גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  גלובלי ושוקי עולם

דרך לחימה חדשה מתגבשת. האם מדובר באבולוציה או במהפכה?

צבאות ברחבי העולם מתמודדים עם קצב מסחרר של התפתחויות טכנולוגיות ועם הלקחים ממלחמת אוקראינה ומהמלחמה במפרץ הפרסי

חייל אוקראיני מתכונן לתקיפה בגבול רוסיה / צילום: ap, Evgeniy Maloletka
חייל אוקראיני מתכונן לתקיפה בגבול רוסיה / צילום: ap, Evgeniy Maloletka

הדרך בה אנחנו מנהלים מלחמות משתנה במהירות, כאשר טכנולוגיות חדשות מטלטלות את תפיסות הלחימה הצבאיות בכל התחומים, החל מרכש אמצעי לחימה ועד לתפעול מבצעים צבאיים.

אולם עד כמה יהיה השינוי הזה מרחיק לכת בשנים הקרובות? והאם מאות מיליארדי הדולרים שמשקיעות ארה"ב, בעלות בריתה ויריבותיה בטנקים, במטוסים ובאוניות מלחמה חדשות, יתבררו כמקבילים לרכישת סוסים וחצים ערב הופעתם של המקלעים והתותחים?

המדינה שבונה בסיס צבאי חשאי לישראל וארה"ב
מנהיג מערבי ראשון בדמשק: נשיא צרפת מקרון מבקר בסוריה

בתחילת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, גנרלים רבים במערב פטרו אותה כעימות שאי אפשר ללמוד ממנו לקחים משמעותיים, משום שהניחו כי אם ארה"ב ובעלות בריתה יידרשו להילחם, הן יהנו מעליונות אווירית וממלאי גדול של חימוש מדויק שיאפשר להם להנחית מכת פתיחה מהירה והרסנית.

אלא שכישלונן של ארה"ב וישראל להסב תבוסה אסטרטגית למעצמה אזורית כמו איראן, אף שהשתמשו בחלק ניכר ממלאי החימוש המדויק שלהן, מערער את ההנחה הזאת.

לחימה המבוססת על כטב"מים, שהביאה עמה זמינות לחימוש מדויק וזול בכמויות גדולות, כאן כדי להישאר. כך גם הרחבתן של יכולות נוספות, כגון טילים בליסטיים וטילי שיוט ארוכי טווח, שבעבר היו נחלתן של מעצמות בלבד, וגם עבורן היו יקרים מדי לשימוש בהיקף נרחב. במקביל, פיתוח מערכות אוטונומיות המונחות באמצעות בינה מלאכותית מבשר על תפנית משמעותית.

במלחמות של ימינו, מה שבעבר נחשב לעורף בטוח, במרחק מאות קילומטרים מקו החזית, הפך לזירת לחימה, בין אם מדובר בבסיסים אמריקאיים במפרץ הפרסי ובין אם במתקנים צבאיים רוסיים הרחק מאוקראינה. במקביל, התפשטותם של חיישנים זולים הפכה כל תמרון רחב היקף, כמו מתקפה משוריינת בסגנון הפלישה האמריקאית לעיראק ב־2003, למורכב הרבה יותר, משום שכל ריכוז כוחות ניתן לאיתור במהירות ולתקיפה עוד הרבה לפני שהוא מגיע לשדה הקרב.

הלקחים מהלחימה

במשרדי ההגנה ובמפקדות הצבא ברחבי העולם עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות ומנסים להבין אילו לקחים ניתן להסיק מהן.

"אופי הלחימה משתנה מן היסוד", אמר הרמטכ"ל הגרמני, גנרל קרסטן ברויר. "כוחות מזוינים חייבים להיות מסוגלים להסתגל מהר יותר, לשלב טכנולוגיות חדשות וללמוד במהירות. אם לא נסתגל, לא נוכל לנצח".

גם מקבילו ההולנדי, גנרל אונו אייכלסהיים, השמיע אזהרה דומה. "הטכנולוגיה משתנה במהירות רבה בזמן מלחמה", אמר. "אם לא נדע להשתנות בעצמנו, ולאמץ יכולת הסתגלות וגמישות, נפסיד כבר בשבועות הראשונים של המלחמה, נאבד שטחים רבים מדי וחיילים רבים מדי. אחר כך אמנם נסתגל, אבל זה כבר יהיה מאוחר מדי".

