, אשר נשא לוגו של עיריית תל אביב וחתימות דיגיטליות מזויפות, המיוחסות לנושאי משרה בעירייה, בהם ממלא-מקום, סגן ראש העירייה ויו"ר הוועדה המקומית וסגן מהנדס העיר.
לטענת החברה, מאוחר יותר, משהתעורר חשד לזיוף, היא הבינה שמדובר בשוברים מזויפים, ועיריית תל אביב אישרה כי מדובר בזיוף הן של החשבון והן של ההיתר. לצורך קבלת ההיתר האמיתי, כך טוענת התובעת שנמסר לה, היה עליה לשלם לך סך של 9.5 מיליון שקל.
"למעוול אין זכות להסתתר"
כשהחברה פנתה אל לאומי, הבנק סירב לגלות לה את זהות בעל החשבון בטענת חיסיון בנקאי, אך בהוראת ההעברה נרשם במפורש כי המוטב הוא עיריית תל אביב-יפו, בעוד שהחשבון בפועל הוא חשבון פרטי - "פער המחזק את המסקנה כי מדובר בחשבון של נוכל", לטענת התובעת.
עוד נטען כי החיסיון הבנקאי הוא יחסי בלבד ונסוג בפני האינטרס הציבורי בחשיפת מעשי מרמה ועשיית צדק, וכי "למעוול אין זכות להסתתר מאחורי דיני הגנת הפרטיות".
התובעת מסבירה עוד כי מעשה המרמה אינו פוגע בתובעת בלבד, אלא במעגל רחב של נפגעים: בעלי המקרקעין, רוכשי היחידות, קבלן הביצוע והבנק המלווה את הפרויקט.
מבנק לאומי נמסר בתגובה: "החברה התובעת התרשלה התרשלות חמורה, לאחר שקיבלה הודעה ממקור לא מאומת, לא ביצעה בדיקה בסיסית של פרטי החשבון שאליו התכוונה להעביר כסף - וביצעה לבסוף את ההעברה מחשבונה בבנק אחר ולא בבנק לאומי. ניסיונה לגלגל כעת אחריות על מחדלה והתרשלותה לעבר בנק לאומי - נידון לכישלון".
עו"ד אינהורן אור, המייצג את התובעת, מסר: "העובדות מפורטות בהרחבה בכתב התביעה. הנושא עצמו ילובן ויבורר בבית המשפט".




















