סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
8:35
1. שוק המניות
יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת, על רקע הסנטימנט השלילי שנרשם הבוקר בשווקים ברחבי העולם, וכן על רקע דיווח לפיו איראן תקפה מכלית שחצתה במצר הורמוז.
המניות הדואליות חוזרות עם פער ארביטראז' שלילי כולל של 0.5%. יבלטו לשלילה במניות מניות השבבים הדואליות טאואר , נובה , וקמטק , עם ירידות של 3%-4%; זאת, על אף ההתאוששות שנרשמה אתמול בסקטור השבבים בוול סטריט.
בורסות אסיה נסחרות הבוקר בירידות חדות, בהובלת בורסת סיאול, שצונחת בכ-8%, בעיקר בשל ירידה במניות השבבים סמסונג ו-SK Hynix, שנופלות שתיהן בכ-10%. במקביל, בורסת טוקיו נחלשת בכ-2%, בורסת הונג קונג מאבדת כ-0.7% ובורסת שנגחאי משילה כ-1%.
הצניחה מגיעה בעקבות תוצאות כספיות ראשוניות חזקות שפרסמה ענקית השבבים סמסונג לרבעון השני. סמסונג דיווחה כי היא צופה הכנסות של 171 טריליון וון (כ-112.2 מיליארד דולר) - מה שישקף צמיחה שנתית של 129%. הנתון הבלתי־נתפס, הוא צפי לרווח תפעולי של 89.4 טריליון וון (58.4 מיליארד דולר) ברבעון השני; זאת, כאשר ברבעון המקביל אשתקד הוא עמד על 4.7 טריליון וון בלבד. כך, הרווח התפעולי ברבעון השני צפוי להיות פי 19 לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
סביר כי זה הנתון שעורר חששות בקרב המשקיעים שמא מחזור הגאות במניות שבבי הזיכרון לא יחזיק מעמד לעוד זמן רב. נזכיר כי מניות השבבים, ובפרט מניות שבבי הזיכרון, רשמו בשנה האחרונה עליות של מאות אחוזים.
בעקבות הצניחה בקרב ענקיות השבבים בדרום קוריאה, החוזים העתידיים על וול סטריט בעיקר אדומים הבוקר. החוזים על הנאסד"ק נופלים במעל 1%, החוזים על ה-S&P 500 נחלשים בכ-0.3% והחוזים על הדאו ג'ונס יציבים.
אתמול בתל אביב, הבורסה ננעלה בעליות, לאחר שהחלטת הריבית של בנק ישראל להוריד את הריבית ברבע אחוז, וכן תחזיתו לעוד שתי הורדות ריבית בשנה הקרובה, נתפסו בשווקים כ"יוניות" יותר מן הצפוי. בסיכום יומי, מדד ת"א 35 חתם בעלייה של 1.1%, בעוד מדד ת"א 90 קפץ בכ-1.3%.
כאמור, השוק המקומי עיכל באופן חיובי את נתיב ירידת הריבית, מה שסיפק רוח גבית חזקה למדדים הרגישים ביותר לעלות המימון. מדד הבנקים, שנסחר בירידות בשעות הבוקר מחשש לפגיעה במרווחי האשראי, הפך כיוון ונעל בזינוק של 1.5%. מדד הביטוח רשם גם הוא יום עם עלייה של כ-1.6%, ומדדי הנדל"ן והבנייה נהנו מסנטימנט חיובי לאורך כל היום.
מדד ת"א מניב חו"ל המשיך להציג עוצמה חריגה וחתם בזינוק יוצא דופן של 5.9, לאחר הדיווח על רכישת השליטה בג'י סיטי מידי נורסטאר של חיים כצמן בפרמיה משמעותית. ג'י סיטי המריאה במעל 20%, בעוד מניית ארי נדלן (בשליטת צחי אבו) נסחרה בטריטוריה שלילית.
בגזרת המניות האינדיבידואליות, בלטו לחיוב אתמול מניות ווישור גלובלטק , קווליטאו , אמפא , אלקטרה ואקונרג'י , עם עליות של מעל 5%. כדאי להזכיר גם את מניית קבוצת קסטרו שריכזה עניין רב בעקבות חתימת הסכם זיכיון אסטרטגי לחמש שנים עם ענקית הספורט הסינית ANTA. חברת פנינסולה ריכזה עניין לאחר שמיטב הגישה הצעת רכש חליפין מלאה למחיקתה מהמסחר. מנגד, מניות דלתא מותגים , רמי לוי , ודוראל אנרגיה חתמו את היום בירידות.
