גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

לא בהכרח מצב המשק: מה ניתן ללמוד מסקר מצב החברה הישראלית של JPPI על הכלכלה?

כשהבורסה מטפסת ב־140% אבל האמון הכלכלי של חצי מהציבור צונח, ברור שהמספרים היבשים כבר לא מספרים את אותה המציאות ● סקר המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) החדש מציג תמונה מורכבת ומפתיעה על אמון ופוליטיקה, וממחיש כיצד הפערים הולכים ומעמיקים ● אלה התובנות שעולות מהנתונים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

את הסקר של JPPI (המכון למדיניות העם היהודי) על תפיסות הציבור את הכלכלה הישראלית אפשר לקרוא כסקר שביעות רצון מהמצב הכלכלי ומהמדיניות הכלכלית, אבל קריאה כזו תהיה צרה מדי, שכן התמונה שעולה ממנו רחבה הרבה יותר: דרך תשובות על תפיסת הכלכלה משקפים המשיבים את מידת האופטימיות שלהם ביחס לעתיד המדינה, את זהותם הפוליטית ואת המסגרת הפרשנית שבה הם קוראים את המציאות. זה לא רק סקר על כלכלה, אלא גם סקר על אמון, זהות ופרשנות, ובתוך המספרים הרבים שכולל הסקר, מסתתרות כמה תובנות מרתקות ולא מובנות מאליהן.

ימין אופטימי, שמאל חושש: כך הפוליטיקה מעצבת את תפיסת הכלכלה הישראלית
ארבעה חודשים לבחירות: האם ישראל בדרך לאירוע של פעם ב-38 שנה?

1. הנתון המרכזי והברור ביותר הוא שהישראלים תופסים את הכלכלה הישראלית כחזקה יחסית. הציון הממוצע שנתנו המשיבים הוא 2.8 בסולם שבין 5- ל־5+, שבו אפס מייצג נקודת אמצע ניטרלית וערכים חיוביים מבטאים הערכה חיובית. בתרגום לינארי גס לסולם של 0 עד 10, מדובר ב־7.8. לא ציון של אופוריה, אבל הבעת אמון ברורה בחוסן המשק. גם בשאלה על השקעה לטווח הארוך התמונה דומה: 65% מהישראלים סבורים שכדאי להשקיע בישראל, ורק 17% סבורים שלא. אלה נתונים של ציבור שמרגיש חוסן.

2. אבל ההתפלגות הרחבה של תפיסת החוסן מראה עד כמה עמוק הפער הפרשני בין קבוצות אידיאולוגיות, בהינתן מציאות כלכלית אחת. בקרב המזוהים עם הימין (בחרתי להתמקד בשלוש מתוך חמש קבוצות פוליטיות שהוגדרו במדגם היהודי: שמאל, מרכז וימין, ולא להתייחס לקטגוריות "שמאל־מרכז" ו"ימין־מרכז". הבחירה נעשתה משום שהנתונים מצביעים על רצף אידיאולוגי ברור, והזיקוק לשלוש קטגוריות מאפשר קריאה בהירה של המגמה הכללית) עוצמת הכלכלה מקבלת ציון ממוצע של 4.0; במרכז היא יורדת ל־2.7; בשמאל ל־1.4. בחברה הערבית הציון הוא 1.2.

בשולי הדברים, מעניין לראות כיצד המרכז פה הוא "מרכז" כלשונו: אמצע מספרי מדויק בין הימין לבין השמאל. אותו דפוס ניכר גם בשאלה על השקעה בישראל לטווח הארוך: 91% מהמשיבים המזוהים עם הימין סבורים שכדאי להשקיע בישראל, לעומת 56% מהמזוהים עם המרכז וכ־30% בלבד מהמזוהים עם השמאל.

3. לא מובן מאליו לראות שגם בקבוצות הביקורתיות יותר אין מעבר חד אל האזור השלילי. השמאל והחברה הערבית לא מתארים את הכלכלה כחלשה ממש; הם פשוט מדרגים אותה נמוך בהרבה מן הימין. כלומר, המחלוקת איננה בהכרח על עצם קיומו של חוסן, אלא על מידתו ועל משמעותו.

