הממשלה הכריזה שהפסיקה בעניין מועצת הרשות השנייה "סותרת את החוק", ושהיא לא תשתף פעולה עם תוצאותיה - אבל לא בטוח שבית המשפט יכול להשתמש בכלי המרכזי שלו למקרים כאלה. המשרוקית מסבירה.
● שופטי בג"ץ: אי־ציות לבית המשפט עשוי להביא להסרת חסינות; לוין: "אחרוני הדיקטטורים"
● חמישה נשיאי העליון לשעבר: "אי־ציות לבית המשפט - המסמר האחרון בארון הקבורה של הדמוקרטיה"
מה בג"ץ פסק?
הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו היא גוף שאחראי על הפיקוח על שידורים מסחריים בישראל. מי שמפקחת על פעילות הרשות וקובעת את מדיניותה היא מועצה ציבורית המכונה "מועצת הרשות השנייה".
לפני מספר חודשים הונח על שולחן המועצה אישור עסקת מכירת רשת 13 לקבוצת אנשי הייטק בראשות אסף רפפורט, ממייסדי WIZ. כמה ימים לאחר מכן הממשלה החליטה למנות מועצת רשות שנייה חדשה. לאחר מספר גלגולים, בג"ץ הקפיא את כניסת המועצה החדשה וקבע כי המועצה "היוצאת" תמשיך לתפקד "עד למתן החלטה אחרת".
אחרי ההחלטה של בית המשפט, 6 מתוך 15 חברי המועצה התפטרו, מה שהשאיר את המועצה עם תשעה חברים. למה זה חשוב? משום שחוק הרשות השנייה (שמכוחו פועלת המועצה) קובע כי המועצה תפעל בתנאי ש"מספר חברי המועצה לא פחת משני שלישים" - כלומר, לכאורה המועצה יכולה לפעול רק כשהיא מונה לפחות 10 חברים (שני שלישים מ־15). אם כן, על פני הדברים, ברגע שמספר החברים פחת לתשעה, המועצה לא יכולה לפעול (ובכלל זה לאשר את עסקת רשת 13).
אלא שאז בג"ץ פסק כי אותם שישה חברי מועצה שהתפטרו לא יובאו בחשבון לעניין מניין חברי המועצה "היוצאת". משמעות הדבר היא שבמצב כזה אפשר לקיים את דרישת "שני השלישים" גם עם תשעה חברי מועצה בלבד, ולכן יכולה המועצה היוצאת להמשיך לתפקד (ובין היתר לדון באישור עסקת רשת 13).
איך הגיבה הממשלה?
הממשלה אישרה פה־אחד את הצעת שר התקשורת שלמה קרעי ושר המשפטים יריב לוין, והצהירה כי ההחלטה של בג"ץ "סותרת" את החוק - ולכן היא לא תכיר בכל טענה "המבקשת להקנות תוקף לפעולה שנעשתה על־ידי מועצה שאינה עומדת בתנאי הסף הסטטוטורי להפעלת סמכויותיה". או כפי שניסח זאת השר קרעי, הממשלה "לא תכיר בכל החלטה, אישור, מינוי או פעולה שתבצע מועצת הרשות השנייה".
האם אפשר להפעיל את "ביזיון בית המשפט"?
סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט קובע כי לבתי המשפט תהא הסמכות להטיל קנס ואף מאסר על מי שלא ממלא הכרעה שיפוטית. אלא שבמקרה הזה זה לא כל־כך פשוט. ד"ר אורי אהרונסון מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן הסביר לנו בעבר כי "ברמה הפורמלית, דיני הביזיון יכולים לפעול נגד פקידי ציבור ואפילו נגד נבחרי ציבור. כלומר, ניתן להטיל על גורם כזה קנס או מאסר לפי פקודת ביזיון בית המשפט".
אולם לדבריו, בפסיקה טרם הוכרעה השאלה האם ניתן לנקוט סנקציות לפי פקודת ביזיון בית המשפט נגד המדינה. "ישנו קושי מיוחד בכך שבג"ץ יטיל סנקציות מכוח הפקודה, שכן על בג"ץ אין ערעור. כלומר, במקרה כזה עשויים להטיל סנקציות כבדות על אדם בלי שתהיה לו זכות ערעור".
כפי שהזכיר הבלוגר המכונה "אור כרמי", בג"ץ דחה השבוע בקשת ביזיון שהוגשה נגד שר המשפטים לוין בעניין אי־כינוס הוועדה לבחירת שופטים. בג"ץ לא דן בשאלות העקרוניות, אך ציין כי תנאי להפעלתו של הליך לפי פקודת הביזיון הוא שתהיה הפרה "ברורה וחד־משמעית" של הוראת בית המשפט.