אתמול בוול סטריט, הבורסה בניו יורק פתחה את השבוע עם יום מסחר ירוק. הנאסד"ק זינק בכ-1.1%, ה-S&P 500 התקדם בכ-0.7%, והדאו ג'ונס טיפס בכ-0.3% לשיא חדש של כל הזמנים, וננעל לראשונה מעל 53,000 נקודות.
בעוד שבשבוע החולף, בלטה מגמה של רוטציה ממניות הטכנולוגיה לאזורים אחרים של השוק, בפתח השבוע הנוכחי ניכרת מגמה הפוכה: בעוד שסקטורי הטכנולוגיה ושירותי התקשורת של ה-S&P 500 הובילו את העליות והתקדמו במעל 1%, הכסף יצא דווקא מהסקטורים הדפנסיביים. כך, את הירידות הובילו ענפי מוצרי הצריכה הבסיסיים, התשתיות והבריאות, עם ירידות של כ-1% ויותר. גם סקטור חומרי הגלם נחלש בכ-0.2%.
את העליות הובילו מניות השבבים, שספגו לחצים בשבוע החולף. קרן הסל SOXX , טיפסה בכ-2.7%, לאחר שבשני ימי המסחר האחרונים של השבוע שעבר צנחה במעל 10%. בין המניות שבלטו בעליות, ניתן למצוא את AMD , קוואלקום , TSMC , ברודקום ועוד.
מניות שבבי הזיכרון הציגו התאוששות אף יותר משמעותית, עם עליות בולטות במניות סיגייט , ווסטרן דיגיטל ומיקרון . קרן הסל DRAM , אשר עוקבת אחר המניות בתחום שבבי הזיכרון, קפצה בכ-6.5%, לאחר שבשבוע החולף רשמה ירידה של כ-6%.
אנתוני סגלימבנה, אסטרטג השווקים הראשי של Ameriprise Financial, התייחס למניות השבבים ואמר ל-CNBC כי "הציפיות באמת גבוהות מאוד, ולכן אני לא יודע אם נראה במחצית השנייה במניות האלה אפסייד כמו שראינו במחצית הראשונה. כל עוד הן [החברות] יאשרו שהנתונים הפונדמנטליים חזקים, אז אני חושב שהן כנראה יוכלו לטפס עוד קצת למעלה".
סגלימבנה ציין כי הוא צופה שתהיה גאות ושפל בין המניות המובילות של מסחר הבינה המלאכותית לבין השוק הרחב במהלך החודשים הקרובים. לדבריו, הדבר תלוי במיוחד בשאלה האם החברות הקשורות ל-AI יוכלו לאשרר מחדש את התחזיות שלהן ולהציג רווחים "חזקים".
מיקרוסופט בלטה לשלילה, על רקע הודעתה על סבב פיטורים של 4,800 עובדים, אשר מהווים 2.1% מכוח האדם שלה. חטיבת XBOX תקוצץ ב-3,200 משרות עד סוף שנת הכספים 2027, כחמישית מכוח האדם שלה. מדובר באחד מצעדי ההתייעלות האחרונים של ענקית הטכנולוגיה, לנוכח אילוצי עידן הבינה המלאכותית. מנגד, דל זינקה לאחר שהנשיא דונלד טראמפ הביע תמיכה פומבית בחברה וקרא באירוע רשמי: "צאו לקנות מחשב של דל".
2. שוקי האג"ח
האם העליות שנרשמו במדדי האג"ח בבורסת ת"א בחודש הקודם הגיעו לסוף הדרך? מדד תל גוב־כללי עלה בכ־3% מתחילת השנה והתשואה לפדיון הגלומה בו ירדה לכ־2.93%. זאת, בין היתר, על רקע שוק המניות המדשדש, שהחזיר את המשקיעים לאפיק החוב, וכן האופטימיות בזירה הגיאו־פוליטית.
בבית ההשקעות פסגות ציינו כי לנוכח הדרישות התקציביות הגדולות של משרד הביטחון, לצד העובדה כי מה שסייע לתקציב המדינה בשנתיים החולפות היו עסקאות חד־פעמיות כמו מכירת חברת וויז - הצפי הוא ש"יחס החוב לתוצר של ישראל ילך ויגדל במהלך השנים הבאות וכך גם ע"פ ההערכות קרן המטבע הבינ"ל… אלה תרחישים בעלי השפעה אינפלציונית אפשרית, מה שעשוי להוביל את בנק ישראל להקטין את מגמת הפחתות הריבית בהמשך הדרך". לכן, מעריכים בפסגות כי יחד עם ירידת התשואות לפדיון שנרשמה בתחילת החודש, שסיכון משך החיים הממוצע (מח"מ) ברכיב השקלי באגרות החוב "פחות אטרקטיבי בימים אלו ומוטב לשבת במח"מ קצר יחסית של כ־3 שנים".