שאלה של אמון, לא של כלכלה

4. אחד הנתונים המעניינים והמפתיעים ביותר, הוא הנתון שלפיו המשיבים המזוהים עם השמאל פחות אופטימיים אפילו מהמשיבים בחברה הערבית בשאלת ההשקעה בישראל: בעוד 41% מהמשיבים בחברה הערבית חושבים שכדאי להשקיע בישראל לטווח הארוך, רק 30% מהמשיבים המזוהים עם השמאל חושבים כך. גם כאן השאלה אינה איך נראית הכלכלה, אלא למי יש אמון בכיוון שאליו המדינה הולכת. הנתון הזה מערער על הקריאה האינטואיטיבית שלפיה ריחוק פוליטי מתורגם בהכרח גם לפסימיות כלכלית גדולה יותר.

5. השוואת מגמות הסקר לאורך זמן מחזקת עוד יותר את הקריאה הזאת. בינואר 2026 תפיסת הכלכלה דומה מאוד לרמתה מתחילת 2024. אלא שבאמצע התקופה, באוקטובר 2024 ובינואר 2025, נרשמה ירידה חדה לרמות של 2.2 ו־2.1. כלומר, לא מתקבל כאן קו ישר, אלא תנועה של ירידה חדה ולאחריה התאוששות, שגם היא לא התחלקה שווה בין הקבוצות. הימין הוא קבוצת הזהות היחידה שבה נרשמה לאורך התקופה עלייה בתפיסת החוסן הכלכלי - מ־3.8 בינואר 2024 ל־4.0 בינואר 2026. בשמאל, לעומת זאת, נרשמה ירידה מ־2.6 ל־1.4. לא מדובר, אם כן, בתנועה אחידה של "ירידה ואז עלייה", אלא במסלולים שונים לגמרי של תפיסת מציאות בין הקבוצות הפוליטיות.

6. זה נעשה מעניין עוד יותר כשמציבים מול המגמה הזאת אינדיקטור שוק בולט כמו מדד ת"א-35. בין ינואר 2024 לאוקטובר 2024, בזמן שתפיסת עוצמת הכלכלה ירדה בכ־30%, המדד דווקא עלה בכ־20%. כבר בנקודת הזמן הזאת נראה שתפיסת הכלכלה בציבור אינה נעה בהכרח יחד עם אחד ממדדי הביצוע הבולטים של השוק.

7. לאורך התקופה כולה, בזמן שמדד ת"א-35 עלה בכ־140%, תפיסת הימין את הכלכלה עלתה בכ־5% אך תפיסת השמאל ירדה בכ־47%. הנתון הזה לבדו לא מוכיח שתפיסת הכלכלה מנותקת מהמציאות, וממילא מדד בורסאי אינו שקול לכלכלה כולה. אבל הוא כן מחזק את ההבנה שהציבור לאו דווקא מגיב לנתוני שוק, אלא גם, ואולי בעיקר, למצב רוח ציבורי, לאמון ולעמדות פוליטיות.

הפערים מראים: הקרקע המשותפת נשחקת

8. נתון נוסף שראוי להתעכב עליו, אינו עצם הפער בין ימין לשמאל, אלא הקצב שבו הזה גדל. בינואר 2024 עמד הפער בתפיסת עוצמת הכלכלה בין ימין לשמאל על 1.2 נקודות. בינואר 2026 הוא כבר הגיע ל־2.6 נקודות - יותר מכפול. זה אחד הנתונים החשובים ביותר בסקר, משום שהוא מצביע בבירור על קצב והיקף השחיקה של הקרקע המשותפת, שאותה אפשר בכלל להגדיר כמציאות.

9. התמונה מתחזקת כשמשווים בין האמון בכלכלה לבין האמון בגורמים האחראיים על ניהולה. בסקר נוסף של JPPI, שנערך במאי 2025, רק 18% מהישראלים חשבו שהטיפול בכלכלה טוב, לעומת 61% שחשבו שהוא לא טוב. גם אם מדובר במדידה שנערכה במועד אחר, הפער בין שני סוגי ההערכה בולט: הציבור נותן לכלכלה עצמה יותר אשראי מכפי שהוא מעניק למי שמנהלים אותה.

10. גם כאן הפערים האידאולוגיים חדים: רק 2% מהמשיבים המזוהים עם השמאל סבורים שהטיפול בכלכלה טוב, לעומת 42% מן המשיבים המזוהים עם הימין.

