גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

לא בהכרח מצב המשק: מה ניתן ללמוד מסקר מצב החברה הישראלית של JPPI על הכלכלה?

כשהבורסה מטפסת ב־140% אבל האמון הכלכלי של חצי מהציבור צונח, ברור שהמספרים היבשים כבר לא מספרים את אותה המציאות ● סקר המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) החדש מציג תמונה מורכבת ומפתיעה על אמון ופוליטיקה, וממחיש כיצד הפערים הולכים ומעמיקים ● אלה התובנות שעולות מהנתונים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

את הסקר של JPPI (המכון למדיניות העם היהודי) על תפיסות הציבור את הכלכלה הישראלית אפשר לקרוא כסקר שביעות רצון מהמצב הכלכלי ומהמדיניות הכלכלית, אבל קריאה כזו תהיה צרה מדי, שכן התמונה שעולה ממנו רחבה הרבה יותר: דרך תשובות על תפיסת הכלכלה משקפים המשיבים את מידת האופטימיות שלהם ביחס לעתיד המדינה, את זהותם הפוליטית ואת המסגרת הפרשנית שבה הם קוראים את המציאות. זה לא רק סקר על כלכלה, אלא גם סקר על אמון, זהות ופרשנות, ובתוך המספרים הרבים שכולל הסקר, מסתתרות כמה תובנות מרתקות ולא מובנות מאליהן.

ימין אופטימי, שמאל חושש: כך הפוליטיקה מעצבת את תפיסת הכלכלה הישראלית
ארבעה חודשים לבחירות: האם ישראל בדרך לאירוע של פעם ב-38 שנה?

1. הנתון המרכזי והברור ביותר הוא שהישראלים תופסים את הכלכלה הישראלית כחזקה יחסית. הציון הממוצע שנתנו המשיבים הוא 2.8 בסולם שבין 5- ל־5+, שבו אפס מייצג נקודת אמצע ניטרלית וערכים חיוביים מבטאים הערכה חיובית. בתרגום לינארי גס לסולם של 0 עד 10, מדובר ב־7.8. לא ציון של אופוריה, אבל הבעת אמון ברורה בחוסן המשק. גם בשאלה על השקעה לטווח הארוך התמונה דומה: 65% מהישראלים סבורים שכדאי להשקיע בישראל, ורק 17% סבורים שלא. אלה נתונים של ציבור שמרגיש חוסן.

2. אבל ההתפלגות הרחבה של תפיסת החוסן מראה עד כמה עמוק הפער הפרשני בין קבוצות אידיאולוגיות, בהינתן מציאות כלכלית אחת. בקרב המזוהים עם הימין (בחרתי להתמקד בשלוש מתוך חמש קבוצות פוליטיות שהוגדרו במדגם היהודי: שמאל, מרכז וימין, ולא להתייחס לקטגוריות "שמאל־מרכז" ו"ימין־מרכז". הבחירה נעשתה משום שהנתונים מצביעים על רצף אידיאולוגי ברור, והזיקוק לשלוש קטגוריות מאפשר קריאה בהירה של המגמה הכללית) עוצמת הכלכלה מקבלת ציון ממוצע של 4.0; במרכז היא יורדת ל־2.7; בשמאל ל־1.4. בחברה הערבית הציון הוא 1.2.

בשולי הדברים, מעניין לראות כיצד המרכז פה הוא "מרכז" כלשונו: אמצע מספרי מדויק בין הימין לבין השמאל. אותו דפוס ניכר גם בשאלה על השקעה בישראל לטווח הארוך: 91% מהמשיבים המזוהים עם הימין סבורים שכדאי להשקיע בישראל, לעומת 56% מהמזוהים עם המרכז וכ־30% בלבד מהמזוהים עם השמאל.

3. לא מובן מאליו לראות שגם בקבוצות הביקורתיות יותר אין מעבר חד אל האזור השלילי. השמאל והחברה הערבית לא מתארים את הכלכלה כחלשה ממש; הם פשוט מדרגים אותה נמוך בהרבה מן הימין. כלומר, המחלוקת איננה בהכרח על עצם קיומו של חוסן, אלא על מידתו ועל משמעותו.