התשואות על איגרות החוב של ממשלת ארה"ב נסחרו אתמול ביציבות יחסית, בעוד המשקיעים ממתינים לפרסום פרוטוקול ישיבת הריבית האחרונה (ה-FOMC) ביום רביעי, ולפתיחת פסגת נאט"ו בטורקיה בהשתתפות הנשיא דונלד טראמפ. התשואה לעשר שנים נסחרה סביב 4.48%, בעוד התשואה לשנתיים נסחרה סביב 4.12%.
השוק יעקוב מקרוב אחר הפרוטוקול, שכן מדובר בישיבה הראשונה שנוהלה על ידי יו"ר הפד החדש, קווין וורש. נזכיר כי החלטת הריבית הראשונה שלו סימנה תפנית ניצית במדיניות המוניטרית של הבנק. למרות שהריבית נותרה על כנה ברמה של 3.50%-3.75%, וורש הוביל שינוי דרמטי בהודעת הריבית, ניקה ממנה כל רמז להכוונה עתידית, והדגיש מחויבות מוחלטת ליציבות המחירים, לנוכח לחצי אינפלציה מתמשכים, המוזנים בין היתר משוק האנרגיה.
3. שוקי הסחורות והמטבעות
בזירת המט"ח המקומית, נרשמה אתמול תנודתיות מסוימת. בעוד שלקראת הורדת הריבית של בנק ישראל, נחלש השקל וחצה את רף ה-3 שקלים (והגיע לשיא יומי של 3.0156), עם תום מסיבת העיתונאים של הנגיד הוא התחזק מחדש, ושערו הרציף ננעל מעט מתחת לרמה זו.
יוסי מנשה, מייסד ומנכ"ל משותף, אלטשולר שחם פיננשייל סרביסס, ציין כי כוחו של השקל מושפע משילוב של כמה גורמים: "בעולם, הדולר שומר על יציבות יחסית על רקע הציפייה לגישה זהירה מצד הפד, בעוד שבישראל פרמיית הסיכון המקומית, ההתפתחויות הביטחוניות והמתיחות סביב המערכת הפוליטית והמשפטית - ממשיכות להכביד על המטבע המקומי. בהמשך השבוע, פרסום יתרות המט"ח של בנק ישראל עשוי לספק אינדיקציה נוספת לגבי מידת המעורבות של הבנק בשוק המט״ח ולרמת הנכונות שלו לפעול במקרה של תנודתיות חריגה בשקל".
מחירי הנפט מטפסים קלות הבוקר, לאחר דיווח לפיו איראן תקפה היום מכלית לצד חופי עומאן, בעוד עברה במצר הורמוז. נפט מסוג ברנט נסחר סביב 72.5 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג אמריקאי נסחר סביב 69 דולר לחבית.
המסחר בשוק הנפט התנהל אתמול כשברקע החלטת קרטל אופ"ק+ להעלות את יעד התפוקה ב-188 אלף חביות ביום החל מאוגוסט. למרות ההחלטה, הגדלת ההיצע נותרת במידה רבה "על הנייר" בלבד, בשל המו"מ המתמשך של ארה"ב ואיראן, אשר חסמה את מיצר הורמוז לתנועת מיכליות והגבילה את היצוא של מדינות מפתח כמו ערב הסעודית, כווית ועיראק.
תאמאס וארגה, אנליסט של חברת PVM, אמר ל-CNBC כי המפיקות "מוכרות לתוך שוק יורד, מה שמציע מעט מאוד תקווה להתאוששות קרובה של המחירים", אך העריך כי "מחירי נפט נמוכים יותר ללא ספק יתמרצו את הביקוש בהמשך הדרך".
במקביל, ניכר כי שוק האנרגיה מתמודד עם חולשה מבנית בצד הביקוש. כלכלני בנק ANZ עדכנו את תחזיותיהם ומסרו: "אנו צופים כעת כי הביקוש העולמי לנפט יתכווץ ב-1.5 מיליון חביות ביום בשנת 2026, מה שמשקף האטה חדה מהצפוי ברבעון השני". עם זאת, בבנק העריכו כי "הפסדי הביקוש יתמתנו במחצית השנייה של השנה ככל שההיצע ישתפר וחלק מהצריכה שנדחתה תחזור".
