חוקרי סייבר הם בעלי השכר הגבוה ביותר בהייטק הישראלי, והם עוקפים אפילו את מהנדסי הבינה המלאכותית - כך עולה מדוח השכר למחצית הראשונה של 2026 של חברת ההשמה GotFriends, שהגיע לידי גלובס. לפי הנתונים, חוקרי סייבר משתכרים בממוצע 57,643 שקל בחודש, לעומת 47,273 שקל למהנדסי אלגוריתמים ו־45,286 שקל למהנדסי AI.
● לראשונה: ההייטקיסט הישראלי הפך ליקר יותר ממקבילו שבעמק הסיליקון
● דעה | מפרומפט ללופ: המקצוע שיכריע מי ינצח בעידן ה-AI
הדוח מעלה כי השכר הממוצע של בכירים, בעלי ניסיון של יותר מחמש שנים, עלה ב־4.8% והגיע ל־41,722 שקל בחודש, בהשוואה ל־39,810 שקל ב־2025. הנתונים מצביעים כי החברות ממשיכות להעלות שכר, אך מתגמלות בעיקר עובדים בעלי מומחיות בתחומים בהם קיים מחסור בכוח אדם איכותי, ובראשם סייבר, אלגוריתמיקה, תשתיות ודאטה.
המקצועות שמובילים את טבלת השכר
בשנתיים האחרונות סומן תחום הבינה המלאכותית כיעד האולטימטיבי להתקדמות בקריירה בהייטק. הביקוש למהנדסי AI זינק, החברות נלחמו על כל מועמד והשכר טיפס בהתאם. ואולם, נתוני GotFriends מלמדים כי השוק נכנס לשלב חדש. הבינה המלאכותית אמנם נותרה אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, אך היא כבר לא עומדת בפני עצמה ככישור בלעדי. כעת היא משמשת כלי עבודה המעצים מומחיות קיימת, והערך הגבוה ביותר טמון באנשי מקצוע המשלבים יכולות AI עם ידע בתחומי הליבה של התעשייה.
ב־GotFriends מדגישים כי מדגישים כי אין מדובר בירידה בחשיבותו של תחום ה־AI, אלא בשינוי באופן שבו חברות מעריכות כישורים. אם בעבר הסתפקו חברות בהיכרות כללית עם כלי בינה מלאכותית כדי לבלוט בשוק, כיום הן מחפשות עובדים המשלבים כלים אלו בפיתוח מוצרים מורכבים, במחקר, בתכנון מערכות ובהובלת תהליכים עסקיים.
למה דווקא סייבר ואלגוריתמיקה?
הובלתם של חוקרי הסייבר אינה מעידה על ירידה בחשיבותם של מהנדסי ה־AI, אלא משקפת את השינוי המהותי שחוללה הבינה המלאכותית בתחום אבטחת המידע. בעוד שבעבר התמקדו חוקרי הסייבר באיתור חולשות, ניתוח קוד זדוני וחקר שיטות תקיפה, כיום הם נדרשים לשלב כלי AI במחקר, הזיהוי וההגנה. במקביל, גם התוקפים מאמצים בינה מלאכותית לפיתוח מתקפות מתוחכמות, מה שיוצר מרוץ חימוש טכנולוגי שבו שני הצדדים נשענים על אותם כלים. התוצאה היא ביקוש שיא למומחים המשלבים ידע מעמיק בסייבר עם יכולת עבודה עם טכנולוגיות AI.
מגמה דומה ניכרת גם בתחום האלגוריתמיקה. ככל שהחברות משקיעות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית, גובר הצורך במהנדסים האמונים על פיתוח המודלים והאלגוריתמים שעליהם נשענות המערכות הללו. בניגוד לכלי AI שמאיצים את כתיבת הקוד ותהליכי הפיתוח, תכנון האלגוריתם עצמו, שיפור ביצועיו והתאמתו לבעיות מורכבות עדיין מחייבים מומחיות אנושית מעמיקה. לפיכך, מהנדסי אלגוריתמים מוסיפים ליהנות מביקוש גבוה ומדרגי שכר מהגבוהים בענף.
