לשכת שמאי המקרקעין בישראל פרסמה היום (ב') את עדכון אומדן עלויות הבנייה למגורים לחודש יוני 2026, שמציג עליית מחירים רוחבית ברחבי הארץ.
● המציאות במכרזי עמידר: בכמה נמכר קוטג' ביפו העתיקה?
● העליון הכריע סופית: תל אביב וירושלים ייפרדו ממיליארדי שקלים בהיטלי השבחה
עלויות הבנייה עלו בשנה האחרונה (בהשוואה ליוני 2025) בכ-3.2% בממוצע. האומדן, שנועד לשקף את עלויות הביצוע בפועל, כולל 16 אזורים גאוגרפיים וארבע קטגוריות בנייה. מתוך 64 סעיפי השוואה, ב-54 נרשמה התייקרות, ורק בשלושה נרשמה ירידה.
תל אביב מובילה את התייקרות הבנייה
את מגמת העלייה מוביל באופן מובהק אזור מרכז תל אביב, שרשם את ההתייקרות האזורית הגבוהה ביותר באומדן - עלייה ממוצעת משוקללת של כ-6.9%. בלשכה מציינים כי הנתונים מתייחסים לבנייה של דירות ממוצעות בשטח 85-100 מ"ר. מטבע דברים, בדירות קטנות המחיר למ"ר גבוה יותר.
העלייה החריגה והחדה ביותר בדוח כולו נרשמה בקטגוריית בניין נמוך במרכז תל אביב. עלות הבנייה באפיק זה זינקה בתוך שנה אחת בכ-15.4%, כשהיא מטפסת מ-10,400 שקל למ"ר ביוני 2025 ל-12,000 שקל למ"ר ביוני 2026.
לצד זאת, מרכז תל אביב מחזיק גם בתואר עלות הבנייה הגבוהה ביותר המופיעה באומדן המעודכן: עלות הקמת בניין רב-קומות באזור זה התייקרה בכ-5.8% ועלתה מ-12,000 שקל למ"ר ל-12,700 שקל למ"ר. מדובר בעלות הגבוהה פי שניים ויותר מהעלות באזורים שבהם מחירי הביצוע נמוכים. בקטגוריית בניין גבוה במרכז העיר נרשמה עלייה של כ-3.7%, מ-10,700 ל-11,100 שקל למ"ר.
ההתייקרויות בתל אביב מורגשות היטב גם ביתר חלקי העיר:
בדרום ומזרח תל אביב עלות בניית בניין נמוך עלתה מ-7,500 ל-8,000 שקל למ"ר (עלייה של כ-6.7%), ועלות בניין גבוה טיפסה מ-7,300 ל-7,700 שקל למ"ר (עלייה של כ-5.5%).
בשכונות עבר הירקון (כולל רובע שדה דב שבו נבנות כיום אלפי דירות) עלות בניין גבוה עלתה מ-8,700 ל-9,100 שקל למ"ר, בעוד שבבניין רב-קומות נרשמה עלייה מתונה יותר, מ-10,500 ל-10,600 שקל למ"ר.
יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, נחמה בוגין, עמדה על חשיבות עדכון האומדן לבחינת כלכליות הפרויקטים בזמן אמת: "עלייה של כמה מאות שקלים למ"ר, ובמקרים מסוימים אף יותר מ-1,000 שקל למ"ר, מתורגמת בפרויקט בהיקף משמעותי לעשרות מיליוני שקלים ועשויה להשפיע באופן ישיר על היכולת להוציא אותו לפועל. ועדות התכנון נדרשות לבצע התאמות תוך כדי תנועה. רק עדכון שוטף וגמיש של התחשיבים יאפשר לבחון פרויקטים באופן ריאלי ולמנוע מצב שבו תוכניות מאושרות על הנייר אך אינן כלכליות לביצוע".
באשר לעלייה החדה בתל אביב בעיקר, אמרה בוגין: "בתל אביב חשיבותו של האומדן מקבלת משנה תוקף, לנוכח הזינוק בעלויות הבנייה, הנובע בין היתר ממשכי ביצוע ארוכים, שעות עבודה מצומצמות יחסית, מגבלות לוגיסטיות ודרישות עירוניות ייחודיות".
חשוב לציין כי העלויות אינן כוללות השפלת מי תהום - רכיב יקר שרלוונטי מאוד בתל אביב.
תמונת המצב בשאר חלקי הארץ
הזינוק בתל אביב בולט במיוחד בהשוואה לאזורים סמוכים. בהרצליה וברמת השרון נרשמה עלייה ממוצעת משוקללת של כ-4.8% (עם עלייה של 6.8% ברבי-קומות). מנגד, בירושלים נרשמה יציבות יחסית עם עלייה משוקללת של 0.8% בלבד, וברמת גן ובגבעתיים נרשמה עלייה ממוצעת של 0.4% בלבד, שם אף נרשמה ירידה בעלות בניין גבוה מ-7,700 ל-7,500 שקל למ"ר.
עם זאת, ההתייקרות אינה מוגבלת רק לאזורי הביקוש, ועליות נרשמו גם בחיפה, באילת, בבאר שבע ובמרבית אזורי הארץ.
הגורמים לזינוק
בלשכת שמאי המקרקעין מציינים ביחס לנתונים כי תיתכן סטייה של 10%, וכי האומדן אינו כולל עלויות נוספות כמו חיבור לתשתיות, מע"מ וכן עלויות עקיפות כגון תכנון, ניהול ופיקוח, אגרות בנייה והיטלים, תקורה ועלויות מימון.
בלשכה מציינים גם את הסיבות לעלייה. התקופה שבין אמצע 2025 לאמצע 2026 התאפיינה בהמשך השפעות מלחמת "חרבות ברזל" על ענף הבנייה. הענף התמודד עם מחסור בכוח-אדם מקצועי, מעבר נרחב להעסקת עובדים זרים בעלויות גבוהות יותר, התארכות לוחות זמנים ועלייה בעלויות המימון (הריבית החלה לרדת אך באיטיות רבה) והביצוע. לכך התווספו עלייה במדד תשומות הבנייה (בעיקר ברכיב העבודה ובמוצרים מיובאים), גידול במספר החברות הקבלניות שנקלעו לקשיים וחדלו מפעילות וכן פער מתרחב בין התחלות הבנייה לקצב השלמת הפרויקטים.