שאלה של אמון, לא של כלכלה

4. אחד הנתונים המעניינים והמפתיעים ביותר, הוא הנתון שלפיו המשיבים המזוהים עם השמאל פחות אופטימיים אפילו מהמשיבים בחברה הערבית בשאלת ההשקעה בישראל: בעוד 41% מהמשיבים בחברה הערבית חושבים שכדאי להשקיע בישראל לטווח הארוך, רק 30% מהמשיבים המזוהים עם השמאל חושבים כך. גם כאן השאלה אינה איך נראית הכלכלה, אלא למי יש אמון בכיוון שאליו המדינה הולכת. הנתון הזה מערער על הקריאה האינטואיטיבית שלפיה ריחוק פוליטי מתורגם בהכרח גם לפסימיות כלכלית גדולה יותר.

5. השוואת מגמות הסקר לאורך זמן מחזקת עוד יותר את הקריאה הזאת. בינואר 2026 תפיסת הכלכלה דומה מאוד לרמתה מתחילת 2024. אלא שבאמצע התקופה, באוקטובר 2024 ובינואר 2025, נרשמה ירידה חדה לרמות של 2.2 ו־2.1. כלומר, לא מתקבל כאן קו ישר, אלא תנועה של ירידה חדה ולאחריה התאוששות, שגם היא לא התחלקה שווה בין הקבוצות. הימין הוא קבוצת הזהות היחידה שבה נרשמה לאורך התקופה עלייה בתפיסת החוסן הכלכלי - מ־3.8 בינואר 2024 ל־4.0 בינואר 2026. בשמאל, לעומת זאת, נרשמה ירידה מ־2.6 ל־1.4. לא מדובר, אם כן, בתנועה אחידה של "ירידה ואז עלייה", אלא במסלולים שונים לגמרי של תפיסת מציאות בין הקבוצות הפוליטיות.

6. זה נעשה מעניין עוד יותר כשמציבים מול המגמה הזאת אינדיקטור שוק בולט כמו מדד ת"א-35. בין ינואר 2024 לאוקטובר 2024, בזמן שתפיסת עוצמת הכלכלה ירדה בכ־30%, המדד דווקא עלה בכ־20%. כבר בנקודת הזמן הזאת נראה שתפיסת הכלכלה בציבור אינה נעה בהכרח יחד עם אחד ממדדי הביצוע הבולטים של השוק.

7. לאורך התקופה כולה, בזמן שמדד ת"א-35 עלה בכ־140%, תפיסת הימין את הכלכלה עלתה בכ־5% אך תפיסת השמאל ירדה בכ־47%. הנתון הזה לבדו לא מוכיח שתפיסת הכלכלה מנותקת מהמציאות, וממילא מדד בורסאי אינו שקול לכלכלה כולה. אבל הוא כן מחזק את ההבנה שהציבור לאו דווקא מגיב לנתוני שוק, אלא גם, ואולי בעיקר, למצב רוח ציבורי, לאמון ולעמדות פוליטיות.

הפערים מראים: הקרקע המשותפת נשחקת

8. נתון נוסף שראוי להתעכב עליו, אינו עצם הפער בין ימין לשמאל, אלא הקצב שבו הזה גדל. בינואר 2024 עמד הפער בתפיסת עוצמת הכלכלה בין ימין לשמאל על 1.2 נקודות. בינואר 2026 הוא כבר הגיע ל־2.6 נקודות - יותר מכפול. זה אחד הנתונים החשובים ביותר בסקר, משום שהוא מצביע בבירור על קצב והיקף השחיקה של הקרקע המשותפת, שאותה אפשר בכלל להגדיר כמציאות.

9. התמונה מתחזקת כשמשווים בין האמון בכלכלה לבין האמון בגורמים האחראיים על ניהולה. בסקר נוסף של JPPI, שנערך במאי 2025, רק 18% מהישראלים חשבו שהטיפול בכלכלה טוב, לעומת 61% שחשבו שהוא לא טוב. גם אם מדובר במדידה שנערכה במועד אחר, הפער בין שני סוגי ההערכה בולט: הציבור נותן לכלכלה עצמה יותר אשראי מכפי שהוא מעניק למי שמנהלים אותה.

10. גם כאן הפערים האידאולוגיים חדים: רק 2% מהמשיבים המזוהים עם השמאל סבורים שהטיפול בכלכלה טוב, לעומת 42% מן המשיבים המזוהים עם הימין.