לדברי שירי וקס, מנכ"לית GotFriends, "שנת 2025 הייתה השנה שבה כולם דיברו על AI. החציון הראשון של 2026 הוא השלב שבו השוק למד להבדיל בין מי שמכיר את הכלים לבין מי שיודע לייצר מהם ערך. החברות ממשיכות לגייס ולשלם שכר גבוה, אך הן הפכו למדויקות ובררניות יותר. היתרון התחרותי נמצא כיום אצל מועמדים שיודעים לצקת יכולות AI לתוך מומחיות עמוקה בסייבר, בתשתיות, באלגוריתמיקה, בדאטה ובפיתוח מוצרים מורכבים".
לנהל היברידי: כשסוכן AI הוא חלק מהצוות
ממצא בולט בדוח הוא שהיכרות בסיסית עם כלי AI כבר אינה מספיקה כדי לזכות בתוספת השכר שאפיינה את השנים האחרונות. לפי GotFriends, עובדים בעלי מומחיות מוכחת בתחום נהנים אמנם מ"פרמיית AI" של כ־9%, אך תוספת זו שמורה כיום רק למי שמציגים ניסיון מעשי בהטמעת מערכות, ולא מהכרות בסיסית עם הכלים. החברות מחפשות מומחים לבניית מודלי שפה גדולים, פיתוח סוכני AI ותכנון ארכיטקטורות מורכבות - משימות שמתרגמות את הטכנולוגיה לערך עסקי, בעוד מועמדים שמסתפקים בהיכרות שטחית מתקשים להתבלט.
השינוי אינו מסתכם רק באנשי הפיתוח. ניסיון ניהולי לבדו כבר אינו ערובה לשכר הגבוה שאפיין את השנים האחרונות. חברות מחפשות כיום מנהלים שנשארו קרובים לטכנולוגיה, מבינים את השינוי שמחוללת ה־AI בתהליכי הפיתוח ויודעים לנהל צוותים היברידיים, בהם עובדים אנושיים פועלים לצד סוכני AI. מנהלים נעדרי יכולות אלו עלולים למצוא עצמם בחיפוש עבודה ממושך, בעוד מנהלים עם הבנה טכנולוגית נהנים מביקוש גבוה.
כמו כן, הדוח מצביע גם על שינוי בדינמיקת הביקוש לשפות תכנות. מפתחי C ו־C++ ממשיכים להוביל את טבלאות השכר עם ממוצע של כ־42,600 שקל בחודש, וזאת בשל המחסור המתמשך במומחים בתחומי הסייבר, התשתיות, החומרה והמערכות המורכבות. מנגד, מפתחי Node.js ניצבים בפני שוק תחרותי יותר. הדוח מייחס זאת לשילוב בין גלי הפיטורים בענף לבין עליית השימוש בכלי AI, שמייתרים חלק מהמשימות שבוצעו בעבר על ידי מפתחי Web.
ב־GotFriends מעריכים כי מגמת ההתמקצעות תימשך. השוק, כך נראה, אינו צפוי לחזור לימי "אינפלציית השכר" שאפיינו את הקורונה, אלא מתבסס כסביבה שבה מעסיקים בוחנים בקפידה את הערך המוסף של כל עובד. ככל שה־AI הופכת לכלי עבודה סטנדרטי עבור מרבית אנשי הפיתוח, כך הערך המקצועי עובר מעצם השימוש בטכנולוגיה ליכולת לשלבה עם מומחיות בתחומי הליבה. מי שידעו לחבר בין שני העולמות יהיו אלו שיהנו מביקוש שיא ומהשכר הגבוה ביותר בשנים הקרובות.
עבודה מהבית - או בפתח תקווה
יש לציין, כי למרות הניסיונות של חברות גדולות להחזיר את העובדים למשרדים, העבודה ההיברידית התקבעה ב־2026 כסטנדרט. הנתונים מראים כי 48% מהמשרות מציעות עבודה מהבית יומיים בשבוע, 31% מציעות יום אחד, ורק 12% מהמשרות אינן מציעות כלל גמישות. משרות המציעות עבודה מלאה מהבית הפכו למחזה נדיר, עם נתח של 0.4% בלבד.
גם מפת השכר הגיאוגרפית מציגה תפנית. בעוד שב־2025 תל אביב הובילה את השוק עם שכר ממוצע של 40,256 שקל, נתוני 2026 מלמדים כי אזור השרון ופתח תקווה עקפו אותה. השכר הממוצע בשרון מטפס ל־44,000 שקל, ובפתח תקווה הוא עומד על 43,083 שקל, בהשוואה ל־42,461 שקל בתל אביב.