בקרב מפקדי צבאות, ממשלות וחברות ביטחוניות אין הסכמה אם ההתפתחויות הנוכחיות מצדיקות את ההגדרה "מהפכה", המחייבת שינוי מהיסוד של תפיסות הלחימה הקיימות.

"לא פעם מכריזים על מהפכות בלחימה, אך לעיתים רחוקות הן אכן מתרחשות. רוב ההתפתחויות הצבאיות, ובהן המגמות הנוכחיות של שימוש בכטב"מים ובתקיפות מדויקות, הן אבולוציוניות", אמר מייקל קופמן, עמית בכיר במכון קרנגי לשלום בינלאומי בוושינגטון. "איש אינו מטיל ספק בהשפעת אבק השריפה, אבל הוא היה בשימוש בשדה הקרב במשך מאות שנים לצד אבירים ונושאי רמחים".

מהפכה או אבולוציה?

בין שמדובר במהפכה ובין שלא, מעטים חולקים על כך שאופן ניהול המלחמה עובר שינוי מהיר, בקצב שרק ילך ויגבר. מערכות אוטונומיות המבוססות על בינה מלאכותית כבר הפכו לכלי מרכזי שסייע לארה"ב לזהות מטרות במערכה האווירית נגד איראן.

באוקראינה, כטב"מים אוטונומיים ובהם כאלה שסיפקה יצרנית הנשק הגרמנית הלסינג, מסיירים בכבישים באיזורים כבושים בדרום המדינה, מאתרים באמצעות בינה מלאכותית מטרות כמו משאיות דלק, ולאחר קבלת אישור ממפעיל אנושי ממשיכים לרדוף אחריהן באופן עצמאי.

רוסיה, מצדה, החלה להשתמש למשימות דומות בכטב"מי מולניה המבוססים על בינה מלאכותית, ופועלים ללא מפעיל אנושי בזמן אמת, משום שלכוחותיה אין גישה לרשת סטארלינק לצורכי הנחיה.

חיילים אוקראינים מתכוננים לתקיפה בעזרת רחפנים / צילום: Reuters, Valentyn Ogirenko

כללי המשחק משתנים

"המערכות האוטונומיות רק מתחילות להופיע בשדה הקרב, אבל בחמש־עשר השנים הקרובות הן יהיו הגורם שישנה את כללי המשחק יותר מכל, משום שהן חודרות לכל תחום ומשנות מן היסוד את שדה הקרב, שעד כה התבסס על אנשים", אמר גונדברט שרף, מנכ"ל משותף בחברת הלסינג.

לואיס מוזלי, העומד בראש פעילות בריטניה ואירופה של חברת הביטחון האמריקאית פלנטיר, שהייתה מעורבת באופן משמעותי במערכה נגד איראן ומספקת תמיכה מרכזית לאוקראינה במלחמתה ברוסיה, אמר כי השנה הנוכחית עשויה להירשם כנקודת מפנה היסטורית.

"לא אתפלא אם שנת 2026 תיזכר במאות השנים הבאות בתור השנה שבה התחוללה פריצת הדרך המשמעותית בטכנולוגיה הצבאית, בדומה להמצאת אבק השריפה ודומותיה, והיא כלים אוטונומיים", אמר.

לדבריו, המאפיין המרכזי של המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, וככל הנראה גם של עימותים גדולים בעתיד, הוא שכלי נשק וטכנולוגיות שנחשבו לחוד החנית הופכים למיושנים בתוך חודשים ספורים. "כאשר ניצב מולך יריב יכול להסתגל, מה שקובע הוא קצב השיפור והלמידה, ולא הטכנולוגיה עצמה", מוזלי הוסיף.

שיטת הרכש החדשה

אחת הדוגמאות ליכולת ההסתגלות הזו היא שיטת רכש הכטב"מים החדשה של אוקראינה, האחראים ליותר מ־90% מהריגות האויב, וכן שיטת רכש מערכות לוחמה אלקטרונית ואמצעי לחימה מרכזיים נוספים. מדובר במודל השונה מן היסוד מזה הנהוג בצבאות המערב, הפועלים באמצעות תקציבי ביטחון מרכזיים ומרוכזים.