11. מנגד, כשהשאלה עוברת מהדרג הנבחר לפקידות הבכירה של האוצר, הפערים בין ימין לשמאל מצטמצמים מאוד: 41% מהשמאל ו־39% מהימין מביעים אמון גבוה בפקידות. כלומר, לפחות בנקודה הזאת, המחלוקת נראית פחות על מקצועיות ויותר על הנהגה, אחריות וכיוון.

12. לכן, אולי הממצא המעניין ביותר בסקר הוא לא עד כמה הציבור אופטימי או פסימי לגבי הכלכלה, אלא עד כמה נהיה בלתי אפשרי לדבר על "הציבור" הישראלי. אותה כלכלה, אותם מדדים, אותה מדינה אבל פער אימתני, הולך ומעמיק, במציאות הנתפסת. הפער הזה, שיותר מהוכפל בתוך שנתיים, ממחיש עד כמה נשחקה בישראל היכולת להסכים בכלל על המסגרת שבתוכה ביצועי המשק נקראים.

13. אחרי כל זה, כמי שפועלת בשדה העיתונות הכלכלית בישראל, קשה לי שלא לשאול על איכות התיווך של המציאות הכלכלית. כאשר קבוצות שונות קוראות את אותה מציאות באופן הולך ומתפצל, אי אפשר להוציא מן המשוואה את המסגור התקשורתי שבתוכו המציאות הזאת נצרכת. הרי הציבור אינו חי בתוך לוחות אקסל, אלא בתוך סיפור כלכלי שמסופר לו מדי יום: כותרות, פרשנויות, בחירת נושאים, הדגשת סיכונים, ולעתים גם הבלטה עקבית של משבר.

הסקר של JPPI לא מוכיח שהעיתונות היא שיצרה את תפיסת הציבור, ולא נכון לטעון זאת. אבל הוא כן יכול להזכיר עד כמה לתיווך יש כוח, ומזמין את השאלה, האם הכוח הזה מופנה לכיוונים הנכונים.

עוד כתבות

עופרה שטראוס / צילום: איל יצהר

בית ההשקעות וענקית המזון שנכנסו לרשימת הגורמים הריכוזיים במשק

ועדת הריכוזיות עדכנה את רשימת הגורמים הריכוזיים לשנת 2026 ● נכנסו לרשימה: יצרנית המזון והקפה שטראוס ובית ההשקעות איילון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

דריכות בישראל בצל ההסלמה: "מקווים שיעשו טעות"

צבא ארה"ב: "מצר הורמוז פתוח, כוחות צבא ארה"ב פרוסים ומוכנים להבטיח שחופש הניווט יישאר" ● אחרי התקיפה האמריקאית: אזעקות נשמעו במדינות המפרץ • בכיר אמריקאי: משמרות המהפכה שיגרו טיל לעבר אוניית סוחר שעברה במצר הורמוז. האונייה נפגעה • שר ההגנה של ארה"ב: "איראן עשתה בחירה גרועה, עכשיו היא משלמת" ● עדכונים שוטפים

הסנאטור לינדזי גרהאם / צילום: ap, Meg Kinnard

תומך נלהב של ישראל, מתנגד חריף לאיראן: הסנאטור לינדזי גרהאם הלך לעולמו במפתיע

הסנאטור הוותיק, שהלך לעולמו בסוף השבוע בגיל 71, היה במשך יותר מ-30 שנה מן הדמויות שעיצבו את מדיניות החוץ של המפלגה הרפובליקאית ● עבור ישראל הוא ייזכר לא רק כפוליטיקאי אמריקאי בכיר, אלא כאחד הקולות הבולטים והנאמנים ביותר שפעלו למען חיזוק הברית בין ירושלים לוושינגטון

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

רשות שוק ההון עולה שלב במאבק במשיכת חסכונות פנסיוניים

רשות שוק ההון במהלך רחב למאבק בתופעת שידול למשיכה מוקדמת של כספי פנסיה ● הגופים המוסדיים יחויבו בשורת צעדים אקטיביים טרם אישור כל בקשת משיכה ● משמעות המהלך היא כי רשות שוק ההון תקשה על גופים שמנסים לשדל למשוך מוקדם את כספי הפנסיה

