האיום על אפיק ההשקעה החם של קרנות גידור בנאמנות הוסר. ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי אישרה את עדכון והרחבת החוק שיסדיר את פעילות אפיק ההשקעה הצומח, והוא צפוי לעלות השבוע לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.
● אחרי הורדת הריבית: המנצחים, המפסידים, ומה צפוי לשקל?
● דמי הניהול קפצו, המיליארדים יצאו: לאן נודד הכסף מקרנות הסל?
ענף הגידור בנאמנות, שיצא לדרך באפריל 2023 ומנהל כבר כ־6 מיליארד שקל, פועל כיום מתוקף הארכה שנייה ואחרונה של הוראת שעה, וללא חקיקה בקרוב הייתה נשקפת סכנה להשקתן של קרנות חדשות ואולי גם לאלה הקיימות. גלובס חשף באוקטובר אשתקד את המשבר החוקי שאליו נקלעו קרנות הגידור בנאמנות, ושאמור להיות מוסדר כעת.
הפכו ללהיט בשוק
לאחר אישור החוק בכנסת, צפויה רשות ניירות ערך לפרסם טיוטת הוראה קבועה לקרן גידור בנאמנות, שתחליף את ההוראה הזמנית, וכן הצעה לתתי־סיווג של קרנות הגידור. תיקון החוק צפוי לאפשר בעתיד למנהלי קרנות הנאמנות להציע סוגי קרנות נאמנות נוספים במתכונת של קרנות השקעה פרטיות.
בבורסה פועלות כיום 46 קרנות גידור בנאמנות, שהקמתן התבססה על מודל קרנות הגידור המסורתיות - מוצר השקעה מתוחכם ויקר, המשמש משקיעים כשירים בעלי הון נזיל של יותר מ־10 מיליון שקל וגופים מוסדיים המבקשים לגדר באמצעותו את הסיכונים בשוק ההון.
מאז השקתן לפני כשלוש שנים הפכו קרנות הגידור בנאמנות ללהיט בקרב המשקיעים הקיימים. היקף נכסיהן עומד כיום על כ־6 מיליארד שקל, לאחר שהכפיל את עצמו בתוך שנה. עדיין מדובר בשיעור זעיר (פחות מ־1%) מענף קרנות הנאמנות בישראל, המנהל נכסים ביותר מ־830 מיליארד שקל.
קרנות הגידור בנאמנות מאפשרות לציבור הרחב להיחשף לאסטרטגיות השקעה הדומות לאלה של קרנות הגידור המסורתיות, בהשקעה מינימלית של מאות שקלים בודדים (לעומת עשרות ומאות אלפי דולרים בקרנות המסורתיות). הענף נתון לפיקוח רשות ני"ע ופועל בשקיפות גבוהה, שכן מבנה תיק ההשקעות של הקרנות מדווח לציבור.
לצד זאת, קרנות הגידור בנאמנות אימצו את מודל התגמול היקר של קרנות הגידור הקלאסיות: דמי ניהול של 1.5%־2% מהנכסים ועוד 20% מהרווחים. דמי הניהול הגבוהים מאפשרים לבתי ההשקעות לשלם עמלות נדיבות לסוכני ביטוח ולמשווקים פיננסיים המפיצים את הקרנות - גורם הנחשב לאחד ממנועי הצמיחה המהירה של התחום.
בבתי ההשקעות מצביעים על יתרון מהותי של קרנות הגידור בנאמנות, על פני עמיתותיהן המסורתיות: דחיית מס. בעוד שבקרן גידור פרטית המשקיעים משלמים מס מדי שנה - גם ללא מכירת ההחזקות - בקרן גידור בנאמנות חל מס רווחי הון רק בעת הפדיון.
לא היכו את ת"א 125
כשליש מקרנות גידור בנאמנות הפועלות כיום בשוק הן קרנות מנייתיות המציגות היסטוריה של שלוש שנים. ומה לגבי תשואות? מבדיקת גלובס שבוצעה לאחרונה עלה כי הללו היו לרוב טובות למדי, גם אם בממוצע התקשו להכות את ביצועיו הפנומנליים של מדד ת"א 125.
בדיקת גלובס, באמצעות נתוני בית ההשקעות מיטב, מצאה כי התשואה הממוצעת של אותן קרנות עמדה על 128% (ברוטו, לפני דמי ניהול) בשלוש שנים, בזמן שמדד ת"א 125 נסק ב־135% באותה תקופה.
מנהל בכיר באחת מקרנות הגידור המסורתיות, שבחן את המוצר ה"עממי", אמר באחרונה לגלובס: "לא מצאתי אלמנטים משמעותיים של גידור בתיקים האלה. יש שם חשיפה של 100% לשוק המניות, ולפעמים גם מעבר לכך. מצאנו תיקים 'זוללי בטא' (עם מניות שמגיבות בעוצמה רבה לתנודות השוק) - שעולים יותר מהשוק בעליות, אבל יורדים יותר בירידות. בעליות התוצאות פנטסטיות, אבל אלמנט הגידור חסר".
בעבר התנגדו לקרנות הגידור בנאמנות גורמים בבנק ישראל שהביעו חשש שלפיו הצמיחה המהירה מאוד של הענף הצעיר עלולה להוביל בעתיד למשבר נזילות - אם הציבור ינסה למשוך את כספו מהקרנות בבת אחת.
כך, בחודש ינואר אמר ד"ר יוסי סעדון, מנהל האגף הפיננסי בחטיבת המחקר של בנק ישראל, כי "הסיכון בתחום יכול להגיע לרמה של איום על היציבות הפיננסית - למשל, קרן שמשקיעה בהלוואות שאינן מבוקרות מספיק, וממנפת אותן באמצעות אשראי ממקורות אחרים".