לפי השיטה, שהונהגה באוגוסט האחרון, מוקצות לחטיבות בצבא אוקראינה "נקודות אלקטרוניות" בהתאם למספר החיילים הרוסים ואמצעי הלחימה בהם הצליחו לפגוע. הכטב"מים מספקים תיעוד מצולם המשמש הוכחה לפגיעות הללו. באמצעות רשת ניהול שדה הקרב דלתא, החטיבות ממירות את הנקודות לתקציב, ולאחר מכן יכולות לרכוש במהירות מערכות חדשות ישירות מהיצרנים באמצעות זירת מסחר מקוונת מסווגת.

ככל שמתפתחים קשרים ישירים בין החטיבות ליצרנים, אמצעי הלחימה הופכים במובן מסוים ממוצר למנוי, המתעדכן ומתוכנן מחדש באופן שוטף בהתאם לתנאי שדה הקרב המשתנים.

"מהפכה מחשבתית התחוללה הן בתחום הרכש והן ברמת ההנהגה הצבאית והפוליטית", אמרה אירינה טרך, מנכ"לית ומנהלת הטכנולוגיה הראשית של פייר פוינט, אחת מחברות הביטחון מהדור החדש המובילות באוקראינה, המייצרת כטב"מים וטילים. "נטשנו את המודל שבו מהנדסים מקבלים מפרט מדויק לפיתוח טיל, טנק או כטב"ם מסוים, ועברנו למודל שבו הם נמצאים בחזית, יושבים עם הלוחמים, מעשנים, שותים קפה ומנסים להבין יחד מה הבעיה וכיצד לפתור אותה".

הלחימה באמצעות כטב"מים ערערה גם על מושגי יסוד כמו עליונות אווירית. ארה"ב אולי הצליחה להשיג שליטה מלאה בשמי איראן באמצעות מטוסים מתקדמים כמו ה-35F אך היא לא הצליחה להגן על בסיסיה ומתקניה המרכזיים במפרץ הפרסי מפני כטב"מים וטילים איראניים בחודשים מרץ ואפריל. כיום גם מדינה שאין לה כלל חיל אוויר קונבנציונלי יכולה להשיג עליונות אווירית מקומית באמצעות כטב"מים.

במקום להתייחס לכטב"מים כאל עוד אמצעי לחימה במסגרת המבנה הצבאי הקיים, אוקראינה הכירה בלוחמת הכטב"מים כזירת לחימה נפרדת. "זירת הלחימה היא הזמן. המטרה היא לקצר את 'שרשרת ההרג'. באמצעות ביטול שלבים ידניים והפחתת המעורבות האנושית, בכל צעד קבלת החלטה על תקיפה וביצועה תתקבל מהר יותר מהאויב", אמר אולג רוגינסקי, מנכ"ל Uforce יצרנית כטב"מים ימיים ואוויריים.

מה יהיה עוד 5 שנים?

כמובן, קשה למדינות שאינן מעורבות בפועל במלחמה לאמץ את הגישה החדשנית והמהירה של אוקראינה, משום שהן אינן צורכות כמויות גדולות של אמצעי לחימה שיש לחדש ולהחליף באופן שוטף.

"אם אנחנו באירופה נחליט להתחיל לייצר מיליוני כטב"מים קצרי טווח מהסוג שמייצרים באוקראינה, ותוך שמונה חודשים כולם יתיישנו, מה נעשה איתם?" תהה מאורו ג'ילי, פרופסור לאסטרטגיה צבאית ולטכנולוגיה בבית הספר הרטי בברלין.

בסביבה כזו, היכולת להשתנות במהירות יחד עם הטכנולוגיה הופכת למרכיב חיוני בכושר ההגנה.

"כיום אי אפשר לדמיין מלחמה בלי כטב"מים, אבל איש אינו יודע איך ייראה שדה הקרב בעוד חמש שנים, או אם כטב"מים עדיין יהיו האמצעי היעיל ביותר", אמרה שרת ההגנה של הולנד, דילן ישילגז־זגריוס. "לכן חייבים תעשייה, וגם צבא וממשלה, שיודעים להיות גמישים. ולמען האמת, ממשלות פשוט לא פועלות מהר".