ילדי עשירים לומדים איך לא לשרוף את הירושה / צילום: GEMINI-AI

הריטריט היוקרתי שבו ילדי עשירים לומדים איך לא לשרוף את הירושה

הצצה למפגש בן שלושה ימים, שבו קבוצת יורשים בעלי הון של 7 מיליארד דולר לומדת את סודות השמירה על העושר

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

החוק להגבלת תפקיד היועמ"שית אושר לקריאה שנייה ושלישית

החוק לצמצום כוחו של היועמ"ש אושר בוועדת חוקה ● בהצעת החוק נכתב כי בניגוד למעמד שהיה עד היום, שנקבע בפסיקה, הממשלה תהיה רשאית לקבוע שחוות דעתו של היועמ"ש לא תחשב כמשקפת את הדין הקיים

דן ברמי, אור עופר, עומר כילף / צילום: יח''צ, איל יצהר

סיטי הקפיץ את מחיר היעד, והחברה השלימה טיסה של 186% מהתחתית

במדור הישראליות בוול סטריט של גלובס, בדקנו את התנועות הבולטות של סוף השבוע: ● החברה שרשמה זינוק של 186% מהשפל וזכתה להקפצת מחיר היעד מצד בנק ההשקעות סיטי ● מניית חברת ה-AI למלחמה בפייק ניוז שקרסה ב-21% נוספים בעקבות דיווח על גיוס הון מופחת ● וגם: חברת האוטוטק אינוויז מסתערת על שוק הרחפנים ומצרפת לדירקטוריון את מנכ"ל רפאל לשעבר

קלפי / צילום: איל יצהר

יש תאריך: הבחירות יתקיימו ב-27 באוקטובר

הכנסת הנוכחית תמלא את ימיה - אירוע שלא קרה מזה 38 שנים • אבל עד כמה באמת קשיח התאריך הזה, והאם הקואליציה תוכל לדחות אותו בהמשך? • המשרוקית עושה סדר

מצר הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

"נתיב אמצעי": הפתרון שנשקל למשבר בהורמוז

טראמפ מאיים במקרה של ניסיון התנקשות בו: "הפקודות כבר ניתנו - הצבא מוכן להשמיד את איראן לחלוטין" ● סוכנות ידיעות המקורבת למשמרות המהפכה: נמל חיפה - אחת מהמטרות לתגובה על המתקפה האמריקנית ● ארה"ב באולטימטום חדש לאיראן: הצהירו בפומבי שמצר הורמוז פתוח ושלא תתקפו ספינות ● מוג׳תבא ח׳אמנאי: נקמה על מות אבי היא דרישת האומה ● עדכונים שוטפים

ניל, כלב הים העצום ששיגע את אוסטרליה / צילום: ap

כלב הים העצום שהפך לסנסציה עולמית עזב את אוסטרליה

ניל, פיל ים ממשפחת כלבי הים, בן ה-5 שהפך לסנסציה בינלאומית בזכות נטייתו לחסום כבישים, למעוך גדרות ולמשוך המוני מעריצים לחופי טסמניה, שב בימים האחרונים לים ● הרשויות המקומיות מקוות שהפופולריות העצומה שלו לא תסכן אותו כשישוב לביקור הבא

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

אחד מכל שישה נוסעים: זו המדינה שכבשה את נתב"ג ביוני

לפי רשות שדות התעופה, כ-70% מהנוסעים טסו בחודש החולף עם חברות תעופה ישראליות, כאשר אל על הובילה בפער גדול על המתחרות ● יוון הייתה היעד הפופולרי ביותר, ואחריה ארה"ב, קפריסין ואיטליה ● בחודש יולי צפויים לעבור בנתב"ג 2.3 מיליון נוסעים

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

לחוק השידורים מצאו זמן: בדרך להצבעה, ההטבה לציבור ולחיילים התפוגגה

מאבקי כוח בקואליציה, לחץ חרדי ושינויים של הרגע האחרון מאיימים לטרוף את הקלפים בשוק השידורים ● מה הרפורמה מבקשת לעשות, ומי צפוי להרוויח ממנה? ● המשרוקית עושה סדר

צילום: Shutterstock

פס"ד תקדימי: הוועדה המקומית לא תוכל להגביל מכירת דירות בקרקע ציבורית

הוועדה המקומית בקריית אתא ביקשה להגביל חברה שבונה מעונות סטודנטים, כך שלא תוכל למכור את הקרקע לכמה בעלים ● בית המשפט המינהלי בחיפה פסק כי לוועדה אין סמכות לעשות זאת

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

סכסוך ירושה: האם הבת זכאית לפירוט החשבונות של האם המנוחה?