11. מנגד, כשהשאלה עוברת מהדרג הנבחר לפקידות הבכירה של האוצר, הפערים בין ימין לשמאל מצטמצמים מאוד: 41% מהשמאל ו־39% מהימין מביעים אמון גבוה בפקידות. כלומר, לפחות בנקודה הזאת, המחלוקת נראית פחות על מקצועיות ויותר על הנהגה, אחריות וכיוון.

12. לכן, אולי הממצא המעניין ביותר בסקר הוא לא עד כמה הציבור אופטימי או פסימי לגבי הכלכלה, אלא עד כמה נהיה בלתי אפשרי לדבר על "הציבור" הישראלי. אותה כלכלה, אותם מדדים, אותה מדינה אבל פער אימתני, הולך ומעמיק, במציאות הנתפסת. הפער הזה, שיותר מהוכפל בתוך שנתיים, ממחיש עד כמה נשחקה בישראל היכולת להסכים בכלל על המסגרת שבתוכה ביצועי המשק נקראים.

13. אחרי כל זה, כמי שפועלת בשדה העיתונות הכלכלית בישראל, קשה לי שלא לשאול על איכות התיווך של המציאות הכלכלית. כאשר קבוצות שונות קוראות את אותה מציאות באופן הולך ומתפצל, אי אפשר להוציא מן המשוואה את המסגור התקשורתי שבתוכו המציאות הזאת נצרכת. הרי הציבור אינו חי בתוך לוחות אקסל, אלא בתוך סיפור כלכלי שמסופר לו מדי יום: כותרות, פרשנויות, בחירת נושאים, הדגשת סיכונים, ולעתים גם הבלטה עקבית של משבר.

הסקר של JPPI לא מוכיח שהעיתונות היא שיצרה את תפיסת הציבור, ולא נכון לטעון זאת. אבל הוא כן יכול להזכיר עד כמה לתיווך יש כוח, ומזמין את השאלה, האם הכוח הזה מופנה לכיוונים הנכונים.

עוד כתבות

מיכלית נפט / צילום: Reuters, stringer

מחיר הנפט צנח ב-43% מהשיא, ומייצר לשוק בעיה חדשה

בארבעת החודשים האחרונים חווה שוק הנפט עליות מחירים היסטוריות ● ואז הגיע המהפך: מצר הורמוז נפתח, ארה"ב משחררת מיליוני חביות ממאגרי החירום וסין מפסיקה לקנות נפט - ומחירי הזהב השחור נופלים ● איך יתמודדו יצואניות הנפט?

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

בעלי המניות בטאואר התנגדו למדיניות התגמול החדשה, אך שכרו של המנכ"ל יעלה

מדיניות התגמול שהציעה חברת השבבים לא אושרה ע"י בעלי המניות באסיפה השנתית, כאשר בין המתנגדים היו כנראה גופים מוסדיים מישראל וגם מארה"ב ● העלאת השכר של המנכ"ל ראסל אלוואנגר אושרה, אך העלאת הבונוס המקסימלי שלו ואת ההקצאה ההונית השנתית לבכירי החברה נדחו

ביתנים מכוסים של חברות ישראליות בתערוכת הנשק יורוסטורי / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

מקרון הרחיק ישראלים מתערוכה ביטחונית אך וייטנאם התעקשה לפגוש אותם

חברות ישראליות הצליחו למשוך תשומת לב מצד לקוחות בינלאומיים, למרות צמצום משמעותי בהשתתפות הישראלית בתערוכה ● ישראל מחזקת את שיתוף הפעולה עם מדינות אסיה־פסיפיק, שהפכו ליעד יצוא מרכזי עבור התעשיות הביטחוניות הישראליות

בניין להב 433 / צילום: גלובס

פרשת השחיתות בהסתדרות: המשטרה הקפיאה עשרות מיליוני שקלים של בכירי מנורה מבטחים

במסגרת התפתחות נוספת בפרשת "יד לוחצת יד", המשטרה הקפיאה עשרות מיליוני שקלים בחשבונות מנורה מבטחים ובחשבונות אישיים של חלק מבכיריה ● לפי החשד, החברה קידמה את פוליסת התרופות של ההסתדרות באמצעות טובות הנאה ותשלומים לסוכן הביטוח עזרא גבאי, במטרה להשפיע על חידוש ההתקשרות ולהגדיל את רווחיה