כדי לעמוד בקצב, גם יצרניות אמצעי הלחימה וגם מפקדי הצבאות נדרשים לחשב מחדש את אופן פעולתם, ולבחון אילו מרכיבים מהציוד ומהתפיסות הצבאיות המסורתיות עדיין מתאימים לשדה הקרב החדש. "זו עדיין אבולוציה, אבל קצב השינויים שמניעה ההתפתחות הטכנולוגית כה מהיר, עד שקל לטעות ולחשוב שמדובר במהפכה", אמר הרמטכ"ל השוודי, גנרל מיכאל קלאסון. "לא נוכל להיפרד לחלוטין מהמורשת הצבאית, וחלק ממנה יצטרך להמשיך איתנו גם בעתיד".

אלא שהשאלה היא איזו מורשת בדיוק. הבעיה מבחינת מפקדי הצבאות היא שגם כשהם מנסים להיערך למלחמות העתיד, הם עדיין חייבים להתמודד עם האיומים הקיימים כיום. עבור צבא גרמניה וצבאות אירופיים נוספים, בראש ובראשונה מדובר באפשרות של עימות עם רוסיה.

לדברי הגנרל ברויר, תהליך ההתחדשות של הצבא אינו יכול לבוא על חשבון הכשירות המבצעית. גרמניה חייבת לחדש את כוחותיה המזוינים, ובמקביל לשמר את היכולות הדרושות כדי להגן על אירופה "כבר הלילה": "איננו יכולים להשהות את ההרתעה ולומר ליריב לחזור ב־2039".

כתבה זו תורגמה על ידי גלובס באופן בלעדי מתוך The Wall Street Journal. לינק לכתבה המקורית באנגלית.

עוד כתבות

צילום: מארק ישראל סלם (הארץ), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ימין אופטימי, שמאל חושש: כך הפוליטיקה מעצבת את תפיסת הכלכלה הישראלית

סקר מקיף של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) חושף כיצד העמדה הפוליטית משפיעה על הציון שמקבלת הכלכלה ועל השאלה האם כדאי להשקיע בארץ ● מעבר למספרים, הדוח מציף חשש מקיטוב חברתי ובודק מהו הגיל המועדף לרכישת דירה בישראל

רכב קרוס-אובר טיגו מתוצרת צ'רי מוטורס / צילום: יח''צ

דרך יבואנים שונים: קבוצת הרכב שהשתלטה על השוק הישראלי

נתוני מחצית 2026 מראים שהמותגים הסיניים זינקו ל-43% ממסירות הרכב, אך צלילה לעומק מגלה כי קבוצת צ'רי לבדה אחראית ליותר ממחצית מהחגיגה ● איך הצליח יצרן אחד, עם מותגים כמו צ'רי, ג'אקו ואומודה, לעשות בשלוש שנים מה שלקח לקוריאניות שני עשורים, ואיך היבואנים הישראלים הפכו לראש החץ שלו באירופה?

השקעות ESG / אילוסטרציה: Shutterstock

השקעות ESG: עד כמה המצב בתחום חמור?

משקיעים משכו מיליארדי דולרים, קרנות נסגרו והיקף ההצבעות באמצעות ייפויי כוח ירד ● אך תומכי הגישה טוענים כי היא עדיין בת־קיימא, גם אם היא מיושמת כיום בשקט רב יותר

מרין לה פן / צילום: ap, Harry Nakos

לה פן אחרי ההקלה בעונש: "אין תסריט שבו אני לא מועמדת לנשיאות צרפת"

מנהיגת מפלגת "האיחוד הלאומי" מהימין הצרפתי מרין לה פן הודיעה כי היא מתכוונת לערער על פסק הדין שגזר עליה שנת מאסר לבית הדין העליון של צרפת ● לדבריה, בסופו של דבר "העם הצרפתי הוא שיחליט" אם הרשעתה בשחיתות תפגע בסיכוייה להפוך לנשיאת צרפת

סניף בנק הפועלים / צילום: אייל הצפון

בנק הפועלים קורץ לצעירים: משיק פלטפורמה לילדים מגיל 8

הורים יוכלו לפתוח לילדיהם דרך האפליקציה של הבנק חשבון ג'וניור ולהזמין עבורם כרטיס נטען עם מגבלה של 2,500 שקל ● במסגרת המהלך, הורים יוכלו גם לפתוח לילדיהם פיקדון בריבית קבועה שנתית של 4%, אך עם כמה הגבלות משמעותיות