דירה בנתניה הוגדרה כמפוצלת אף שבאחת היחידות לא היה מטבח, יורשת קיבלה גישה לחשבונות אמה המנוחה חרף התנגדות אחותה, ובעלי זכויות בקבוצת רכישה חויבו בהוצאות של כ־280 אלף שקל לאחר שמחקו תביעה ● 3 פסקי דין בשבוע

פגיעת כטב''ם אוקראיני בבית זיקוק רוסי / צילום: Reuters, VANTOR

אוקראינה תקפה בלב רוסיה ואלה חדשות טובות לשתי חברות ישראליות

תקיפות אוקראיניות ברוסיה בחודש האחרון השביתו חלקית את בתי הזיקוק של רוסיה ● כאחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם, ההשבתה משאירה ואקום בשוק העולמי, שגם בזן ובז"א נכנסות אליו ● אבל לשינוי בשוק יש גם מחיר יקר לצרכנים

איתמר פורמן, מעיין אדם וליאור רביב / צילום: אבשלום ששוני

מעיין אדם ומועדון Mami משיקים כרטיס חדש עם ישראכרט

הכרטיס החדש מציע שורה של הטבות, ובראשן פטור קבוע מדמי כרטיס ללא תנאי סף ● כנהוג בלא מעט חברות גדולות, הכרטיס מציע גם תוכנית נאמנות שבמסגרתה ניתן לצבור מטבעות שייקראו Mami Money, ולממש אותם ברשתות ובבתי עסק שונים

פוטין טובל באמבטיית קרח / צילום: ap, Mikhail Klimentyev

כך הפך פוטין את המרדף אחר אריכות ימים לפרויקט של 26 מיליארד דולר

חזירים ננסיים, הדפסת איברים, קריותרפיה וגנטיקה: נשיא רוסיה הפך את המחקר למניעת הזדקנות לאחת העדיפויות של הקרמלין

יואב לרנר / צילום: ענת לרנר

נחבט מהריבית: המשקיע שאיגד שכונה שלמה כדי להציל השקעה בערד

יואב לרנר רצה להפוך מגרש עם נוף לים המלח שרכש בערד - לפרויקט תיירות ייחודי ● אך גם לאחר שהתאגד עם בעלי קרקע נוספים בשכונה, לא הצליח להתגבר על המכשולים ● למרות זאת, הוא מאמין בפרויקט: "בהשקעות סופרים את הכסף במדרגות"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו''ר ש''ס אריה דרעי / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, אוליביה פיטוסי - ''הארץ''

בליץ החקיקה האחרון: ביטול מעצרי עריקים בפנים, הכלכלה נשכחת מאחור

יש תאריך: הבחירות ייערכו ב־27 באוקטובר, והשבוע הקרוב יהיה קריטי לאישור סופי של חוקים ● שורת רפורמות כלכליות ומבניות שהוגדרו ע"י הדרג המקצועי כחיוניות נותרו מחוץ לסדר היום ● במקומן מאיצה הממשלה חקיקה שמקורה בדילים פוליטיים - מחוקי דת וגיוס ועד לשינוי מעמד הייעוץ המשפטי והסדרת שוק התקשורת

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

למשקיעים הייתה יממה להתקרר אחרי החדשות האלה. איך הם יגיבו מחר?

המתיחות הגאו־פוליטית בין ארה"ב ואיראן חוזרת לקדמת הבמה, בעוד התנועה בהורמוז נעצרה כמעט לחלוטין ● מיקוד המשקיעים יתחלק בין ההסלמה לנתוני האינפלציה החשובים שיפורסמו בישראל ובארה"ב ● מיטב: פוטנציאל ההתחזקות של השקל יהיה מוגבל בטווח הקרוב ● וגם: במורגן סטנלי מסמנים שלושה מכשולים שיכולים לפגוע בעונה החזקה של השנה בוול סטריט ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר