נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון הפתיע היום את שוק ההון כשפרסם את תחזית חטיבת המחקר בבנק, לפיה צפויות שתי הורדות ריבית עד לרבעון השני בשנה הבאה, וכן הודיע על הורדת הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%. בראיון לגלובס לאחר החלטת הוועדה המוניטרית, הוא התייחס לקצב הורדות הריבית, לשקל החזק, וכן לענף ההייטק ולצרכיו.
● אחרי הורדת הריבית: המנצחים, המפסידים, ומה צפוי לשקל?
● פגישות עם שרים וחברי כנסת: כך בולמים עובדי צים את מכירת החברה
● דמי הניהול קפצו, המיליארדים יצאו: לאן נודד הכסף מקרנות הסל?
עד כמה הרצון לבלום את ייסוף השקל משפיע על הריבית? ואם יש לו משקל משמעותי, לא עדיף להתערב ישירות בשוק?
"אנחנו מסתכלים על סביבת האינפלציה והתיסוף. גם אם עדיין היינו רוצים לראות יותר תחרות במגזר הקמעונאי, ולראות תמסורת גבוהה יותר, עדיין היא עובדת. ככל שיש תיסוף, סביבת האינפלציה יורדת. זה מה שתרם לירידת האינפלציה הכללית ולכן - אם אנחנו רואים שסביבת האינפלציה יורדת מספיק, אנו יכולים לפעול במדיניות מוניטרית מרחיבה. לכן, יש את הקשר הזה בין התיסוף, ההשפעה על האינפלציה והציפיות של האינפלציה".
אנליסטים סברו שאם תחזו ריבית של 3.25% בעוד שנה זה ייחשב נימה מאוד יונית. בפועל, הפתעתם והתחזית עומדת על 3%.
"אם מתכללים את התיסוף שהיה, אנחנו רואים את הירידה במחירי אנרגיה ובהיקפי המילואים. יש הקלה במגבלות ההיצע, וגם הירידה במחירי האנרגיה מהירה מזו שציפו לפני הפסקת האש. כל אלו ביחד הביאו למצב שבשיווי משקל, רואים אותנו תחת תרחיש בסיסי מגיעים ל-3%. תרחיש זה תומך בשמירת האינפלציה במרכז היעד - 1.8%".
"סביב הדבר הזה יש אי־ודאות גיאופוליטית שיכולה לעשות כל מיני דברים לפרמיית הסיכון ולשער החליפין. אנחנו רואים כוחות אינפלציוניים מסוימים כמו של שכר הדירה ועליית השכר. ויש גם את גם הגדלת תקציב הביטחון. כל אלו גורמים לנו להמשיך לנהוג בזהירות, אבל בתכלול של כל אלו, זהו התוואי שאנחנו רואים. אבל חשוב להדגיש: זו לא איגרת חוב או הבטחה. אנו שואפים לתת הכוונה מסוימת קדימה, בעולם עם אי־ודאות גדולה תחת התרחיש הזה, כשכולנו מכירים בכך שלפעמים יש שינויים מאוד גדולים בזירה הגאופוליטית".
"בחברות שיש בהן מגבלות היצע - הריבית לא הפקטור שיזניק אותן"
בשבוע שעבר, פורסמו בגלובס הנתונים על כך שחברות הייטק ו-AI בודדות אחראיות למחצית התוצר של ישראל, כשעיקר הסימנים מצביעים על אנבידיה. הנגיד נשאל אם זו סיבה לנקוט מדיניות מוניטרית מקלה יותר, כדי לסייע לענפים שאינם הייטק.
"אני לא נוקב בשום שם של חברה. אנחנו אומרים משהו קצת הפוך - מסתבר שמגבלות ההיצע איפה שיש פירמות עתירות עבודה שחשופות לנושא המילואים ומחסור בעובדים זרים - היו יותר הדוקות ממה שחשבנו. לאורך כל הדרך, אמרנו שהורדת הריביות אצלנו תלויה במגבלות ההיצע. אז בקונטקסט הזה, כל עוד יש מגבלות היצע - אם כבר - שם הריבית לא הפקטור שמזניק אותם. בתחזית שלנו, לוקחים בחשבון את העובדה שהייתה ירידה גדולה בנעדרים לאור מילואים, ואנחנו מניחים שזה ימשיך קצת. ככל שנהיה בתרחיש שבעוד שנה וחצי אנחנו במצב שהמשק פועל תחת הערכה שמגבלות ההיצע מקלות, אז אותן חברות יוכלו לחזור לתפקוד דווקא יותר מלא", השיב.
ומה דעתך על חבילת הסיוע שהממשלה השיקה להייטק כתוצאה מתיסוף השקל?
"אני חושב שצעדי הממשלה הם צעדי גישור טובים. דיברתי על כך שחלק מהפתרונות בצד הפיסקלי, והם ממוקדים בעיקר בקבוצות הפגיעות ביותר בעולם ההייטק, בסטארט-אפים ובתעשייה המסורתית. נצטרך לעקוב ולראות האם צריך להגדיל או לשנות את המהלכים הללו".