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

לקראת כריית המנהרות: זה הצעד שיקרה בחודש הבא במטרו

לאחר שנים של תכנון והיערכות, פרויקט המטרו עולה שלב: בחודש הבא תחל הקמת פיר השילוח הראשון שממנו תשוגר מכונת ה-TBM לחפירת מנהרות קו M2 ● הקו יחבר בין פתח תקווה, גבעת שמואל, בני ברק, גבעתיים, תל אביב וחולון, וצפוי לשרת יותר מחצי מיליון נוסעים מדי יום

רחפן FPV בפעולה / צילום: Shutterstock

מיליארד שקל כבר הושקעו: המרוץ טכנולוגי נגד הרחפנים של חיזבאללה

חודשיים לאחר שנתניהו הקצה תקציב של 2 מיליארד שקל למלחמה באיום הרחפנים בצפון, מערכת הביטחון כבר פיזרה מחצית מהסכום במרוץ טכנולוגי נגד השעון ● מפיתוח יירוט עם גלי מיקרו, דרך גדרות לחיתוך הסיב האופטי ועד עסקאות המיליונים עם מאגוס, עין שלישית וקלע

ועידת נאט''ו באנקרה / צילום: Reuters

פסגת נאט"ו הופכת ליריד נשק: עסקאות ענק ותחרות על מיליארדים

פסגת נאט"ו באנקרה הופכת לזירת עסקאות ענק בין יצרניות נשק למדינות החברות בברית ● מארה"ב וגרמניה ועד אוקראינה, כולם מבקשים לנגוס בנתח מתקציבי הביטחון המתנפחים של אירופה וקנדה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מעל מיליארד דולר: בנק ישראל התערב בשוק המט"ח גם ביוני

בנק ישראל חשף כי במהלך חודש יוני נרכשו דולרים בהיקף של כמיליארד דולר, וזאת "לצורך שמירה על המשך הפעילות הסדירה של השווקים" ● בחודש שעבר היה שינוי כיוון חד בשקל, שנחלש מ-2.8 שקלים לדולר ל-3 שקלים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

אחרי הצהרת טראמפ: ירידות בחוזים בארה"ב, מחירי הנפט קופצים

החוזים על המדדים המובילים נופלים במעל 1% • מחירי הנפט מטפסים בכ-5% ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב מטפסות, השווקים מגדילים את ההימור שלהם על העלאת ריבית ● מניות השבבים ממשיכות לספוג לחצים במסחר המוקדם בוול סטריט ● ענקיות הטכנולוגיה מממנות את מרוץ ה־AI באג"ח ● אפל בוחנת שימוש בשבבי זיכרון סיניים ומבקשת מוושינגטון אישור להרחיב את הרכש

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בג"ץ דחה את בקשת ביזיון בית המשפט שהוגשה נגד לוין: "לא הפר באופן ברור וחד-משמעי פסק דין"

בג"ץ דחה את הבקשה שהוגשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט נגד שר המשפטים יריב לוין ● הבקשה הוגשה ע"י התנועה לאיכות השלטון בעקבות פסק הדין שהורה ללוין לפעול למינוי שופטים בכל בתי המשפט המחוזיים "ללא שיהוי", כאשר לוין פרסם באותו שלב מועמדים רק לבתי המשפט בבאר שבע ובחיפה ● בג"ץ: בשלב זה לא ניתן לומר באופן "ברור וחד-משמעי" שלוין הפר את ההוראות

מגדלי הארבעה / צילום: Shutterstock, Vered Barequet

גורל פרטנרס יוכרע בסוף יולי: ביהמ"ש אישר לחלט ערבויות של 1.7 מיליון שקל לטובת סלע קפיטל

בית המשפט ביטל את צו המניעה ואישר חילוט ערבויות לטובת סלע קפיטל, זאת לאחר שפרטנרס נקלעה לקשיים תזרימיים וביקשה להשתחרר מהסכם שכירות ארוך־טווח במגדלי הארבעה

בורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Chris Jung/NurPhoto

אחרי עליות של מעל 220%: מה עובר על הבורסה "הטובה בעולם"

המדד הקוריאני קפץ ב־220% בשנה וחצי "הודות" לריכוזיות חריגה: שתי מניות מתחום שבבי הזיכרון, סמסונג ו־SK Hynix, מהוות מעל למחצית משוויו, אלא שלאחרונה התמונה התהפכה ● לאומי: "הריכוזיות מובילה לתנודתיות גבוהה, ולא נדיר לראות במדד תנודות יומיות של 5%-8%"

שי רקנאטי / צילום: מיכה לובטון

משפחת רקנאטי רוכשת את מניות משפחת פדרמן במכבי ת"א במחיר של 50 מיליון דולר

לאחר השלמת בעסקה משפחת רקנאטי תחזיק ב־58% ממניות קבוצת הכדורסל מכבי תל אביב ● המשמעות המסתמנת היא שאריק שטילמן שנכנס לקבוצה בקול תרועה והבטחות גדולות, ימצא עצמו ככל הנראה מחוץ למבנה הבעלות ● מדובר באחת העסקאות המשמעותיות בספורט הישראלי

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

חוקר מבר־אילן מציע דרך חדשה לגילוי מוקדם של אלצהיימר

החברה שפיתחה את קלוד משיקה מערכת חדשה לגילוי תרופות בניסיון להשיג יתרון על המתחרות ● טכנולוגיה חדשה לטיפול בסרטן צוברת תאוצה, ויש גם שחקנית ישראלית מובילה ● וחוקר מבר־אילן פיתח שיטה חדשנית שעשויה לסייע בגילוי מוקדם של אלצהיימר ● השבוע בביומד

אפליקציית DeepSeek / צילום: ap, Andy Wong

הדיווח על דיפסיק הסינית שמכניס ללחץ את מניות השבבים

לפי דיווח של רויטרס, חברת הבינה המלאכותית הסינית מפתחת שבב המיועד להרצת מודלי AI , במטרה להפחית את התלות באנבידיה ובוואווי ● בעבר דיפסיק כבר גרמה לטלטלה בשווקים כשהציגה מודל בינה מלאכותית בטענה לעלות אימון ופיתוח זולה משמעותית

ביתנים מכוסים של חברות ישראליות בתערוכת הנשק יורוסטורי / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

מקרון הרחיק ישראלים מתערוכה ביטחונית אך וייטנאם התעקשה לפגוש אותם

חברות ישראליות הצליחו למשוך תשומת לב מצד לקוחות בינלאומיים, למרות צמצום משמעותי בהשתתפות הישראלית בתערוכה ● ישראל מחזקת את שיתוף הפעולה עם מדינות אסיה־פסיפיק, שהפכו ליעד יצוא מרכזי עבור התעשיות הביטחוניות הישראליות

מבצע הנפט החשאי של ארה''ב בהורמוז / צילום: Reuters, Mohammed Aty

ארה"ב תקפה באיראן וסגרה לה את הברז. האם המלחמה מתחדשת?

בתגובה לירי איראני על מכליות נפט, ארה"ב תקפה הלילה עשרות מטרות באיראן והודיעה על החזרת הסנקציות על מכירת נפט ● איך תושפע איראן, מה זה אומר על מצבה של ישראל, והאם המלחמה תחזור? ● גלובס עושה סדר

מטה סמסונג בקוריאה הדרומית / צילום: Shutterstock, SUNG YOON JO

בתוך יממה אחת, שני אירועים מהמזרח הנחיתו מכה על מניות השבבים

דוחות ענקית הטכנולוגיה סמסונג לא עמדו בציפיות הגבוהות, ובמקביל דווח כי דיפסיק הסינית מפתחת שבב עצמאי כדי להפחית את התלות באנבידיה ● שני האירועים הציתו גל מימושים בסקטור, שהפך רגיש במיוחד ברמות השיא שלו, וגלי ההדף הורגשו היטב גם בבורסה בתל אביב

בכירי קבוצת דלק / צילום: תמונה פרטית

בכירי קבוצת דלק נפרדים מגבי לסט

יושבי-ראש ומנכ"לי דלק לדורותיהם - כולל הבוס יצחק תשובה - נפרדו השבוע מגבי לסט שמילא שורה של תפקידים בקבוצה, באירוע שנערך ב"מיט בר" בהרצליה ● וגם: עומר אדם משתף פעולה עם אל על במהלך חדש, ברותם שני מציינים 30 שנות פעילות, והשגריר מייק האקבי בפעילות לא שגרתית ● אירועים ומינויים