4. מאקרו
כאמור, אתמול בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%, בהתאם להערכות המוקדמות של הכלכלנים. המהלך מגיע אחרי שהנגיד אותת בחודש שעבר כי הבנק המרכזי עשוי להאיץ את קצב הורדות הריבית, לנוכח התמתנות האינפלציה בחודשים האחרונים.
התחזיות המעודכנות שפרסמה חטיבת המחקר של הבנק הפתיעו את השווקים, שכן הן כוללות צפי שהריבית תעמוד בעוד 12 חודשים על רמה של 3% - כלומר, צפי לשתי הורדות ריבית נוספות של רבע אחוז בתקופה זו. חטיבת המחקר העריכה גם כי האינפלציה תעמוד בעוד 12 חודשים במרכז טווח היעד (בין 1% ל-3%), אך הנגיד הדגיש כי התחזית עודנה נתונה תחת אי־ודאות גאופוליטית גדולה.
במסיבת העיתונאים שלאחר פרסום ההחלטה, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון ציין כי "מאז החלטת הריבית האחרונה נרשמו התפתחויות משמעותיות גיאופוליטית שהשפיעו על השווקים. מזכר ההבנות בין ארהב לאיראן הוביל לירידה במחירי אנרגיה והתמתנות במתיחות הגלובלית, אולם רמת אי־הוודאות עדיין גדולה. במקביל, נחתם הסכם הבנות בין ישראל ללבנון, אך המתיחות נמשכת והשלכותיה באות לידי ביטוי בכלכלה".
הנגיד הוסיף כי "בחודשים האחרונים, האינפלציה נותרה בקרבת מרכז היעד ונתוני פעילות כלכלית מצביעים על המשך התאוששות. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עמדה על 1.9%, במרכז טווח היעד. לפי תחזיות החזאים, היא צפויה לרדת ולהימצא שנה קדימה בסביבת מרכז היעד. בהסתכלות קדימה, קיימים מספר גורמים שיכולים להשפיע בכיוונים מנוגדים: סביבת האינפלציה תושפע מהתפתחויות גיאופוליטיות וממחירי האנרגיה, מפרמיית הסיכון, משער חליפין, מהתפתחות הביקושים לצד מגבלות ההיצע וכן מהתפתחויות פיסקליות. ככל שציפיות האינפלציה יורדות, ובוודאי לטווח התחתון של היעד, הדבר מצריך צעדים מוניטריים רבים יותר".
בראיון לגלובס, הנגיד ייחס את התחזית הריבית לחוזקו של השקל ולירידה במחירי הנפט בעולם, וגם הציג הסתייגות מסוימת לגבי המשך הדרך. "אנחנו מתכללים את התיסוף שהיה, ורואים את הירידה במחירי אנרגיה ובהיקפי המילואים. יש הקלה במגבלות ההיצע, וגם הירידה במחירי האנרגיה מהירה מזו שציפו לפני הפסקת האש. כל אלו ביחד הביאו למצב שבשיווי משקל, רואים אותנו תחת תרחיש בסיסי מגיעים ל-3%. תרחיש זה תומך בשמירת האינפלציה במרכז היעד - 1.8%", אמר הנגיד.
הנגיד הוסיף כי "אנחנו רואים כוחות אינפלציוניים מסוימים כמו של שכר הדירה ועליית השכר. ויש גם את גם הגדלת תקציב הביטחון. כל אלו גורמים לנו להמשיך לנהוג בזהירות, אבל בתכלול של כל אלו, זהו התוואי שאנחנו רואים. אבל חשוב להדגיש: זו לא איגרת חוב או הבטחה. אנו שואפים לתת הכוונה מסוימת קדימה, בעולם עם אי־ודאות גדולה תחת התרחיש הזה, כשכולנו מכירים בכך שלפעמים יש שינויים מאוד גדולים בזירה הגאופוליטית".
יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, ציין כי "הורדת הריבית לוותה עם הודעה 'יונית' יחסית. ראשית, תחזית הריבית של בנק ישראל (3.0% עד סוף רבעון ב' 27) מגלמת הורדת ריבית חדה יחסית. ציפינו לטווח של 3.0%-3.25%. ההודעה לא מדברת על התאוששות חדה בפעילות, אלה התאוששות הדרגתית. הרכישות בכרטיסי האשראי שוהות "קצת" מעל התוואי ארוך הטווח. חשוב היה לראות את הדגש של בנק ישראל על הפעילות המתונה יותר של המשק ללא חברות גלובליות אשר מייצרות בחו"ל: 'חלק ניכר מצמיחת המשק בתקופה האחרונה משקף יצור בחו"ל של חברות גלובאליות הפועלות בישראל, ובניכוי הפעילות של חברות אלה הצמיחה נמוכה יותר'. כנראה שהכוונה בעיקר לאנבידיה. ללא השפעה זו, הפעילות המקומית מתונה יותר".
"בפעם הראשונה, בנק ישראל מציין גורמי אינפלציה שעשויים להשפיע בשני הכיוונים, לא רק בכיוון אינפלציה גבוהה יותר, כולל נושא השקל, הירידה במחירי האנרגיה וירידה בפרמיית הסיכון. נכון שהשכר עולה בקצב מהיר של 6.4% בסקטור העסקי, אך הנגיד הדגיש את ההשפעה הטכנית של המגויסים על תמהיל העובדים. התערבות בשוק המט"ח הינה כלי לגיטימי בתור מדיניות מוניטרית. הנגיד ציין שבחודשים הקרובים, קצב האינפלציה השנתי צפוי להתמתן ועשוי לתמוך בהמשך הורדת ריבית. נושא ההרחבה הפיסקאלית מדאיג אותו, אך כדי לשים לב שתחזית הגירעון ירדה ל-4.9% השנה מ- 5.3% (בתחזית הקודמת), ול-4.2% ב-2027 מ-4.4%.
"אין לפסול הורדת ריבית נוספת בהחלטה הבאה בסוף אוגוסט, אך ייתכן שבנק ישראל יעדיף להמתין החלטה אחת", סיכם כץ.
5. תחזית
קרן הסל iShares U.S. Aerospace & Defense ETF (סימול: ITA ), אשר עוקבת אחר המניות הביטחוניות בארה"ב, טיפסה אמש בכ-1% לשיא חדש של כל הזמנים. כך, הקרן סיכמה חמישה ימים רצופים של עליות - הרצף הארוך מאז פברואר האחרון.
גל העליות הנוכחי החל בשבוע שעבר, בין היתר, בעקבות דוחות חזקים במיוחד של חברת AeroVironment האמריקאית, שחקנית מרכזית בתחום הכטב"מים. עם זאת, גם כאשר מביטים על התשואות מתחילת השנה, ניכר כי קרן הסל ITA מכה את ה-S&P 500, עם תשואה של קרוב ל-16% לעומת כ-10% במדד הדגל האמריקאי.
ב-CNBC דווח כי העליות הללו משקפות שינוי רחב יותר באופן שבו משקיעים ניגשים למגזר הביטחוני. אנליסטים באירופה עמם שוחחה הרשת העריכו כי המנצחות העתידיות בסקטור עשויות להיראות יותר כמו חברות תוכנה ו-AI ופחות כמו יצרניות נשק מסורתיות.
יואכים קלמנט, אסטרטג בבנק ההשקעות Panmure Liberum, אמר ל-CNBC כי בעוד שהסביבה הגאופוליטית המתוחה תומכת בהמשך העליות בסקטור הביטחוני, סיכוני רכש (procurement risk), לחצים פיסקליים ומסחר ה-AI מתחילים להפריד בין המנצחים למפסידים. לדבריו, המשקיעים הופכים סלקטיביים יותר, ולא בוחנים רק כמה הממשלות מבטיחות להוציא, אלא גם האם הכסף זורם לפלטפורמות מסורתיות (Legacy Platforms), או למערכות מבוססות AI, לרחפנים וללוחמה אלקטרונית.
ב-CNBC ציינו כי קרן הסל ITA כוללת כמה מקבלניות הלוחמה האלקטרונית הגדולות ביותר, כמו נורת'רופ גרומן ו-RTX . מניית נורת'רופ זינקה ביותר מ-10% במהלך השבוע האחרון, בעוד ש-RTX עלתה ביותר מ-7%.
"לוחמה אלקטרונית היא תופעה טכנולוגית", אמר קלמנט. "החברות האלו צריכות להיסחר כמו חברות טכנולוגיה". קלמנט הוסיף כי לאור הדברים, ייתכן שחלק מהמניות בסקטור הביטחוני ראויות להערכות שווי "הרבה הרבה יותר גבוהות" מאשר חברות הנשק הקונבנציונליות.