נשיא צרפת, עמנואל מקרון / צילום: Associated Press, christophe Simon

מנהיג מערבי ראשון בדמשק שאחרי מלחמת האזרחים: נשיא צרפת מקרון מבקר בסוריה

רויטרס דיווחה על פיצוצים שנשמעו הבוקר לא רחוק מהמלון שבו שוהה עמנואל מקרון בדמשק ● הביקור של נשיא צרפת מחזק את מעמדה האזורי של סוריה ושל הנשיא אחמד א-שרע לקראת הדיונים על האזור כחלק מוועידת נאט"ו ביומיים הקרובים

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

הרחפנים של רמי לוי מגיעים לבורסה: קאנדו דרונס גייסה 19 מיליון שקל

חברת הרחפנים האוטונומיים קאנדו דרונס, שנאלצה לוותר על חלום המוניות המעופפות ועברה לפיתוח רחפנים חמושים בעקבות המלחמה, השלימה IPO לפי שווי של 102 מיליון שקל ומניותיה יחלו להיסחר בימים הקרובים ● למרות צבר הזמנות מבטיח, הדוחות חושפים הפסדים מעמיקים וגירעון בהון העצמי ונושאים הערת "עסק חי"

מיכאל קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים ביטוח / צילום: נטי לוי

90 מיליון שקל של בכירי מנורה הוקפאו: החשדות וההתפתחויות בפרשת השחיתות בהסתדרות

פרשת השחיתות בהסתדרות שהתפוצצה לפני שמונה חודשים מסתעפת, עם הודעת המשטרה על הקפאת חשבונות של חברת מנורה מבטחים וקברניטיה - בהם מנכ"ל הקבוצה ארי קלמן, מנכ"ל חברת הביטוח מיכאל קלמן והיו"ר יהודה בן אסייאג ● מניית החברה נופלת ביום שאחרי הדיווח ● מהם עיקרי החשדות?

אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הנחית מכה של מיליארדים על ת"א וירושלים. העיריות מצאו מסלול עוקף

העליון דחה את בקשת עיריות ת"א וירושלים לדון שוב בפסיקה משנה שעברה, שביטלה היטלי השבחה על דירות מכוח תמ"א 38 ● המשמעות: ציפייתן להכנסות של מיליארדי שקלים נגוזה ● אולם הן מצאו פתרון יצירתי: תביעות המבוססות על טיעוני שמאות בסכומים גבוהים

מה ההשלכות של הפרת פס''ד, ומה בג''ץ החליט? / אילוסטרציה: Shutterstock

מה ההשלכות של הפרת פסק דין, ומה בג"ץ החליט?

הממשלה הודיעה כי לא תכיר בהחלטות מועצת הרשות השנייה, אף שבג"ץ קבע כי היא רשאית להמשיך לפעול בהרכבה הנוכחי ● מה בדיוק נפסק, מדוע טוענת הממשלה שההחלטה סותרת את החוק, והאם ניתן לאכוף את פסק הדין באמצעות הליך ביזיון בית המשפט? ● המשרוקית מסבירה

ירושלים / צילום: Shutterstock

הנתונים מגלים: תושבי החוץ הסתערו על ירושלים, ואז הדולר צנח

היחלשותו המהירה של הדולר מחלחלת אל שוק הנדל"ן בירושלים וקוטעת את רצף העסקאות ● בזמן שהמחיר בשקלים כמעט ולא זז בשנתיים האחרונות, פער המטבע מייצר עבור הרוכשים האמריקאים אפקט של התייקרות חדה ● מתווכים מדווחים: תושבי החוץ יושבים על הגדר

נבחרת בלגיה חוגגת את הניצחון מול ארה''ב / צילום: Reuters, Kyodo

גם ביטול הכרטיס האדום לא עזר, ונבחרת ארה"ב הודחה מהמונדיאל

אחרי ההחלטה השנויה במחלוקת של פיפ"א לבטל את ההשעיה פולרין באלוגון, נבחרות ארה"ב ובלגיה נפגשו על המגרש ● עם הניצחון, נבחרת בלגיה לא פספסה את ההזדמנות ללעוג למתחרה עם משפט אחד בטוויטר: "תהפכו את ההחלטה הזאת"

מלון הנסיכה באילת / צילום: ויקימדיה

אחרי למעלה מעשור: האם המלון הנטוש באילת יחזור לפעילות?

חברת איירפורט סיטי הודיעה כי בכוונתה להקים, יחד עם מנכל"ית פתאל לשעבר אביה מגן, רשת ניהול מלונות חדשה ● במסגרת המהלך מתוכננת בין היתר גם הפעלה מחודשת של מלון הנסיכה באילת, שעמד נטוש במשך יותר מעשור

רכב קרוס-אובר טיגו מתוצרת צ'רי מוטורס / צילום: יח''צ

דרך יבואנים שונים: קבוצת הרכב שהשתלטה על השוק הישראלי

נתוני מחצית 2026 מראים שהמותגים הסיניים זינקו ל–43% ממסירות הרכב, אך צלילה לעומק מגלה שקבוצת צ'רי לבדה אחראית ליותר ממחצית מהחגיגה ● איך הצליח יצרן אחד, עם מותגים כמו צ'רי, ג'אקו ואומודה, לעשות בשלוש שנים מה שלקח לקוריאניות שני עשורים, ואיך היבואנים הישראלים הפכו לראש החץ שלו באירופה?

מייסדי סיארה. מימין: יונתן איתי, מייסד-שותף וסמנכ''ל מחקר ופיתוח, תמר בר-אילן, מייסד-שותף ו-CTO, יותם שגב, מייסד-שותף ומנכ''ל החברה / צילום: נטשה זריקר

שתי חברות ישראליות בדרך לעסקת ענק של מיליארד דולר

לפי גורמים המעורים בפרטים, חברת הסייבר הישראלית מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת אואזיס סקיוריטי ● מסתמן כי רובה המוחלט של התמורה בעסקה ישולם במזומן, וחלק קטן ממנה ישולם במניות של סייארה

מגדלי הארבעה / צילום: Shutterstock, Vered Barequet

בית המשפט אישר חילוט ערבויות של 1.7 מיליון שקל לטובת סלע קפיטל; פרטנרס תפעל עד סוף יולי

בית המשפט ביטל את צו המניעה ואישר חילוט ערבויות לטובת סלע קפיטל, זאת לאחר שפרטנרס נקלעה לקשיים תזרימיים וביקשה להשתחרר מהסכם שכירות ארוך־טווח במגדלי הארבעה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מעל מיליארד דולר: בנק ישראל התערב בשוק המט"ח גם ביוני

בנק ישראל חשף כי במהלך חודש יוני נרכשו דולרים בהיקף של כמיליארד דולר, וזאת "לצורך שמירה על המשך הפעילות הסדירה של השווקים" ● בחודש שעבר היה שינוי כיוון חד בשקל, שנחלש מ-2.8 שקלים לדולר ל-3 שקלים

השקעות ESG / אילוסטרציה: Shutterstock

השקעות ESG: עד כמה המצב בתחום חמור?

משקיעים משכו מיליארדי דולרים, קרנות נסגרו והיקף ההצבעות באמצעות ייפויי כוח ירד ● אך תומכי הגישה טוענים כי היא עדיין בת־קיימא, גם אם היא מיושמת כיום בשקט רב יותר

צילום: מארק ישראל סלם (הארץ), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ימין אופטימי, שמאל חושש: כך הפוליטיקה מעצבת את תפיסת הכלכלה הישראלית

סקר מקיף של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) חושף כיצד העמדה הפוליטית משפיעה על הציון שמקבלת הכלכלה ועל השאלה האם כדאי להשקיע בארץ ● מעבר למספרים, הדוח מציף חשש מקיטוב חברתי ובודק מהו הגיל המועדף לרכישת דירה בישראל

כביש מהיר בארה''ב עם קו לבן בצד הימני / צילום: Shutterstock

הקו הלבן הפשוט הזה הוא אחת ההמצאות הגדולות ביותר של אמריקה שמעולם לא זכתה להערכה ראויה

אתם מכירים את הנורה ואת האייפון. זהו סיפורו הלא מוכר של חידוש גאוני נוסף ששינה אומה שלמה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

נגיד בנק ישראל הפתיע, אך מזהיר: "תוואי הריבית הוא לא איגרת חוב או הבטחה"

בנק ישראל הפחית פעם נוספת את הריבית, שעומדת כעת על 3.5% ● לצד זאת, התחזית של חטיבת המחקר שידרה אופטימיות – עם צפי לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה ● בראיון לגלובס, הנגיד מתייחס לנתונים שיכולים להעיב על המהלך, ומסביר עד כמה התחזקות השקל הייתה שיקול מרכזי